תפ (ב"ש) 48149-10-19 מדינת ישראל נ' יובל מרדכי כאהן - חלק 4

יום חמישי - יום האסון
193. כזכור, לאחר חצות שמשי שלח הלו"ז המתוכנן ליום האסון. הקבוצה כולה הולכת לישון וקמה למחרת בבוקר.
נועם העידה "אני קמה בשעה 07:00...הולכת לחפש את אביב... אני רואה שאביב עוד ישן, אני מעירה אותו ואני אומרת לו שהוא צריך לבדוק...ואני הולכת להביא מפה מהבית של ההורים שלי... מפה של האזור... אני מביאה לאביב את המפה, הוא אומר לי שהוא מחכה לתשובה מלאופר על אגני ניקוז והוא אומר שהוא מחכה לתשובה מהתחזיות ובינתיים הוא ושמשי יושבים ומתחילים לעבור על המפה... אני מראה להם על מה שדיברנו אתמול, מה שדיברנו במפה בטלפון אני מראה להם במפה הרגילה והם נשארים לשבת עליה..." (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 789, ש' 15- עמ' 790, ש' 8).
בחקירתה הנגדית נועם אישרה, בחצי פה, כי כשהלכה להביא את המפה מבית הוריה היא סיפרה לצביקה – אביה – שהם מתכננים לעשות היום את מסלול נחל צפית, ואף לא שללה ששוחחה איתו על המסלול.
"ש: את זוכרת שאת נסעת בבוקר להביא את המפה? ת: נכון. ש: ואת פגשת שם את ההורים שלך, נכון? ת: נכון. ש: ואת פגשת שם גם את אבא שלך, נכון? ת: נכון. ש: ואת דיברת איתו על זה שאתם נכנסים לנחל צפית ותמר. כי את נוסעת לקחת את המפה כדי להיכנס לנחל צפית ותמר. את פוגשת אותם בבוקר, נכון? ת: באותו שלב עוד לא היה לנו את האישור מהתחזיות...ש: לא היה אישור, אבל את מגיעה לקחת את המפה של נחל צפית ותמר מהבית שבו אבא שלך נמצא, נכון? ת: נכון. ש: נכון? וכשאת באה לקחת את המפה את בוודאי מספרת לו שאתם מחכים לאישור, אתם עוד מעט נכנסים לנחל צפית ותמר, נכון? ת: אוקי. ש: נכון? ת: נכון... יכול להיות שבבוקר גם אבא שלי הראה לנו את המסלול, אני לא זוכרת... ש: אנחנו מדברים, הוא מדבר על השלב שבבוקר את נוסעת לבית הורייך להביא משם מפה? ת: נכון. ש: של נחל תמר וצפית? ת: נכון. ש: יופי. בשלב הזה בבוקר את פוגשת מישהו? ת: אני פוגשת את ההורים שלי בבית. ש: ואביך מראה לך משהו במפה? ת: יכול להיות, אני לא זוכרת" (עמ' 816, ש' 12 – עמ' 817, ש' 28).
עמית עידו העידה אף היא על השיחה של נועם עם צביקה על מסלול נחל צפית והוסיפה שהשיחה התקיימה כשמפת נחל צפית מונחת לפניהם.
"ש: אנחנו יודעים שבבוקר, לפני שיצאו למסלול נועם דור הולכת הביתה, פוגשת את אבא שלה ולוקחת מפה של נחל צפית, של אזור נחל צפית, ומדברת אתו. מה את יודעת על השיחה הזו, מה היא סיפרה לך על השיחה הזו?... ת: אני זוכרת אותה לוקחת את המפה מהשולחן, ואנחנו יצאנו והלכנו לקנות משהו מהמכולת. ש: היית איתה בבית כשהיא לקחה את המפה? ת: כן. ש: וואי, היא שכחה לספר לנו את זה. אוקי. אומרת לנו נועם, שהראו לה על המפה, הראו לה על המפה את המסלול של נחל צפית בבוקר, את זוכרת שאבא שלה מראה לכן על המפה את המסלול בבוקר? ת:אני זוכרת שהמפה היתה על השולחן, ודיברו על המסלול. ש:כן. ואבא שלה מראה לכן את המסלול? ת:הם דיברו על המסלול. כן. ש: נכון. אוקי. ת: אני לא יודעת האם הם הראו את המסלול על המפה, היה דיבור על מהו המסלול... ש: יפה. ואז אתם מגיעים לבית של נועם והמפה פרוסה על השולחן, ואבא שלה מסביר לכם על הנחל, נכון? ת: אני לא זוכרת אותו מסביר לנו על הנחל. אני זוכרת את המפה על השולחן, ודיברו על המסלול, ושוב, אני לא התעמקתי... ש: מי זה דיברו על המסלול? ת:היה שם, צביקה היה ונועם היתה, והמפה היתה על השולחן, אני לא זוכרת שהם אמרו שזה המסלול, הם דיברו על זה שאנחנו הולכים לנחל צפית, לקחנו, קיפלנו את המפה, לקחנו אותה ויצאנו משם... ת: הגענו כדי לקחת את המפה, והם דיברו על מה שהם דיברו על המפה, אני לא זוכרת מה הם דיברו על המפה, לא הייתי חלק מהשיחה הזו, קיפלנו את המפה ויצאנו משם... ש: לא היית חלק מהשיחה, אבל הבנת שהוא עוזר לכן להבין איך לטייל שם בנחל, נכון? ת:לא הבנתי שהוא עוזר לנו באיך לטייל... ש: אני רק שואל האם השיחה שהתנהלה, נכון, תאשרי לי שוב, ואישרת את זה קודם, זה היה על המסלול שהולכים לעשות? ת: כן... כי אנחנו מיד, באנו לקחת את המפה כי הלכנו לנחל צפית, והמפה היתה של נחל צפית... אבל אני יודעת להגיד, שהשיחה היתה על המסלול שאנחנו הולכים לעשות... לא הייתי חלק מהשיחה. אני יודעת שזו היתה המפה של הנחל, כי הגענו לקחת את המפה של הנחל... ש:... את שמעת אותם, כמו שאישרת כאן מקודם, מדברים על המסלול, לא את הפרטים אבל שמעת אותם מדברים על המסלול, נכון? ת: השיחה היתה על המפה, כשהמפה היא של נחל צפית, ונכון, הם דיברו על נחל צפית" (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 439, ש' 20 – עמ' 443, ש' 14).

יצוין, כי צביקה לא זכר מתי דיבר עם נועם (פרוט' מיום 21.04.2021, עמ' 830, ש' 4-13).
עמדת צביקה ביחס לטיול בנחל צפית
194. כפי שהובהר בפרקים קודמים, צביקה פעל בתחילת השבוע לדחות את הטיול שתוכנן לנחל צאלים בסוף השבוע. זאת עשה משקיבל ההתרעות על שיטפונות לסוף השבוע, התרעות אותן העביר לנועם, תוך שהוא מציין בפניה כי "הפעם אפשר לוותר", ואף הציע לה לשוחח עם יובל ואביב בעניין משהבין מנועם שהם מתעקשים.
ב"כ הנאשמים טענו כי משהטיול לנחל צאלים בוטל, ומשהראל נתן המלצתו לטייל בנחל תמר ובנחל צפית אליבא דנועם, אזי שצביקה כבר לא התנגד ליציאת הקבוצה לטיול כי אם נתן את ברכתו לכך, ואף אמר בהקשר של היציאה לטיול בנחל צפית "סבבה".
נועם העידה בעניין זה: "ערב קודם אני, כאילו, משתפת אותו שדיברנו עם הראל וזה מה שהראל המליץ והוא אומר לי שאם הראל המליץ, הראל יודע" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 808, ש' 1-2).
בהמשך הוסיפה: "ש: את זוכרת שכשאת אמרת לו שאתם נכנסים לנחל צפית ותמר הוא אמר לך סבבה, נכון הוא אישר לך את העניין הזה, נכון? ת:...אבא שלי אומר לי שהראל יותר מבין בזה ממנו...וכשאני אומרת לו שזה מה שהראל אמר לי הוא אומר: 'הראל יודע'... ש: את זוכרת משהו ברוח הזאת? שהוא אומר לך סבבה? ת: אז אמרתי, אני זוכרת שהוא אמר לי: 'אם הראל אמר, הראל יודע' ...ש: האם אפשר לומר שכשאת דיברת עם אבא שלך הוא נתן לך אישור לכניסה לנחל? אמר היידה, סבבה? כל מילה בביטוי הזה, נכון? ת: לא, ממש לא" (עמ' 812, ש' 34 – עמ' 813, ש' 18).
בהמשך התייחסה נועם לעמדת אביה ביחס ליציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית כפי שהבינה מדבריו
"ש: ועכשיו את מעדכנת אותו על שיחה עם הראל ואז הוא אומר, אבא שלך: 'אם הראל אמר, הראל מבין, הראל יודע'. מה שאמרת. אז מה את מבינה, לגבי העמדה של אבא שלך, ביחס ליציאה לנחל צפית? ת: אני מבינה שאבא שלי כבר מיואש...שאין לו מילה, שהוא, מבחינתנו, ניסה ואם הראל אמר אז גם הוא סומך על הראל וזה הכל. לא חיפשתי את האישור מאבא שלי" (עמ' 813, ש' 34-35).
ובהמשך: "ש: ואם הוא אומר לך אחרי זה, אחרי ההתייעצות... ואת סיפרת לאביך מה הוא אמר לכם, הראל. אם אביך אומר לך: 'אם הראל אומר, הראל יודע', את רואה בזה איסור להיכנס לנחל מצד אביך? ת: לא, אני לא רואה בזה איסור, אבל אני... ש: את רואה בזה השלמה של אביך? ...אז מה את מבינה שמבחינת אבא שלך? ת: שאין מבחינת אבא שלי, אבא שלי לא רצה שנצא לטיול הזה. באותו שלב של הזה הוא... זה אחרי שאני כבר צועקת עליו ואומרת לו שיפסיק להתערב כי אין פה... כי, כאילו, כבר יצאנו לטיול ביום רביעי בערב וזהו. כשהוא אומר לי: 'אם הראל אמר, הראל יודע' וכשאנחנו אומרים לו שנבדוק את התחזיות הוא מקבל את זה, אבל הוא לא נותן לי אישור פורמלי. זה לא נכון להגיד שהוא זה שנתן את האישור. ש: הוא גם לא אוסר עלייך לצאת. ת: הוא גם לא אוסר עליי לצאת" (עמ' 827, ש' 10-28).
בהמשך חקירתה הנגדית מסרה גרסה שונה במקצת בעניין זה "אני הבנתי שאבא שלי בנקודה הזאת כבר לא... כבר מבין שהוא לא יכול לשכנע אותנו אחרת והוא, כאילו, אומר: אם הראל אמר, הראל יודע. זאת אומרת, אם הראל נתן לנו את האישור הזה, אז סבבה. כאילו, זה בסדר" (פרוט' מיום 7.4.21 עמ' 826 ש' 17-25).
195. צביקה העיד שנפגש עם נועם בערב ליד מושב עין תמר בסמוך לנחל צין "הגענו לנועם, דיברנו כמה מילים, שאלנו אותה מה התכניות והם אמרו שהם יבדקו מה הם הולכים לעשות...לאן הם הולכים לטייל או לא לטייל... ש: מה נועם בדיוק אמרה לך על המסלול המתוכנן למחר? ת: היא לא אמרה לי עוד מה המסלול. היא שאלה אותי: 'אבא, מה אתה אומר, לאן לטייל? אמרתי לה: תתייעצו עם הראל, הוא בקיא במודלים...ש: תראה, אתה שלחת לנועם הרבה מאוד התראות...אתה גם כתבת עכשיו אל תיקחו צ'אנסים...למה, בעצם, אתה לא עצרת את הטיול הזה? את הטיול שלהם לנחל צפית...מה אמרת בנדון?...ואנחנו יודעים שלפחות חלק, אם לא החלק הניכר של ההתראות שלך, מתייחס לנחל צאלים ת: ממש לא...זה אותו מרחב. אם יש שיטפון, לצורך העניין, בנחל צאלים היה סביר להניח שגם הגזרה שלנו יכולה...הגזרה שלנו זה דרום מדבר יהודה... ש: ואתה, מבחינתך, אם לא מטיילים בצאלים, לא מטיילים בצפית? ת: בוודאי. ש: זה מה שאתה אומר? ת: בוודאי כשיש אירוע שיטפונות, לא מטיילים... אחרי שהעברתי את כל ההתראות שלי וסמכתי, כמובן, על יובל ואביב שהכל מחושב, שחררתי. הפניתי אותם להראל בן שחר, שהוא איש מהאזור, הוא מכיר ומבין. בוא נגיד ככה, הייתי רגוע. אם לא הייתי רגוע, לא הייתי נותן לזה לקרות" (פרוט' מיום 21.04.2021, עמ' 758, ש' 9 – עמ' 759, ש' 31).
בהמשך צביקה הסביר מדוע הוא היה רגוע: "אם, חלילה, הייתי חושב שמשהו הולך להיות באותו בוקר, לא הייתי יושב וממשיך בחיים שלי... ש: למה היית רגוע באותו בוקר?...ת: מכיוון שבבוקר האסון כל המערכת, גם לפי התחזיות שקיבלתי, יש לנו תחזיות שהמערכת הולכת להיחלש. יש החלשה במערכת, זה ווטסאפ ששלחתי לנועם בבוקר. בבוקר, משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק. השמש באותו בוקר זרחה, השמיים היו בהירים לגמרי. לא חששתי. ש: לא חששת שמה? ת: לא חשבתי ששיטפון כזה הולך לקרות. לא חשבתי שחלילה משהו יקרה, כמובן. ש: ולכן אתה התרת, במירכאות...לבתך לצאת לטיול בצפית? ת: במירכאות, כן. מה זה התרתי? אני לא קבעתי...אני לא אמרתי להם ללכת לטיול...אני לא הבוס, אני לא האחראי, אני לא שוטר... ש: כן, בסדר. עכשיו, באותו יום אתה אומר שהשמש זרחה, שזרחה השמש ביום האסון. עד איזה שעה היא זרחה?... ת: גם כשיצאתי מהבית היא זרחה...גם כשיצאתי מהבית לחילוץ...לחילוץ באסון" (עמ' 759, ש' 33 - עמ' 761, ש' 8).
גם בהמשך עדותו צביקה הסביר מדוע לא עצר את הטיול לנחל תמר ונחל צפית עליו ידע מבעוד מועד: "אני שלחתי התראות לאורך כל השבוע וכולכם ראיתם. ניסיתי למנוע את הטיול הזה, ניסיתי למנוע את ההגעה שלהם למקום, לערבה ובכלל, לצאלים. באותו בוקר, כשהם החליטו לטייל בנחל צאלים, סליחה, בנחל צפית, שוב אני חוזר, אחרי שהבנתי שכולם יודעים על הטיול, גם יובל, גם אביב וגם הראל אמר להם איך לטייל, הייתי יותר רגוע. אמרתי את זה גם קודם, השמש זרחה, אני חוזר על זה מספר פעמים. המרחק ביני לבין נחל צפית הוא אמנם עשרה קילומטר, אבל אם אצלנו השמש זורחת, זה לא אומר שמעל נחל צפית יורד גשם או לא יורד גשם. זו הסיבה שהייתי רגוע... זו הסיבה גם שלא עצרתי אותם. כמובן שאם בחלומות הכי רעים שלי הייתי חושב שכזה דבר יכול לקרות, נראה לך שלא הייתי עומד בגופי ועוצר אותם" (עמ' 789, ש' 9-20). על עמדתו זו חזר גם בהמשך, ואף אישר לב"כ יובל את שאמר לתכנית תחקירים בטלוויזיה "באותו בוקר השמש זרחה בשמיים, כמו ביום הקייצי הכי יפה בעולם, לא היה אפילו סימן למשהו שדומה לשיטפון. דבר כזה היה פשוט בעוצמה שלו, בעיתוי שלו. אנחנו גם כן היינו המומים ובהלם... את חייבת להבין שאם הייתי חושב לרגע, כמפקד יחידת חילוץ וכבן אדם שמציל אנשים, אין מצב בעולם שהייתי נותן לילדים האלה לרדת לנחל ושיקרה להם דבר כזה" (עמ' 830, ש' 19 – עמ' 831, ש' 11).
בהמשך, לאחר שציין שהם היו המומים מהשיטפון בנחל צפית, ונשאל מדוע הוא היה בהלם אם לאורך כל השבוע הם העבירו התרעות על שיטפונות ואך יום קודם לכן היה חילוץ של תלמידים מבית ספר ובנחל אחר נספו שניים, וידוע שמזג האוויר (ותופעת שיטפונות) יכול להשתנות בן רגע והשמיים יכולים להפוך מכחולים למעוננים, השיב: "אני גם אמרתי בעדות שלי ששיטפון מסוג כזה לא קורה כל יום שני וחמישי...נדמה לי, שהשיטפון הקודם היה ב-2004, משהו כזה...אז אני מסביר לך שזו הפתעה, כי לא התכוננתי לזה בבוקר. הבוקר היה אחר, כבר אמרתי את זה מספר פעמים, זה היה בוקר אחר, הייתה שמש שזרחה. כל מה שאני אומר שם זה לא איזו המצאה שאני ממציא, זו האמת, זו המציאות שקרתה באותו בוקר" (עמ' 902, ש' 31 – עמ' 903, ש' 17).
בהמשך אישר את דבריו שלא היה לו "קצה קצהו של חשש" וכי לא עלה על דעתו גם "לא באלפית הרמז" שהם עלולים להיקלע לשיטפון (עמ' 903, ש' 18-23).
צביקה אישר בעדותו כי אמר לנועם "סבבה" כשזו אמרה לו שהם החליטו ללכת לטייל בנחל תמר וצפית לאחר ההתייעצות עם הראל, אך הסביר ש"סבבה זה מטבע לשון", שמשמעותו "שאם כבר החלטתם, החלטתם" (עמ' 808, ש' 13-22).
צביקה נשאל ארוכות ופעם אחר פעם למשמעות המילה "סבבה", וזאת לנוכח דבריו בחקירה מהם השתמע שתשובת ה"סבבה" שנתן לנועם עת סיפרה לו על תכנון הטיול למחרת הם לא בגדר של "אם זה מה שהחלטתם אז סבבה" כי אם מעין הסכמה להצעת הראל לעשות את אותו טיול.
אמרותיו של צביקה במשטרה הוגשו לצורך הוכחת סתירות. באמרתו מיום 30.04.2018 (נ/41) מסר "בערב נועם אמרה לי שהם כנראה יצאו ביום למחרת, יום חמישי, לעשות את מסלול תמר צפית... ש: ומה אתה אמרת לה על זה כשאתה יודע ואתה בעצמך סגן מפקד יחידת חילוץ? ת: סבבה. ש: באמת, הכול בסדר למרות כול התחזיות שמתריעות על שיטפונות בתאריכים האלה במקומות האלה. ת: בתאריך 26/4/18 אני שלחתי עדכון לנועם שאני קיבלתי מאחת הקבוצות וואטסאפ, כי צפוי החלשה בצפי השיטפונות וכי ההפוגה תמשך עד לאחר הצהריים עד לשעות אחר הצהריים של יום ה... ש: כאשר הודעה מיום ד, יום קודם להודעה הזו, יש הודעה נוספת ששלחת לנועם ולפיה ביום ה הגשמים צפוים להתחדש לקראת הצהריים ויש צפי לשטפונות בכול אזור הדרום עם פרוט לאזורים הכוללים גם את האזור בו נמצאה הקבוצה והיתה צפויה לטייל בה. למה בכלל ובשביל מה בכלל לקחת סיכון. למה אתה לא היית נחרץ ואמרת לנועם פשוט לצאת משם? ת: לא הייתי נחרץ ולא אמרתי לה לצאת משם. אנחנו חיים בשטפונות כאלו כול הזמן. נכון שהעוצמה במקרה הזה הייתה מטורפת שאף אחד לא ראה מימיו. אבל לא חשבתי שיהיה שיטפון בנחל צפית ולא חשבתי שיהיה שיטפון כזה מטורף כי בנחל צפית לא היה שיטפון כבר כמה שנים טובות" (עמ' 4, ש' 123 – עמ' 5, ש' 140).
בהמשך, מופנה צביקה פעם נוספת לתחזיות שהיו ונשאל: "איך כול זה לא הדליק נורות אדומות מהבהבות להרים טלפונים לכול מי שרק אפשר על מנת לעצור את הטיול המדובר שסופו אסון בשבוע שעבר? ת: זה לא נראה ככה כי עבורנו, מי שגר באזור הערבה במשך שנים מקבל את אותם התרעות וזה משהו שחוזר על עצמו. ש: כלומר אתה אומר שזה זאב זאב? אזעקות שווא של התראות? ת: לא אני לא אומר שהתחזיות הן לא נכונות. אבל אנחנו כמי שמכירים את זה מתסכלים על זה אחרת. ש: איך אתם מסתכלים על התראות כאלו קיצוניות של מזג אוויר? ת: אצלנו כאשר יש התראות החיים עדיין ממשיכים. גם אם יש התראות אבל השמש זורחת אז לא נשארים בבית" (עמ' 6, ש' 166- 175).
מדברי צביקה בחקירתו עולה כי משמעות תשובת ה"סבבה" שהוא נתן לנועם, כאשר זו אמרה לו שהם צפויים לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, מתיישבת יותר עם הסכמה מהותית ליציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית. זאת, לנוכח החלשת ההתרעות על שיטפונות באזור כפי שקיבל בבוקר יום האסון (ויש לזכור כי צביקה לא ידע לומר האם אמר לנועם "סבבה" בערב יום רביעי או בחמישי בבוקר, אף שידע לומר שזה היה לאחר שהיא עדכנה אותו שהם מתכוונים לצאת לנחל צפית [פרוט' מיום 21.04.2021, עמ' 818, ש' 6-17]), ולנוכח ההתייחסות שלו כאיש מקצוע וכבן המקום אשר רגיל בהתרעות ואשר נוהג לא להישאר בבית במקרים שהשמש זורחת. בעניין זה, יש לזכור כי לדברי צביקה בעדותו בבוקר האסון ועד לשעת האסון השמש זרחה באזור. מכל מקום, צביקה הוא שבחר להשתמש במונח "סבבה" ובחקירתו כלל לא קישר מונח זה לחוסר ברירה.
חרף כל האמור, יש לומר גם זאת. גם התשובה שנתן צביקה בעדותו על אודות משמעות תשובתו לנועם "סבבה" לפיה "אם כבר החלטתם, החלטתם", מתוך כך שהוא כבר ניסה במהלך השבוע להוביל לביטול הטיול, ועצתו לא התקבלה, היא לא בלתי מתקבלת על הדעת, אף שיש להניח שלו היה סבור שיש איזושהי סכנה לקבוצה הוא לא היה פוטר ואומר כך סתם "סבבה" כשבתו מודיעה על ההחלטה לטייל בנחל. זאת, גם כעולה מעדותו שלו כמפורט לעיל.
יכול ותשובתו הבאה של צביקה מסכמת את העניין כולו "ש: האם הדברים קשורים אחד בשני? זאת אומרת, אם, ככל והדבר היה באותו בוקר, שאתה ראית שכבר יום שמש וקיבלת אולי איזשהו עדכון שיש היחלשות בצפי...צפי להיחלשות במזג אוויר או בשיטפונות ואתה שלחת אותם להראל והראל, לפי הדיווח, אישר להם. יכול להיות שכל הדברים האלה הובילו אותך לאותה אמירה של סבבה? ולא כ:'סטייט אוף מיינד', טוב, תעזבו אותי, תעשו מה שאתם רוצים? ת: לא, זה גם, זה גם. ש: מה זה גם? ת: זה אומר שהכל ביחד גרם לי להגיד את מה שאמרתי" (עמ' 818, ש' 20-28).
196. לסיכום עניין זה יש לומר כי בין כך ובין אחרת, צביקה שהוא איש חילוץ בעצמו, תושב המקום ואביה של נועם ומקורב למכינה, ידע מבעוד מועד על כך שהקבוצה עתידה לצאת לטיול בנחל תמר ובנחל צפית והוא לא מנע מבתו – נועם להוציא את הטיול.
כעולה מהעדויות בבוקר האסון, נועם משוחחת עם צביקה על מסלול נחל צפית כאשר מפת נחל צפית לפניהם. יש מקום להניח כי לו צביקה היה סבור שההחלטה לצאת לטיול זה היא שגויה או מסוכנת, הוא היה עוצר טיול זה. צביקה נהג אחרת ונתן לבתו להוציא טיול זה, ומכאן ניתן להניח שהוא חשב שלא מדובר בטעות ושאין סכנה בטיול זה. צביקה העיד, כזכור, שבוקר יום האסון היה בוקר יפה עם שמיים כחולים ושמש בשמיים והוא לא סבר לרגע שצפוי שיטפון. זאת לא רק מצפייה בשמיים, אלא גם לנוכח התחזיות שהצביעו על החלשה בצפי השיטפונות באותו יום עד לשעות אחר הצהריים.
מבחינת אביב הטיול הוא על דעת צביקה, ומעדותו של אביב היה זה אחד הנתונים שחיזקו לו את הביטחון ביציאה לטיול. אף שמשי אישר שכשנועם דיברה איתם על נחל צפית היא אמרה להם שהיא התייעצה עם אבא שלה (צביקה) וכן שנתון זה הרגיע אותם (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 338 ש' 14 -עמ' 339, ש' 4).
לאן נעלם יובל? מדוע נאלם יובל?
האם יובל ראה והפנים את הודעות אביב?
197. בבוקר האסון, בשעה 07:23, אביב שולח הודעה בקבוצה שזו לשונה: "בוקר טוב עבר עלינו לילה שקט וטוב. מתוכננים לטייל ביום את נחל צפית ונחל תמר. במקביל עם חצי אוזן עם מטאו טק ואלמוג לאופר התותח לגבי התפתחות היום".
דקה לאחר מכן אביב שולח צילום מסך מהודעות שכתב ללאופר בשעה 07:00 שבאחת מהן הוא כותב "בוקר טוב אחי. יכול לתת שוב היערכות על המרחב של עין תמר? נחל תמר ונחל צפית? הכל ברדיוס זהה".
להודעות אלו יובל לא מתייחס. רק כחצי שעה לאחר מכן יובל שולח הודעה על התחזית האחרונה, זו שדיברה על החלשה בצפי השיטפונות ועל ההפוגה שתימשך עד שעות אחר הצוהריים.
בחקירתו הראשונה יובל נשאל האם הוא שוחח עם אביב לגבי המקום שהוא בחר לטייל בו וזה השיב שלא ומיד הוסיף ש"בסמוך לשעה 11:00 בבוקר ראיתי תמונה בקבוצת הוואטס אפ של המדריכים שנראית לי כנחל והזדעזעתי כי הבנתי את הסכנה ועד לאותו רגע לא הבנתי שאביב עם הקבוצה נכנסים לתוך נחל" (ת/46, עמ' 11 ש' 6-17).
מן האמור עולה כי יובל כלל לא התייחס בחקירה זו להודעה ששלח אביב בשעה 07:23 על אודות כך שהקבוצה עתידה לטייל בנחל צפית ובנחל תמר.
בחקירתו השנייה נשאל יובל מתי נודע לו לראשונה על כך שהמסלול שונה לנחל תמר ולנחל צפית וזה השיב "בשעה 11:20 לערך ביום חמישי 26/4/18 ראיתי את התמונה שהם נמצאים בתוך הנחל... בתמונה אתה לא רואה באיזה נחל הם נמצאים. הזדעזעתי והסתכלתי על ההודעות אחורה כדי להבין איפה הם יכולים להיות. אני חושב שאז ראיתי שאביב כתב בבוקר נחל צפית ורק אז אני הבנתי כי כוונתו הייתה לטייל בנחל צפית ולא ללכת לראות שיטפון מנקודת תצפית או משהו דומה" (ת/47עמ' 10, ש' 294-299).
בהמשך, כשעומת עם כך שהוא עצמו שלח בקבוצה הודעה עם תחזית וזאת כחצי שעה לאחר שאביב שלח את ההודעה על כך שהקבוצה מתוכננת לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, משמע שהוא היה מודע כבר בשעת הבוקר לכך שהם מתוכננים לטייל בנחל ולא רק כאשר ראה את התמונה בשעה 11:20, השיב יובל "ניסיתי לשחזר מאוד פעמים בראש מדוע לא הבנתי מהודעתו של אביב כי הם הולכים לטייל בתוך נחל צפית. אני זוכר היטב ואני יודע בוודאות כי קראתי את ההודעה של אביב שהם קמו יבשים. מה לכל הרוחות אני חשבתי? הדבר היחיד שאני מצליח להסביר לעצמי הוא שהבנתי שהם הולכים באזור כדי לראות שיטפונות. אם הייתי מבין לרגע שהם נכנסים לנחל, הייתי עוצר אותם, מתערב בעניין ולמעשה לא הייתי מאשר והרי כך פעלתי לגבי נחל צאלים ובהתערבות דקדקנית ופרטנית ולא הייתי מאפשר לטייל ביום כזה בתוך נחל אם הייתי מבין זאת. אני מציין כי אביב רק הודיע ולא ביקש את אישורי" (עמ' 11, ש' 329-334).
בהמשך ניסה להסביר שאופן ההודעה של אביב השליך על תשומת הלב שלו לתוכנה "יש הבדל בין מצב שבו אדם כפוף מעלה דבר לאישור לבין הודעה כללית שניתנת ברשת קבוצתית. ההבדל בתשומת הלב ובחשיבה שאתה משקיע בהודעה הזו. מאחר ולא נסגר ביני לבין אביב שהוא יעלה לאישורי את מה שהם בוחרים לעשות וכבר הסברתי מספר פעמים למה, תשומת הלב שלי בעת קריאת עדכון הודעה כללית לא הופנתה אלי ישירות, נמוכה בהרבה מהסיטואציה בה היה מתכתב או פונה אלי ישירות לאישור. קראתי את ההודעה במהלך הבוקר והבנתי כי אביב מעדכן על מה שהחליטו לעשות באזור לאחר התייעצות ולא ירדתי לפרטי הדברים. ש: אני אומר לך כי אתה לא אחד החניכים במכינה. להזכירך אתה ראש המכינה. הטענה כי תשומת לבך בעת קריאת עדכון של אביב מופחתת מלמדת על הרשלנות שלך בתפיסת האחריות שלך לגבי אותם תלמידים הנמצאים כעת בטיול. מהי תגובתך? ת: לא נכון אינני מהווה חפ"ק לטיול. המבנה לא נבנה כך. אם הייתי רואה עצמי או אם אביב היה רואה בי חפ"ק לטיול, לא הייתי נכנס לישיבה. הייתי יושב דרוך בשטח ומקבל החלטות לטיול. אין זה רציני ואף רשלני לקבל החלטות תוך עיסוקים אחרים וקריאת הודעות אגביות בוואטס אפ ולכן לא כך נבנה מערך קבלת ההחלטות בטיול" (עמ' 11, ש' 341 – עמ' 12, ש' 353).
בהמשך, כאשר התבקש להסביר את חוסר ההבנה שלו של ההודעה שאביב שלח בבוקר, השיב "חוסר ההבנה נובעת מהפער של ההבנה שלי לגבי כוונתו של אביב. בראייה שלי ביטלנו את מסלול בנחל צאלים ולא עולה על דעתי כרגע אפשרות של טיול בנחל אלטרנטיבי באותו אזור סינופטי כמו שציינת לאל הכנה וללא הכנה של הנחל וכו'. ולכן גם כשאני קורא את ההודעה, אני לא מבין אותה וחושב שהם מטיילים באזור ומקסימום רואים שיטפונות באזור" (עמ' 14, ש' 450-455).
על גרסתו לפיה הבין שהטיול מתקיים בנחל תמר ובנחל צפית רק כשראה את התמונה בקבוצה בשעה 11:25 חזר יובל בהזדמנויות נוספות. כך בחקירתו מיום 5.9.2018 (ת/52) עמ' 10, ש' 310 – עמ' 11, ש' 317); ובחקירתו מיום 6.9.2018 (ת/55) עמ' 15, ש' 430-454.
198. בתשובתו לכתב האישום, שהיא כזכור חלק מעדותו, מסר יובל שהוא בשלב זה (בשעה 07:23) לא ראה את ההודעה של אביב (סעיף 130). בהמשך הוסיף, כי עם כניסתו לקבוצה בשעה 07:52 כדי לשלוח את ההודעה שהוא עצמו שלח על עדכון מזג האוויר בשעה 07:53 "הבחין יובל בהודעתו של אביב משעה 7:23 ואולם, יובל, שכבר אתמול נחה דעתו כי לא יתקיים מסלול נחל כפי שתוכנן, והבין כי התוכנית הצפויה היא טיול רגלי קצר ובטוח באזור עין תמר, ברוח הסיכון עם אביב מליל אמש, לא הבין מההודעה כי הם צפויים לטייל במסלול בתוך נחל תמר וצפית. בשלב זה, דעתו הייתה נתונה בעיקר למה שתפס את מרכז שיחותיו עם אביב בליל אמש, סוגיית הלינה, בחוץ או בפנים, והשאלה אם ירד או לא גשם במהלך הלילה. לפיכך, יובל נתן דעתו למסר לפיו הלילה עבר 'שקט וטוב' – משמע החניכים קמו יבשים ולא נרטבו מגשם בלילה" (סעיף 133).
בהמשך יובל מוסר כי בשעה 11:02 אביב שלח את התמונה של הקבוצה של המטיילים במסלול, תמונה שאותה הוא ראה סמוך לשעה 11:25, ו"רק עם גלילת ההודעות לאחור, ובקריאה של הודעת אביב מהבוקר, הבין יובל לראשונה כי כוונתו של אביב הייתה כי הם מתכוונים לטייל בנחל תמר וצפית. ברגע שנודע לו הדבר, חש יובל זעזוע מכך שהקבוצה מטיילת בנחל וזאת בשונה ממה שסוכם עם אביב מאמש להבנתו. על אף שסמך על צוות הטיול והייעוץ שקיבלו מאנשי מקצוע באזור, וידא יובל כי צוות הטיול פועל תוך מעקב אחר ירידת גשמים וסכנת השיטפונות באזור בו הם מטיילים" (סעיפים 134-135).
199. בחקירתו הראשית יובל העיד "בבוקר בשעה 07:50 מופיעה פה הודעה שאביב שלח ב-07:23, ואני רואה אותה בסביבות 07:50 או 07:53... אבל לפני כן יש שיחה שמתקשר אליי שימשי... אומר לי שימשי, תראה, יובל, אנחנו פה בעין תמר, אתה יודע, זה השתנה הרי, אנחנו מתכוונים לעשות פה משהו קצר ולגמור יותר מוקדם, אז אני רוצה להקדים את השיעור שלך... תוך כדי השיחה, קרוב מאוד, בסמוך לשיחה עם שימשי אני רואה את ההודעה של אשתי, של ההתראה של אותה תחזית שיטפונות ליום חמישי, ואני מעביר אותה לקבוצה, כמו שהעברתי כל התראה... את אותה תחזית עם ההחלשה וכו' אחר הצהריים... באזור השעה הזו... אני רואה את ההודעה של אביב מהלילה, שתי הודעות, שולח שתי הודעות ברצף... אני קורא את ההודעה, מה שאני קולט מההודעה הזו, זה עבר עלינו לילה שקט... גם בהודעה השניה הוא כותב, אגב, עבר עלינו לילה אחלה, וזה מה שאני קולט... ש: ... מתי אתה רואה את זה? ... ת: אני רואה אותה בסביבות 07:50... את שתי ההודעות. אני קורא אותן ואת מה שאני קולט מהן אני יודע בדיעבד, בזמן אמת אני לא אומר זה מה שאני קולט או זה מה שאני לא קולט, אני אומר בדיעבד, זו עכשיו אמרה בדיעבד. מה שאני קולט מהם זה את הבוקר טוב, עבר לילה שקט, עבר לילה אחלה... זה מה שנשאר לי בראש כי אני אומר שהם קמו יבשים. אני בכלל זכרתי שהוא כתב קמנו יבשים, למה? כי זו הייתה הסוגיה. אחרי שהתבטל נחל צאלים, הסוגיה היחידה שנשארה להחלטה, היא האם ישנים בשטח... וזה מה שמטריד כרגע. לא מטריד אותי מה הם עושים בעין תמר, כי אני אמרתי גם שאני מבחינתי זה לא כל כך משנה, כי אני גם לא יכול להועיל בזה כל כך, אני לא מכיר. זה ברור לי לחלוטין, שמשהו הם יעשו, ויכול להיות שאני רואה אפילו את נחל צפית ונחל תמר, ואני חושב שהולכים לראות שיטפונות שמה, אני לא יודע כל זה השערה בדיעבד. אני כן, אני יודע בוודאות מה זכרתי מההודעות, מה שזכרתי מההודעות זה שהם בסדר, הם קמו יבשים ועושים משהו במהלך היום, אחלה... בשעה עשר אני יושב בישיבת ועד המועצה. ובשעה, תוך כדי הישיבה אביב שולח בשעה 11:02 תמונות, אני רואה אותן אחרי זה, בין 11:02 לבין 11:25, אני מעריך קרוב ל-11:25... אני רואה תמונות שאביב שולח, מאז אני מזדעזע... כי אני רואה תמונה שהיא לא עין תמר... אני אפילו לא יודע בדיוק מה אני רואה בשלב הזה. אני רואה פה תמונות שלא מסתדרות לי ואני אומר, רגע, רגע, רגע, אני בפער ואני לא מבין מה קורה פה. הדבר הראשון שאני עושה, זה אני גולל את ה, אני גולל אחורה כדי לראות אולי פספסתי איזושהי הודעה, אולי הוא מסביר באיזושהי הודעה מה הם עושים. ואני גולל אחורה, ואני קורא מחדש את ההודעה שאביב שולח בבוקר, ועכשיו אני קורא אותה מחדש ומבין... התמונות מזעזעות אותי, כי אני מבין שאני בפער, אני מבין שאני לא מבין מה קורה. ואז אני מעביר אחורה, ואז אני רואה שאביב כותב במפורש בבוקר, שהם יוצאים לטייל בנחל צהלים/ נחל תמר. והוא כותב גם על מטאו-טק, זאת אומרת הוא כותב גם את התרגולת, אני רואה שהוא עושה את הנחל, כמו שדיברנו לעשות את הנחל, עם מטאו-טק ואלמוג, אוקי? הדבר הראשון שאני עושה, אני מברר מה קורה" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 530, ש' 26 – עמ' 536, ש' 8).
יצוין, כי גם בשלב מוקדם יותר של חקירתו הראשית, יובל העיד כי הדבר היחיד שהוא קלט מההודעות של אביב זה שהם קמו יבשים כאשר בדיעבד הוא הבין שאביב אפילו לא כתב זאת (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 598, ש' 16-30).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב אישר יובל כי הוא קרא את שתי ההודעות שאביב שלח בבוקר אך חזר על כך שהוא לא קלט שהם הולכים לטייל בנחל תמר וצפית ורק זכר מהודעות אלה שאביב אמר שהם קמו יבשים (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 541, ש' 2-4). בהמשך הוסיף "אני נתתי כל מיני סברות במשטרה, אחת הסברות שנתתי זה שקראתי חלק, ושקראתי את זה ברפרוף. ועוד סברה שהיום אני מבין אולי – כשאני ראיתי את ההודעה, אתי שתי ההודעות, אני פתחתי את ההודעה השנייה, וכששולחים לך הודעה כזו, אתה פותח אותה והיא תופסת לך את כל המסך, וזה מה שקורה בווטסאפ. יש לך, זה מן צילום מסך, אתה נוגע בו ואז הוא תופס לך את כל המסך. יכול להיות שזה מה שקרה, שכשפתחתי דווקא את ההודעה השנייה היא תפסה לי את המסך" (עמ' 541, ש' 15-21). בהמשך, כשנשאל מה היא התייחסותו למידת האחריות שלו כלפי קבוצה שהוא שלח לטיול והוא מקבל דיווח על מה הקבוצה עושה והוא לא יודע מה כתוב בדיווח, השיב "אז זה אומר משהו על המצב הנפשי שלי מהלילה, או מאחרי הצהריים של היום לפני כן. אני, שיש טיול, אני לא מעורב בטיולים במכינה ברמה הפרטנית. אני יודע שיש טיול, כשיש סדרה כזו או סדרה אחרת, אני יודע בגדול איפה הם ואני לא מעורב בפרטים. בטיול הזה אני הייתי מעורב מסיבה אחת ויחידה, שאנחנו יוצאים בחשש לשיטפונות לטייל בנחל ואז אני מעורב ואני יודע את כל הפרטים. ואם הם היו ממשיכים לנחל צהלים, אני גם באותו הבוקר הייתי שואל מה קורה וכו', וכו'. ברגע שאחרי הצהריים... מתקבלת החלטה, שאני מגבה אותה ואני אומר אביב, בסדר, סבבה, זה מה שהחלטת, לעזוב את כל האזור של נחל צאלים, וללכת לעין תמר למועדון. אני מבחינתי אין שום אפשרות שעולה בדעתי, שאנחנו הולכים לעשות עכשיו עוד טיול בנחל... ולכן השיחה שלי עם אביב עורכת 4 דקות בלילה, ואני רגוע. ההודעות האלה, אני מרפרף עליהן. ש: אבל מה הם יכולים לעשות יותר, חוץ מלהודיע לך... אתה מקבל את ההודעות האלה ולא עושה עם זה כלום... אתה פותח את ההודעה הזו ורואה אותה, מה צריך יותר מזה... אתה אומר אני מאחר הצהריים הקודם לא 'בסטייט אוף מיינד' שבכלל עושים טיול, אבל הם מודיעים לך, וקיבלת את ההודעה ופתחת אותה וראית אותה, מה יותר מזה? מישהו צריך לבוא ולהקריא לך את הזה באוזן? ת: אני חושב שכשמנהל תכנית מחליט על מסלול, לאור מה שעשינו בשבוע הזה, ביום רגיל זה מתאים... ביום רגיל, שאין חשש לשיטפונות או משהו כזה, זה מתאים, אנחנו כותבים כל הזמן הודעות כאלה, ואתה קורא את זה מתי שאתה קורא, כי זה לא משהו שחשוב לדעת. אחרי השבוע הזה, אני חושב, שהיה נכון להרים לי טלפון, ולהגיד לי מהי התכנית, או להגיד לי, תשמע, החלטנו על זה או שזה מה שייעצו לנו... ולא לסמוך על זה שאני קורא את ההודעה, ואפילו אני לא משיב פה עליה. זאת אומרת אני מתייחס אחרת, להודעה שהייתה מגיעה אלי מאביב... וכשהוא כותב משהו בקבוצה הכללית... אני לא חושב שזה דרך לקבל אישור על משהו או להודיע משהו למנהל שלך, זה לא מרגיש שזה מספיק" (עמ' 542, ש' 26 – עמ' 544, ש' 23).
יובל טען שהוא לא הגיב להודעות שאביב שלח בבוקר (עמ' 546, ש' 1-6), תוך שהבהיר שהוא שלח בקבוצה את התחזית בשעה 07:53 ללא קשר להודעות של אביב שכן הוא קיבל את התחזית הזאת והעביר אותה מיד לקבוצה כמו שעשה כל הזמן. (עמ' 546, ש' 12-17). בהמשך חזר על כך ואף הוסיף כי שלושה דברים אירעו במקביל, גם שיחה טלפונית עם שמשי, גם קריאת ההודעות של אביב וגם קבלת ההודעה עם התחזית שהגיעה מאשתו ואשר אותה העביר כמו שהיא בקבוצה. בהתאם לכך ציין כי "כל זה קורה באותה דקה אני לא מתעמק בדברים כמו שאני אמרתי אני לא מתעמק בדברים אני מרפרף על ההודעות כי סגרתי עם אביב משהו אתמול (עמ' 564, ש' 32 – עמ' 565, ש' 32 – עמ' 566, ש' 12).
בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה הוטח ביובל שלא ייתכן שהוא, אשר הקפיד להיות ערני בענייני בטיחות במכינה "עד לרמה של בורג", דילג על פרטי ההודעות של אביב ולא ראה שהקבוצה צפויה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית. על כך השיב יובל "אני מצטער שאני לא ראיתי, כן? ואני הסברתי כבר כמה פעמים, שאין לי הסבר אמתי, כי אני לא יודע. אתה, אדם לא יכול להסביר את מה שלא קרה, זאת אומרת למה הוא לא ראה, כן? אני יכול לשער, אבל אני לא ראיתי, וזה בהחלט היה קשור לזה שאני לא דאגתי בכלל מה שהם עושים...אני מניח שאני קראתי את זה באיזושהי צורה לא קפדנית, וראיתי שהם עושים, שאני לא מכיר טוב את האזור, ראיתי שהם עושים ואני הייתי שמח" (פרוט' מיום 29.11.2022, עמ' 715, ש' 1-8).
בהמשך חקירתו הנגדית יובל מספק גרסה קצת שונה וטוען שהוא בספק אם הוא קרא כלל את ההודעה הראשונה של אביב בבוקר האסון בה כתב שהם מתכננים לטייל בנחל תמר ובנחל צפית (פרוט' מיום 4.12.2022, עמ' 679, ש' 9-0; עמ' 680 ש' 1-2), ובהמשך הגדיל וטען שהוא לא קרא את שתי ההודעות של אביב: "אני אמרתי את זה כל הזמן, גם פה באולם וגם במשטרה. אני ייסרתי את עצמי ואני מייסר את עצמי עד היום. ברור שאם אני הייתי רואה את ההודעות האלה, אני יכולתי לעצור את הדברים האלה. ההודעות, את האסון הזה, אני הייתי יוצא בשאלות, ואני לא ראיתי את זה...אני אומר, שאני לא ראיתי... אני לא, כן, עכשיו יגידו שאני עושה פאק באמינות, אני לא, לא, מבחינתי אני לא ראיתי" (עמ' 681, ש' 1-11).
מיד בסמוך, יובל שוב מתקן גרסתו בעניין וחוזר וטוען "ש: אבל אני רוצה למען הפרוטוקול, כדי שנבין. ת: אני ראיתי את ההודעות, כן, כן. אני מצטער...לגבי ההודעה הראשונה, אני אפילו היום לא בטוח לגבי ההודעה השנייה, שפתחתי אותה ולא חזרתי אותה להודעה הראשונה, אני לא יודע. אני לא קלטתי את זה, ובוודאי שאני ראיתי שהוא שלח הודעות, וקראתי אותן" (עמ' 681, ש' 12-18).
200. בעובדה 76 לכתב האישום, בעמ' 827-832 לסיכומיה בכתב, ובעמ' 700-701 לפרוט' הסיכומים על-פה מיום 15.2.2024, המאשימה עמדה על כך שיובל קרא את שתי ההודעות שאביב שלח בבוקר האסון והיה מודע לתוכנן כבר בשעה 07:53.
אף ב"כ אביב טען כך מנימוקים דומים (עמ' 105-109 לסיכומים בכתב). המאשימה וב"כ אביב ביקשו לדחות את שלל גרסאותיו של יובל בנדון, אותן מצאו כגרסאות סותרות ושקריות. בנוסף אלה הביעו תמיהה מדוע דווקא מבין כל ההודעות שנשלחו במהלך אותו שבוע דווקא את ההודעה של אביב על תכנון הקבוצה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית יובל לא קלט.
201. לסיכום עניין זה אציין, כי לאחר שבחנתי את טענות ב"כ יובל מחד, ואת טענות המאשימה וב"כ אביב מאידך, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יובל קרא את שתי ההודעות שאביב שלח בקבוצה בשעה 07:23 לערך (כעולה משלל גרסאותיו של יובל ומ-ת/32 - אישור קריאת ההודעה הראשונה של אביב בסימון וי כחול מתוך הטלפון הנייד של אביב), אך נותר ספק סביר ביחס לשאלה האם הוא הפנים את שכתוב בהן כבר בשעה זו.
אכן, הרושם הנוצר משלל גרסאותיו של יובל בעניין זה, כפי שפורט לעיל, הוא לא טוב. האם קרא הודעה אחת או שתיים? האם לא קרא את שתי ההודעות? מדוע לא הבין את תוכן ההודעות?
לא זו אף זו, צודקת המאשימה בתמיהתה מדוע דווקא את הודעתו הראשונה של אביב שלכאורה מסבכת את יובל בדבר מודעתו לכך שהקבוצה תכננה לטייל בנחלים ביום האסון לא הצליח יובל לקלוט? ואיך זה שיובל הקפדן כל כך בענייני בטיחות לא קולט ומבין הודעה כל כך ברורה?

בנוסף, טענת יובל על אודות כך שלא נתן דעתו לתוכן ההודעות בין היתר בשל כך שמדובר בהודעות וואטס אפ כלליות בקבוצה, ולא בשיחת טלפון או בהודעה "בפרטי", כמצופה מהודעה בדבר שינוי מסלול של הקבוצה, אף אם יש לה הגיון לא נתמכת היא בהתנהלות היומיומית של המכינה, כעולה מהעדויות השונות ומהראיות השונות ת/2- למשל. בנוסף, טענה זו לא נתמכת בהתנהלות יובל עצמו ביום האסון אשר גם לאחר שכבר הבין שהקבוצה נמצאת בטיול בנחלים וכבר הבין שהמצב הוא לא כשצפה והוא היה מזועזע מכך, לא בחר הוא להתקשר לאביב או לנועם ולא שלח הודעה ב"פרטי" אלא שלח הודעות בקבוצה.
ואחר כל האמור, נותר אצלי ספק סביר האם אכן יובל הבין והפנים את תוכן ההודעות של אביב כבר בשעה 07:53, כשנכנס לקבוצה לאחר שאביב שלח ההודעות.
הספק הסביר נובע בראש ובראשונה מכך שיובל "הזדעזע" כשראה בשעה 11:25 את התמונות שאביב שלח מהמסלול שאז הבין יובל הבין שהם מטיילים בנחל. (על הסכמת המאשימה לכך שיובל הזדעזע בשעה זו ראו עמ' 700 לפרוט' הסיכומים על-פה מיום 15.2.2024, ש' 29-33, אף שהמאשימה לא קיבלה הסבר יובל לזעזוע זה).
לו אכן יובל היה מודע לכך שהקבוצה עתידה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית כבר בשעה 07:53 איזו סיבה יש לו להזדעזע בחלוף שלוש שעות וחצי כשהקבוצה אכן טיילה בנחל בהתאם לתכנית עליה ידע?
לא זו אף זו, כפי שצוין מעלה, לאחר שאביב שלח את שתי ההודעות בבוקר יובל לא מגיב להן. זאת, להבדיל מההודעות ששלח בסמוך לאחר שראה את התמונות ששלח אביב בשעה 11:25 (ראו למשל עובדה 89 לכתב האישום, ת/2 עמ' 22). כפי שעוד יפורט, משלב זה החל יובל ליצור קשר עם נועם תוך שהוא עורך בירורים שונים בהקשר של הטיול של הקבוצה.
סבורני כי השילוב בין הזעזוע שאחז ביובל בשעה 11:25 כשראה את התמונות שאביב שלח בקבוצה יחד עם יצירת הקשר שלו עם הקבוצה בסמוך לאחר מכן, הוא שיוצר את אותו ספק סביר בדבר הפנמת יובל את תוכן הודעות אביב בשעה 07:53.
האם המקור לכך שיובל לא הפנים, לא הכניס לתודעתו, כבר בשעות הבוקר, את תוכן הודעות אביב מהבוקר קשור בתודעה שלו שהקבוצה אמורה לעשות משהו קצר וקרוב לעין תמר ולכן לא קרא ההודעות באופן קפדני כלשונו והתמקד בכך שעבר על הקבוצה לילה שקט וטוב כנכתב בהודעה הראשונה?
האם המקור לכך קשור בזה שבמקביל או בסמוך לקריאתו את הודעות אביב הוא שוחח בטלפון עם שמשי וקיבל מאשתו את התחזית האחרונה מהבוקר והעבירה לקבוצה (ראו נ/59 המלמד על כך ששמשי התקשר ליובל בשעה 07:50 ושהשיחה נמשכה 2 דקות ו-17 שניות; נ/131 המלמד על כך שאשתו של יובל שלחה ליובל את התחזית על החלשת הצפי לשיטפונות בשעה 07:50 ונצפתה על-ידי יובל בשעה 07:53 , ת/2, עמ' 20 המלמד על כך שיובל העביר את התחזית שקיבל מאשתו באותה שעה – 07:53 ו- ת/32 המלמד על כך שיובל צפה בהודעה הראשונה של אביב בשעה 07:52), ולכן לא היה מרוכז בתוכן ההודעות ששלח אביב? יכול זה ויכול זה ויכול שניהם גם יחד.
מכל מקום, נותר ספק סביר שיובל אכן הפנים את תוכן הודעות אביב כבר בשעה 07:53, ולכן נראה כי יובל היה מודע לכך שהקבוצה צפויה לטייל באותו יום בנחל תמר ובנחל צפית בשעה 11:25 עת ראה התמונות שאביב שלח בקבוצה, מה שגרם לו לגולל לאחור את ההודעות בקבוצה עד שראה את הודעות אביב משעה 07:23.
למען הסר ספק, חוסר היכולת של יובל להפנים את תוכן הודעות אביב כבר בשעה 07:53 למרות שקרא אותן עומד לו לרועץ, שהרי אף לשיטתו "ברור שאם אני הייתי רואה את ההודעות האלה, אני יכולתי לעצור את הדברים האלה" (פרוט' מיום 4.12.2022, עמ' 681, ש' 1-11).
לקריאת הודעות שנשלחות על-ידי מוביל הטיול בשטח, באופן לא קפדני, היינו באופן כזה שגורם לך כמנהל מכינה לא לקלוט ולא להפנים את שכתוב בהן, וודאי בנסיבות שבהן אתה לא יודע בוודאות, ב"רחל בתך הקטנה" מה הקבוצה עתידה לעשות, בוודאי בנסיבות הקשורות במזג האוויר והסכנות שהיו באותו שבוע, יש משמעות, כפי שעוד יפורט להן.
שיחת הטלפון של יובל ושמשי
202. כאמור, יובל טען שאחת הסיבות שגרמו לו שלא להפנים את הודעות אביב היא שיחת הטלפון שקיים עם שמשי בסמוך לקריאת ההודעות. עתה נבחן שיחה זו.
בחקירתו של יובל מיום 6.9.2018 (ת/55) התייחס יובל לשיחת הטלפון שקיים עם שמשי בבוקר האסון. כשנאמר ליובל על-ידי החוקר שלא ייתכן שנקבע לו שיעור בשעה 19:00 כעולה מהלו"ז ששמשי הפיץ בליל האסון מבלי שהדבר תואם איתו, השיב יובל כי מדובר בשיעור קבוע שהוא מעביר כבר כעשור בטיול המועמדים למכינה, הוסיף שמדובר בשיעור שתואם איתו מבעוד מועד והוסיף "אני מציע לך לבדוק בטלפון של שמשי ולראות ששמשי התקשר אלי או במהלך אותו ערב או בבוקר למחרת. אני זוכר היטב שיחה זו ואני זוכר שהוא אמר לי יובל האם אפשר להקדים את השיעור שלך כי אנחנו עושים כאן משהו קצר ונקדים לחזור ואנחנו רוצים להתעורר למחרת מוקדם כדי לראות את הזריחה. אינני זוכר כרגע לאיזו שעה הוא הקדים, אך אני זוכר שהסכמתי לבקשתו בשמחה. גם אני העדפתי לסיים יותר מוקדם... לעניינו זוכר בוודאות שמשי התקשר אלי להקדים את זמן השיעור. ש: הלו"ז שנכתב על ידי שמשי מדבר בצורה ברורה הלא משתמעת לשתי פנים כי הטיול למחרת ב-26/4/18 מתוכנן לעבר בנחל תמר ובנחל צפית והיום מסתיים בשיעור של יובל וארוחת ערב תוך כדי מכאן משתמע כי ידעת על התכנית.... ידעת גם כי הטיול יעבור בנחל תמר ונחל צפית. מהי תגובתך? ת: המסקנה השנייה במשפט שלך היא פשוט חסרת יסוד. השיעור היה קבוע איתי מראש... אני מאמין כי כאשר שמשי כתב את הלו"ז בלילה הוא תכנן עדיין לפי הקביעה המקורית את הזמן איתי. לעומת זאת בדיוק בניגוד לטענתך אני אומר לך ששמשי התקשר אלי בבוקר וביקש להקדים את השיעור כי הם עושים משהו קצר ויגמרו מוקדם..." (עמ' 12, ש' 360 – עמ' 13, ש' 385).
203. בתשובתו לכתב האישום יובל מסר כי "בשעה 07:50 בבוקר התקשר שמשי ליובל, שהיה אמור לפי התכנון המקורי להגיע באותו יום בשעה 19:00... להעביר שעור לקבוצה בכדי לבקש את הקדמת השיעור, וזאת, לדבריו, משהשתנו התכניות והקבוצה תערוך היום טיול קצר ולכן יסיימו מוקדם יותר" (סעיף 131).
כזכור תשובתו של יובל לכתב האישום מהווה חלק מעדותו.
204. בעדותו יובל חזר והזכיר את השיחה שקיים עם שמשי "ש: ... מה הפעולה הראשונה שאתה עושה, לאחר שההודעה הזו, אחרי 07:23 מה אתה עושה? ת: הייתי, ב-07:23, אני לא זוכר מה אני עשיתי שם בבית, ב-07:50 ומשהו שימשי מתקשר אליי, שימשי זה ב-07:50 לדעתי... הוא אומר לי שהם בעין תמר, שואל אותי כאילו האם אני יודע שהם בעין תמר, שהם רוצים לעשות היום משהו קצר, ושהם מבקשים ממני להקדים את השיעור שלי, שהיה מתוכנן ב-19:00, כי הם רוצים למחרת לקום בזריחה. ואני מבין את זה, שזה כאילו הם לא עושים היום מספיק משהו, שהם לא הולכים לטיול, הרי שימשי היה מוטרד מאוד מזה, מהדבר הזה, כל השבוע. הם רוצים כן לתת להם איזשהו ערך, ולקום מחר בזריחה... הוא רוצה שאני אקדים, בכל מקרה אני הייתי אמור לבוא... ש: הבנתי, זו מהות השיחה? ת: כן, זה הכל... ש: ... זה כל מה שדיברתם אתה ושימשי? ת: כן. ש: אבל אתה אומר, שהוא דיבר איתך על העובדה שהם נמצאים, שהתכנון שלהם זה בתמר וצפית? ת: לא... הוא אומר שהם נמצאים בעין תמר... ושהוא רוצה, ושהם יעשו היום משהו קצר... ולכן הוא רוצה להקדים את השיעור שלי... ש: זאת אומרת, שהם יוצאים בשעה, הם אוטוטו יוצאים לטייל במסלול תמר וצפית, ואתה אומר ששימשי לא אמר לך שום דבר על זה? ת: נכון, נכון. אם הוא היה אומר לי אני הייתי מיד שואל שאלות. ש: בכל זאת הוא אמר שהם עושים משהו קצר... מה זה קצר?... ת: לא, הוא לא התקשר כדי לעדכן אותי על מה שהם עושים, הוא התקשר כדי להקדים את השיעור. הנימוק שלו היה, מה שאנחנו עושים היום הוא קצר" (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 541, ש' 21 - עמ' 548, ש' 19).
הנה כי כן, בין תשובתו של יובל לכתב האישום בה ציין כי שמשי אמר לו בשיחת הטלפון בבוקר שהשתנו התכניות והקבוצה תערוך היום טיול קצר, לבין עדותו של יובל בה ציין ששמשי אמר לו שהם
רוצים לעשות היום משהו קצר ישנו פער.
לא זו אף זו, בניגוד לתשובתו לכתב האישום בה ציין כי שמשי אמר לו שהקבוצה תערוך היום טיול קצר, בעדותו כבר הוסיף שהוא הבין שהם לא הולכים לטיול.
205. בעדותו שמשי לא זכר היטב מתי הוא שוחח עם יובל ואף לא זכר היטב את תוכן השיחה (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 365, ש' 9 – 14; עמ' 367, ש' 14 – 20; עמ' 394, ש' 7 – 12). שמשי הוסיף בהמשך חקירתו הנגדית כי הוא לא זוכר האם שוחח עם יובל על נחל צפית (עמ' 368, ש' 3 – 7), ואף הוסיף שהוא יודע שלא הרגיש צורך לעדכן את יובל כי חשב שהצוות מעדכן אותו אך שב על כך שהוא לא יודע על מה שוחח עם יובל (עמ' 394, ש' 14 – 15).
206. לסיכום עניין זה אציין, כי אכן אין ראיה על כך שבשיחה של יובל עם שמשי, שמשי עדכן את יובל על אודות כך שהקבוצה עתידה לטייל בהמשך היום בנחל תמר ובנחל צפית, ואולם פעם נוספת אנו עדים לכך שיובל נאלם דום ולא מברר בצורה מפורשת מה הקבוצה עתידה לעשות במשך היום.
מ-נ/59, פלט שיחות יוצאות ונכנסות של הטלפון של יובל (מיום האסון) ומ- נ/132, פלט שיחות יוצאות ונכנסות של הטלפון של יובל בין התאריכים 23-26.04.2018, עולה ששמשי התקשר ליובל בשעה 07:50, ושהשיחה נמשכה 2 דקות ו-17 שניות. לא מדובר אפוא בשיחה של שניות ספורות אלא בשיחה שאפשרה בירור מעבר לתיאום טכני של שעת השיעור.
מכל מקום, ברי אפוא כי ליובל הייתה הזדמנות פז לברר מהי תכנית הקבוצה לאותו יום, שכן הוא ידע ששמשי מעורב בתכנון הפעילות של הקבוצה, שכן אף לשיטתו הוא זה שהתקשר לתאם איתו את שעת הגעתו כדי להעביר שיעור לקבוצה.
חרף האמור, יובל לא ניצל את ההזדמנות שנקרתה בפניו ולא ערך בירור פשוט, שיכול היה לתת לו מידע משמעותי ביותר שהיה חסר לו על אודות תכנון הקבוצה לאותו יום.
מעבר לנדרש, לא יהא זה למותר לחזור ולהפנות לתשובתו של יובל לכתב האישום בה ציין כאמור כי שמשי התקשר כדי להקדים את השיעור "וזאת, לדבריו, משהשתנו התכניות והקבוצה תערוך היום טיול קצר".
כפי שכבר צוין לא פעם, תשובתו של יובל לכתב האישום היא חלק מעדותו. מן האמור עולה כי בשיחה זו נאמר ליובל או שלמצער יובל הבין שהקבוצה תערוך באותו יום טיול קצר. חרף האמור יובל לא בירר עם שמשי היכן בדיוק תטייל הקבוצה? עד כמה קצר הטיול? איזה סוג של טיול – רגלי? רכוב? וכיוצ"ב, חרף העובדה שגם בשיחה שבין אביב ליובל, בשעות הליל הקודם, הוא לא קיבל מידע ברור וחד משמעי על תכנית הקבוצה ליום שלמחרת.
לאן נעלם יובל ומדוע נאלם יובל?
207. כאמור, יובל טען כי הוא הבין שהקבוצה מטיילת במסלול ולא עושה "משהו קצר וקרוב" ליד עין תמר רק בשעה 11:25, כשראה את התמונות שאביב שלח בקבוצה בשעה 11:02.
הווה אומר, שאף לשיטת יובל הוא "נעלם", היה בנתק מהקבוצה, לא קיבל כל מידע על מה שקורה עם הקבוצה במשך למעלה כ-13 שעות, היינו בין השיחה שבין אביב ליובל בלילה שקדם לאסון, שנערכה סביב השעה 22:24, לבין השעה 11:25 ביום האסון, שאז ראה את התמונות שאביב שלח.
אכן, בתוך טווח זמנים זה יובל שלח בשעה 22:59 בלילה שלפני האסון תחזית בקבוצה (ת/2, עמ' 18), ואכן יובל גם קרא את ההודעה הראשונה ששלח אביב בקבוצה בשעה 07:52 בבוקר האסון (ת/32), ואכן יובל עצמו העביר תחזית בקבוצה בשעה 07:53 בבוקר האסון (ת/2, עמ' 20), ואולם אליבא דיובל עצמו כל אלה נעשו במנותק מתכניות הקבוצה, ומבלי שיובל מקבל כל פידבק מהקבוצה אליהן ולהיפך. כזכור יובל עצמו העיד שאת התחזית בלילה שלפני האסון ואת התחזית בבוקר האסון העביר לקבוצה ללא כל זיקה לפרטי התכנית של הקבוצה ליום האסון אלא כמשהו שעשה "באוטומט", קרי כל תחזית שקיבל הוא העביר מיד לקבוצה (ראו למשל עדותו מיום 04.12.2022 בעמ' 667, ש' 7 – עמ' 668, ש' 8). בנוסף יובל העיד כי הוא לא התעמק בהודעה של אביב אותה קרא ולא "קלט" את שכתוב בה, היינו שהקבוצה עתידה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית.
208. בחקירתו יובל נשאל על אודות היעלמותו זו והתנתקותו מתכניות הקבוצה. יובל נשאל האם לא חשב שיהיה זה נכון לבטל את הטיול לאחר שכבר ידע ששני נערים נספו וידע שהוא לא יוכל להיות מעורב בהחלטת שהתקבלו ואף לא ידע איזה ייעוץ קיבל מהמדריכים, וזה השיב כי הוא קיבל מאביב מסר שהם יבצעו משהו בטוח וקצר באזור עין תמר ושהם התייעצו עם אנשי המקום ו"לכן לא ראיתי כל צורך לאשר טיול או אף לשמוע מה הם מתכננים שכן אינני מכיר את האזור" (ת/47, עמ' 8, ש' 228 – 238).
בהמשך נשאל על ההיעלמות שלו והתנתקותו מהקבוצה במשך כ-12 שעות, יובל נשאל "ש... עדיין קרוב ל-12 שעות רציפות (יובל נשאל על היעלמות בין השעה שבה שלח לקבוצה תחזית בלילה שלפני, בשעה 22:59, לבין השעה שבה ראה את התמונה בקבוצה שממנה הבין שהקבוצה מטיילת בנחל, בשעה 11:25 לערך, י' ל')... לא עושה דבר, לא מתעניין לגורלם של התלמידים, חלקם קטינים, לא מתקשר, לא מברר, לא מוודא עד כמה מצבם בסדר או לא בסדר או שנשקפת סכנה לחייהם או לביטחונם או לבטיחותם. מהי תגובתך? ת: כפי שציינתי מקודם שמתי לב שהם קמו בבוקר יבשים וזה הספיק לי. ש: האם אתה באמת חושב שבתור ראש המכינה יחס מזלזל להודעה שבין השורות שניתן להבין שתאה אפילו לא קורא את ההודעה עד הסוף עד כדי כך שיש לך בעיה בהבנת הנקרא... האם אתה באמת חושב שעשית את המוטל עליך, הרי גם מבחינה אנושית או מוסרית הדברים לא מסתדרים. הכיצד? ת: אני מנהל את המכינה 11 שנים ומעורבותי בשטח היא דומה תמיד. אינני מתעסק ביום יום, בשעה ושעה ומצב רוחם של החניכים. יש לך לצורך כך מנהל תוכנית ומדריכים... לגבי בטיחותם הייתה לי שיחה עם אביב בה הוא עדכן אותי על החניון שהם בחרו... אמר לי שלפי התחזית לא צפויים גשמים בלילה ודיברנו על כך שבמהלך היום הם יטיילו באזור עין תמר ויעשו דברים קצרים ובטוחים ועל כן לא הייתה לי כל סיבה לפנות לאביב או אל נועם כי כל הדברים מתנהלים בצורה טובה, באזור שנועם מכירה היטב ויש להם עם מי להתייעץ. אני מדגיש לא חשבתי שהם מתכננים לטייל בנחל" (עמ' 15, ש' 484 – עמ' 16, ש' 510).
אף בחקירתו הראשונה, כשנשאל מדוע לא עשה דבר כדי לבדוק מה הן התכניות והסכנות של הקבוצה לאחר שהטיול בנחל צאלים בוטל, השיב יובל "מאחר ואני לא מכיר את האזור מרגע שאביב החליט והודיע לי שהוא מעביר את הטיול לעין תמר וכי בכוונתו להתייעץ עם אנשי המקום אני יצאתי מהתמונה כאשר אני יודע שההנחיות העקרוניות שלא נכנסים לנחל הן תקפות, הכוונה שלא נכנסים לנחל בלי בדיקת גשם באגן הניקוז" (ת/46, עמ' 13, ש' 19 – עמ' 14, ש' 5).
209. מתשובתו לכתב האישום (סעיף 135) עולה שרק בסמוך לשעה 11:25 הבין יובל מהי התכנית שהקבוצה גיבשה באופן עקרוני כבר בלילה הקודם, קרי שהם מטיילים בנחל תמר ובנחל צפית.
210. גם בעדותו, התייחס יובל להיעלמותו למשך 13 שעות. יובל נשאל כיצד יתכן שמי שהיה מעורב בתכנון הטיול ומקפיד על כללי בטיחות יכול שלא לדעת היכן הקבוצה נמצאת במשך כ-13 שעות, וזה השיב "אני לא אמור להיות בשטח, אני לא אמור להיות ברזולוציה הזו ואני לא אמור להיות חפ"ק בכל רגע, בשביל יש לי מנהלי תכניות. זה יום ביומו בשבילי, זו לא איזו תחושת פער, של וואו, אני לא יודע איפה הם" (פרוט' מיום 4.12.2022 עמ' 692 ש' 28 – עמ' 693 ש' 18). בהמשך הוסיף כי בדיעבד קל לחשוב על כך כפער אך הוא בזמן אמת לא חש בסכנה כי מנהל התכנית בשטח והם לא צפויים לטייל בנחל (עמ' 693 ש' 20-24).
211. מן האמור עולה, שבאופן מהותי יובל היה מנותק, לא מחובר לקבוצה ולתכניותיה כ-13 שעות.
מדובר בשעות שהן קריטיות, אף לדברי יובל, אשר כזכור העיד שאם היה מודע לתכניות הקבוצה באותן שעות הוא היה עוצר אותן (פרוט' מיום 4.12.2022, עמ' 681, ש' 1-11).
באותן 13 שעות יובל שוחח עם אביב, שוחח עם שמשי, היה "מחובר" טכנית לקבוצה ואף קרא בבוקר האסון הודעה שבה צוין במפורש מהי התכנית של הקבוצה, וחרף כל האמור יובל לא היה מחובר מהותית לתכנית. לא הבין, לא התעניין באמת ולא שאל. ובלשונו יצא מהתמונה. נעלם ונאלם.
כאן המקום לחזור ולהזכיר, כי היעלמות זו של יובל התרחשה לאחר ימים סוערים, תרתי משמע, ימים בהם יובל מצא להתערב בתכני התכנית והטיול לפרטי פרטים, ימים בהם מצא להתעמת עם גורמים כאלו ואחרים, ימים שבהם שונו תכניות הטיול, עד שלראשונה בתולדות המכינה טיול מתוכנן בוטל בשל שיטפונות באזור, מה שהצריך את הקבוצה להעתיק את מקום הלינה ולתכנן תכנית חדשה לימים שהוקדשו לטיול.
עוד ראוי לזכור, כי יובל ידע כי יום קודם לכן כבר היו קרבנות לשיטפונות באזור, וכי בלילה שלפני האסון הוא העביר בקבוצה תחזית חמורה על שיטפונות חריגים וחמורים (אף שבבוקר העביר גם תחזית על החלשה בצפי השיטפונות).
על רקע האמור להיעלמות ולהיאלמות של יובל כראש המכינה במשך 13 שעות יש משמעות יתרה.
עוד ראוי לזכור, כי מכלל העדויות עולה שהפעם הראשונה שיובל שוחח עם אביב שהוביל את הטיול בשטח, לאחר שהשניים שוחחו בלילה שקדם ליום האסון, הייתה רק לאחר האסון.
לאורך כל יום האסון, גם לאחר שכבר יובל הבין שהקבוצה מטיילת בנחלים והבין שקיימת סכנה, ולו פוטנציאלית, יובל לא יוצר קשר עם אביב באופן ישיר, לא מברר איתו היכן הוא נמצא, לאן הוא הולך, מה הבירורים שעשה, מהם הסיכונים ומהם הפתרונות.
212. יובל כזכור טען בחקירותיו ובעדותו כי הוא לא היה בתודעה שהקבוצה עתידה לטייל בנחל אלא, כפי שהבין מהשיחה בין אביב ליובל, שהקבוצה עתידה לעשות משהו קצר ובטוח בסמוך למקום הלינה בעין תמר, דוגמת סיור במושב עצמו, תצפיות או צפייה בשיטפונות. כן ציין, שהוא לא ירד לפרטי התכנון של הקבוצה משום שהוא הבין שאביב ונועם התייעצו עם מומחים בני המקום בעוד שהוא עצמו לא מכיר היטב את האזור ולכן לא יכול היה לתרום להם בעניין זה (ראו למשל בעדותו הראשית, פרוט' מיום 19.9.2022, עמ' 529, ש' 15- 530, ש' 6).
213. בסיכומיו יובל טען כי "... משורת עדויות אלו (של לביא, זמיר ועודד בן ארי, י' ל'), שלא נסתרו, כי בנסיבות שבהן לראש המכינה ישנה ידיעה מספקת על מתווה העקרוני שמתוכנן למחרת היום – מתווה שאינו כולל טיול שטח – הדבר מהווה ידיעה מספקת שאינה מצריכה בירור נוסף מול המנהל החינוכי" (עמ' 360 לסיכומים בכתב).
214. אמרותיו של זמיר, ששימש כיו"ר מועצת המכינות, הוגשו במקום עדות ראשית. בחקירתו מיום 29.4.2018 (ת/183) ציין זה, תוך התייחסות לנהלים המומלצים למכינות שגיבש (בין היתר בסיוע יובל) (נ/22), כי יש לערוך תחקור מקדים לפני טיול וכן ש"מי שאחראי על וידוא התחקור הוא ראש המכינה. הוא צריך לדאוג שזה מתבצע. הוא יכול לדאוג שיהיה מי שיבצע את זה ושזה מבוצע על ידי אדם שהוא מקצועי מספיק או שראש המכינה יבצע זאת בעצמו...ש: סעיף 24 למסמך מציין כי כל פעילות מיחוץ למכינה יהיה מאושר על ידי איש צוות. מה זה איש צוות מאשר? ראש המכינה? חניך במכינה? ת: עדיף תמיד ראש המכינה אבל הנחת העבודה הייתה שיש פעילות שראש המכינה לא יאשר או שיש אנשי צוות ברמה גבוהה שהם יכולים גורם מאשר. ש: מה קורה כאשר יוצאים לטיול ומסיבה כל שהיא לא ניתן לבצע את אותו מסלול שנקבע בהכנה? מה עושים? ת: אם התנאים מאפשרים מחפשים מסלול חלופי. ש: מי מחפש ומי מאשר את המסלול החלופי? ת: להבנתי זה יהיה ראש המכינה. ת: ואם ראש המכינה לא נמצא בעצמו בטיול? ת: זה לא משנה אם הוא לא נמצא בטיול. עדיין הוא זה שצריך לאשר. גם אם הוא בקנדה. ש: כלומר, לדעתך ולפי המסמך הנל שחיברת
בסיוע של יובל, ראש המכינה חייב להיות בקיא בשינוי מסלול על פרטיו ולאשר אותו? ת: בוודאי. הוא מוכרח. אם מדריך על דעת עצמו משנה מסלול אחר מיכול סיבה ואין אשור ראש מכינה זאת תקלה בטיחותית חמורה. ראש מכינה חייב להיות מיודע ולאשר את המסלול החלופי כשהוא יודע בדיוק מה המסלול החלופי... אין דבר כזה שמדריך משנה מסלול על דעת עצמו" (עמ' 3, ש' 60 – עמ' 4, ש' 90).
בהמשך הוסיף זמיר "ש: מי נושא באחריות לטיול בזמן הטיול, המדריך או ראש המכינה? ת: ראש המכינה. תמיד. ש: איך הוא נושא באחריות אם הוא לא שם? ת: הוא צריך לוודא שהנהלים והכללים ושאר הדברים ישמרו והוא עושה זאת על ידי תחקור מקדים של המדריך המוביל וקשר רציף עם המדריך. בעיקר אם יש בעיות או נקודות תורפה" (עמ' 4, ש' 118 – עמ' 5, ש' 122).
זמיר הבהיר בעדותו כי ההחלטה אם לצאת לטיול בזמן מסוים צריכה להתקבל אך ורק על-ידי ראש המכינה (פרוט' מיום 23.06.2022, ש' 12-14).
בהמשך, עת נשאל לדעתו לעניין כך שנועם אישרה לאביב להיכנס לנחל לאחר ששוחחה עם הראל, השיב זמיר "ת: השאלה שלי ב-א' היא, השאלה שלי ב-א' היא מי אישר לאביב להיכנס עם הקבוצה לנחל... מה הייתה המעורבות של ראש המכינה בהחלטה הזאת. ממתי מדריך במכינה הוא זה שמחליט אם נכנסים לנחל או לא נכנסים לנחל... ש: ומה התשובה שלך לדברים האלה? ראש המכינה צריך לאשר כל דבר כזה. אין בכלל ספק... ש: גם אם זה, גם אם זה הכרעה בשטח לאור שינוי. ת: אין דבר כזה הכרעה בשטח. ש: שינוי מזג אוויר. יש, יש, יש תכנון לצאת לטיול בצאלים ויש שטפון וכבר כולם בדרך דרומה. ומחליטים לשנות מסלול. אז מה קורה? ת: הוא חייב לעצור... מי שמנהל את האירוע... המנהל הבכיר בשטח. צריך לעצור... להתקשר לראש המכינה. לסכם איתו, אני מדבר לפני האסון. אחרי האסון יש כללים ברורים... ואם אין פתרון חלופי סביר או אם הוא לא תופס את ראש המכינה, לא עושים כלום, חוזרים הביתה. מאוד פשוט. מאוד מאוד פשוט. ש: מה, מה ראש המכינה מבחינתו צריך לעשות? ...כשכוח יוצא... כשקבוצה יוצאת לטיול, ת: ראש המכינה יכול לעשות אחד משני דברים בסיטואציה הזאת. נניח שקבוצה נמצאת... ש: והוא לא איתם. ת: הוא יכול להגיד להם תשמעו, תעצרו, תצפו על המכתש מלמעלה, תעשו כל מיני דברים. ש: האם לשיטתך הוא מחויב לעמוד איתם בקשר רציף? ת:בנקודות הכרעה בוודאי. ש: מה זה נקודות הכרעה? ת: בנקודה (לא ברור) שמתוכנן. אין שום תכנון, ש: אבל אם הוא לא יודע על שינוי התכנית? הוא, נגיע והוחלט לצאת לטיול במקום, מקום א'. והוא כבר לא איתם בשטח. האם הוא חייב להמשיך להיות איתם בקשר? ת: כן. אחת משתיים: אם יש אישור תכנית ולא ביקשו ממנו אישור זו תקלה בנהלים במכינה. ואם היה אישור תכנית והוא לא אישר וזה היה לנו במכינה, אז זה לא בעיה שלו. אבל אם יש אישור, אם יש שינוי תכנית הוא חייב לאשר את השינוי. ש: כשאתה במכינה שלך, אתה היית מנהל מכינה. ומי שמטעמך יצא לטיול בשטח. האם מתפקידך כמנהל המכינה, כשאתה הולך, זה לעמוד בקשר רציף עם הקבוצה שמטיילת? ת: א', א' כן. גם יש חפ"ק יותר קרוב. אבל במקרה של שינוי החלטה בשטח, של שינוי מסלול או כל שינוי, זה לא יעשה ללא הסכמתי או ידיעתי. אין דבר כזה...
ש: השאלה שלי היא כזה דבר. אתה התייחסת לגורם שנמצא בשטח. אתה אומר מחובתו לדבר עם מנהל המכינה שלא (לא ברור). אני שואל לגבי רציפות התקשורת של מנהל המכינה. האם מנהל מכינה חייב מיוזמתו הוא, לא, האם הוא מיוזמתו הוא, לשיטתך צריך לעמוד בקשר עם הטיול שנמצא בשטח והוא לא איתם? ת: א' כן. אבל האינטנסיביות של הקשר היא אינטנסיביות של שגרה. לא כל הזמן הוא צמוד לקשר. היוזמה צריכה להיות הפוכה. זאת אומרת, צריך להיות ברור לצוות המכינה שאם עושים שינוי דרמטי בתכנית, שינוי מסלול, שינוי מתווה, שינוי זה, הוא לא יכול להתבצע בלי שראש המכינה אישר את זה.
ש: ובמידה בשבוע, הרי השבוע הזה לא היה שבוע רגיל. שבוע שלאורך כל הדרך היו התראות כאלה ואחרות ובאמת היה גם התדיינות רציפה במכינה. כולל של מנהל המכינה, לגבי מה עושים. האם הצורך לעמוד בקשר עם הטיול הוא אחר? ת: ברור. אני גם מההיכרות שלי עם יובל, אני בטוח שהוא גם היה בקשר רציף איתם. לא נראה לי הגיוני שלא. לא נראה לי הגיוני שלא. ש: למה? למה זה לא הגיוני? ת: כי הוא בן אדם שהוא, הוא שולט בפרטים. אכפת לו ממה שקורה. הוא יודע מה קורה בטיול. לא נראה לי שטיול שנמצא בתקופה כזאת, בשלב כזה בשטח הוא ככה מתנתק.
ש: בוא ננתק, בוא נעזוב רגע את יובל. בלי קשר ליובל ולהיכרות שלך איתו. למה זה נראה לך לא הגיוני שמנהל מכינה לא יעמוד בקשר...ת: בגלל שבשבוע שיש בו מורכבות מזג אוויר והמון התלבטות והמון קשיים והמון פחדים, המון סיכונים. וזה חבר'ה שהם לא מהמכינה, זה חבר'ה, זה י"בניקים שלא מכיר, אני חושב, אני אגיד את זה בזהירות. או ראשי המכינה היו נמצאים פיזית בשטח עם הטיול הזה. ואם לא, אז הם בטוח היו בקשר רציף. זה נראה לי מובן מאליו. אפילו שאלה טריוויאלית. אני מדבר בתקופה שלפני האסון. היום יש נהלים מסודרים". (עמ' 591, ש' 1 – עמ' 595, ש' 8).
זמיר העיד "הבעיה העקרונית היא כזו... האם יש תוכנית מסוימת ויש שינוי בתוכנית האם ראש המכינה מאשר את התוכנית? זה הכול אם ראש המכינה אם בנוהל של המכינה ראש המכינה לא נדרש לאשר את התוכנית זה בעיה אדירה שהיא באחריותו אם הוא נדרש לאשר את התוכנית הוא צריך לאשר עכשיו ספציפית אם הם נמצאים באותו מקום לא שינו כלום ולא כלום אז איפה הבעיה? ... ש: ... אם מדובר בסדרת אירועים מהסוג שאני אמרתי לך כרגע לא צריך להגיד לו שום דבר עברנו מהחניון לטיול בעין תמר לקבל אישור של ההורים זה כבר... ת: אם זה באותו מקום לא צריך. ש: יפה אם זה אותו סגנון של זה לא טיול שטח הוא מחזלש את הטיול בראש אם זה המצב אז אין בעיה זה מה שהוא הבין בוא נמשיך יכול להיות שהוא היה צריך לעשות משהו אחר אבל זה מה שהוא הבין נכון? זה הגיוני? זה המצב. ת: כן" (פרוט' מיום 11.07.2022, עמ' 549, ש' 21 – עמ' 550, ש' 4).
לצד זאת, זמיר הוסיף בעדותו כי "ש: אבל כמו שאמרתי (לא ברור) מקודם לפי הנוהל אתה יכול למנות מישהו שמבין בזה שהוא יהיה אחראי על הטיול נכון? ת: אין אחריות כללית לזה... אתה יכול למנות לשטחי אחראיות ספציפיים בן אדם בהחלט... אבל האחריות היא לא אחריות של שגר ושכח ראש המכינה... ראש המכינה ממנה נגיד מישהו שהוא אחראי על טיולים לא אומר לו שלום להתראות בחודש יוני הוא יושב איתו לפני הטיול ובודק איתו ו (לא ברור) הרבה פעמים אנשי הצוות הם צעירים... צריך לשבת איתם... יש אדם שעושה את הרזולוציה אבל בסוף מראש המכינה ממנו זה יוצא ואליו זה הולך הוא לא משאיר את זה לעבודה בשטח. ש: לראש המכינה יש אחריות כוללת. נכון? ת: כן... ש: בהקשר של טיול מסוים הוא יכול לדבר איתו לפני הטיול ולדבר איתו אחרי או שלהבנתך הוא צריך תוך כדי הטיול? ת: אין דברים כאלה בעולם המכינות אני מדבר לפני האסון אין דברים כאלה. ש: מה זאת אומרת? ת: אין דברים שראש המכינה אומר למדריך אתה יוצא לטיול בסדר להתראות ראש המכינה מתעניין בהנחה שהוא לא איש שטח אם הוא איש שטח הוא זה ממילא קורה אבל הוא אומר לו רגע מה הטיול מי יוצא עם מי דיברת איך אישרנו מה מזג האוויר מה הולכים כמה משקל כמה זה הוא שואל אותו הוא שואל אותו כי הוא ראש המכינה כי זה האנשים שלו. ש: משהו צריך לעשות לפני הטיול נכון? ת: נכון. ואז אם יוצאים לטיול נכון? ת: נכון... ש: ... אבל בנוהל שכתבתם אפשר למנות אדם שיהיה אחראי על העניין הזה... על נושא טיולים ועל טיולים ספציפיים גם וגם. ת: האחריות הזאתי היא לא אחריות של שגר ושכח וזה אומר שגם ה. ש: מה זה שגר ושכח יש אפשרות של נגיד מישהו שבסוף הוא יחליט על המסלול של הטיול בלי שאתה כראש מכינה תדע? ת: זה רק במצב שלא קיים במכינות הכלליות. הוא היה קיים רק במכינות התורניות... ש: האם יש מצב שראש מכינה כמו שאתה היית שניהלת מכינה שהמכינה שלו תצא לטיול בלי שהוא יודע מה המסלול שבו הם מטיילים? ת: לא אין חיה כזאת. ש: או שמתקבלת החלטה בלי ידיעתו... ת: אין דבר כזה ראש המכינה יודע אם יוצאים והוא גם לפי דעתי באופן גורף מעורב בכל החלטה של שינוי מסלול" (עמ' 558, ש' 5 – עמ' 560, ש' 12).
על אף דברים אלה, זמיר חזר על עמדתו שראש המכינה לא צריך להיות "על העניין" אם אין טיול שטח, קרי לא צריך לברר אם הם נמצאים בחניון ספציפי או בתוך עין תמר (עמ' 562, ש' 9-13).
215. לביא, שניהל כמנכ"ל חוגי הסיירות העיד "ש:... אתה ביטלת את הטיול בתוך המסלול ואתה יודע, כלומר מה שהולכים לעשות עכשיו זה מחניון איקס לראות שיטפון ו/או ללכת לחניון אחר לראות שיטפון ו/או לטייל באזור... דברים מהסוג הזה, מן הסתם הדבר הזה אתה לא מרגיש צורך כאינסטנציה למעלה ללכת לברר בדיוק איזה מהטיולים מהסוג הזה הם עושים. נכון? ... ת: נתתי קודם את הדוגמה שאם אתה מבטל טיול בגלל נסיבות של חשש לשטפון אתה מבקש מהמדריך חלופה שלא מושפעת משטפון... לכן, אני רוצה לדעת מה החלופה כמובן ששטפון זה לא הבעיה היחידה... צריך לראות שהחלופה היא לא איזה שהיא חלופה פזיזה של אותה קבוצה אז היא לא תיקלע לשטפון היא תיכנס לשדה מוקשים או משהו כזה. ש: אתה סוגר מולו את החלופה או שזה שיקול דעתו? ת: לא שיקול דעתו, יש לו רמה ממונה והרמה הממונה תאשר לו את החלופה הוא יציע את החלופה והוא יגיד למה החלופה הזאת בטוחה והרמה הממונה שלו תאשר או לא תאשר. ש: ואני ממשיך איתך, אוקי? נניח שההנחה היא שאומרים לך לא לעשות מסלול ולראות שטפון מאיזה שהוא חניון או משהו כזה או לטייל אפילו בעין תמר זה עולה גם, את כל זה לעשות בהתייעצות עם גורמי המקצוע במקום. זה הנחיה סבירה לעשות את זה? ת: כן" (פרוט' מיום 26.06.2022, עמ' 577, ש' 17 – עמ' 578, ש' 9).
לצד זאת, לביא התייחס גם לאחריות של המנהל לעמוד בקשר עם הקבוצה המטיילת "ש: החלטות על שינוי מסלול בשטח מתקבלות על ידי באופן בלעדי על ידי המדריך בשטח או על ידי התייעצות עם המנהלים? ת: לא, על ידי התייעצות עם רמה ממונה... ש: מה תפקידו של הרמה הממונה? ת: במקרה שלנו, אתה רוצה שאני אתייחס לאירוע שהוא תיאר עכשיו או באופן כללי? ש: מה שאתה מבין. ת: כשיש לנו טיול בשטח לכל מדריך יש רכז תורן זה לא משנה מתי הטיול ואותו רכז תורן לאור נקודת ההתייעצות אם האוטובוס איחר אם יש איזה שהיא בעיה לכל דרך שהוא מסכן חיים או משהו כזה מתקשרים ישר לחדר המצב... יש סיטואציה שהיא סיטואציה דקיקה וצריך לדבר עליה לפני זה איפה יש ואיפה אין קליטה. כלומר אנחנו צריכים לתכנן את נקודות ההחלטה שלנו בהתאם לתוואי השטח... ולכן אנחנו מלמדים אותם ומסכמים איתם איפה עושים גם את השיחות האלה שקשורות להחלטות בטיחות.
ש: האם יש בכלל או באיזה מידה אחריות למנהל, לרכז שלא נמצא בטיול מיוזמתו לעמוד בקשר עם הקבוצה המטיילת? ת: כן. יש לנו גם נוהל של זמן, אנחנו קובעים זמן. זמן שבו יש תקשורת בין הקבוצה ובין המדריך" (עמ' 529, ש' 13 – עמ' 530, ש' 4).
בהמשך שב לביא ומבהיר כי מעבר לרכזים שעומדים עם מדריכי הטיול בקשר, בהחלטות שקשורות לבטיחות הדרישה שלו הייתה שיפנו אליו "בגדול הרבה פעמים החלטות שנוגעות לבטיחות שיש ספק יגיעו אליי וזה לא משנה מה השעה, זה הדרישה שלי גם" (עמ' 530, ש' 21-32).
216. עודד בן ארי, שהיה מדריך במכינה משך שנתיים ומספר שנים מנהל תכנית במכינה אחרת, ושהעיד כעד הגנה מטעמו של יובל, העיד "אמרתי שהיו לנו מקרים, שהיינו צריכים לשנות מיום ליום את המסלול של הטיול, מסיבות כאלה ואחרות. לצורך העניין, היינו מסכמים את היום, דוד ואני בשיחת טלפון, ומציגים אפשרויות למה לעשות מחר. וגם אם לא סגרנו עד הסוף מהו בדיוק המתווה שאנחנו הולכים לעשות, דוד יודע שאני שם, ושהאפשרויות שהצגתי נראו סבירות. בוודאי שאם היה לי, אם התייעצתי עם עוד אנשים שהיו שם, עם עוד גורמים שהיו בסביבה, זה היה מספיק בשביל דוד, ראש המכינה שלי, כדי שאני למחרת אוציא את הדבר הזה, שאני אוציא את הדבר הזה ואספר לו איך היה בסוף היום. ש: הבנתי. זאת אומרת זה נקרא ידיעה מספקת? כמו שהעיד כאן דני זמיר. זו ידיעה מספקת להבנתך, מבחינתו וגם מבחינתך בשיטות העבודה שלכם? ת: כן" (פרוט' מיום 07.12.2022, עמ' 782, ש' 18-28).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב הבהיר עודד בן ארי כי "ש: ... מהי חובתו של ראש המכינה, במקרה שאביב בדוגמה שלנו לא העביר לו הודעה... מה הוא צריך לעשות, ראש המכינה? להתעניין, איך אמר כבוד השופט? מה, זהו, ביטלתם טיול לצהלים ואתם שם, ואני לא מתעניין, אני, כראש המכנה? כאילו זו היתה השאלה, ומה התשובה שלך לזה? ת: שזה תלוי, במה שעלה באפשרויות בשיחה ביניהם, אם אני לא יודע את זה, אז אני לא יכול לדעת מה אני הייתי עושה בסיטואציה הזו, ואיזו סוג של התערבות נדרשת ממי שהוא המנהל שלי" (עמ' 820, ש' 10-18).
לא למותר לציין, כי עודד בן ארי אישר בעדותו שמקרה שכזה, בו מכינה ומנהל מכינה מתעסקים שבוע שלם, תוך ירידה לפרטים וקיום ישיבות, בקיום של טיול במסלול מסוים נוכח חשש לשיטפונות, כשלבסוף הטיול שתוכנן בוטל ויש צורך לשנות את המסלול לא היה, אף שהכיר מקרים של טיולים שתוכננו באופן דומה ובוטלו שלא מטעמי מזג אוויר (עמ' 831, ש' 23 – עמ' 832, ש' 5).
אף יובל בחקירתו אישר שהוא לא זוכר מקרה במכינה שבו יצא טיול מקדים ולבסוף שונה היעד של הטיול באופן מובהק, להבדיל משינוי נקודתי בתוך מסלול מתוכנן (עמ' 15, ש' 13-21).
217. לסיכום עניין זה, העדויות אליהן הפנה ב"כ יובל לא תומכות באופן מלא בטענת יובל לפיה "בנסיבות שבהן לראש המכינה ישנה ידיעה מספקת על מתווה העקרוני שמתוכנן למחרת היום – מתווה שאינו כולל טיול שטח – הדבר מהווה ידיעה מספקת שאינה מצריכה בירור נוסף מול המנהל החינוכי".
אכן, אין ציפייה שמנהל של קבוצה שנמצאת בפעילות מחוץ למכינה ידווח או יצטרך לקבל אישור ממנהל המכינה לגבי כל מקום פרטני אליו מתכוונת הקבוצה להגיע. כך למשל, אם הקבוצה יצאה לטיול ברחבי תל אביב, לא מצופה מהמנהל לדווח על הגעה לרחוב מסוים או על עצירה קצרה בקיוסק.
בדומה, לו אכן היה נסגר במפורש שהקבוצה מתכוונת לשהות ולהישאר בתוך מושב עין תמר, אזי שלא היה מצופה מאביב לעדכן את יובל מבעוד מועד או לקבל ממנו אישור לבקר ברפת שבמושב או להגיע לכל מקום אחר בתוך המושב.
לעומת זאת, כאשר הדברים לא נסגרו בשיחה בין אביב ליובל ב"רחל בתך הקטנה", אלא נשארו ברמת ה"משהו קצר ובטוח" באזור, מבלי לפרוט לפרטים מהן אותן אפשרויות, היינו לאו דווקא בתוך המושב, מושב שכזכור בסמוך לו נמצא נחל ששטף רק בערב שלפני האסון, היה מצופה מיובל לערוך בירור וודאי בעניין, אם לא במהלך השיחה בין אביב ויובל אז למחרת בבוקר עוד בטרם הקבוצה תחל את הפעילות.
כאן המקום לחזור לדבריו של יובל בחקירתו הראשונה, בסמוך לאחר האסון "אני לא אמרתי לאביב שאסור להם לטייל. אביב אמר לי שהם התייעצו עם אנשי המקום ויעשו מחר איזה שהו טיול יפה באזור אולי יראו קצת שיטפונות" (ת/46, עמ' 9, ש' 7-10).
בהמשכה של אותה חקירה זו "ש: שאלת את אביב האם המקום שהוא בחר מסוכן פחות מהיעד המתוכנן? ת: לא שאלתי. מהדיווח שאביב דיווח לי בערב אני הבנתי שהם יתכננו למחר טיול פשוט ולא מסוכן" (עמ' 16, ש' 5-9). כזכור, גם בתשובתו לכתב האישום הודה בכך.
ציפייה זו נכונה מכח קל וחומר כאשר מדובר בשבוע קיצוני מבחינת מזג האוויר וכאשר הקבוצה נמצאת באזור המועד לפורענות לפי אותן תחזיות.
גם מהעדויות אליהן הפנה יובל עלה שאין מדובר ב"שגר ושכח" מבחינת מנהל המכינה בכל מקרה שבו טיול השטח בוטל. מהעדויות עלה שבנסיבות מסוימות למנהל המכינה קיימת חובה להיות בקשר עם הקבוצה המטיילת, לא להיעלם ולא להתנתק, וככל שהמנהל שנמצא עם הקבוצה לא יוצר איתו קשר, עליו ליצור איתו קשר באופן יזום, ולעיתים תוך סגירה מראש של נקודות וזמני יצירת הקשר. דברים אלו עלו מהעדויות אף שהן לא התייחסו לנסיבות הספציפיות והחריגות של השתלשלות הטיול כמו שהיו בענייננו, נסיבות שהצריכו התייחסות שונה ומוקפדת יותר כפי שעלה מעדותו של זמיר.
התנהלות יובל מעת שנודע לו שהקבוצה מטיילת
218. כזכור, בשעה 11:02 אביב שולח בקבוצה תמונות של הקבוצה מטיילת. מדובר בתמונות בהן נראים חברי הקבוצה מטפסים על סולמות ויתדות במעלה נחל תמר.

בשעה 11:25 יובל ראה את התמונות.
219. ניתן לומר שיובל היה בהלם כשראה את התמונות האלו, ובלשונו הוא הזדעזע "בסמוך לשעה 11:00 בבוקר ראיתי תמונה בקבוצת הווט סאפ של המדריכים שנראית לי כנחל והזדעזעתי כי הבנתי את הסכנה ועד לאותו רגע לא הבנתי שאביב עם הקבוצה נכנסים לתוך נחל" (ת/46, עמ' 11, ש' 14-17), ובהמשך "... אני מציג בפני צוות החקירה 2 תמונות בהם רואים את החניכים בתוך נחל וזאת תמונה שזעזעה אותי. אני עד אותו רגע לא חשבתי שהם בתוך נחל כי יש סכנת שיטפונות בנחלים" (עמ' 12, ש' 12-15).
על גרסתו זו חזר יובל בצורה כזו או אחרת ביתר חקירותיו, בתשובתו לכתב האישום) סעיף 135) ובעדותו (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 536, ש' 2).
ודוק, מדבריו הספונטאניים של יובל בחקירתו הראשונה הנ"ל, עולה שהוא הזדעזע "כי הבנתי את הסכנה".
בשלב מאוחר יותר יובל כבר טען כי הסכנה שהוא הבין היא סכנה כללית הנובעת מעצם הימצאות הקבוצה בסיטואציה המצריכה זהירות ולא כסכנה קונקרטית שאיימה על הקבוצה באותם רגעים ממש (עמ' 391 לסיכומים).
בחקירתו האחרונה (ת/58, עמ' 6 ש' 160-163) ובעדותו התייחס יובל בצורה אחרת לזעזוע שחש וטען כי הזעזוע היה קשור לפער במידע שהתגלה אצלו ביחס לפעילות הקבוצה, פער בין מה שהבין מהשיחה בין אביב ליובל בלילה שלפני לבין מה שהבין כשראה את התמונות (למשל פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 690, ש' 4-10).
בעמ' 390 לסיכומיו ב"כ יובל טען ש"רגש הזעזוע שיובל חש היה מורכב מהפתעה דריכות וכעס", תוך שבהמשך הבהיר שדריכות משמעה חזרה לרמת דריכות שאמורה הייתה להתקיים בהינתן טיול במסלול נחל ביום שיש בו חשש לשיטפונות.
חרף הזעזוע, ההפתעה הדריכות והכעס שאחזו ביובל כשראה את תמונות הקבוצה, יובל לא יוצר קשר טלפוני עם אביב או עם נועם, לא שואל אותם מה הם עושים שם, לא מביע כל מחאה או כל ביטוי אחר שישקף את הכעס שלו ולא נותן להם כל הוראה אחרת.
220. תחת זאת, יובל שולח באותה שעה – 11:25, הודעה בקבוצה "אתם מאופסים על גשמים ושטפונות צפויים נועם?" (ת/2, עמ' 22).
מהודעה זו ניתן ללמוד שיובל לא שולל אפשרות של גשמים ושיטפונות גם בשלב זה, ושאלה רלוונטיים וחשובים בשים לב למה שהתחוור לו, היינו לאיפה שהקבוצה נמצאת, שאחרת, מדוע מצא לשלוח הודעה זו?
בעדותו אישר יובל שהשאלה שהוא שאל בהודעה ששלח "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות" קשורה לתמונות שהוא ראה ולסכנה של שיטפונות בנחל שהם מטיילים בו "ש: ...אתה לא שואל אותם, נו, מה קורה אתכם... אתה שואל על הגשמים והשיטפונות הצפויים... ת: ברור, זו השאלה ששאלתי. ש: נכון ולכן אני אומר לך, שאתה כבר פה ידעת והבנת, ובטח אחרי שגוללת וראית שהם בנחל צפית, שיש סכנה של שיטפונות בנחל שהם מטיילים, ואחרת לא היית שואל את זה. ת: ברור" (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 690, ש' 29 – עמ' 691, ש' 5).
בחקירתו יובל נשאל מדוע הסתפק בשליחת ווטסאפ בקבוצה בלבד ולא התקשר לאביב או לנועם, וזה השיב "בתפיסה שלי ברגע שהם בשטח לי אין את התמונה ווידאתי שהם מודעים להנחיות. ש: דווקא יש לך תמונה שלטענתך גרמה לך להזדעזע מסכנה שנשקפת לקבוצה שנמצאת בתוך הנחל כפי שהצלחת לראות בתמונה ועדיין לא התקשרת. לא ביררת. מדוע? ת: שלחתי הודעה. התקשורת שלנו במכינה באמצעות ההודעות" (ת/46, עמ' 12, ש' 5-10).

בהמשך חקירתו זו שב והבהיר שיש הבדל בין שלב התכנון שבו הוא נוטל חלק לבין שלב הביצוע בשטח שבו "רק למי שנמצא בשטח יש את התמונה המלאה והתערבות מבחוץ עלולה להזיק" (עמ' 24, ש' 17-19).
על עמדתו זו, של החשש להתערב "מבחוץ" ובכך להזיק לקבוצה יותר מאשר להועיל לה, משהתחוור לו היכן נמצאת הקבוצה, חזר יובל גם ביתר חקירותיו (ראו למשל (ת/47, עמ' 3, ש' 45-50; עמ' 10, ש' 303-304; ת/58, עמ' 2 ש' 7-11) ובעדותו (ראו למשל פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 737, ש' 6-22; פרוט' מיום 10.2022 24, עמ' 599 ש' 9 – עמ' 600 ש' 26).
עמדה זו עומדת על-פניה בסתירה לדבריו בחקירה בה ציין כי הוא לא היה מאשר לאביב מבעוד מועד כניסה לנחל בשום מקרה (ת/47, עמ' 9, ש' 243-244).
221. חולפות 6 דקות תמימות שבהן יובל לא קיבל כל תשובה לפנייתו האם הם סגורים על גשמים ושיטפונות צפויים. חרף הזעזוע שאחז בו, וחרף כך שנדרך מחדש לטענתו, יובל לא מרגיש דחיפות להתקשר ולמצער לשלוח הודעה נוספת. זאת הגם שבין לבין, בשעה 11:28, אביב שולח בקבוצה שתי הודעות המתייחסות לסקירה גאוגרפית שאחד המטיילים עשה, כשאחת ההודעות היא למעשה צילום של הקבוצה כשברקע נראים שמיים אפורים. הווה אומר, שבשלב זה אביב זמין וניתן ליצור איתו קשר אך יובל לא עושה כן.
222. בשעה 11:31 נועם משיבה ליובל בקבוצה "כן... אמור להתחיל טפטוף ב12:00 ואז שוב ב3.. אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש ולהגיע עד 4-5 לחניון" (ת/2, עמ' 22).
הודעה זו של נועם מחד אמורה להרגיע את יובל, שכן נועם השיבה לו שהם כן מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים כפי ששאל, כך שלכאורה הם פועלים בהתאם להנחיותיו.
לצד זאת, יובל כבר הבין שהקבוצה מטיילת וצפויה עוד לטייל בנחל וכן שאמור להתחיל לרדת גשם בעוד פחות מחצי שעה מעת שליחת ההודעה ופעם נוספת בשעה 15:00, וזאת כשנועם מוסיפה ש"אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש".
הווה אומר, שמתוכן ההודעה ניתן להבין שהקבוצה כבר בנחל והם אמורים רק לצאת מהנחל בעוד שעתיים שלוש. בנוסף, ניתן להבין מהודעה זו שיכול שהקבוצה תצא מהנחל גם בעוד שלוש שעות, היינו בסביבות השעה 14:30 בשים לב לשעת שליחת ההודעה, ושגשם אמור להתחדש בשעה 15:00, קרי בסמוך מבלי שנשמרים שולי ביטחון מתאימים.
לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי חלק מהנחיות המכינה, דיברו על כך ששיטפון יתפתח בתוך שעתיים מתחילת ירידת גשם באגן הניקוז, כך שניתן היה להניח, מהודעת נועם, כי השיטפון יכול להגיע בתוך שעתיים מתחילת ירידת הגשם, קרי בשעה 14:00, כשלצד זאת נועם משאירה את האפשרות שהקבוצה תצא מהנחל גם בעוד שלוש שעות, קרי בשעה 14:30, משמע לאחר שהשיטפון יגיע.
בעדותו יובל אישר שהוא הבין שלפי התחזית שנועם מסרה לו הקבוצה צריכה להיות בנחל כשיורד גשם "ש:... אתה אומר שאתה יודע שיש תחזית שצפוי ב-12:00 גשם. ובאיזה שעה אתה רואה שהם בנחל? ת: 11:00 ומשהו. ש: אתה מבין שבשעה 12:00 הם אמורים להיות בנחל? ת: כשהיא עונה לי... ש: זאת אומרת בשלב מסוים יש התחברות בין זה שהם בנחל לבין זה שאמור להיות גשם. ת: נכון. שיש תחזית" (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 601, ש' 14-22).
לא בכדי יובל מסר בחקירתו כי כבר בשלב זה "דעתי לא הייתה נוחה מזה שהם בתוך הנחל" (ת/47, עמ' 3, ש' 23-24) וכן "אני זוכר שכעסתי על כך שהם מטיילים" (ת/52, עמ' 9, ש' 255), מה שעומד בסתירה לדבריו בעדותו לפיהם לא חשב באותה נקודת זמן שיש בעיה (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 614, ש' 30 – עמ' 615, ש' 16). וישאל השואל, אם באמת יובל לא מזהה בעיה מהדיווח של נועם בשעה זו, מדוע דעתו לא הייתה נוחה שהם בתוך הנחל ומדוע כעס עליהם?
חרף כך שדעתו של יובל לא הייתה נוחה מזה שהקבוצה בתוך הנחל ושהוא כעס על כך שהקבוצה מטיילת, יובל עדיין לא יוצר קשר טלפוני לא עם נועם ולא עם אביב, לא מברר היכן בדיוק נמצאת הקבוצה, האם כבר נכנסה לנחל צפית, האם טרם הספיקה להיכנס לנחל, האם יש שביל עוקף נחל אם לאו, וכיוצ"ב שאלות כדי לקבל תמונה שתוכל לסייע לו לסייע לקבוצה לגבש החלטות.
223. רק בחלוף 12 דקות, בשעה 11:43, יובל משיב בהודעה לנועם "אז תהיו ערניים לגבי בין 3 ל- 4-5 כולל ניתוח אגני הנחל ומיקום הקבוצה ומיקום הגשם" (ת/2, עמ' 22). גם מהודעה זו ניתן להבין שיובל מבין שיש צורך שהקבוצה תהיה ערנית ובנוסף יובל למעשה מנחה את הקבוצה לבצע ניתוח של אגני הנחל ומיקום הקבוצה והגשם לזמן שבין 3 ל-4-5.
כלומר, יובל בשלב זה מייחס חשיבות גבוהה יותר לחלק האחרון של הטיול, זה שבין היציאה מהנחל לבין ההגעה לחניון (פרוט' מיום 19.09.2022 עמ' 536, ש' 28 – עמ' 537, ש' 19). כן ראו דבריו בחקירתו שראה סכנה ביחס לפרק זמן זה של הטיול (ת/55, עמ' 5, ש' 96-104), פרק זמן שנותנים את הדעת עליו פחות מאשר טיול בתוך נחל (עמ' 6, ש' 151-155). בעדותו הבהיר כי החשש שלו בשלב זה, ביחס לחלק האחרון של הטיול, לאחר היציאה מנחל צפית הוא מפני שיטפון בנחל אחר שאליו הם יכנסו בשים לב לתחזית על גשם צפוי שמסרה לו נועם (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 793, ש' 8-25).
חרף האמור, מדבריו של יובל בחקירה קודמת עולה שהוא בהחלט הבין, כבר באותו שלב, כי החלק המסוכן בטיול הוא דווקא זה הקשור בפרק הזמן המידי, בנחל צפית "אני בטוח גם היום שאסור היה לי ברגע שראיתי שהם כבר בתוך הנחל לעשות טעות המקובלת על מפקדים או על מנהלים רבים להתערב, לעצור אותם או להחזיר אותם אחורה... למרות שנועם אמרה שעתיד לרדת גשם בשעה 15:00 ושהם מסיימים בקרוב את החלק המסוכן אינני זוכרת דבריה המדויקים מילה במילה. זו הייתה כוונת הדברים, לפי זכרוני. נכון אם כן היה, כך סברתי אז וכך אני סבור גם עכשיו לא לעצור אותם ולתת להם לסיים כמה שיותר מהר" (ת/52, עמ' 11, ש' 321-328).
224. ההודעה הבאה בקבוצה נשלחת בחלוף כשעה.
במהלך שעה זו יובל לא מתעניין מה קורה עם הקבוצה, היכן היא, האם החל לרדת גשם אם לאו, ולמעשה יובל שוב נעלם ונאלם.
225. בשעה 12:38 נועם שולחת בקבוצה הודעה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית.. הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל".
בצמוד להודעה זו נועם שולחת הודעה נוספת באותה דקה "עליהם יורד טפטוף קל",
ודקה לאחר מכן שולחת הודעה שלישית "אחרי שהם יוצאים מהנחל ההליכה היא מאוד פשוטה ואין סכנות עד החניון במושב. בדרך יצטרכו לעבור את צין שזורם ממש ממש חלש" (ת/2, עמ' 23).
נועם כאמור מסרה בהודעה הראשונה ש"התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית.. הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל", מה שעומד בניגוד להנחיית היסוד של יובל שלא מטיילים בנחל אם יורד גשם באגן הניקוז שלו (וביחס לעניין זה אין רלוונטיות שנועם הגדירה בטעות את המכתש הקטן כאגן הניקוז של צפית).
כזכור, כבר בחקירה הראשונה שלו יובל הבהיר כי "ההנחיה שלי הייתה שאם ירד גשם באגן הניקוז של הנחל גם אם לא יורד עליהם גשם – לא נכנסים לנחל... ולמרות שמשך זמן היווצרות שיטפון הוא כ-3 שעות, הדגשתי שגם במצב זה לא נכנסים לנחל ולא לוקחים שום סיכון" (ת/46, עמ' 4, ש' 3-9).
בהודעה השנייה מסרה נועם ש"עליהם יורד טפטוף קל", שאף זו הודעה שמלמדת על כך שהקבוצה נוהגת בניגוד להנחיית יובל כפי שיובל טוען שהוא הנחה, היינו שאין לטייל בנחל כאשר יורד עלייך גשם. על כך מסר יובל בחקירתו האחרונה "ש: אביב ברידיצ'יב מסר בעדותו... כי אתה לא הדגשת בפניהם מספיק את הנושא של אגן הניקוז, בעוד שאתה טוען בהנחיות שלך שאם יש התרעה על כך כי יורד גשם באגן הניקוז – חד משמעית לא נכנסים לנחל? מה היא תגובתך? ת: אני חושב שכן הדגשתי את הדברים בצורה שהיא אינה משתמעת לשתי פנים. אבל גם לשיטתו של אביב נניח שהוא לא היה מודע כלל להנחיה על גשם באגן הניקוז האם הוא גם לא היה מודע להנחיה על גשם שיורד ממש עליהם? לא היה כל צורך בניתוח אגן הניקוז או במטאו טק או באלמוג או במכ"מ גשם או בחפ"ק. לפי הבנתי ירד עליהם גשם לפני שנכנסו למעוק. בהודעתי שהזכרתי מספר פעמים בחקירה בה פירטתי את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי לדעת אם יורד גשם ולהימנע מגשם בנחל, הוספתי גם את תחושתם הסובייקטיבית של המטיילים עצמם. אין שום צורך בהבנה מתוחכמת או שלא מתחכמת לגבי אגני ניקוז כשיורד לך גשם על הראש" (ת/58, עמ' 17, ש' 564 – עמ' 18, ש' 572).
אם ביחס להודעת נועם משעה 11:31, לפיה "... אמור להתחיל טפטוף ב12:00 ואז שוב ב3.. אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש ולהגיע עד 4-5 לחניון", יובל השיב שאין בה כדי ללמד על חריגה מההנחיות שניתנו משום שמהודעה זו עולה שטרם החל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל או על הקבוצה המטיילת בנחל אלא רק שיש צפי לכך שירד עליה גשם, צפי שיכול ויתממש ויכול שלא יתממש (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 544, ש' 17-24; פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 601, ש' 32-33), אזי שתשובה זו של יובל לא יכולה עוד לעמוד כאשר נועם מדווחת לו בשעה 12:38 ש"התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית.. הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל" וש"עליהם יורד טפטוף קל", היינו אין מדובר עוד בתחזית שיכול ותתממש ויכול שלא, אלא במשהו שכבר התממש בפועל.
חרף האמור, יובל טען בעדותו כי מהודעות אלו הוא הבין שהקבוצה פועלת בהתאם להנחיותיו שכן ההודעות מתייחסות לגשם באגן הניקוז של הנחל ולכך שהקבוצה תצא בתוך שעה (למשל בפרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 538, ש' 4-19; עמ' 544; פרוט' מיום 10.2022 24, עמ' 602 ש' 7-12).
לא ניתן להלום את תשובותיו אלו של יובל עם ההנחיות שהוא טען להן. ראשית אין בתשובות אלו כדי להתמודד עם כך שירד על הקבוצה גשם בעודה בנחל ועם כך שירד גשם באגן הניקוז של הנחל בעודה בנחל, כשלא די באמירה שתוך שעה הם בחוץ שכן ההנחיות של יובל, לשיטתו הוא, לימדו שבמקרים שכאלה יש לצאת באופן מידי מהנחל (בנקודת היציאה הקרובה), אם הם כבר בתוך הנחל, היינו אין להם עוד שעה להמשיך לטייל בתוך הנחל.
מכל מקום, יובל כלל לא ידע בעת קבלת הודעה זו אם הקבוצה כבר נכנסה לתוך הנחל אם לאו, והאם באמת יש נקודת יציאה בטווח של שעה מהמקום שבו היא נמצאה.
יצוין, כי גם בעדותו אישר יובל שבהתאם להנחיות על הקבוצה לעזוב מיד את הנחל אם יורד גשם באגן צפית ועליה (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 755, ש' 30 – עמ' 756, ש' 12; 29.11.2022, עמ' 727 ש' 32 – עמ' 728, ש' 1; עמ' 729, ש' 23-24), ויובל אישר בעדותו במפורש שאם יורד גשם על הקבוצה זה סימן שמתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל וזה סימן לכך שיש חשש שמתחיל שיטפון, ושלא צריך לייחס משמעות לעוצמת הגשם (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 705, ש' 12 – עמ' 706, ש' 1), אך מצא להסביר בהמשך כי הבין שכשנאמר לו שהם יוצאים תוך פחות משעה הבין שהם מקיימים את ההנחיה שלו ויוצאים הכי מהר שאפשר (עמ' 757 ש' 1-14).
יובל עצמו אישר בחקירתו שהבין, בזמן אמת, שנקודת זמן זו, שבה הקבוצה נמצאת בתוך הנחל ויורד עליה גשם, היא "נקודת זמן רגישה": "המצב אליו אתה מפנה אותי בשעה 12:38 ביום חמישי היה מצב בו הקבוצה כבר נמצאת בתוך הנחל. נחל שאני אישית לא מכיר והיה לוקח לי זמן רב להכיר ולהבין את מיקומם, וכן כפי שאמרתי מס' רב של פעמים, חשבתי שהגבר הנכון ביותר בשלב זה יהיה, כפי שנועם אמרה שהם יסיימו תוך פחות משעה את ההליכה, גם אם הייתי מנחה, למשל, ללכת יותר מהר, אולי אז הייתי גורם להם להיכנס למעוק, לכן, כמו שהסברתי בנקודת זמן רגישה זו שהבנתי את רגישותה בזמן אמת, הבנתי כי יורד כבר גשם וכי נעם מודעת לכך. הבנתי שהדבר הנכון ביותר הוא, שהם יסיימו את קטע הנחל כפי נשעם כתבה" (ת/ 55, עמ' 19, ש' 580-586).
כשיובל מעומת עם כך בעדותו, הוא מאשר שאכן אותה נקודת זמן שבה הוא קיבל את העדכון של נועם היא נקודת זמן רגישה כי יורד עליהם גשם והם בנחל, ואולם שב וטען כי הבין שהם פועלים נכון ושלדברי נועם הם כבר יוצאים מהנחל, כשלבסוף מאשר שהיה עליו לערוך עם נועם בירור מעמיק יותר, בדבר תכנית הפעולה, מיקומם, קיומם של מקטעים וכו' (פרוט' מיום 4.12.2022, עמ' 724, ש' 22- עמ' 726, ש' 14).
על מחדלו לברר כדבעי הדברים חזר יובל מספר פעמים בעדותו:
"את זה כבר אמרתי. בדיעבד, פה זו הנקודה שאני חושב שאני הייתי צריך לברר גם אותה. זאת אומרת היא עונה לי על הגשם, זה מה שהפריע לי וזה מה שאני רציתי לדעת. כי בסוף השאלה המשמעותית היא האם יורד גשם או לא יורד גשם, והיא עונה לי שלא יורד גשם, ואחר כך היא עונה לי שיורד גשם. אני אומר, בעצם אני הייתי צריך לשאול, כשהיא אומרת לי ב - 12:00 מתחיל טפטוף ועוד שעתיים - שלוש מטיילים, פה הייתי צריך לשאול. ש: לשאול מה? ת: אוקי, אז מהי התכנית..." (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 546, ש' 26 – עמ' 547, ש' 2).
וכן "ש: ואולי פספסת משהו, אולי פספסת? ת: אז אמרתי את זה כאן. ש: מה פספסת? ת: ציון, אני אמרתי את זה כאן. ש: מה פספסת? ת: אני פספסתי בגדול, אוקי? ש: כן. ת: כאחראי הטיול, אני אומר את זה. ש: מה פספסת? ת: כאחראי המכינה. ש: מה פספסת? ת: כשאני בזמן אמת מניח, שהם עושים את ההנחיה שלי היתה נראית פשוטה, חדה וברורה, ואני לא, ש: אוקי. ת: רגע. ואני לא בודק עוד שאלה אחת לגבי התכנית, כשהיא כותבת לי את התשובות שלה, אני לא בודק בעצם או לא שואל אפילו עוד איזו שאלה, שבודקת מה התכנית שלהם, האם זה נחל שיש בהם קיטועים" (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 703, ש' 12-28).
וכן "אני אמרתי כשאני רואה זה ברור לי שהם עובדים לפי הנחיות... זאת אומרת אני אומר פה ההתנהלות שלי אל מול הפתעה שאני לא הייתי מוכן אליה זאת אומרת טיול כזה שאני לא הייתי, הכנתי אותו וישבתי וקיטעתי וכל זה לא היתה טובה, כי פה הנחתי שזה בסדר שהם התייעצו עם צביקה והראל... ברור לי שהם עובדים נכון כי זה עולה מכל ההודעות שלהם. אביב אומר מטאוטק נועם אומרת לי גשם באגן הניקוז ואני לא שואל על זה... ש: ההתנהלות שלך באותן שעות שאתה יודע לא יודע, חי על איזה שהן הנחות, זה התנהלות שנראית לך מקובלת? ת: אני אמרתי פה בבית המשפט שלא. אני אמרתי שפה אני מניח אני סומך כאילו עליהם שברור שהם עובדים לפי ההנחיות... ש: אז אתה מודה בפעם אני לא יודע כמה, ספרתי כבר איזה 6 - 7 פעמים שאתה מודה שטעית בכמה דברים. ת: אני אמרתי את זה הרבה פעמים כן, אני טעיתי" (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 602, ש' 17- עמ' 603, ש' 17).
וכן "זו השאלה שאז עלתה לי בראש (האם הם סגורים על גשמים ושיטפונות, י' ל'), שרציתי לוודא אותה, וכמו שאתה אומר, אני הייתי צריך לשאול עוד שאלות, מהי התוכנית? אם יורדים גשמים וכו', האם אתם בתוך נחל והאם יש קיטועים וכו', את כל השאלות האלה אני לא שאלתי" (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 691, ש' 12-15).
וכן "ואמרתי לך, אמרתי לך והסכמתי אתך. שכמו שאתה אומר, לא הכרתי את הנחל והייתי צריך לשאול עוד כמה שאלות, השאלות ששאלתי לא היו מספיקות, הן לא היו מספיקות. אני בהחלט הייתי צריך לשאול עוד שאלות, לברר מהי התכנית שלהם, בעיקר כשיורד גשם, האם ניתחו את זה, האם יש סכנה בנחל הזה, האם יש שם מעוקים, האם יש שם מקטעים ולאיפה הציר הולך, אני לא יודע, אני הייתי צריך לשאול עוד שאלות" (פרוט מיום 04.12.2022, עמ' 701, ש' 18-24).
טענת יובל כי הודעות אלו לימדו אותו שהקבוצה פועלת בהתאם להנחיותיו נותרה לא ברורה ולא מבוססת. נראה אפוא כי גם בשלב זה, שבו מקבל יובל שתי הודעות של נועם אשר אמורות להפעיל אצלו את כל הצופרים ולהדליק אצלו את כל הנורות האדומות, באשר הן מלמדות לכאורה על כך שהקבוצה פועלת בניגוד להנחיותיו, יובל לא חודל את הטיול ולמצער לא עורך בירור מידי היכן נמצאת הקבוצה והאם עוד ניתן לעצור את הטיול ולמנוע את התממשות הסכנה.
יובל נשאל על אודות תגובתו הלא מותאמת לזעזוע שחש לטענתו: "ש: איפה יש ביטוי בהודעות שלך, לזעזוע הזה שלך? אני לא רואה בהודעות שלך, ואני הייתי מצפה לראות, כמי שפתאום הקבוצה מטיילת בניגוד להבנה שלך, שאין טיול, ומקסימום הולכים לראות שיטפון. ת: נכון. ש : מה אתם עושים שם, מי אמר לכם? עכשיו לעלות מולי במידי. ושאלתי אותך את זה בדיון הקודם, איך אתה לא עוזב את הישיבה שאתה נמצא בה, ואני לא יודע איפה, ומתחיל לדבר בטלפון, איפה אתם ובאיזה נחל? כי כבר גיליתי מעורבות מאוד עמוקה בתכנון הטיול. זה נראה כאילו אתה מתקדם, אתם סגורים, כאילו הכל בסדר. ת : תראה, לגבי הטלפון, איפה אתם וכל זמן, בזמן אמת לא עולה לי בעיה. זאת אומרת אני אומר, אוקי, הם בנחל, בסדר, בוא נראה, אני רואה את מה שאביב כותב ואני רואה את מה שהיא כותבת, הדברים, בהקשר הזה לא עולה לי בעיה. אם היתה עולה לי בעיה, כמו שאתה אומר, אני הייתי גם אני אומר בעצמי. ואגב, לי, אני לא חושב שהעניין הוא הטלפון או לא, אני אומר בעצמי שהמהות היא יותר, שהייתי צריך באמת לשאול מהי התכנית. יכול להיות שאם אני הייתי מדבר בטלפון, זה גם היה עולה בשיחה" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 543, ש' 3-18).
בעדותו יובל כבר הודה שהתנהלותו בזמן אמת לא הייתה תקינה:
"תראה, היום כשאני מסתכל, כשאני מנסה לנתח איפה הבעיה, כן? אני בזמן אמת לא זיהיתי בעיה. אני בזמן אמת שואל אותה, אתם מאופסים? ואני מקבל את התשובות. המאופסים זה מבחינתי זה עם הגשם, אני מקבל את התשובות ולי ברור שהם עובדים לפי ההנחיות, ולא עולה לי שאלה. כשאני מסתכל היום, אני חושב שפה הייתי צריך לעשות עוד בירור... אז אני מקבל תמונה, ואני אומר לי זה ברור שהם עובדים לפי ההוראות, ברור לי, ואני רואה שהם יודעים את הנתונים, אז זה גם ברור מה הם עושים, זה ברור... ואכן כשהיא כותבת לי שהתחיל הגשם, כשאני מבין ממנה שזה התחיל עכשיו בבירור שלה, אז היא כותבת לי שהם יוצאים מיד, ואפילו אני רואה שמתקצר הטיול. אפילו אני רואה, קודם זה היה שעתיים - שלוש, ועכשיו היא אומרת שתוך שעה הם גומרים, זאת אומרת ברור לי שהם עובדים נכון. כשאני ישבתי על זה וניסיתי להבין, הרי אתה מחפש, אתה מחפש את ה, כן? היה פה כזה אסון, אני חושב שהיה נכון פה לברר עוד בירור. הרי בעצם השאלה, היא למה, מה אתם עושים? אוקי, אז מה התכנית, מה התכנית אם יורד? כשהיא כותבת לי שאמור להתחיל טפטוף. אני מניח שהיא מבינה לחלוטין על מה היא מדברת, מתחיל טפטוף, אנחנו יודעים ואנחנו, זה, אז ברור לי שהם, אוקי, אז יתחיל והם ייצאו, כמו שאני רואה גם. אבל פה אני חושב שאני הייתי צריך לשאול עוד שאלות, זאת אומרת אוקי, ומה התכנית אם יורד טפטוף? הרי אני, אני יודע מה? האם צריכים לצאת מיד, או שאנחנו בכלל הולכים מעל לערוץ בכל הזמן הזה ואין שום בעיה, אני לא יודע. פה ברור לי שאני הייתי צריך לשאול עוד שאלה... איפה שעלתה לי שאלה, אני שואל עליה, והשאלה זו לא עולה מהתשובה שלה, וזה כשאני מסתכל בדיעבד. היא אומרת לי שצפוי גשם, ולי ברור שהם ילכו לפי ההוראות, אבל בעצם לא שאלתי, אז מהי התכנית, מה אתם עושים" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 541, ש' 6 – עמ' 542, ש' 4).
על כך שיובל לא בירר את כל מה שהיה עליו לברר לאחר שקיבל את הודעותיה של נועם העיד יובל פעם נוספת "וגם אחרי שראיתי את כל מה שאני ראיתי, את כל הסיפור, הצד המשפטי של מה זו רשלנות, כי אני לא מבין, אני לא יודע, כן? גם על עצמי וגם על אביב. שנינו, אני הייתי אחראי על הטיול הזה, אני אומר קודם כל, אני כראש המכינה. אביב היה בשטח מטעמי, וזה עדיין לא הופך אותי ללא אחראי, גם כשהוא בשטח, והוא קיבל החלטות... ואני לרגע אחד לא חשבתי... הוא האחראי בשטח אז אני לא אכפת לי מכלום ולא, וזה ממש לא, לרגע אף פעם לא פעלתי ככה. יש דברים שאביב צריך להעלות אליי, זאת אומרת שאני לא יכול לחשוב עליהם לבד, ויש דברים שאני הייתי צריך אולי גם, לא אולי. אני אומר היום, שאני מרגיש שלא הייתי בסדר, בזה שלא ביררתי דברים מסוימים. ש : מה? ת: אני אמרתי פעם שעברה. בזמן אמת, ברגע שאני הבנתי שהם בטיול בנחל, אני הייתי בטוח שהכל בסדר... אני ביררתי האם הם מאופסים על הגשמים. זה אפילו היה מן בירור כזה שהוא מן ליתר ביטחון, מתוך ההפתעה שלי וכו'. אבל אני מבין היום שאני הייתי צריך לברר יותר, הייתי צריך לברר, אוקי, מה התכנית, מה קורה? ואני אומר את זה בדיעבד, בדיעבד, כי אני רואה שהדברים לא היו ברורים, זאת אומרת הדברים, אם אני הייתי מברר אותם, אני חושב שעם עוד בירור קטן הדברים היו עולים, ואני יכולתי להתערב ולעצור את הדברים...ש: בירור מול מי? ת: מול החפ"ק, וזה לא כזה משנה מבחינתי האם זה מול נועם או מול אביב" (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 581, ש' 20 – עמ' 582, ש' 23).
לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי יובל עצמו לא הכיר את מסלול נחל תמר ונחל צפית. יובל ציין בהקשר זה "ש: מה אתה יודע בזמן אמת על המסלול הזה, מה אתה יודע עליו? ת: תראה את הנחל אני לא מכיר...את הנחל אני לא מכיר. אני יודע, מה שאני כן יודע, זה מה שדיברתי כל השבוע על איך מטיילים בנחל...אני יודע שהם כן התייעצו שם. ש: הבנתי...מה אתה יודע למשל... על תמר ועל מעבר לצפית. ת: על זה בזמן אמת, אין לי שום, אני לא, אין לי שום הבנה, שיש להם שם איזושהי הפסקה, ואיזושהי בכלל כניסה לצפית כנחל נפרד. אני, כשאני רואה את ההודעה, מאחר ואני לא מכיר, כשאני רואה את ההודעה מבחינתי הם פשוט בנחל. אני לא, זאת אומרת אני מבין שהם במסלול של נחל, אני לא מכיר את התכנון. רק בכלל, אגב, גם בעימות החוקר אומר לי, התמונות האלה הן ממעלה תמר, ואני לא ידעתי מה זה מעלה תמר ומה זה, זה. מבחינתי נחל צפית תמר, הם פשוט בנחל" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 542, ש' 11-27).
יובל אף אישר שהוא לא ידע אם יש לנחל צפית דרכים עוקפות, שהוא לא הכיר את המבנה הטופוגרפי של נחל צפית, הוא לא ידע אם יש מעוקים, יתדות או סולמות, מה המרחק בין נחל צפית ותמר למושב והוא אף לא ידע אם הקבוצה עשתה טיול הכנה לנחלים אלו והאם נועם הכירה אותם, אף שהניח שהיא כן, ושהיא התייעצה עם אביה ואנשים אחרים לגביהם (פרוט' מיום 4.12.2022, עמ' 696, ש' 6- 27). למעשה יובל אישר בעדותו שפרט לידיעה שיש נחל כזה הוא לא הכיר כלום לגבי נחל צפית (פרוט' מיום 29.11.2022, עמ' 814, ש' 16-19).
עם זאת יובל אישר שהוא כן ידע שכל התחזיות וההתרעות מתייחסות גם לנחל צפית שנמצא ליד עין תמר (פרוט' מיום 29.11.2022, עמ' 814, ש' 20-23).
נוכח האמור, הימנעות יובל מלברר את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטות לאחר העדכון של נועם הוא חמור יותר. הווה אומר, אם יובל היה יודע, מתוך היכרות של המסלול והשטח להעריך האם הקבוצה כבר סיימה את נחל תמר ונמצאת רק במעבר לנחל צפית, מה אורכו של נחל צפית, באיזה חלק של נחל צפית מטיילת הקבוצה ומה מאפייניו, יכול הוא היה לבצע הערכה מושכלת ביחס לפרטים שקיבל מנועם על אודות משמעות הירידה של גשם באגן נחל צפית, משמעות היציאה תוך שעה, משמעות ירידת גשם עליהם וכו', ואולם יובל כאמור כלל לא הכיר את מסלול נחל צפית ולכן מחדלו מלברר הפרטים הנדרשים הוא כאמור חמור יותר.
תחת הבירורים הקשורים לטיול שמתנהל עתה בנחל צפית מצא יובל, כפי שמפורט, להתייחס אך להודעה השלישית של נועם הקשורה למעבר נחל צין.
226. חדלונו של יובל לברר הפרטים זועק גם בהינתן לוח הזמנים שמלמד שבקלות ניתן היה למנוע האסון. לו יובל היה מברר היכן נמצאת הקבוצה כשנועם שלחה ההודעה בשעה 12:38, או אף כשהגיב לה בשעה 12:47, היינו כ-26 דקות לפני שהקבוצה נפגעה מהשיטפון, הייתה קיימת סבירות לא מבוטלת שהוא היה מבין שהקבוצה עוד לא נכנסה לערוץ נחל צפית או לכל היותר שנמצאת היא ממש בתחילתו של הערוץ, עוד לפני המעוק, ומכאן שכלל לא הייתה עולה אצלו שאלה האם זה נכון לעצור את הקבוצה ולא לרדת לערוץ נחל צפית או לחלופין לסוב לאחור מרחק של דקות ספורות של הליכה בטרם כניסה למעוק.
בעניין זה ראו הסכמת הצדדים כולם לכך שהקבוצה נכנסה לערוץ נחל צפית בשעה 12:45 ושהשיטפון פגע בה בשעה 13:13 (פרוט מיום 15.2.2024, עמ' 718 ש' 24-30).
על כך העיד יובל " ש: אבל אנחנו יודעים היום שהם לא בתוך הנחל, ב - 12:38 הם לא בתוך הנחל, וזו עובדה. ת: נכון. ש: אם היית יודע, שהם אל בתוך הנחל, מה היתה ההוראה שלך באותו הרגע? ת: זה פשוט מאוד. ש: מה פשוט, מה היית אומר? ת: מה ההוראה? שלפני מקטע אתה בודק, ושאם יורד גשם אז אתה לא נכנס למקטע הבא. ש: אז תבדוק את זה. ב - 12:38 אתה מקבל הודעה שהיא דרמטית, ושהיא הולכת לחולל את האסון, אז תיקח את זה בחשבון, תרים טלפון, תדבר, תיתן הוראות, תוודא ותבקש... ת: אתה כנראה כל כך נדהם, מזה שאני לקחתי אחריות על הטעות הזו, ואתה כל כך מסרב לקבל את זה, כי נראה לך שזה לא הגיוני שאני אעשה את זה, שאתה כאילו תוקף אותי במה שאני הרי בעצמי אמרתי 20 פעם. אני הייתי צריך, ברגע שהיא אמרה לי שהם בנחל... אני הייתי צריך לברר מהי התכנית שלהם, ולא להניח שהם פועלים לפי ההנחיות שלי...אלא לברר את זה, ואני לא עשיתי את זה... וזו טעות קשה, של התנהלות בזמן אמת שנבעה מהחלטות לא נכונות ומוטעות, וזה שאתה תטיח בי את מה שאני בעצמי אומר, בצעקות, זה לא ישנה את זה שאני אומר את זה...הרי אמרתי את זה, שזו הטעות שלי, שאני הייתי צריך לברר" (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 772, ש' 1-29).
בדיעבד יובל כבר מבין ששגה משחדל לברר תכניות הקבוצה החל משעות הבוקר של יום האסון וששגה משהניח הנחות לא מבוססות גם כשכבר קיבל העדכונים כשהקבוצה בעיצומו של הטיול בשטח. יובל אף מאשר שלמעשה, אלמלא שגה בהתנהלותו הוא בהחלט יכול היה לסייע בזמן אמת ולמנוע האסון:
"שהטעות והשגיאה שלי היא שאני מניח פה, שהם בנו את זה כמו שבנינו את צהלים, ושהם התייעצו עם כולם. ואני חושב בשלב הזה, שאני לא יכול לעזור כי אני לא מכיר את הנחל, אין לי מפה ואין לי כלום, וזו טעות, זו שגיאה. השגיאה שלי היתה, שבבוקר לא שאלתי אותם מה התכנית ומה אתם עושים, ואם יורד גשם לא יפה אתם יוצאים, והאם עשיתם קיטועים, לא שאלתי את השאלות האלה. אבל בתוך ההנחה שלי שהם עוברים, כמו שאנחנו תכננו, שהיא הנחה שגויה, אני אומר. אז התגובות של נועם הסתדרו לי מצוין, והן היו נראות לי, ההפך, הן מאוד חיזקו לי את זה שהם עובדים נכון" (עמ' 759, ש' 32 – עמ' 760, ש' 25).
וכן "אמרתי, אם אני לא הייתי עושה הנחות לא נכונות... אז כן, בוודאי שאני הייתי מתערב, ואני הייתי מונע את האסון הזה, וזה מאוד עצוב ומאוד כואב" (עמ' 789, ש' 1-6)
וכן "ש: הפרקליט שאל אותך פה האם יש לך אחריות למותם של הנספים... ת: כמו שאני אמרתי גם בפתח הדברים, וגם כשאני הסברתי את הטעות הזו. אם אני הייתי מתערב, ואם אני הייתי שואל שמה שאלות בירור על מה היא התכנית... ואת מה שאתם מתכננים לעשות אם יורד גשם, כנראה שאני הייתי עוצר את הדברים. כי אני הייתי מגלה, שאין תכנית, שלא הייתה התייחסות לדבר הזה... זו התשובה, התשובה היא ברורה. זאת אומרת אם הייתי, אם אני הייתי עושה את מה שצריך היה כנראה לעשות, ובזמן אמת לא עלה בדעתי, כי את כל מה שעלה בדעתי אני כן עשיתי, ככל הנראה שהייתי מונע את האסון כי אני הייתי עוצר אותם, מלהיכנס לנחל תחת גשם" (פרוט' מיום 29.11.2022, עמ' 682, ש' 31 – עמ' 683, ש' 6).
כן ראו דבריו בחקירה בהקשר זה "ש: אני אומר לך כי אילו כבר בשעה 11:25 היית מורה לחניכים לצאת מהנחל היית בטוח מציל אותם. מה היא תגובתך? ת: בדיעבד למדנו שאתה צודק. הבנתי שבשעה 11:25 הם עוד לא נכנסו למעוק וכנראה שהתערבות שלי הייתה מונעת את האסון..." (ת/58, עמ' 8, ש' 217-220).
יובל אישר שמתוקף תפקידו הייתה לו אחריות כוללת גם לטיול בשטח, שהאחריות שלו באה לידי ביטוי לא רק כאשר פונים אליו וכי במסגרת האחריות הכוללת שלו הוא היה צריך להיות מודע למה הקבוצה עושה בשטח "אני צריך להיות מודע למה שעושים, אני ראיתי ומה שידעתי, כמודעות למה שעושים, זה מה שאני ידעתי. ואני אומר, שאני לא הייתי מספיק, אני חשבתי שאני מודע למה שעושים במהלך, בזמן אמת. אני חשבתי שאני מבין שיש פה תכנית ועשינו אותה, ומבצעים אותה, ופה למשל אני הייתי צריך לחשוב בזמן אמת, מה שאני לא חשבתי. אם אני הייתי חושב על זה אז אני הייתי שואל על זה מיד, כמו ששאלתי גם על דברים אחרים אבל אני הייתי צריך לחשוב גם על יותר מזה, זה כשל" (פרוט' מיום 29.11.2022 עמ' 709, ש' 20-26).
227. בחלוף 8 דקות, היינו בשעה 12:47, יובל מגיב לנועם "אי אפשר לעבור את צין בגשר?" (ת/2, עמ' 23) ובחלוף 2 דקות נועם משיבה ליובל "איזה גשר" (ת/2, עמ' 23).
שוב, מדובר בפרק זמן משמעותי עד שיובל מגיב בכלל להודעה של נועם. יובל לא נראה כדרוך וכממתין להודעות ולעדכונים ונראה כי ההודעות שקשורות לגשם שהחל לרדת באגן צפית ולגשם שיורד על הקבוצה פחות הטרידו אותו, והוא התייחס אך להודעה הקשורה בנחל צין.
יובל עצמו העיד ש"איפה שאני מזהה בעיה, אני מגיב, אני שואל, שם זיהיתי את הבעיה" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 540, ש' 17-18).
זאת, על אף שכאמור ההודעות של נועם הקשורות בנחל צפית מלמדות על כך שהקבוצה פועלת בניגוד להנחיותיו.
228. יובל מתייחס לשאלת נועם בחלוף דקה, בשעה 12:50, בהאי לישנא:
"בקיצר אני בישיבה. קבלו ייעוץ ממישהו רציני מהיחידה על מעבר נחל צין ומה ההתניות שצריך לפני שעוברים אותו כדי לא להסחף".
בחלוף דקה יובל שולח הודעה נוספת "'זרימה חלשה' זה סובייקטיבי והיו אנשים שנחשפו כך. כולל נועםמדור עם הרכב של אבא שלה" (ת/2, עמ' 23).
הודעות אלו של יובל מלמדות על כך שיובל לא פנוי להתעסק ולסייע בעניין. "בקיצר אני בישיבה" תוך שמפנה לקבל ייעוץ ממישהו אחר. למצער כך הדברים עשויים להיתפס אצל אחרים. לצד זאת, נראה שיובל יותר מוטרד ממעבר נחל צין מאשר הטיול שמתרחש עתה ממש בנחל צפית ולכן הוא מוצא להנחות את נועם לקבל ייעוץ ממישהו רציני, תוך שהוא מוצא לנכון לשלוח הודעה נוספת שזרימה חלשה זה משהו סובייקטיבי.
229. בשעה 12:51 נועם שולחת הודעה ולפיה "דיברתי עם הראל האחראי מרחב של רשות הטבע.. הוא ממש בקושי זורם ואין שום בעיה.." ובאותה דקה ממש יובל משיב לה "סבבה" ונועם חוזרת אליו וכותבת "כבר אצלם לך שתראה מה זה זרימה חלשה.." ובכך הסתיימה ההתכתבות ביניהם עד לקרות האסון (ת/2, עמ' 23, 24).
סיכום התנהלותו של יובל ביום האסון
230. בחינת התנהלות יובל ביום האסון מלמדת על כך שזה נעלם ונאלם, יצא מהתמונה בלשונו, ולא הגיב כפי שמצופה היה ממנהל מכינה להגיב, אף לשיטתו של יובל כאמור בעדותו.
כזכור, יובל לא הצליח להפנים הודעה פשוטה שאביב שלח כבר בשעה 07:23 בבוקר יום האסון על אודות כך שהקבוצה צפויה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית;
יובל לא ערך כל בירור רלוונטי על אודות תכנית הקבוצה כשנודע לו שהיא מטיילת בנחל משראה בשעה 11:25 את התמונות שאביב שלח (פרט לשליחת הודעה האם הם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים);
יובל כשל מלזהות את הסכנה ביחס להמשך הטיול בנחל תמר ובנחל צפית לאחר שקיבל את ההודעה מנועם בשעה 11:31 על אודות כך שאמור להתחיל טפטוף ב- 12:00 ופעם נוספת ב-15:00 ושהקבוצה אמורה לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש, למרות שהבין שהגשם ייפגש עם הקבוצה בנחל (פרט להתייחסות להתנהלות הקבוצה לאחר היציאה מנחל תמר וצפית) למרות שידע מהי הסכנה הטמונה בכך;
יובל לא חדל את הקבוצה ולמצער לא ערך כל בירור היכן היא נמצאת גם בשעה 12:38 כשנועם שולחת בקבוצה הודעה שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית, שהם תוך פחות משעה מחוץ לנחל" ושעליהם יורד טפטוף קל, וזאת חרף ההנחיות שהוא עצמו הנחה לאורך כל השבוע, הנחיות אשר ביקשו למנוע בדיוק התנהלות שכזו (פרט להתייחסות להתנהלות הקבוצה לאחר היציאה מנחל תמר וצפית).
כפי שפורט מעלה, יובל בכל אותן שעות, חרף האסקלציה במידע שהגיע אליו, לא עוזב את הישיבה שבה נכח, לא עוקב בקפידה ובדריכות אחר התנהלות הקבוצה, לא מרים טלפון למאן דהוא, לא עורך בעצמו כל בירור עם גורמי חיזוי, לא פותח מפה בטלפון הנייד ולא מבצע כל פעולה אקטיבית שהייתה נדרשת במצב שכזה.
למעשה מאז השיחה בין אביב ליובל, בלילה שלפני יום האסון, ולאורך כל יום האסון, יובל כלל לא מדבר עם אביב וזאת עד לאחר היוודע האסון (ת/88, עמ' 11, ש' 333-335).
הסבריו של יובל על רצונו שלא להתערב מרחוק משום שסמך על המנהל בשטח מוקשים לנוכח כך שזה כאמור הזדעזע כבר בשעה 11:25 משהבין שאביב מטייל בשטח ולא כפי שסגר איתו להבנתו. הווה אומר, יובל כבר היה צריך להבין ש"אין על מי לסמוך" וליטול המושכות לידיו.
טענת יובל לפיה חשש להזיק יותר מאשר להועיל כאשר הוא נמצא רחוק מהזירה, ואין לו היכרות עם הזירה, אף היא לא יכולה לספק כאשר הוא מתרשם שהמנהל בשטח הכניס את הקבוצה לסכנה מחדש, עת החליט לטייל בנחל, וודאי אל מול גודל הסכנה.
לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי יובל כן מצא להתערב ולתת הנחיות כלשהן ביחס להמשך המסלול, לאחר היציאה מנחל צפית אל עבר נחל צין, מה שמעמיד בספק עוד יותר את הטענה על אודות כך שהוא חושב שזה שגוי להתערב מרחוק או על אודות כך שהוא סמך על שיקול הדעת של מנהל הטיול בשטח – אביב.
מכל מקום, בירור קצר ופשוט של נתוני המקום, באמצעות שיחת טלפון לאביב או לנועם או לצביקה יכולה הייתה להביא בפניו נתונים באמצעותם יכול היה לסייע בגיבוש החלטה מושכלת. ההחלטה לא לברר ולא להתערב משל היה משקיף מן הצד ולא מנהל המכינה שלו האחריות הכללית לשלומם ולביטחונם של כלל המטיילים הייתה מלכתחילה שגויה מיסודה.
כזכור, יובל, בעדותו, להבדיל מחקירותיו, כבר הודה שהתנהלותו הייתה לא תקינה, "כשל" בלשונו, "טעות" וכיוצ"ב מינוחים שמלמדים לשיטתו שהוא שגה בכך שבאותן שעות הוא לא ערך את הבירור הנדרש עם מובילי הקבוצה והסתמך על הנחות בלתי מבוססות בשטח.
עוד יש לזכור, כי אף לדברי יובל עצמו, לו הוא היה עורך את הבירור הנדרש בזמן הנדרש קרוב לוודאי שהיה חודל את הטיול והאסון היה נמנע.
לצד כל האמור, וכפי שיפורט עוד להלן, לעובדה שיובל נתן הוראות לנועם באשר להתנהלות הקבוצה ביציאה ממסלול נחל צפית אל עבר נקודת הכינוס תוך חציית מעבר נחל צין, פעם אחר פעם, תוך שהוא מפנה אותה להתייעץ עם גורמי מקצוע, יש נפקות משפטית, ביחס למודעות יובל בפועל לסכנה הקונקרטית שנצפתה לקבוצה בעודה מטיילת בנחל צפית להבדיל מהסכנה ממנה חשש בייחס לחציית נחל צין.
הווה אומר, שאם יובל מצא להתעכב עם נועם פעם אחר פעם על התנהלות הקבוצה הצפויה בחציית נחל צין, משום שראה סכנה בעניין, סביר להניח שהיה פועל באותו אופן גם ביחס לנחל צפית, והעובדה שהוא לא מצא לתת כל הוראה ביחס לנחל צפית בשלב זה משליכה על המסקנה בדבר מודעות יובל לסכנה בנחל צפית באותה נקודת זמן.

231. לא זו אף זו, מהעדויות עולה כי התנהלות זו של יובל אף יצרה מצג אצל אביב לפיו הטיול בנחל תמר ובנחל צפית נעשה על דעתו של יובל, מה שחיזק סברת אביב כי אין בטיול בנחל תמר ובנחל צפית משום סכנה.
כזכור, יובל ידוע, וודאי לאביב ולנועם, בקפדנותו בענייני בטיחות, ויובל אף התעמק וירד איתם לפרטי הפרטים של תכנית הטיול שתוכנן לנחל צאלים באותו שבוע, ואם זה שותק, לא מעיר ולא מתערב בטיול שתוכנן ומבוצע בנחל תמר ובנחל צפית, משמע, מבחינתם, שהם מתנהלים נכון ושיש להם רוח גבית מיובל לעשות כן.
232. על אודות כך העיד יובל בעצמו.
כך, ביחס להודעה על התחזית של גבעתי מבוקר האסון על אודות ההחלשה של סכנת השיטפונות, תחזית ששלחה אליו אשתו ב- 07:52, ואשר אותו הוא העביר באופן מידי לקבוצה. יובל נשאל האם כשהעביר הודעה זו בקבוצה הוא בעצם נתן אור ירוק לאביב לבצע את הטיול בנחל תמר ובנחל צפית כפי שאביב עדכן קודם לכן, ויובל משיב שאף שהוא העביר את ההודעה הזו ללא קשר להודעה שאביב שלח, הוא מסכים שאולי זה מה שאביב רואה באותה הודעה (פרוט' מיום 24.10.2022 עמ' 638 ש' 22 – עמ' 639 ש' 20).
בהמשך, כשנשאל מה הודעה כזו על החלשה בשיטפונות אומרת למי שקורא אותה, השיב יובל: "מאוד יכול להיות שאביב ראה בזה חיזוק לתכנית שלו כשהוא ראה שלפי התחזית יש הפוגה עד אחרי הצהריים" (עמ' 639 ש' 21-26).
כן ראו דברי יובל בעדותו לפיהם הבין שאביב כבר הודיע בבוקר האסון על כך שהקבוצה צפויה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית "ושהוא מתנהל מבחינתו כאילו שהוא חושב שאני יודע על זה גם, אז הוא רגוע" (פרוט' מיום 28.11.2022, עמ' 782, ש' 10-16).
233. אביב נשאל בחקירתו מדוע טייל בנחל צפית לאחר שראה ההודעה שיובל שלח בקבוצה יום קודם לאסון בה דווח על נער בן 17 שנסחף בשיטפונות ויש חשש לחייו. אביב השיב, בין היתר, כי " אתה רומז ומצייר מצב כאילו אני האדם היחיד שידע שיש סכנת שיטפון ההחלטה היא רק בידי ברור שאין כך הדבר כל צוות המכינה ואני בתוכו, ואני לא מתחמק מעובדה הזו ידע על סכנת השיטפון יובל בעצמו שלח את ההודעה עליה אנחנו מדברים אך לא כתב יד לאחר מכן או בשום שלב אחר שיש לבטל את הטיול" (ת/83, עמ' 2, ש' 7 – עמ' 3, ש' 45).
אביב נשאל מדוע לא ביטל הטיול המתוכנן לנחל תמר ולנחל צפית לאחר שיובל שלח בלילה שלפני האסון תחזית על חידוש הגשמים בעוז לקראת הצוהריים של יום האסון, וזה השיב: "א- ההודעה הזו נשלחה בזמן די קרוב לשיחה שלי ושל יובל בע"פ שבה אני עדכנתי אותו על מסלול בנחל תמר ונחל צפית ביום למחרת, והוא הביע את הסכמתו ולא הביע שום התנגדות, ב- יובל שלח את ההודעה הזו אך לא שלח אחריה הנחיה באם לבטל או לא...ד- היו תמונות הודעות מבוקר הטיול הכוונה ליום ה' שהצביעו על תמונת מצב שונה מזו" (עמ' 5, ש' 101- עמ' עמ' 6, ש' 135).
בהמשך שב ונשאל מדוע לא ביטל הטיול לנוכח כל התחזיות שהתקבלו במהלך השבוע, לרבות העדכון שקיבל במהלך הטיול על אודות כך שהחל לרדת גשם, וזה השיב "שכלל ההתראות אשר ציינת היו פרוסות לנגד כולנו, הכוונה לכול הצוות חינוכי/הדרכה של המכינה..." (עמ' 6, ש' 153- עמ' 7, ש' 165...").
בחקירה זו אביב ציין כי הוא לא זוכר אם הוא ראה את הודעות יובל בקבוצה מיום האסון בשעות 11:25 ו-11:43, תוך שהוסיף שהן מתייחסות לנחל צין (עמ' 8, ש' 222-234). כן שלל הטענה שבעקבות הודעות אלו של יובל הוא יצר בסמוך קשר עם לאופר ומטאוטק (ת/88, עמ' 10, ש' 274-285).
בחקירה נוספת הוסיף, ביחס להודעת יובל משעה 11:25, כי "ההודעה הראשונה של יובל הייתה בזמן שהיא נראית כמו הודעה שגרתית והיא לא מתריעה כלפי משהו ספציפי ולכן לא ראיתי בה שאני צריך לעשות משהו שלא עשיתי. כן היינו מאופסים על גשמים ושיטפונות כי עשינו כל היום שיחות עם גורמים מקצועיים... זו הודעה שהרגשתי שאין כאן משהו שלא עשיתי עד אותו שלב. כשאני קורא את ההודעה הזו אז היא לא מחדשת משהו שלא עשיתי עד אותו שלב. אני דיברתי כבר עם הגורמים המקצועיים... למיטב זכרוני זו פעם ראשונה שיובל יצר איתנו קשר באותו יום והוא לא מודע לשרשרת בדיקות שעשיתי באותו בוקר... גם המילה מאופסים אומר שעשינו את מה שצריך וכן עשינו את מה שצריך זו לא הודעה שדורשת לבדוק שוב" (ת/106, עמ' 7, ש' 174 – עמ' 8, ש' 229).
במהלך חקירה זו לא זכר אביב אם ראה את ההודעה השניה של יובל משעה 11:43, ובעימות שערך עם יובל אף ציין שהוא לא ראה את ההודעה השנייה בשעה 11:43 (ת/92, עמ' 25, ש' 34 – עמ' 29, ש' 6).
בחקירה נוספת אביב הסביר כי כל צוות המכינה ידע שהקבוצה מטיילת בסכנת שיטפונות, לרבות בנחל צפית (אף שסבר שאין סכנת שיטפון קרובה נוכח האינדיקציות שקיבל) (ת/88, עמ' 4, ש' 72-77).
בעדותו אביב מסר שבשיחה בין אביב ליובל הוא עדכן את יובל על אודות כך שהם מתכננים לטייל מחר בנחל תמר ובנחל צפית בהתבסס על ההתייעצות עם הראל שאמר להם שזה נחל שלא שוטף ושזו בחירה מעולה. בהמשך לכך, אביב העיד כי "ועדכנתי באותם דברים את יובל ואני זוכר שיובל לתחושתי היה מבסוט ואמר בסדר גמור נשמה, כאילו נתן לי תחושה כזאת שגם הוא רגוע ואני ממש זוכר את הביטוי הזה כי יובל לא הרבה להתבטא ככה אז זה משהו שאני גם זוכר, זהו, השיחה מסתיימת סביב 22:30 אני מניח" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 798 ש' 4-11).
אביב התבקש להתייחס בעדותו לתחזית שהצביעה על החלשה בצפי השיטפונות שיובל שלח לאחר ההודעה שהוא, אביב, שלח בקבוצה בשעה 07:23 ביום האסון על אודות כך שהקבוצה צפויה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, והשיב: "שוב, זה מאוד מאוד מרגיע, ואני חושב שמרגיע זו לא מילה טובה, זה לא שהיינו באיזה חשש או משהו, אבל כן, היא בהחלט התווספה לאיזושהי תחושת, ואני רוצה להגיד תחושת רוגע כללי" (פרוט' מיום 20.12.2022 עמ' ,718 ש' 18-20).
כשנשאל האם עשה חיבור תודעתי בין ההודעה ששלח יובל אחרי ההודעה שלו להודעה שהוא שלח והשיב: "לא, ברור שאני רואה בזה קשר, בין הדברים. כאילו יובל מצטרף, בדומה למה שאני עושה, הוא שולח הודעות לכלל הצוות. הוא יכל לשלוח את זה גם אליי לצורך העניין באופן אישי, או לנועם, אבל הוא בוחר לשלוח את זה לכל הצוות כמעין איזשהו, וזה בהחלט מתחבר להודעה הזו של לאופר. הרי כתוב פה, להודעה, סליחה, שאני כותב, שאני כותב אנחנו מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר. וחצי שעה אחר כך, הוא כותב שיש הפוגה מאוד גדולה, והחלשה בצפי השיטפונות" (עמ' 719, ש' 14-20).
ובהמשך: "ש: אני רוצה להבין את התשובה שלך לעורך דין אמיר. כי הוא אומר לך, איך אתה קורא את ההודעה של יובל, שהגיעה ב-07:53, אחרי שאתה שלחת הודעה ב: 07-23. זאת אומרת מה, אתה חיברת, אתה מבין שיובל מתייחס בעצם למסלול שאתה שלחת, מה אתה אומר פה בעצם? ת: כן. אני, יש בזה הרי חיבור ישיר, שאני כותב בהודעה אחת מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר, ויובל אחר כך רושם לנו, שוב, אני לא חי באיזושהי תודעה, שההודעה שאני שולח ב - 07:23, זו ההודעה שבה אני מעדכן את יובל, אני מדבר אתו יום לפני כן בערב. אבל הוא מצטרף והוא כותב פה, כאילו ברור לי שהוא בעניינים, וברור לי שהוא יודע שאנחנו מטיילים בתמר וצפית, גם בעקבות השיחה אתמול בערב, יום לפני כן בערב, וגם בעקבות ההודעה הזו בבוקר, הוא שולח עוד הודעה, כאילו לתחושה המרגיעה הכללית" (עמ' 720, ש' 3-10).
אביב אישר בעדותו כי הוא ראה בזמן אמת את תגובת יובל בקבוצה משעה 11:25 לתמונות שהוא (אביב) שלח מהמסלול, תגובה בה יובל שואל "אתם מאופסים על גשמים ושטפונות צפויים נועם?" (עמ' 732, ש' 31 – עמ' 732, ש' 7; עמ' 733, ש' 22-26).
כשנשאל מה הבין מהודעה זו של יובל השיב אביב "שיובל בעניינים, שהוא פה מפנה שאלה לנועם, כי בעצם שיטת העבודה ביום שני, היתה שהחפ"ק אמור להיות מעודכן באופן שוטף על מזג האוויר, ולכן אני מניח שהוא מפנה את השאלה לנועם. והוא בעצם רוצה להיות בעניינים של לקראת המשך הטיול, האם אנחנו מאופסים על גשמים ושיטפונות" (עמ' 733 ש' 9-13).
אביב הוסיף כי הוא הבין שיובל מודע לכל מה שהם עושים "ש: ... אתה הולך שעה שלמה, שאתם הולכים על כל הציר הזה, והוא מודע לכל הדבר הזה, כי הכל גלוי וזורם בדיווחים האלה. האם קיבלת איזו הודעה, בדרך ישירה או עקיפה, בקבוצות או מחוץ לקבוצות, של יובל, שתצאו משם, תעצרו את הטיול, תחזרו ואל תמשיכו? ת: לא. ש: שום דבר? ת: לא. ש: מה זה העבודה שזה לא קרה, נתנה לך איזו אינדיקציה? ת: כן. שהדברים, שוב, שיובל מודע לכל מה שאנחנו עושים באותו היום, ושההנחיות היחידות שהוא נותן פה, זה לגבי נחל צין אחר כך, ולא בדברים שקשורים בתמר או צפית" (עמ' 742, ש' 4-15).
ובהמשך "ש: אז בכל הזמן הזה, אתה בעצם אומר שיובל לא אמר לכם לעצור, הוא לא אמר לכם לצאת ולא שום דבר? ת: לא היה בינינו קשר טלפוני. כלומר הוא לא התקשר אלי, הוא כן כתב פה כמה הודעות בקבוצה, אבל לא הודעות כמו שאתה אומר, של לעצור. ש: הוא לא חדל אתכם, הוא לא אמר לכם לעצור? ת: לא. ממש לא. ש: הוא לא אמר לכם לא להיכנס לנחל והוא לא אמר לכם לצאת מהנחל? ת: ממש לא. ש: מה אתה הבנת, מבחינתך מה אתה הבנת, שיש לך אוקי, מה? ת: כן, שהוא מודע לתכנית קודם כל... ש: אז אני שואל מבחינתך, מה זה אומר שיובל ככה, למה הוא כן מגיב ולמה הוא לא מגיב, מה זה אומר מבחינתך? ת: שוב, שמבחינתו הוא מעורב. אני גם יודע שהנחלים האלה לא מורכבים, כלומר הם לא שוטפים, ולכן גם אני חושב שבראייה שלי באותו הזמן, הוא כותב דברים על נחל צין, כי הוא יודע איפה אנחנו מטיילים. הוא יודע שתמר וצפית לא שוטפים, שזה עדכונים שלו. כאילו זה שהוא כותב הודעות כאלה יחסית רגועות, זה כאילו מסתדר לי בסה"כ... שהוא יודע מה אנחנו עושים, ושהוא בעצמו רגוע מהאפשרות, כלומר הוא בעניינו, הוא רגוע והוא מכוון אותנו רק לבדוק את נחל צין בהמשך. ש: ומה זה עושה לך? ההתנהלות הזו שלו. ת: זה מתכתב לי בסה"כ עם הדברים שאני יודע שאני עשיתי. כלומר אני יודע שאני דיווחתי, ואני יודע שהוא מודע לדברים, אז זו עוד איזושהי נקודת ביטחון, כאילו שאני לא פועל בעולם ריק, שיובל יודע מה קורה ושנועם יודעת מה קורה" (עמ' 743 ש' 6-33).
אביב נשאל מי היה השותף בקבלת ההחלטות במהלך הטיול עצמו והשיב "אז אני ונועם, ובתחושתי גם יובל, שותפים מלאים כל הזמן במארג הזה של ההתייעצויות, וההחלטות בנוגע לכל מהלך הטיול" (פרוט' מיום 20.12.2022 עמ' 774 ש' 10-11).
אביב הולך אל אסון
234. בעדותו אביב התייחס לטיול ביום האסון. זאת, תוך התייחסות ל-ת/9 (ההתכתבויות בווטסאפ של קבוצת "צוות גיוס"), בו מפורט בעמ' 68 הלו"ז ששמשי פרסם בקבוצה זו לילה שלפני האסון. אביב ציין כי הוא לא חבר בקבוצת צוות גיוס ולכן לא היה נמען של ההודעה של שמשי בה נשלח הלו"ז, ואולם בעדותו אישר כי ראה את הלו"ז בשטח.
התייחסות אביב בעדותו ללו"ז נעשתה תוך כדי סימון נקודות על מפת אזור נחל תמר ונחל צפית שהוגשה כמוצג – נ/140. ההתייחסויות של אביב במפה מסומנות וכתובות בעט אדום. יצוין כי ישנם סימונים בצבע צהוב במפה שאותם אביב לא סימן במהלך עדותו, סימונים המתייחסים לאותן נקודות ציון, אף שבמרבית הנקודות הסימונים הם חופפים. המפה המסומנת נ/140 תוצג בהמשך, מיד לאחר התייחסות אביב אליה בעדות.
במהלך עדותו אביב התייחס גם לתמונות שהוצגו לו במהלך חקירתו – ת/72 בהן מתועדים המקומות שהקבוצה עברה דרכם במהלך הטיול בו אירע האסון. התמונות משולבות בתוך חקירה זו, ובתוך כל תמונה ישנה התייחסות של אביב למקום המתועד בתמונה ומתחת לכל תמונה ישנה התייחסות של אביב לשעה שבה הקבוצה הגיעה לאותו מקום שמתועד בתמונה. התמונות סומנו בנפרד, בהגדלה ובצבע כ-ת/75א'-ת/75ט'.
"ש: אז אני רוצה להתחיל ב - 07:00, בהשקמה, זו השעה שבאמת השקמתם? ת :כן. אני חושב שכן. ש: כן. אז מה עשיתם בין 07:00 ל - 08:30? ת: ...יש נגיד בין השקמה ועד שיוצאים, איזשהו פרק זמן שלם שבו אוכלים ארוחת בוקר, עושים התארגנויות בוקר, קיפול אוהלים... ש: אנחנו מתקדמים במסלול על פי הלו"ז הזה, ב - ת/9, תנסה לבנות לי את זה, את המסלול, בסדר? אנחנו רואים שהיציאה היא ב - 08:30 שכתוב, יצאתם ב - 08:30... ת: אני חושב, שבפועל יצאנו ממכלאות הגמלים בשעה טיפה יותר מאוחרת... אני חושב, שבפועל יצאנו ממכלאות הגמלים, התחלנו ממש ללכת, לא כמו שרשום פה ב - 08:30, אלא נגיד 40 דקות אחרי, משהו כזה אני זוכר שהגענו למעבר של כביש 90, כבר לפני 10:00, למיטב זיכרוני, וגם חיכינו שם כמה דקות, עד שהרכב של נועם, החפ"ק, יגיע ויסייע לנו בחצייה של הכביש...
פה היתה איזושהי הליכה מישורית פשוטה... מערבה... אני מסמן בחץ את כיוון התנועה, שהוא מערבה, והנקודה הבאה היא, ממה שמצוין פה, מעבר כביש 90...ש: אוקי. חציתם את כביש 90...זה היה באזור השעה 10:00...
אני סימנתי, סליחה, יש פה ב - 11:02 תמונות שאני שולח מתוך נחל תמר...זה תמונות שאני שולח בקבוצת עדכוני חניכים יא', בשעה 11:02, מתוך העלייה של נחל תמר...רואים שם מספר חניכים, עולים על הסולמות של נחל תמר... (התמונות שיובל ראה ושדרכן גילה שהקבוצה מטיילת בנחל, י' ל').
ב - 11:28 יש נקודת תצפית מזרחה, שגם שם אני צילמתי תמונה. ש: של? ת : היה מגויס באותו הטיול, בחור בשם נועם קלם, שהוא תושב מהמקום... הוא עשה שם סקירה גיאוגרפית...
מהנקודה הזו היתה איזושהי פחות או יותר שעה, של הליכה על קו הרכס... דרומה, כן, מה שבלו"ז מתואר כשביל כחול, עד למפגש עם שחור. בעצם סימון השבילים... יורדים דרומה ואז השביל, יש איזושהי נקודה שהשביל... עושה חיתוך כזה מערבה. כל ההליכה הזו, פחות או יותר לקחה לנו שעה...
עד לנקודה שסימנתי, שב - 12:34, כאן מתבצעת השיחה שלי עם נועם דור ... ש: זו שיחה עם נועם דור, כשבה קיבלת את העדכון לגבי החשש לשיטפון?...ת: היא עדכנה אותי באותה השיחה...ש: לדעתי העדת על השיחה עם הראל בן שחר. ת: כן. ש: כן. (השיחה בין נועם לאביב, י' ל') מה ששם מופיע, בחלונית ב- ת/75ז', זה דברים שאתה אמרת לחוקר, אני מבין. ת: כן... ש: כשזה, אני שאלתי אותך, האם זה תואם לנקודה שסימנת ב- ת/75ז', אתה אומר שזה לא מדויק? ת: זה לא מדויק... ש: ב- ת/72 מציגים לך כל מיני צילומים, אתה רואה את זה? ת :כן... ש: תתייחס לשעות, מאיפה אתה לוקח את השעות כשאתה באמצע העדות? האם הן מדויקות, או לא מדויקות? תתייחס לשאלות האלה... ת: באותו הזמן זה השעות שבאותו הנקודה אני זכרתי. בפועל אחרי מספר שבועות, בחקירות הבאות אני הבנתי שההערכה שלי כאן לשעות היתה שגויה. ובעצם אני הערכתי שהדברים בעדות הזו, קרו מוקדם יותר מאשר שהם קרו במציאות... כי הנקודה שבה אני ונועם דיברנו, היתה נקודה מאוד מאוד קרובה, לנקודה של הירידה לנחל עצמו. ש: הבנתי. זאת אומרת שאתם שוחחתם עוד לפני הירידה, בשביל למעלה ברכב? ת: כן. באותה הנקודה הקבוצה היתה כבר ב, בגלל שזה שביל יחסית צר אז הקבוצה היתה...שביל קו הרכס פה הוא צר, אז הקבוצה לא היתה קבוצה כשאחת, אלא באיזשהם מרחקים אחד מהשני...
אז אני מעריך, הנקודה הבאה היא הנקודה שבה, נקודת הירידה לנחל, בעצם חיבור בין שביל כחול שנע מערבה, ואז מתעקל ובעצם יש שביל שחור, שהוא השביל ממש של נחל צפית עצמו. ש: אז רק שזה לא יישאר סינית. אתה אומר, אתה תיארת עכשיו הליכה על השביל ת: על קו רכב. ש: על קו רכס לכיוון מערב. ת : כן, נכון. עם סימון שבילים. ש: אתה עושה מן כאילו פרסה כזו. ת: נכון. ש: וחוזר לכיוון מזרח... הקפתי בעיגול את מה שמצוין במסמך הזה, ב - נ/140, כנקודת הירידה לנחל, בחץ סימנתי שזוהי נקודת החיבור בין סימון שביל כחול לבין סימון שביל שחור בנחל צפית, זוהי נרודת הירידה לנחל...
ש: כן. רק בוא תסמן, איפה הייתם בזמן שפגע בכם השיטפון... ת: אז התחלנו לנוע. זאת אומרת שכשאתם יורדים לנחל, אתם מתחילים ללכת מזרחה, נכון? ת: כן. והשיטפון, מאיזה כיוון הוא הגיע? ת:ממערב, מאחורינו, לצורך העניין...ש: זאת אומרת הוא פגע בגבכם? ת: כן.
ש:... מהנקודה שאתה מדבר, ב - 12:34, כן? מהנקודה שאתה מדבר עם נועם... יש קטע הליכה, כמה זמן עובר, אם אתה יכול לתת לנו הערכה, מרגע השיחה, מסיום השיחה, ומה בדיוק אתם עושים לגבי קצב ההליכה, או האם יש איזשהן התעכבויות עד לרגע הפגיעה?...ת: השיחה עם נועם ערכה מספר דקות יחסית קטן, ומאותה הנקודה עוד עשינו, אני זוכר שהעברתי לשימשי את עיקרי השיחה איתה... בעל פה... הוא היה לידי באותה הנקודה. ואני זוכר, שעשינו עוד איזשהו תדריך קטן, קצר יחסית לקבוצה, בנקודה של הירידה לנחל... הסברנו להם שאנחנו, היתה איזושהי מחשבה בכלל לעשות ארוחת צהריים, איפשהו באזור הנחל, אז אמרנו לה שאנחנו הולכים לוותר על זה... ומה שאנחנו אומרים להם בעצם בתדריך, זה שהחלטנו לוותר על זה, ושבעצם אנחנו נמשיך עכשיו לנוע מזרחה, לסיים את הנחל ולאכול אחרי שנצא מהנחל... זו היתה מהות התדריך הזה בעצם. ש: התדריך הזה, איפה הוא היה? ת: ממש בסמוך לנקודה, למה שמסומן כאן בנקודת הירידה...ש: כמה זמן לקח התדריך הזה שם? ת: 2 דקות...ש: התדריך הזה, אני מבין, נעשה מחוץ לנחל? ת: כן...
ש: ... נוכח הנתונים שעכשיו שרטטת על גבי נ/140, כמה זמן הלכתם עד לרגע, לפי הערכתך, שהשיטפון מתרחש? ת: אני חושב שהלכנו בערך 25 דקות, מרגע התדריך והכניסה לנחל, ועד שפגע בנו השיטפון... אז מרגע השיחה עם נועם, זה בערך, מסיום השיחה אתו זה קרוב לחצי שעה...
כ - 11:00, ואני מניח שהוא התכוון לתחילת ההליכה על השביל הזה, לתחילת ההליכה דרומה. אז בפועל זה היה ב - 11:30, תחילת ההליכה... וההגעה למה שב - ת/9, שכתוב ב - 12:00 מפגש עם שחור בנחל צפית, אז ההגעה בפועל היתה סביב 12:40 בערך. ש: סביב 12:40, אוקי, בוא נתקדם. ב- 12:40, ואחר כך אתם אמורים לפי הלו"ז, לסיים בארוחת צהריים בקצה נחל צפית. ת: כן. ש: וכתוב בשעה 13:00. ת: נכון. ש: אז לפי המציאות, אנחנו נעצרים ב - 13:35 בערך. ת: כן... בפועל מה שהם תכננו פה, שייקח מהרגע שבו אנחנו נכנסים לנחל צפית שעה, והרעיון היה באמת לאכול ארוחת צהריים בסיום הנחל, למצוא שם איזו נקודה ולעצור לאכול שם..." (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 685, ש' 23 – עמ' 708, ש' 21).

בעדותו אביב התייחס פעמים נוספות לאופן הטיול ביום האסון. כך למשל ציין "יש שם הליכה, מהנקודה שבה עשינו סקירה גאוגרפית, הליכה דרומה... ואז מערבה... אז בעצם מהרגע שהולכים מערבה... קו הרכס הוא ממש מעל התוואי של הנחל של צפית, וממש אפשר לראות... שזה מאשר לי את מה שחשבתי שלקראתו אנחנו הולכים... שזה נחל קצר מאוד... ושיש בו מעוק" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 744, ש' 16 – עמ' 745, ש' 4).
בהמשך התייחס לכך ש"מתחיל טפטוף קצת אחרי השעה 12:00, הייתה איזושהי נקודה איפשהו הליכה דרומה, מערבה (על גבי השביל ברכס ההר מעל ערוץ נחל צפית, י' ל') סליחה, שעשינו עצירה של 2 דקות לכסות את התיקים. שוב, זה טפטוף מאוד מאוד קל, ולא משהו שהשפיע על קצב ההליכה" (עמ' 741, ש' 23-26).
בעדותו אישר אביב כי ממש לפני הכניסה לערוץ נחל צפית, במפגש השבילים השחור והכחול הוא ביצע תדריך לקבוצה, וכי אף שלפני התדריך מספר חניכים ירדו אל הערוץ, במהלך התדריך הם עלו חזרה והיו לידו, וכי בכל מקרה העובדה שבשלב מסוים חלק מן החניכים כבר היו בערוץ לא היוותה עבורו שיקול בהחלטה להיכנס אל ערוץ נחל צפית (פרוט' מיום 25.01.2023, עמ' 830, ש' 27 - עמ' 833, ש' 20).

235. בחקירתו אביב התייחס גם כן למסלול הטיול ביום האסון. זה ציין, תוך סימון על גבי מפה טופוגרפית של המרכז למיפוי ישראל עם קנה מידה של 1:10,000 שהוצגה לפניו (ת/70), כי מקום הלינה בחניון הגמלים היה בסמוך לקו רוחב 544 (נרשם בטעות בחקירה 554, י' ל'), וקו אורך 231000 "ובשעה 09:15 יצאנו למסלול, בסמוך לקו אורך 23000 בסמוך לקו רוחב 543500 בשעה 10:00 לערך אלמוג לאופר שלח אלי הודעה שיש החמרה במזג אוויר ומיד לאחר התקשרתי אליו, בשעה 10:15 בסמוך לקו אורך 229500 לקו רוחב 544000 הגענו לכביש 90 והלכנו מקביל אליו בסמוך לכביש 90, עצרנו רכב נסע בכביש והעברנו את כל הילידים לצד השני של הכביש, ואז ירין שמשי ביצע במקום תדריך ועדכן שצפוי לרדת גשם קל בשעה 12:00, בשעה 100 בסמוך לקו אורך 228500 וקו רוחב 543500 יונתן לוטם צילם כפי שזכור לי 2 תמונות של עליית הילידים בנחל תמר שאותם העביר אלי בווט צאפ, ואני העליתי אותם לקבוצת הווט צאפ של המכינה...בשעה 11:30 בסמוך לקו אורך 228500 ולקו רוחב 543300 צילמתי תמונה של תדריך גאוגרפי אשר התבצע באותה עת על ידי נועם קלם, בשעה 11:45 המשכנו את המסלול בנחל תמר, לכיוון נחל צפית, בסמוך לשעה 12:05 אני יוצר קשר טלפוני אל נועם בה נועם מעדכנת אותי כי דיברתי עם הראל מרשות הטבע והגנים שאמר לה כי יש סיכוי קלוש הנחל ישטוף אך אם נצא תוך שנה לא צפויה להיות כל בעיה, בערך בשעה 12:10 ירידה לנחל צפית בסמוך לקו אורך 228000 וקו רוחב 542500 הנקודה הבאה היא נקודת האסון רגע פגיעת השיטפון בשעה 12:20 לערך בסמוך לקו אורך 22800 קו רוחב 542500" (ת/67, עמ' 6, ש' 130-147). יצוין, כי אביב סימן על גבי המפה - ת/70 את נקודות הציון אותן הזכיר בעט בצבע אדום, כשבהמשך אף התייחס לדרך התנהלותו והתנהלות ניצולים נוספים עד להגעת כוחות החילוץ.
במהלך חקירה זו הוצגה לפני אביב גם מפת תצ"א של המרכז למיפוי ישראל, בקנה מידה של 1:5,000 (ת/71) וגם על מפה זו סימן אביב בעט בצבע אדום את מקום הירידה לנחל, כשלצדה שעת הירידה לנחל (12:10) ואת נקודת האסון כשלצדה השעה 12:20 (עמ' 6, ש' 148-151).
אביב ציין בחקירתו כי שמשי הוביל את הטיול עד לנקודת הירידה לנחל צפית ובהמשך הוביל את הטיול יואב הלוי שאף הוא מצוות גיוס תוך שהוסיף שמיקומו במהלך הטיול השתנה, כשלעיתים היה בחלק הקדמי של הקבוצה ולעיתים במאסף (עמ' 6, ש' 154-161).
כזכור, בחקירתו (ת/72) התייחס אביב במפורט לתמונות שהוצגו לו. התמונות מתוך אותה חקירה הודפסו בצבע ובהגדלה וסומנו ת/75א'-ת/75ט'. בכל תמונה ישנו חץ שבתוכו נרשמה התייחסות אביב לאותה נקודה שעליה מצביע החץ בתמונה. התמונות הוצאו מתוך סרטון של תיעוד המסלול מרחפן (ת/121).
ת/75א היא תמונה שבה נראים סולמות ואביב בחקירתו ציין "זו הנקודה של העליות בנחל תמר..." (עמ' 3 בחקירה).
ת/75ב היא תמונה של שלוחת ההר בה נראה שביל ואביב בחקירתו ציין "שביל הליכה מנחל תמר לנחל צפית" (עמ' 3 בחקירה).
ת/75ג היא תמונה של שביל על שלוחת ההר ואביב בחקירתו ציין "נקודת ביצוע תדריך גאוגרפי ע"י נועם קלם" (עמ' 4 בחקירה).
ת/75ד היא תמונה של רכס ההר עם שביל ארוך ומתפתל ואביב בחקירתו ציין "שביל ההליכה לכיוון נחל צפית". כן ציין בתחתית התמונה כי בנקודה זו... בסביבות השיה 12:00 ירד עלינו גשם לכן עצרנו וכיסינו את התיקים (עמ' 4 בחקירה).
ת/75ה אף היא תמונה של השביל המתפתל ברכס ההר כשמתחתיו רואים את נחל צפית. אביב בחקירתו ציין "בנקודה זו ירד החל לרדת עלינו גשם ולכן ביצענו עצירה של 2 דקות לצורך כיסוי התיקים" (עמ' 5 בחקירה).
יצוין, כי במהלך עדותו הראל סימן מספר סימונים על תמונה ת/75ה והתייחס לאותו שביל שאליו אביב התייחס, והראל ציין כי מדובר בשביל שמגיע מנחל תמר לנחל צפית, כי מדובר בשביל שמעל לערוץ נחל צפית ואף ציין על גבי אותה תמונה מה היא להערכתו נקודת הכניסה של הקבוצה לנחל ואף את מסלול ההליכה בתוך הנחל (פרוט' מיום 28.04.2021, עמ' 111 – עמ' 117).
ת/75ו היא תמונה מקרוב של שביל על גבי רכס ההר כשלצדו נראה ערוץ נחל צפית מלמעלה. אביב בחקירתו ציין "בנקודה זו... לערך יצרתי קשר עם נועם מהטלפון של יונתן לוטם והיא אמרה לי כי שוחחה עם הראל מהרשות הטבע והגנים שאמרה לה יש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף, אך אם תצאו ממנו תוך שעה לא צריכה להיות בעיה" (עמ' 5-6 בחקירה).
ת/75ז אף היא תמונה שבה רואים את השביל על גבי רכס ההר ואת ערוץ נחל צפית מקרוב יותר. אביב בחקירתו ציין "בנקודה זו אני התקשרתי את נועם מהטלפון של יונתן לוטם והיא סיפרה לי כי היא דיברה עם הראל והוא אמר יש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף אך אם תצאו ממנו תוך שעה אין שום בעייה..." (עמ' 6 בחקירה).
ת/75ח היא תמונה מזווית שונה והפוכה מהתמונות שצולמו עד עתה, בה רואים את ערוץ נחל צפית מכיוון שונה ואת השביל שממנו הגיעה הקבוצה. אביב בחקירתו ציין "ירידה לנחל צפית..." (עמ' 6 בחקירה). יצוין, כי המלל שבתוך החץ, בתוך החקירה, שונה במקצת מזה שנמצא בתמונה המודפסת ב-ת/75ב כפי שהדבר קיים גם בחלק מהתמונות האחרות.
ת/75ט היא תמונה מקרוב של התמונה הקודמת שבה רואים את ערוץ נחל צפית והשביל שדרכו הגיעה הקבוצה, ואביב ציין "זו הנקודה בה ירדנו מנחל צפית..." (עמ' 7 בחקירה).
יצוין, כי בחקירה אביב התייחס לתמונות נוספות שהוצגו לו מתוך המסלול בנחל צפית עם הגעת השיטפון והימלטותם עד לחילוצם.
התייחסות כללית נוספת ודומה של אביב למסלול הטיול, על גבי מפה, ניתן למצוא בחקירתו – ת/64, עמ' 15, ש' 491-494 יחד עם המפה ת/142.
עיון בגרסאותיו של אביב בחקירה ובעדות לעניין המסלול שעברה הקבוצה ביום האסון מלמד כי מדובר בגרסאות דומות, למעט לעניין לוח הזמנים בפועל, ואשר לגביו שגה אביב בתחילת חקירותיו, כפי שאביב עצמו הסביר בשלב מאוחר יותר בחקירותיו ובעדותו.
236. לתיאור שמסר אביב ביחס לנקודות השונות אליהן הגיעה הקבוצה במהלך הטיול ביום האסון תימוכין במספר עדויות וראיות.
כך למשל, קלם שהשתתף בטיול הזכיר בעדותו את היציאה בבוקר; ההליכה במשך כשעה וחצי עד ההגעה לנחל תמר תוך חציית כביש; טיפוס על הסולמות בנחל תמר; ההדרכה שהוא עצמו עשה לקבוצה על האזור (סקירה גיאוגרפית, י' ל'); ההליכה בשביל על שלוחת ההר; הפניה לאביב שיצור קשר עם נועם שמחפשת אותו, פניה שהייתה עוד לפני הכניסה לנחל צפית; ההליכה בתוך נחל צפית שהתחיל כנחל רחב עד אשר הפך לצר "סוג של חריץ" (פרוט' מיום 8.12.2021, עמ' 357, ש' 8 – עמ' 363, ש' 14). במהלך עדותו קלם התייחס לשרטוט ששרטט במהלך חקירתו (ת/171), וניתן לומר שגם שרטוט זה, אף שהוא בסיסי, מתייחס באופן כללי לנקודות המרכזיות לאורך המסלול כפי שהוא עצמו העיד וכפי שאביב העיד.
237. יהב כהן שהשתתף בטיול הזכיר בעדותו את היציאה בבוקר סביב השעה 09:00; את ההליכה בשטח הפתוח עד לחציית הכביש; את הטיפוס על היתדות עם תיקים על הגב; את ההגעה לנקודת התצפית בה ניתן הסבר על אזור ים המלח (הסקירה הגיאוגרפית, י' ל'); את ההגעה לנחל צפית; ואת הירידה לערוץ שהפך צר יותר ויותר (פרוט' מיום 23.11.2020, עמ' 57-63).
בעדותו יהב כהן התייחס לסרטונים שתיעדו מעין "שחזור", הובלה, שעשה יחד עם החוקרים במסלול הטיול שעשתה הקבוצה במהלך יום האסון. (הסרטונים נמצאים בשלושה דיסקים שסומנו ת/1א, ב, ג).
ב"כ יובל טען נגד קבילותם של סרטונים אלה, כשעיקר טענותיו בעניין הן שמדובר באמרת חוץ של עד. ב"כ המאשימה עמד על הגשת סרטון זה.
סבורני כי בנסיבותיו העניין יש ללכת בדרך ביניים.
אכן, מקובלת עליי טענת ב"כ יובל כי הסרטונים האמורים ואשר בהם נראה יהב יחד עם החוקרים הולך במסלול הטיול, משוחח איתם ומשיב לשאלותיהם, הם בגדר אמרת חוץ של עד, אשר כידוע אינה קבילה בהיותה "עדות שמיעה" מבחינת בית המשפט, וכאשר לא מתקיימים בעניינה אחד מחריגי עדות השמיעה.
עם זאת, מצאתי לקבל הסרטונים כ"אמצעי עזר" ויזואלי בלבד לעדותו של יהב. במסגרת זו התעלמתי מהמלל בסרטונים, ואבהיר כי כאשר צפיתי בסרטונים, הן במהלך עדותו של יהב והן במהלך כתיבת הכרעת הדין, הדבר נעשה ללא שמע.
יהב התייחס בעדותו לפעולת חקירה זו בה נטל חלק, והסביר היכן היה, ומה עשה, והסרטונים ישמשו כאמור אך כאמצעי עזר ויזואלי להבנת עדותו של יהב בנדון, כפי שזו נמסרה בבית המשפט. בהכרעת הדין לא תהיה כל הסתמכות על מה שנאמר על-ידי יהב (וממילא כאמור לא נשמע) באותם סרטונים.
בסרטונים נראה יהב עם החוקרים אך ההתייחסות להלן תהיה אל יהב בלבד.
בדיסק 1א, בסרטון 0007 נראה יהב ליד גדר דרכה נכנסו לנחל תמר, כפי שהעיד בעמ' 65, ש' 17-29.
בסרטון 0009, 0011, נראה יהב מטפס על הסולמות בנחל תמר, כפי שהעיד בעמ' 67, ש' 21-33; עמ' 69, ש' 7-14.
בסרטון 0014 נראה יהב הולך על שביל ונעמד כשפניו אל בקעה. בעדותו ציין יהב כי זו הנקודה הקרובה לנקודת התצפית וההדרכה שנערכה (הסקירה הגיאוגרפית, י' ל'). כן מסר כי למיטב ידיעתו זה נמצא בין נחל תמר לנחל צפית, כפי שהעיד בעמ' 69, ש' 26- עמ' 70 ש' 18.
יצוין, כי לפי התמונה שצילם אביב בנקודת הסקירה הגיאוגרפית ואשר נשלחה בקבוצה בשעה 11:28 ת/2, עמ' 22, עולה שאכן מדובר באותו מקום.
בסרטון 0016 נראה יהב הולך על שביל בשלוחת ההר, במקביל לכביש 90. יהב הסביר שמדובר בשביל שהולך לכוון הכניסה לנחל צפית, כפי שהעיד בעמ' 70 ש' 27-32.
בסרטון 0019 נראה יהב על שביל בשלוחת ההר, כשמתחתיו נחל צפית, כאשר מתחיל ללכת על השביל כדי להגיע להתחלה של נחל צפית, כפי שהעיד בעמ' 71, ש' 5-20.
בסרטון 0020 נראה יהב הולך על השביל בשלוחת ההר, בגובה לא רב, מעל לנחל צפית (שנראה היטב ובבירור מתחתיו, י' ל'), כפי שהעיד בעמ' 72, ש' 7-20.
בסרטון 0023 נראה יהב הולך על אותו שביל מעל נחל צפית, כפי שהעיד בעמ' 72, ש' 22-31.
בסרטון 0024 נראה יהב במורד השביל אל ערוץ נחל צפית, כפי שהעיד בעמ' 73, ש' 4-13.
בסרטון 0025 נראה יהב בתוך ערוץ נחל צפית, בכניסה לנחל, ליד אבנים גדולות וחלקות, במעין מדרגות אבן, אשר גרמו להחלקה בשל הטפטוף של הגשם שהחל כמה דקות קודם לכן, כפי שהעיד בעמ' 73, ש' 14-24.
בדיסק 1ב, סרטון 0026 נראה יהב הולך בתוך ערוץ נחל צפית החל מאזור הכניסה לנחל ובהמשך כשהתוואי שלו הולך ומצטמצם וקירותיו נהיים יותר גדולים, כפי שהעיד בעמ' 75, ש' 3-8.
מדקה 11:13 של סרטון זה, נראה יהב הולך בערוץ כשהמגמה היא בירידה והמסלול נראה צר יותר ויותר, קשה למעבר ואשר הצריך את הקבוצה ללכת בטור, כפי שהעיד בעמ' 75, ש' 19-26.
בדקה 15:55 ואילך רואים את היתדות שבאמצעותן הקבוצה צלחה את המכשול (ירידה משמעותית בגובה, י' ל'), כשיהב מסביר שמכשול זה בנסיבות העניין גרם לפער של מספר דקות צעידה בין המטיילים בנחל, כפי שהעיד בעמ' 77, ש' 2-6.
בסרטון 0027 יהב נראה בתחתית הערוץ, לאחר הירידה ביתדות, בסמוך למקום שבו טיפס כשהגיע השיטפון, כאמור בעמ' 77, ש' 21-33.
בדיסק 1ג, בסרטון 0032 נראה יהב בערוץ הנחל, מביט אל עבר סלע אליו הגיעו חמישה אנשים כדי להימלט מהשיטפון, ואל עבר נקודות נוספות אליהן הגיע במהלך הטיפוס כדי להימלט מהשיטפון עד אשר הגיע כח החילוץ, תוך שהעריך את גובה המים בכ-6-7 מטר, כפי שהעיד בעמ' 78, ש' 18 - עמ' 82, ש' 2.

238. תימוכין נוספים לעיקרי המסלול כפי שאביב תיאר אותו ניתן למצוא בתיעוד שעשה צוות החקירה של מסלול הטיול (ת/121) באמצעות רחפן. תיעוד זה נמצא בתוך דיסק המחולק לשלושה סרטונים.
בסרטון הראשון ישנו תיעוד של הקטע במסלול של העלייה בסולמות מעלה תמר והמשך הליכה בשביל על שלוחת ההר.
בסרטון השני ישנו תיעוד של הקטע במסלול של השביל על שלוחת ההר, מעל לנחל צפית, עד לנקודת הירידה לנחל צפית.
בסרטון השלישי ישנו תיעוד של הקטע במסלול לאורך ערוץ נחל צפית.
239. כאן המקום לציין, כי לנוכח כך שהמסלול שהקבוצה עשתה מתועד, הן באמצעות הרחפן, הן באמצעות השחזור/הובלה שעשה יהב כהן והן באמצעות תמונות שונות שהוגשו, לא מצאתי לערוך ביקור בזירה. מה עוד שבענייננו אין מדובר בזירה "רגילה", למשל חנות שבה בוצע שוד או דירה שבה אירעה תקיפה מינית, כי אם זירה חריגה, של מספר קילומטרים בתנאי שטח המחייבת טיפוס על סולמות וירידה ביתדות, מה שעלול היה להקשות על חלק מהגורמים שהיו נדרשים לביקור שכזה. כן ניתנה הדעת בהקשר זה, להיקף ולמשמעות הטענות שבמחלוקת הקשורות בזירה וגם לכך שהצדדים עצמם לא ביקשו לערוך ביקור שכזה.
240. שמשי העיד אף הוא על המסלול שעשתה הקבוצה ביום הטיול, וזה מסר תיאור דומה לזה שמסר אביב לרבות ההליכה מערבה בשעת הבוקר, חציית הכביש, עליית נחל תמר, ההליכה מערבה ואז דרומה עם הרכס לכיוון נחל צפית, העצירה לצורך הסקירה הגאוגרפית, המשך ההליכה מערבה לכיוון הירידה לנחל צפית, כיסוי התיקים מפני הגשם והירידה אל נחל צפית (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 267, ש' 12 – עמ' 268, ש' 12).
241. מתיאור הדברים של אביב באשר להתרחשות ביום הטיול, מעדויות נוספות ומהראיות השונות עולות מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת.
ראשית, במהלך הטיול ביום האסון אביב קיבל מספר תחזיות או עדכונים באשר למזג האוויר הצפוי בהמשך היום, ולכך ייוחד פרק נפרד בהמשך.
242. שנית, קודם לכניסה אל נחל צפית החל לרדת טפטוף של גשם על הקבוצה והשמיים הפכו מעוננים.

243. מעבר לדברים שמסר אביב בעדותו, זה הוסיף בחקירתו (ת/88) כי הגשם החל עוד לפני השיחה בין נועם לאביב, ושבשל כך החניכים כיסו את התיקים. אביב הוסיף "למיטב זכרוני הגשם התחיל לרדת בשעה 12:10 לערך" (עמ' 9, ש' 252-254) ובחקירה אחרת ציין כי הגשם שהחל לרדת בשעה 12:00 היה קל מאוד (ת/64, עמ' 7, ש' 176), אותו אף הגדיר בחקירה נוספת "טפטוף קל" (ת/101), עמ' 5, ש' 125). אף בקבוצה נועם דיווחה בשעה 12:38 ש"עליהם יורד טפטוף קל" (ת/2, עמ' 23).
244. עדיאל חסיד העיד כי "בבוקר מזג האוויר היה שמשי... כשהתקדמו עם היום, עד הצהרים המוקדמות גם שמשי וכשהתחלנו להתקדם על המצוק לכיוון נחל צפית, אז כבר התחלנו לראות את השמים האפורים... ככל שהתקדמנו יותר לאזור הזה, היה טפטוף קל שהפך להיות טפטוף קצת יותר כבד, עדין טפטוף אבל כן... טפטוף, שמים שחורים, אפורים לגמרי, רעמים וברקים. כשהגיע השיטפון, כבר התחיל גשם יותר מסיבי... ש: ...כמה זמן לפני שנכנסתם לנחל צפית התחיל הטפטוף? ת: משהו כמו 20 דקות... ש: אתה צילמת. מתי צילמת? ת: כשעה, בערך, לפני המקרה" (פרוט' מיום 12.07.2021, עמ' 201, ש' 33 עד עמ' 202, ש' 16).
בהמשך עדותו אישר שגם כאשר הגשם הפך קצת יותר כבד עדיין היה מדובר בטפטוף (עמ' 323, ש' 25 – עמ' 324, ש' 2).
התרשמות מהשמיים האפורים והמעוננים ניתן לראות בתמונות שצילם עדיאל חסיד באמצעות הטלפון הנייד שלו -ת/146א' – ת/146ד'.
את המיקומים שבהם צילם עדיאל חסיד את התמונות השונות הסביר זה בעדותו, תוך כדי שסימן אותם על גבי מפה שהוצגה לו, והמפה הוגשה בהסכמה (ת/147).
מהמפה ומעדותו עולה כי שלוש תמונות צולמו באותה נקודה ותמונה רביעית צולמה בהמשך. כשהוטח בפניו שהמיקומים שציין על גבי אותה מפה, שבהם לכאורה צילם את התמונות, אינם מדויקים אישר שיכול מאוד להיות שהנקודות שהוא סימן הן לא מדויקות ושצריך לדייקן יותר (עמ' 360, ש' 1-2), אך הוסיף כי בכל מקרה התמונות צולמו ב"מסלול שהולך לצד הנחל... זה לכיוון מעלה הנחל... הם הולכים לכיוון הנחל... הם הולכים לכיוון השמיים השחורים... הנחל בהמשך של השביל יורדים אליו ועושים מן עיקול כזה ואז משנים את כיוון ההליכה" (עמ' 360, ש' 9-36). שתי התמונות הראשונות רואים חברי קבוצה הולכים על שביל ברכס כשלפניהם שמיים מעוננים ואפורים, בתמונה השלישית רואים את אותו שביל רכס, ושמים אפורים ללא אנשים על השביל ובתמונה הרביעית המצולמת מזווית שונה נראה ערוץ של נחל (בחקירתו הבהיר שלא מדובר בערוץ נחל צפית עצמו). עדיאל חסיד הסביר כי הוא צילם את התמונות כי "נראה לי מאוד חריג שבמדבר יהיו שמים כאלה, זו הייתה תמונה יפה, כאילו שמים שחורים במדבר זה לא משהו שרואים כל יום" (עמ' 205, ש' 15-16).
בהמשך מסר כי שלוש התמונות הראשונות צולמו בשעה 12:08 והתמונה הרביעית בשעה 12:11 לפי מה שכתוב (ככל הנראה בטלפון הנייד באמצעותו צילם התמונות, י' ל') (עמ' 296, ש' 21 – עמ' 297, ש' 30). כן הוסיף כי תמונות ת/146א'-ג' משקפות נכון יותר את המצב בדרך אל נחל צפית ובתוך נחל צפית (תמונות בהן השמיים נראים כהים יותר מאשר תמונה ת/146ד').
עם זאת, בהמשך חקירתו אישר שבשלב מסוים הקבוצה, שהלכה על השביל ממזרח למערב, התעקלה לכיוון ההפוך ממערב למזרח ואז הקבוצה התקדמה "לכיוון השמיים הבהירים, מעלינו עדיין יש שמיים שחורים... אחרי זה, הסתבוננו לכיוון ההליכה, לכיוון השמיים הבהירים... זה נכון, אין איך להתווכח עם זה... כשאני מסובב את התמונה, כשאני מסתובב, זה היה כיוון ההליכה שלנו... בירידה מהנחל... אבל התמונה, היא בדרך ל... בדרך לכניסה לנחל. ש: אז עכשיו אישרת שבסופו של דבר, הסתובבתם מפני השמיים המעוננים לכיוון השמיים הבהירים. ת: אני מסכים עם זה..." (עמ' 367, ש' 12-32).
בשלב מסוים העריך כי צילם את התמונות כ-20 דקות לפני הכניסה לנחל לערך (עמ' 206, ש' 14-16), ואולם בהמשך כבר מסר כי להערכתו מזמן צילום התמונה הרביעית (שסומנה במפה אליה התייחס בצבע ירוק (ת/147) ועד להגעה לכניסה לנחל חלפו 40-50 דקות (עמ' 298, ש' 21-30).
כן הוסיף, כי מנקודת הזמן שבה צולמו התמונות ועד לרגע השיטפון, מזג האוויר הלך והחמיר (עמ' 299, ש' 1-5).
עדיאל חסיד התייחס בעדותו לתמונה הרביעית, שצולמה מזווית שונה ובה נראה ערוץ של נחל "ב-ת/146ד' מה שאנחנו רואים זה, בעצם, תמונה שהעננים מתקדמים מכיוון... מהכיוון הנגדי לכיוון ההליכה שלנו, כלומר, העננים רק מחמירים ככל שאנחנו מתקדמים אליהם, לכיוון שלהם, יותר ויותר. משמע, מעל האגן הניקוז של הנחל יש עננים שחורים וענני גשם כבדים. גם מעלינו באותו רגע רואים שבתמונה יש צל... אני בטוח שאם היו מעמידים אנשים אחראיים... הם צריכים להגיד לעצור, שלא עושים את הדברים האלה. כי אנחנו סמכנו עליהם..." (עמ' 305, ש' 3 -14).
ב"כ אביב עימת את עדיאל חסיד עם אמרות החוץ שלו בהן לא ציין שהיו רעמים וברקים וזה השיב שיכול ובחקירה הוא לא פירט את מצב מזג האוויר כמו שהוא פירט במהלך העדות היום, אך הוא חוזר על כך שזה אמת (עמ' 254, ש' 19 – עמ' 255, ש' 27). בהמשך הוסיף שעם הזמן הוא עיכל טוב יותר את המקרה ובחקירתו הראשונית הוא היה בבהלה שלאחר האסון (עמ' 256, ש' 24-38).
כשעומת עם כך שלא היה מישהו אחר מהקבוצה שטיילה שהזכיר בעדותו או בחקירתו שהיו ברקים ורעמים השיב שהוא זוכר זאת כך (עמ' 309, ש' 8-24). כשנשאל מתי היו הברקים והרעמים השיב "בכניסה לנחל וכשהתחלנו ללכת בנחל. בכל האזור הזה... ש: רק בכניסה לנחל? ת: גם לפני קצת לפני... אבל הרוב, הרוב הגדול... בתוך הכניסה לנחל מרגישים. ש: אה רק שם מתחילים הברקים והרעמים? ת: כן. ש: בכניסה לנחל? ת: כן" (עמ' 309, ש' 30 – עמ' 310, ש' 8).
בחקירתו הראשונה, מערב האסון (ת/129) שהוגשה בדיעבד לצורך הוכחת סתירות, מסר עדיאל חסיד כי "במהלך הטיול היה רק גשם דל, השיטפון בא בהפתעה" (עמ' 2, ש' 23-24).
בראיון פרקליט נ/49, שהוגש אף הוא במסגרת אמרות החוץ של העד שהוגשו לצורך הוכחת סתירות, מסר ש"מזג האויר במהלך הטיול היה בהתחלה שמשי ולאחר מכן השתנה לטפטוף קל. עם הכניסה לחל הטפטוף נעשה טיפה יותר כבד, אך עדיין טפטוף".
רק בחקירתו השנייה (נ/50), שאף היא הוגשה לצורך הוכחת סתירות, התייחס עדיאל חסיד לרעמים ולברקים "ש: תתאר לי את מצב השמיים כאשר צילמת את התמונות הללו ? ת: יש מלא ברקים ורעמים ממש בכמויות וזה לא מפסיק – עננות כבדה נהיה חשוך ומתחיל טפטוף כאשר אנחנו כבר מתקרבים לנחל – הטפטוף החל כעשרים דקות לפני הכניסה לנחל" (עמ' 1, פסקה אחרונה). בחקירה זו הבהיר עדיאל חסיד כי התמונה הרביעית (ת/146ד) היא לא של נחל צפית כי אם של ערוץ אשר מתחבר לנחל צפית (עמ' 2, פסקה אמצעית).
245. רון חכים, שהשתתף כמועמד למכינה בטיול מסר באמרתו מיום האסון, שהוגשה בהסכמה (ת/133) "הלכנו במדבר, התחיל טיפות ועננים שחורים בשעה 13:00 בערך הגענו למדרונות תלולים כמה צעקו זהירות שטפון..." (עמ' 1).
בחקירתו השנייה, שאף היא הוגשה בהסכמה (ת/134) מסר רון חכים כי "... חצינו איזה כביש. אז החניכים אמרו לנו שצריכים להזדרז כי בשעה שלוש אמור להיות גשם ואנחנו צריכים לצאת מהמסלול עוד לפני כן. עננים כבר היו שחורים, התחלנו ללכת. אחרי הליכה של שעה וחצי-שעתיים הגענו לנחל צפית..." (עמ' 2, ש' 21-23).
בהמשך הוסיף "ש: באיזה שלב התחיל לרדת גשם? ת: לא ירד גשם, ירדו טיפות במשך עשר דקות-רבע שעה. זה התחיל והפסיק עוד לפני שירדנו לנחל צפית" (עמ' 2, ש' 37-38).
246. שרה קורץ, שהשתתפה כמועמדת למכינה בטיול מסרה באמרתה מיום האסון, שהוגשה בהסכמה (ת/135) כי "התחלנו לעלות את העלייה של מסלול נחל תמר, הגענו למעלה, עצרנו בתצפית, התחלנו בהליכה, אחת המכיניסטיות אמרה לנו לשים כיסויים על התיקים כי הולך לרדת גשם... איך ששמנו את הכיסויים התחיל לרדת טיפות קטנות וכשהתחלנו לרדת לנחל צפית התחיל לרדת גשם חזק מאוד" (עמ' 2, ש' 20-24).
247. שירה זהבי, שהשתתפה כמועמדת למכינה בטיול מסרה באמרתה מיום האסון, שהוגשה במקום עדות ראשית (ת/125), כי "כשיצאנו היה ממש חם ולא קר, בסביבות 12:15 התחיל טפטוף ואז כשהתחלנו ללכת בנחל הגשם התחזק ואז נפסק. וכשהחל השיטפון שוב המשיך הגשם" (עמ' 2, ש' 21-22). גרסה דומה מסרה בעדותה (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 367, ש' 12-20).
בהמשך עדותה סיפרה שבשלב מסוים אחד המכיניסטים אמר להם שבשעה 12:00 צפוי טפטוף ובשעה 15:00 יתחיל גשם חזק יותר (עמ' 399, ש' 14-28), וכן שעד השעה 15:00 הם כבר לא אמורים להיות בנחל ושלא דובר על חשש לשיטפון (עמ' 372, ש' 17-29).
248. אחיה שיטרית, שהשתתף כמועמד למכינה בטיול מסר באמרתו מיום האסון, שהוגשה במקום עדות ראשית (ת/132) כי "ההליכה הייתה למשך מספר שעות שהגענו לנחל צפית התחיל לרדת גשם בעוצמה בינונית" (עמ' 1, ש' 21-22).
בעדותו מסר שלפני הכניסה לנחל צפית התחיל לרדת גשם "בעוצמה בינונית, לא טפטוף... אם אני זוכר נכון הגשם היה מהרגע שממש כאילו לפני הירידה שהיינו בהליכה כבר התחיל הגשם והגשם לא הפסיק עד לדעתי כמה שעות אחרי כאילו, עכשיו חלק מהזמן היה טפטוף אני בטוח, חלק מהזמן גם היה גשם בינוני כמו שאני אמרתי שאני זוכר... ש: יכול להיות שאתה אולי קצת מבלבל בין שהשיטפון מכה ויורד גשם אז אולי אתה מבלבל שני שלבים שונים, יכול להיות? ת: לא אני לא חושב שאני מתבלבל אני זוכר את זה בצורה מאוד בהירה" (פרוט' מיום 05.04.2022, עמ' 389, ש' 1-25).
249. יהב כהן העיד "התחיל באמת טפטוף מאוד קל... ש: ואיפה הייתם כקבוצה? איפה הקבוצה הייתה כשהתחיל הטפטוף הקל שאתה מתאר? ת: אז היינו כמה מאות מטרים לפני הכניסה לנחל צפית...אני זוכר שאיך שהתחלנו להיכנס לנחל צפית האבן התחילה להחליק ואנשים קצת נפלנו, ואני זוכר את הגשם, כשזה כבר נהיה גשם, כשהוא קצת טיפה מתחזק אבל אני אנסה לדייק, ולהגיד שמטפטוף קל זה הפך לגשם, כשזה גם לא היה גשם שהוא יותר מדי רציני...מטפטוף קל שהתחיל לעיתים ממש בצורה עדינה ולא מורגשת כמעט, זה הפך לגשם כשהוא בצורה יחסית חלשה" (פרוט' מיום 23.11.2020, עמ' 60, ש' 10-33). בהמשך עדותו הבהיר כי הטפטוף התחיל במקטע ההליכה שבין התצפית (הסקירה הגאוגרפית שנעשתה, י' ל) לכניסה לנחל (עמ' 72 ש'1-6).
250. קלם העיד שלאחר הסקירה הגיאוגרפית, בעודם הולכים על השביל שבשלוחת ההר אל עבר נחל צפית, "השמיים התחילו להאפיר, והתחיל קצת לטפטף" (פרוט' מיום 8.12.2021, עמ' 358, ש' 1-5), ובהמשך אף אישר כי היה מדובר ב"טפטוף קל" (עמ' 392, ש' 5-21).
251. לוטם העיד כי הטפטוף החל לפני הכניסה לנחל צפית, ובשל כך חברי הקבוצה לבשו מעילי גשם (פרוט' מיום 6.10.2021, עמ' 319, ש' 4-10; פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 361, ש' 27-31).
לוטם אף אישר כי הטפטוף הזה לא גרם להם לחשוש משיטפון (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 362, ש' 11-12).
252. שמשי אישר בעדותו שהיה מדובר ב"טפטוף קל", כזה אשר בזמן אמת לא ייחס לו משמעות (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 422 ש' 8-15), וכן שהטפטוף התחיל קצת אחרי ההליכה "באזור, אזור הרכס, דרומה" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 269, ש' 7-8) ואף שבכניסה לנחל "היה טפטוף וחם" (עמ' 269, ש' 9-10)
253. שניר בכר, מועמד נוסף למכינה שהשתתף בטיול מסר בחקירתו, אשר הוגשה (ת/124), כי "בדרך חלו שינויים במזג האויר, היה טפטוף חזק אבל לא ממש גשם למשך בערך 20 דקות...ירדנו לנחל בלי לחשוש משטפון וגם היה טפטוף קל יותר מאשר בהתחלה...ואז שמענו צעקות מאחורה ואז רעש עוצמתי של זרימה של מים..." (עמ' 2, ש' 28 - עמ' 3, ש' 8).
254. שלישית, אורך המקטע בתוך ערוץ נחל צפית, מנקודת הכניסה של הקבוצה אל נחל צפית ועד לנקודה שבה הייתה צפויה לצאת ממנו עומד על כשני קילומטר.
255. בדיון הסיכומים על-פה הצדדים הצהירו "אין לנו ראיה מוסכמת לגבי המרחק בין הקטע כניסה לערוץ בצפית, אך יש מפה" (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 718, ש' 28).
ואכן, על אורך המסלול בתוך נחל צפית, מנקודת הכניסה של הקבוצה לנקודת היציאה המתוכננת ניתן ללמוד מניתוח שתי המפות (ת/71, ת/70) שהוגשו בהסכמה כנספחים לחקירתו של אביב (ת/67). מדובר במפות של המרכז למיפוי ישראלי אשר על-פי קנה המידה המצוין בהן כמפורט לעיל, המרחק בין הנקודה שבה הקבוצה נכנסה אל ערוץ נחל צפית ועד לאזור נקודת היציאה מערוץ נחל צפית, על-פי הסימונים של אביב, הוא כקילומטר וחצי אווירית ובפועל, על-פי תוואי ההליכה של כשני קילומטר.
256. תימוכין לכך שהמרחק בין נקודת הכניסה בנחל צפית לנקודת היציאה הצפויה עומד על שני קילומטרים ניתן למצוא בעדותו של הראל, שהוא כזכור מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים, בקי באזור ומכיר את נחל צפית עליו שוחח, כאמור בשיחה הראשונה בין נועם להראל, עם נועם ואביב. הראל התייחס בעדותו לתמונה בה נראה ערוץ נחל צפית (ת/75ה), סימן סימון על התמונה בנקודת הכניסה המוערכת של הקבוצה לנחל ובנקודת היציאה ואישר שהמרחק הוא "מקסימום שני קילומטר הליכה" (פרוט' מיום 28.4.2021, עמ' 118, ש' 1-3), ואף אישר ששני אנשים (כמוהו וכמו ב"כ אביב שחקר אותו) יכולים לסיים המסלול ב-20 דקות, בהנחה שאין עיכובים (עמ' 118, ש' 4-19).
יצוין, כי במסגרת ה"עיכובים" שהזכיר הראל הוא דיבר על ילד שלו פחד גבהים והוא מפחד או ילד שנפצע (היינו לא על מבנה המסלול אותו הוא מכיר), ומאידך הוא לא דיבר על קבוצת מטיילים, אשר ירידה ביתדות של נחל צפית מעכבת את ההתקדמות ביחס לשני מטיילים בדוגמה אליה התייחס בשאלתו.
257. וקסמן (חזאי מזג האוויר של מטאוטק) העיד כי הוא מכיר את נחל צפית משום שהוא סיפק תחזיות לחדר המצב של משרד החינוך במשך שנים רבות ביחס לנחל זה. כן העיד שהוא יודע שמדובר בנחל מפורץ והוא מעריך שאורכו של המסלול שעושים, שהוא המסלול המפורץ, הוא של "קילומטר וחצי" (פרוט' מיום 4.1.2021, עמ' 251, ש' 10-26).
258. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בעדותו של לוטם אשר העיד כי להערכתו בשל תוואי השטח בערוץ, שכלל ירידה עם יתדות, ובשל כך שמדובר בקבוצה שעליה נמנו "חבר'ה שלא טיילו בחיים" עם ציוד על הגב ההליכה הייתה בקצב ארבע קרי כרבע שעה לקילומטר (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 427, ש' 4-6).
לוטם העריך שהקבוצה הלכה בתוך ערוץ נחל צפית "...באזור ה-20 דקות...והלכנו סביר להניח באזור הקילומטר פלוס מינוס" (עמ' 427, ש' 27-33), כשבהמשך הוסיף שייתכן שהקבוצה הלכה "באזור ה-30-20 דקות" (עמ' 428, ש' 15-16), וכן שהקבוצה הלכה "בין 600 מטר לאזור הקילומטר" (עמ' 453, ש' 17-18, ואף אישר שלפי חישוב זה הם היו צפויים לצאת מהנחל אלמלא השיטפון בתוך 35 דקות מרגע הכניסה לנחל (עמ' 454, ש' 19-22).
לוטם הוסיף כי אורך המסלול מנקודת הכניסה לנחל צפית ועד ליציאה ממנו הוא "באזור ה-2 קילומטר" (עמ' 429, ש' 24-26).
259. שמשי נשאל בעדותו מהו המרחק מנקודת הכניסה לנחל צפית לנקודת היציאה המתוכננת ותחילה השיב "לא זוכר בכלל, יכול לפי הערכה של שעה 3, 4 ק"מ" (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 398, ש' 16-19). מעדותו של שמשי עולה שהוא לא זכר מה המרחק והוא רק העריך את מרחק ההליכה בין 3-4 קילומטר וזאת בהתאם לזמן שהם הקצו בלו"ז להליכה בנחל צפית (שעה), ואולם בהמשך עדותו הוא סייג עצמו וכשהוטח בפניו שיתכן ומדובר במרחק של כשני קילומטר הוא לא שלל זאת ומסר שנחל צפית הוא נחל צר ולכן חשבו שזה ייקח שעה (עדות שמשי, 26.10.2021, עמ' 398 ש' 16- 399 ש' 2).
שמשי העריך עוד שפרק הזמן הנדרש לקילומטר הליכה עומד על רבע שעה, ואולם הוסיף שהערכה זו לא התייחסה למתווה נחל צפית שהוא קשה יותר ולכן קילומטר הליכה צפוי להמשך יותר זמן (עמ' 399 ש' 1-5; עמ' 445 ש' 21-27).
260. יהב כהן העריך שהקבוצה צעדה בתוך ערוץ נחל צפית, מרגע הכניסה לערוץ ועד לפגיעת השיטפון "בין חצי שעה ל-40 דקות" (פרוט' מיום 23.11.2020, עמ' 82, ש' 7-11).
261. עדיאל חסיד העריך שהקבוצה הלכה 25 דקות עד שהגיע השיטפון ושבפרק זמן זה הקבוצה עברה כמה מאות מטרים (פרוט' מיום 12.07.2021, עמ' 230, ש' 15-28), אף שבהמשך אישר שאפשרי שהקבוצה עברה גם קילומטר (עמ' 232, ש' 8-12).
262. יצוין, כי אביב בחקירתו סבר שמדובר במרחק קצר יותר "נחל צפית ונחל תמר הם נחלים קצרים שכול אחד מהם הוא כקילומטר אווירי. הקטע שאנחנו רצינו לעשות הוא מאוד קטן... " (ת/101, עמ' 3, ש' 41-43). בחקירה אחרת מסר כי הם הספיקו ללכת רבע שעה עד שהשיטפון פגע בהם (ת/76, עמ' 9, ש' 259). בהמשך, כפי שיפורט להלן, כבר העריך שמדובר במרחק של קילומטר וחצי.
אביב נשאל "ש: כמה זמן לוקח לעבור את הקילומטר של נחל צפית עד שיש נקודת הימלטות או יציאה מרגע הכניסה למסלול? ת: להערכתי בערך 20 דקות... מקסימום חצי שעה. מדובר בקילומטר בערך" (ת/101, עמ' 9, ש' 263-267; עמ' 17, ש' 618). יוער, כי באותה חקירה העריך אביב שחלפה רבע שעה מאז שהקבוצה נכנסה לנחל ועד שהשיטפון פגע בה (עמ' 20, ש' 718), ובהמשך רבע שעה עד עשרים דקות (עמ' 21, ש' 746-747), בחקירה נוספת סבר שחלפו עשר דקות מאז שהקבוצה נכנסה לנחל ועד שהשיטפון פגע בה (ת/64, עמ' 7, ש' 183-184), ובחקירה אחרת ציין "מה שאני זוכר בבירור שבערך רבע שעה אחרי שנכנסו לנחל פגע בנו השיטפון" (ת/88, עמ' 9, ש' 245-246).
אביב התבקש בעדותו להתייחס להערכת הזמן שעשה להליכה בערוץ נחל צפית וזאת בשים לב לכך שבמסלול יש צורך לרדת מדרגה גבוהה באמצעות יתדות ולכך שהמסלול היה רטוב מהגשם. אביב השיב "לא עשינו הערכה של כמה זמן ייקח לכל חניך. נתנו הערכה כללית למסלול של כל הקטע של צפית, שייקח שעה. עד שעה. ש: ... אני אומר לך שלא לקחת בחשבון שלמשל האדמה שם תהיה לחה, רטובה, הקרקע. והדבר הזה יאט את קצב ההליכה. כי אתה אומר מלכתחילה שלא צפיתם שזה ישטוף ולא יזרום ולא כלום... ת: לא ירדנו לרמה הזאת. לא חושב שזה מאט את קצב ההליכה באופן משמעותי. זה כן מאט, אי אפשר להגיד שלא. אבל לא ברמה של שינוי משמעותי שייקח הרבה יותר זמן מאשר שעה... ש: אני אומר לך שהיות ויש כאן בתוך המסלול של הנחל מכשולים נקודתיים שמקוד מעכבים את ההתקדמות שלכם, כמו היתדות האלה, שאני טוען שלפחות לפי העדות של יהב, לוקח לרדת את היתדות האלה עשר דקות, 15 דקות, אז כל ההכנה שלך הייתה הכנת סרק, לא נכונה... ויש עוד יתדות... ת: לא. א' אין עוד יתדות. זה החלק היחיד במסלול שיש יתדות. זה לא משהו שלא הכרנו. ידענו את זה לפני. נועם מכירה את זה ואני זוכר גם שהסתכלנו על זה באינטרנט. היתדות שנמצאו הן לא היו הפתעה. נערכנו והערכנו את המסלול כשעה... מהנקודה שבה אני עמדתי אז ראיתי רק את אחת המשתתפות בטיול ממש מתחילה לרדת. ש: וכמה זמן זה לקח לה? קשה להעריך. אני מעריך שעד דקה או פחות מזה... ש: אתה בעצמך אומר שהגשם הולך ומתחזק ובוודאי שהדבר הזה מקשה על המעבר. ולכן כל התכנון שלך פה הוא תכנון לא נכון שלא יכול להתקיים בזמן אמת. כי לא לקחת בפועל, בחשבון, את הפרמטרים בכלל. ת: אז אני אומר פעם שלישית בכמה דקות האחרונות שנערכנו לזה, הכרנו בדיוק את המסלול, גם את הנושא של היתדות. המסלול כולו, מלבד הקטע של היתדות הוא מישורי ומאוד פשוט. גם בזמן גשם אגב. אולי החלק של היתדות, בזמן גשם, באמת הופך אותו, קצת מאט את הקצב, לא בצורה משמעותית, ובטח ובטח שגם קבוצה של 25, לדעתי היינו פחות, 22 מטיילים, אמרתי את זה גם בחקירות, לדעתי בחצי שעה, מקסימום 40 דקות. ש: אביב, אבל מהדברים שלך עולה שאם הייתם 22 איש שעושים את המסלול, אז גם אם נלך על הצד המקל, זה בין 15 ל-20 דקות רק היתדות. אתה אמרת שזה לוקח עד דקה. אז הורדתי. 22 איש, בין 10 דקות ל-15 דקות רק היתדות. אז כל שאר המסלול אתה אומר, לוקח לו יותר מ-20 דקות? ת: כן. משהו כזה. הקטע שלפני היתדות הוא קצר. אני מעריך פה בהערכה גסה, שוב, אבל אני זוכר היטב שהמסלול כולו, מהרגע שבו נכנסים למקטע של צפית ועד שיוצאים ממנו זה קילומטר וחצי. אז מלבד היתדות זאת הליכה פשוטה מאוד. בטוואי של הנחל, אז כן, לדעתי כמו שאמרת כבוד השופט, מלבד הקטע של היתדות זה הליכה של עשרים דקות לכל היותר. גם לפני היתדות וגם אחרי" (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 716, ש' 23 - עמ' 724, ש' 28).
בהמשך הוסיף אביב "אז כמו שאמרתי, אני חושב שלתת זמן לנחל צפית, לתת זמן של שעה במקרה הזה זה הרבה יותר ממה שנדרש, גם לקבוצה של 25, או 22 אנשים לרדת. זה לקח בחשבון גם עיכובים כאלה ואחרים שיכולים להיות. ובאמת עובדתית ההערכה הזאת הייתה נכונה" (עמ' 727, ש' 25-28).
263. לא למותר לציין בהקשר זה, כי נקודת המוצא לתכנון טיול במכינה הייתה של קצב התקדמות של שני קילומטר לשעה (ראו למשל עדות יובל מיום 14.09.2022, עמ' 575, ש' 25),
וכן שבהתאם ללו"ז שנקבע למקטע של ערוץ נחל צפית הוקצתה שעת הליכה - בין השעות 12:00 ל-13:00 (ת/9 עמ' 68).
כן יש לזכור כי הצדדים הסכימו "שהקבוצה נכנסה לערוץ צפית סביב השעה 12:45" וכן "שהשיטפון (פגע, י' ל') בקבוצה בשעה 13:13 לערך" (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 718, ש' 24-30).
בעניין שעת פגיעת השיטפון בקבוצה ראו עדות עדיאל חסיד, שהשתתף בטיול, על אודות כך שהאסון קרה בשעה "13:14, משהו כזה. ב-13:14, פשוט היה לי בשעון יד שעון מעורר שהיה מכוון לשעה הזו, תוך כדי הטיפוס הוא צפצף, אז סביב השעה הזאת זה קרה" (פרוט' מיום 12.07.2021, עמ' 201, ש' 18-23).
264. רביעית, קודם לירידה אל נחל צפית אביב ראה את ערוץ נחל צפית משביל בו הלכה הקבוצה בדרך לירידה אל נחל צפית.
כזכור, מתיאור אביב ויתר העדים, הקבוצה הלכה על שביל מכיוון נחל תמר אל כיוון הירידה אל נחל צפית, שביל שנמצא על שלוחת ההר מעל לערוץ נחל צפית.
265. מעבר להתייחסות אביב בעדות לעניין זה, הוא מסר בחקירתו כי "שוב הערכתי מההליכה שלנו מעל לנחל, שאנו נצא ממנו לכול היותר חצי שעה לאחר שניכנס אליו, שזה הרבה זמן לפני שעלולה להיווצר סכנה" (ת/88, עמ' 9, ש' 258-259).
גם בחקירה נוספת ציין אביב כי התוואי של נחל צפית "ש: כמה זמן לוקח לעבור את הקילומטר של נחל צפית... ת: להערכתי בערך 20 דקות... מקסימום חצי שעה. מדובר בקילומטר בערך. חוץ מהירידה של הסולם התוואי הוא לא קשה. חלפנו על פני הנחל מלמעלה ויכולנו לזהות בדיוק איך הוא נראה לכן אני נותן את הערכה הזו" (ת/101, עמ' 9, ש' 263-268). כך גם ציין "הערכתי עפ"י הלכתנו מעל הנחל והסתכלות על כל השביל בו אנו אמורים ללכת כי נספיק לצאת מהנחל לכל היותר לאחר חצי שעה" (ת79, עמ' 2, ש' 18-19).
ובחקירה נוספת הדגיש "ההליכה מעל תוואי הנחל איפשרה להעריך את המרחק של הנחל ואת כמות הזמן שייקח לנו לסיים אותו" (ת/88, עמ' 8, ש' 203; עמ' 9, ש' 238-239).
ובהמשך: "מסלול הטיול אפשר לי להסתכל על כל קטע מסלול נחל צפית אליו נכנסנו ולכן ניתן היה להעריך כמה זמן ייקח לנו לסיים אותו... ש: אני אומר לך כי אתה ידעת כי מדובר בתוואי נחל הכולל מעוק צר מאוד. מה יש לך לומר על כך? ת: כן ראיתי את זה לפני שנכנסתי לנחל" (עמ' 13, ש' 418-419).
יצוין, כי בחקירתו אביב אישר שעוד כשתכנן את הטיול, בערב שלפני האסון, הוא ידע שהמסלול בנחל צפית כולל מעוק וזאת מתוך בחינת המפה הטופוגרפית אך לאור דברי הראל, סבר שהנחל לא ישטוף (ת/79, עמ' 3, ש' 34-36).
עוד יצוין, כי את השביל שעובר על רכס ההר מכיוון נחל תמר אל כיוון הירידה לנחל צפית, כאשר ערוץ נחל צפית נמצא מתחת לשביל זה, ניתן לראות גם בתמונות ובסרטונים השונים שהוצגו ואשר פורטו מעלה.
266. חמישית, לערוץ נחל צפית יש דרך עוקפת אשר מאפשרת הגעה אל סוף המסלול המתוכנן שלא דרך הערוץ, דרך שאביב היה מודע לה בזמן אמת.
267. אביב העיד כי "ש: אני אומר לך שכשאתה יצאת לטיול הזה אתה בכלל לא ידעת שבצפית יש דרך עוקפת. לא ידעת כי לא בדקת את זה בכלל, נכון? ת: אמרתי את זה גם קודם. זה משהו שרואים בבירור במפה ולמיטב זכרוני יש איזשהו מסלול לדעתי מסומן שיורד מקו הרכס שבין תמר לצפית שמאפשר הליכה לא דרך המעוק, אלא בדרך עוקפת שמביאה לסוף המסלול. ש: ידעת את זה בזמן אמת? ת: ראינו את זה במפה. ש: כשהגעתם לשטח גם ראית את זה במו עינייך? ת: כן. ש: ולמרות שיש את זה, אתה בחרת בצורה מודעת לא לרדת את נחל צפית בדרך עוקפת...? ת: כן. כשעברנו את הנקודה הזאת של המסלול, של הירידה הזאת מקו הרכס, זה היה הרבה לפני השיחה עם הראל בכלל. ש: ... ואחרי השיחה עם הראל החלטת שלא לחזור ולרדת דרך העוקף, נכון... ראית אותה בדרך, ידעת שיש אופציה כזאת, אבל למרות השיחה, מה שהיה, החלטת בכל זאת להיכנס לטוואי הנחל. ת: הסברתי כבר שהשיחה עם נועם מקנה לי ביטחון. לא הרגשתי איזושהי סכנה בכך שאנחנו נכנסים לנחל באותו זמן" (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 715, ש' 11-31).
אציין, כי מעיון ב-ת/70, מפה מוגדלת של האזור אליה התייחס אביב בחקירתו עולה שאכן נראה שיש שביל שיוצא אל עבר נקודת הסיום הצפויה של המסלול בנחל צפית שלא דרך ערוץ הנחל ונקודה זו צוינה כ"נקודת פיצול".
268. שישית, הקבוצה עברה תדרוך לפני הכניסה לערוץ נחל צפית.
269. אביב בחקירתו מסר ש"כמה דקות לפני שנכנסנו לנחל התקשרה אליי נועם אמרה לי כי דיברה עם הראל, אשר אמר לה כי צריך להשים לב שיש סיכוי שהנחל ישטוף אבל אם נצא משם תוך שעה לא צריכה להיות שום בעיה לכן אמרתי זאת לחניכים כי רציתי שנסיים את הנחל כמה שיותר מהר ובעקבות כך וויתרנו על לאכול ארוחת צהריים בתוך הנחל ושוב כדי לצאת ממנו כמה שיותר מהר" (ת/76, עמ' 9, ש' 240-243).
בחקירה אחרת ציין "אחרי השיחה עם נועם אמרתי לשימשי את תוכן השיחה ואמרתי לו שנוותר על הרעיון של ארוחת הצהריים ונאכל רק אחרי שנצא מהנחל. אני זוכר שאני או שימשי שאנחנו צריכים ללכת כמה שיותר מהר ולצאת מהנחל כמה שיותר מהר כדי לא לקחת סיכון. אני לא זוכר אם אני או שימשי דיברנו עם כול הקבוצה אבל המסר היה שצריך לצאת מהנחל תוך שעה" (ת/101, עמ' 17, ש' 611-614).
כשנשאל האם בתדרוך אמר לחניכים שצפויה זרימה בנחל השיב "אני לא זוכר שאמרתי אמירה כזו, אך אני יכול להעריך שכוונתי הייתה באמירה זו לזרימה מאוד קטנה כתוצאה מהגשם שיורד עלינו, והערכתי שגם אם יורד זרימה כזו היא לא תשפיע באופן משמעותי על קצב ההליכה" (ת/88, עמ', ש' 225-230).
270. שמשי העיד כי הקבוצה הגיעה ב-12:45 לנחל צפית וכי "אני זוכר שבאיזשהו שלב אביב אמר שצפויה זרימה קלה, אבל הכל בטוח" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 268, ש' 12-13) ובהמשך הוסיף "העדכון האחרון שאני זוכר היה ממש בכניסה לנחל, או דקה הליכה בנחל, שיכולה להיות איזושהי זרימה קלה" (עמ' 270, ש' 8 עד 18).
271. קלם העיד "התחלנו ללכת שוב פעם עם התיקים מכוסים, וכמה דקות לאחר מכן ניגש אליי ירין שימשי ואמר לי ללכת קדימה לאביב, ולהגיד לו שנועם מתקשרת אליו דחוף. אז כך עשיתי, בלי לשאול שאלות רצתי קדימה ומצאתי את אביב... ואמרתי לו, אביב, ירין אמר שתתקשר לנועם, וחזרתי לחברים שלי בטיול. ש: איפה זה היה... אחרי שנכנסתם לצפית, לפני שנכנסתם לצפית?
ת: לפני שנכנסנו לצפית. אז אני חזרתי לחברים שלי, מספר דקות לאחר מכן אביב עצר ועמד במקום, הוא חיכה עד שהמאסף יגיע כדי שבעצם כולם יהיו סביבו. והוא אמר לנו שהוא קיבל עכשיו טלפון... שבאגן רמון יורד עכשיו גשם, ויכול להיות שיגיש שיטפון, הוא אמר את המילה, הוא אמר בערך בשעה 15:00 אמורים להגיע לפה מים לפי מה שאמרו לי. אז עכשיו אנחנו נצא, נכנס לנחל צפית ונצא דרכו בהליכה מהירה, וגם אם יגיעו מים אז כנראה לא יהיה משהו, זה יהיה בקטנה, זה יהיה קצת מים שהגיעו, לא משהו מסוכן. כל המילים האלה שהוא אמר היו באווירה מאוד רגועה, אף אחד מאתנו לא הכניס סיכון, פשוט נכנסנו לנחל צפית..." (פרוט' מיום 08.12.2021, עמ' 362, ש' 3-29).
גם בהמשך חזר על כך שאביב אמר להם שהוא קיבל עתה שיחת טלפון בה נמסר לו "שבאגן רמון יורד גשם" (פרוט' מיום 8.12.2021, עמ' 400, ש' 32 – עמ' 401, ש' 1). כן הבהיר שהוא בטוח במאת האחוזים שאביב אמר זאת, כי אביב עמד לידו והוא שמע זאת, ושהדברים נאמרו עשרות מטרים לפני הסיבוב בשביל שנכנס לנחל צפית (עמ' 401, ש' 27 – עמ' 402, ש' 8; עמ' 421, ש' 1-27). בהמשך אישר שאביב אמר "חבר'ה, להיות רגועים, אנחנו נכנסים, רק ב-15:00 אמור להיות, אבל עד אז אנחנו כבר לא נהיה בפנים כי יצאנו קודם" (עמ' 411, ש' 28-30).
אמרות החוץ של קלם הוגשו על-ידי ב"כ אביב לצורך הוכחת סתירות (נ/71, נ/72).
בחקירתו הראשונה, מיום האסון, 26.04.2018 בשעה 18:50 (נ/71), מסר קלם כי לאחר שהחל טפטוף והם כיסו את התיקים "ביקשו ממני להודיע מקדימה שהמדריך מבקש להתקשר למישהו לא זוכר את השם לטובת ההודעה נראה לי לנעם לא יודע מה תוכן ההודעה, אחרי שזה קרה המדריך או מישהו מהמכינה אחד האחראים כינס אותנו ואמר שיורד גשם במצפה-רמון וזה אומר שהנחל ואמור להגיע אלינו מים ההודעה היתה די לקונית לא נראה לחוץ, המדריך אמר שצריך לרדת חזרה לערוץ הנחל ומשם לחזור ליציאה מהנחל" (עמ' 1, ש' 27 – עמ' 2, ש' 6).
מעדותו של קלם ומחקירתו עלה כי זה לא הכיר היטב את חברי הקבוצה ואף את המדריכים, ולמעשה בעדותו ציין כי לא ידע לזהות את אביב כאשר נשלח להודיע לו שנועם מחפשת אותו והוא הגיע אליו רק לאחר שהצביעו עבורו על אביב.
בחקירתו השנייה, מיום 05.06.2018 (נ/72), מסר קלם כי "אני הייתי בסוף הטור ... ואז שימשי אמר לי להתקדם בזריזות לאביב שהיה המוביל ולומר לו שיתקשר דחוף לנועם, אני הלכתי לאביב, התקדמתי יחסית מהר ואמרתי לו שיתקשר לנועם... ואז בסמוך אביב עצר אותנו, הוא פשוט עצר רגע וחיכה שכולם יגיעו ואמר במילים גבוהות כאלו שבסופו של דבר יתנקזו לפה מים וצריך לצאת מהר מהנחל, היינו במסלול אחד, בין נחל תמר ונחל צפית ואז כשאביב אמר שצריך למהר הסתובבנו מן פרסה כזאת דרך נחל צפית, לא בדיוק פרסה אבל זה מסלול קרוב מקביל שמחזיר אותנו למטה, מוציא אותנו מהנחל והלכנו בהליכה מהירה יחסית. ש: האם אתה יכול לומר לי באלו מילים במדויק השתמש אביב כשאמר לכם והכווין אתכם ללכת בנחל צפית? ת: אני לא זוכר מילים אבל הוא הוביל אותנו לנחל צפית... אבל אביב הודיע על שינוי באמצע המסלול, אני לא זוכר את המילים, אני זוכר שאביב אמר שצריך לצאת מהר מהנחל, אני זוכר שאביב אמר שבאזור השעה שלוש אמורים להגיע מים, והיה מוקדם כשהוא הודיע על השינוי, אני חושב שזה היה בשעה 12:30... ש: האם אביב אמר לכם באותה הודעה על שינוי המסלול, האם אמר לך משהו על הסכנה המתקרבת או הצפויה לבוא, או על שיטפון צפוי? ת: אני זוכר שאביב אמר שאם יגיעו מים זה היה זרם חלש אבל בכל מקרה צריך לצאת מהנחל, אני לא זוכר שהיה שימוש במילה סכנה... ש: בעדותך הראשונה במשטרה מסרת כי היה מדריך שעצר אתכם באמצע הנחל וסיפר לכם כי יורד גשם במצפה רמון והמים אמורים להגיע אליכם לנחל, מי זה היה אותו המדריך? ת: אביב ברדיצ'ב, אני רוצה שתביני לא הכרתי קודם לכן את אביב, גם כששימשי ביקש ממני ללכת להודיע לו להתקשר לנועם דחוף אז שאלתי מי זה אביב... ש: אם אתה טוען שאביב אמר לכם שצפוים להגיע מים, מדוע המשכתם בהליכה בתוך הנחל? מדוע לא יצאתם משם? האם המדריכים האחרים או החניכים לא סברו כי יש לצאת? ת: לא, לא הייתה תחושה של סכנה מבחינתנו, ואביב לא העביר מסר בצורה מפחידה אלא בצורה רגועה מאוד, לפי השעה שאביב אמר שצפויים מים, הוא אמר שרק בשלוש צפויים להגיע מים והשעה שהוא הודיע זאת הייתה בערך סביבות 12 לדעתי..." (עמ' 2, ש' 4 – עמ' 3, ש' 76).
הנה כי כן, אין הבדלים משמעותיים בין גרסת קלם בעדותו לבין גרסתו בחקירה ביחס לתדריך של אביב בסמוך לכניסה לנחל צפית.
שניר בכר, מועמד למכינה שהשתתף בטיול, ואשר חקירתו הוגשה (ת/124) ציין כי "ש: האם מישהו התריע שאסור לרדת לנחל כי יתכן ויהיה שיטפון? ת: אף אחד לא התריע על שיטפון במסלול בנחל צפית. אמרו שיכול להיות גשם לפרקים ואולי זרימה קלה של מים... בתדריך שעשינו לפני הירידה לנחל ירין (שמשי, י' ל') אמר שהוא התייעץ עם הבחור והוא אמר לו שאין בעיה והם יכולים לרדת מקסימום תיהיה זרימה קלה בנחל. ש: האם לפני הירידה לנחל קיבלתם תדריך לגבי ייתכנות של שיטפון בנחל ומה צריך לעשות אם יהיה דבר כזה? ת: לא... ש: האם מישהו חשש או הביע חשש לרדת לנחל? ת: לא, כי כל הזמן אמרו לנו שהכל בסדר ושהם שוחחו עם כל הגורמים המוסמכים לכך ולכן הירידה לנחל לא מהווה בעיה...ש: בשיחה בינינו אתה אמרת לי שלא אכלתם צהריים היום בכדי לרדת את הנחל מהר ורק לאחר מכן לאכול צהריים. האם מישהו ידע משהו לגבי הירידה מהר מהנחל או סתם לרדת את הנחל מהר? ת: ידענו שאנחנו צריכים לרדת את הנחל לרדת למטה עד השעה 15:00 כי החזאי אמר למכניסטים שייתכן ושבשעה 15:00 יכול להיווצר עם הגשם שיטפון...ידעתי מירין ששמע מהחזאי" (עמ' 4, ש' 7 – עמ' 5, ש' 21).
272. עדיאל חסיד העיד שנאמר "שתיהיה זרימה קטנה" (פרוט' מיום 12.07.2021, עמ' 244, ש' 4-5) וכן ש"הם חיכו לאישורים לפני הכניסה לנחל" (עמ' 343, ש'24-31) וכן "הם חיכו... אביב, שמשי והחובש, סטיב... עמדו בכניסה לנחל...לפני הכניסה. אנחנו התקדמנו, עברנו, כאילו היינו...הם עמדו כאן אחרונים והם חיכו לאישורים... אני זוכר שהם חיכו לאישורים, זה מה שהם אמרו לנו, שהם מחכים לאישורים... זה אישורים שאומרים שאפשר להיכנס לנחל" (עמ' 344, ש' 27 – עמ' 345, ש' 30). בהמשך הוסיף כי הוא לא ראה או שמע את השלושה מדברים עם מישהו או מתקשרים למישהו, אלא כך הבין זאת (עמ' 345, ש' 27 – עמ' 346, ש' 1). עם זאת, עדיאל חסיד הוסיף כי "הוא אמר שיכול להיות שיהיו מים בגובה של סוליה ושזה לא משהו שאמור להפריע" (עמ' 346, ש' 13-14; עמ' 347, ש' 34 – עמ' 348, ש' 1).
273. רון חכים נשאל האם אביב או מישהו אחר אמר להם משהו לפני הירידה לנחל צפית וזה השיב "מספר דקות לפני ההגעה לקטע הצר של נחל צפית, כולם עצרו לשיחה, אבל אני לא עצרתי והמשכתי ללכת. לא יודע מה היה בשיחה. אז חיכיתי שכולם יגיעו... ש:האם אביב דיבר על הסכנת שיטפונות? ת: בכלל לא העלו עניין של השיטפונות. ש: האם מישהו מהחניכים או מהמועמדים העלה חשש מלרדת לנחל במזג אוויר כזה? ת: לא" (עמ' 3, ש' 55-64).
274. אחיה שיטרית, שהשתתף כמועמד למכינה בטיול, התייחס בעדותו לתדריך לפני הירידה לנחל צפית "ש: ... מדברים לפני הירידה? ... ת: כן יש איזה עצירה נעצרת ומדברים. ש: יופי, כמה זמן עומדים, הרבה, קצת? ת: קצת. ש: עניין של דקות? ת: עניין של דקות... ש: מי אתה זוכר שדיבר? ת: אביב... החבר'ה של המכינה... ש: לפני ההתחברות לצפית ממש לפני הירידה הזאת שאנחנו מתארים אותה, אתם מקיימים את השיחה הזאת שאתה מתאר, זה המצב נכון? ממש גומרים את השיחה ויורדים ונכנסים? ת: כן. ש: ... מה מדברים? אמרת שאביב מדברים והמכיניסטים ואתה שומעים... ת: בשיחה מדברים גם על מזג אוויר שאני זוכר שזה הדליק חלק מהחברה שירד גשם באותו הרגע ירד עלינו גשם שאנחנו בכניסה לדבר הזה...אמרו היה בירור עם חזאי של חיל האוויר ולא אמור להיות איזה משהו חריג. ש: ז"א זה חלק מהשיחה לפני שנכנסים לנחל, שדיברת עליה? ת: כן. ש: ז"א, אני מסכם את האמירות שם, את התחושות ומה שנמסר, כי יש בירור שעשינו, אתה זוכר כעת לציין רק אלמוג לאופר שזה החזאי מחיל האוויר ושבעצם לא אמורה להיות בעיה, נכנסים בשלום יוצאים בשלום. ת: כן, זה היה המסר" (פרוט' מיום 05.04.2022, עמ' 387, ש' 16 – עמ' 390, ש' 19). בהמשך הוסיף שבשיחה שהוא הזכיר נאמר גם ש"זה בטוח להיכנס כי עד שעה 15:00 לא אמורה להיות זרימה... שאני לא זוכר ספציפית את השעה 15:00 אבל אני זוכר ששוב, גם כנראה שאני לא זוכר את השעות מאותו יום כבר, אבל נאמר לנו שעד שעה מסוימת לא אמורה להיות זרימה ולא פורט מה זה זרימה, אמרו פשוט לא אמורה להיות זרימה ואפשר להיכנס ומזה הסקתי שזה בטוח להיכנס בזמן" (עמ' 392, ש' 3-10). בהמשך הוסיף כי בזמן השיחה שהייתה בסמוך לירידה לנחל "לא הרגשתי אווירה של דחיפות" (עמ' 397, ש' 5-8).
275. לסיכום פרק זה, ניתן לקבוע כי קודם שנכנסה הקבוצה אל נחל צפית בשביל ההולך על ציר ההר מכיוון נחל תמר אל כיוון הירידה אל נחל צפית החל, בשעה 12:00 לערך, טפטוף של גשם לרדת על הקבוצה. בסמוך לפני או לאחר שהחל לרדת הטפטוף, כיסו חברי הקבוצה את התיקים שאותם סחבו. מהעדויות השונות עלה כי לחברי הקבוצה נמסר, בשלב מסוים, כי בשעה 12:00 לערך יתחיל טפטוף וגשם חזק יותר יתחיל בשעה 15:00. במקביל לטפטוף, השמיים הפכו מעוננים וטפטוף זה ירד על הקבוצה לסירוגין גם כאשר הקבוצה החלה לרדת אל ערוץ נחל צפית. תוך כדי הליכה בנחל צפית הטפטוף התחזק עד שהגיע שיטפון והטפטוף הפך לגשם חזק. אציין, כי לא מצאתי די ראיות כדי לקבוע כי במקביל לטפטוף היו גם רעמים וברקים.
מהראיות עלה עוד כי אביב היה מודע לכך שיש דרך עוקפת מסלול ערוץ נחל צפית, מהשביל שנע מנחל תמר אל נחל צפית אל עבר נקודת הסיום של הטיול שתוכנן ואולם זה החליט להמשיך ללכת על השביל עד לירידה לנחל צפית ולחזור מזרחה, אל כיוון סיום המסלול דרך ערוץ נחל צפית. עם זאת, אציין, כי נותר ספק סביר אם הטפטוף של הגשם החל עוד לפני שהקבוצה הגיעה אל פיצול השבילים, היינו אל הנקודה שבה יוצאת הדרך העוקפת מהשביל שעליו נעה הקבוצה. כל זאת, במנותק משאלת התחזיות שקיבל אביב עוד קודם לכן, כפי שיפורט להלן.
מהראיות עולה עוד כי קודם ההגעה אל הכניסה לנחל צפית, בעוד הקבוצה הולכת על השביל מנחל תמר אל כיוון הירידה אל נחל צפית, לכיוון מערב, אביב ראה את ערוץ נחל צפית שנמצא באותו שלב מתחת לשביל. הווה אומר, זמן קצר ביותר לפני שנכנס אל ערוץ נחל צפית אביב הלך לאורך, ומעל המקטע שהיה עליו ללכת עם הקבוצה בתוך נחל צפית, ולכן יכל לראות כאמור את ערוץ הנחל לאורכו.
לפני הכניסה אל ערוץ נחל צפית, אביב עושה מעין תדרוך קצר. זאת לאחר השיחה בין נועם לאביב שעל אודותיה יפורט להלן. ייתכן וקודם לתדריך מספר חניכים ירדו קצת אל עבר תחתית הערוץ ואולם במהלך התדריך הם חזרו מעלה והיו ליד אביב.
ככל הנראה עוד קודם עודכנה הקבוצה, אביב עדכן בנפרד את שמשי ואמר לו שיש צורך להזדרז ולצאת מהנחל ולכן השניים תיאמו שההפסקה לצורך ארוחת הצוהריים לא תיעשה בתוך הנחל כפי שתוכנן אלא רק לאחר היציאה מהנחל. בשלב זה אביב ואולי גם שמשי שמשי עשו את התדרוך לחברי הקבוצה.
במסגרת התדרוך נמסר שייתכן ותהיה זרימה קלה אך הכניסה לנחל היא בטוחה. עוד עולה כי חרף כך שאביב ושמשי החליטו להזדרז, התדרוך נאמר בצורה רגועה ואף לא אחד מחברי הקבוצה חשש להיכנס לנחל. כן נמסר לחברי הקבוצה שנערך בירור וכי ניתן להיכנס לנחל בצורה בטוחה, וכן שעד השעה 15:00, שהיא השעה שבה אמור להיות גשם חזק, הקבוצה כבר ממילא תסיים את ההליכה בנחל.
אציין כי נותר אצלי ספק סביר האם במסגרת תדריך זה נאמר על-ידי אביב שיכול ויגיע שיטפון, זאת להבדיל מזרימה קלה, שאביב העלה אפשרות שתהיה בשל הגשם שירד עליהם.
בנוסף, בשים לב למכלול הראיות, מוצא אני לקבוע כי אורך מקטע ההליכה בתוך ערוץ נחל צפית, מנקודת הכניסה של הקבוצה ועד לנקודת היציאה המיועדת, עמד על כשני קילומטר;
כי מנקודת הכניסה לערוץ נחל צפית ועד לנקודה שבה פגע השיטפון בקבוצה חלפה כמחצית השעה;
כי השיטפון פגע בקבוצה בערך במחצית הדרך שבין נקודת הכניסה לנקודת היציאה מערוץ נחל צפית;
לא ניתן לומר כי תכנון של שעת הליכה למקטע זה בנחל נחל צפית, כפי שנעשה כמפורט בלו"ז כאמור בת/9, הוא בגדר הבלתי סביר. זאת, אף בהינתן מאפייניו הייחודיים של המקטע (מעוק, יתדות) ואף בהינתן כך שעל הקבוצה ירד גשם במהלך ההליכה במקטע, וסברת אביב כי יספיק לסיים המקטע בתוך חצי שעה שהתבררה כשגויה לא משליכה על כך.

התחזיות שקיבל אביב ביום האסון
276. כפי שיפורט, במהלך יום האסון אביב מקבל תחזיות ועדכונים על מזג האוויר ממספר גורמים. מלאופר, ממטאו טק, מנועם, ועוד לפני היציאה לטיול מיובל.
התחזיות והעדכונים מלאופר (ומיובל)
277. בשעה 07:00, לאחר שאביב התעורר, הוא שולח ללאופר הודעה ובה הוא כותב לו "בוקר טוב אחי. יכול לתת שוב היערכות על המרחב של עין תמר? נחל תמר ונחל צפית? הכל ברדיוס זהה", ומיד מוסיף "אגב עבר עלינו לילה אחלה" (ת/42 צילום מסך הטלפון של לאופר עם התכתבויות בינו לבין אביב).
בשעה 07:18 לאופר מעביר לאביב שפנה אליו קודם לכן תחזית לפיה "נראה שאין חשש לגשמים באזור ומדרום לא (הנחל הרי זורם לים המלח) עוד שעתיים יגיעו עוד נתונים ואני אעדכן אם משו ישתנה. למרות שאני לא רואה סיבה לשינוי" (ת/42).
בהמשך לעדכון של לאופר, אביב מעדכן בשעה 07:23 בקבוצה "בוקר טוב עבר עלינו לילה שקט וטוב. מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר. במקביל עם חצי אוזן עם מטאו טק ואלמוג לאופר התותח לגבי התפתחות היום". דקה לאחר מכן אביב שלח הודעה נוספת בקבוצה, שבה צילום מסך של ההודעה ששלח בשעה 07:00 ללאופר במסגרתה ביקש את ההיערכות לנחל תמר ולנחל צפית (ת/2, עמ' 19).
278. בשעה 07:53 יובל מעביר בקבוצה תחזית (אותה גם קיבלה נועם מצביקה קודם לכן). בתחזית ישנם הדגשים במקור. בהתאם לתחזית זו ולפיה
"...עדכון הבוקר של המודלים מצביע על החלשה (דגש במקור, י' ל') בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים ואז ויתחדשו הגשמים והשיטפונות באזור הרי יהודה, מדבר יהודה, במרכז ובצפון הנגב, אולם בניגוד לצפי, תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה. גם בגל הנוסף של שישי בצהרים נחלש. לסיכום גל נוסף של שיטפונות היום אחרי הצהרים שיכולים להיות חזקים ולגרום לנזקים, אולם לא בעוצמה חריגה יותר ממה שראינו אתמול" (ת/2, עמ' 20).
בשעה 08:09 אביב קורא את ההודעה של יובל ובה תחזית על החלשה בצפי השיטפונות ועל אודות כך שההפוגה תימשך עד לשעות אחר הצוהריים (ת/25, עמ' 15, התכתבויות שיובל שלח בקבוצה עם פירוט של מי קרא כל הודעה שיובל כתב, וזאת מתוך הטלפון של יובל).
279. כאן המקום להזכיר, שאביב, ויתר חברי הקבוצה, התעוררו ליום שמשי. בעניין זה ראו עדות אביב 20.12.2022, עמ' 711; עדות שמשי על כך ש"בתחילת היום היה גם, יחסית, נקי וחם" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 269, ש' 6) וכן על כך שהקבוצה יצאה "לטיול ביום שימשי אפילו חם, יש טיפות ופתאום בום" (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 445 ש' 4-6); עדות נועם קלם על כך ש"השמיים היו נראים בסדר" כשהם קמו בבוקר (פרוט' מיום 8.12.2021, עמ' 357, ש' 8-11); עדיאל חסיד שהשתתף בטיול ציין כי "בבוקר היה שמשי, היה מאד חם. כאילו, לא קשור למה שקרה במרכז הארץ" (פרוט' מיום 12.07.2021, עמ' 201, ש' 33-34); יהב כהן שהשתתף בטיול העיד "למחרת היה דיי נעים, היה שמש ומצב רוח (פרוט' מיום 23.11.2020, עמ' 59, ש' 1-2); שירה זהבי שהשתתפה בטיול מסרה ש"כשיצאנו היה ממש חם ולא קר" (ת/125, עמ' 2, ש' 19-20); "עדות נועם על אודות כך שהיא הרשתה לעצמה לעזוב בהמשך הבוקר עם רכב החפ"ק את השטח ולחזור לביתה, גם לאור מצב השמיים שלימדו אותה שהכל בסדר ולכן היא הייתה רגועה (פרוט' מיום 7.4.2021, עמ' 813, ש' 4-9).
וכן עדות צביקה "השמש באותו בוקר זרחה, השמיים היו בהירים לגמרי. לא חששתי" (פרוט' מיום 21.4.2021, עמ' 761, ש' 1-8).
280. מן האמור עד כה עולה, שבפני אביב, בסביבות השעה 08:00 בבוקר עמדו שתי תחזיות שונות מהן עלה שאין חשש לגשמים ולשיטפונות, למצער עד שעות אחר הצוהריים, וכי למעשה ישנה הטבה בתחזית.
בנוסף, אביב כאמור התעורר ליום שמשי ונראה כי לאור האמור, החלטת אביב לעזוב את עין תמר ולצאת אל הטיול מתיישבת עם הנחיית הראל על אודות כך שככל שתנאי מזג האוויר יאפשרו זאת, ניתן יהיה לצאת לטיול.
על כך העידה נועם כאמור "בעצם, הראל אומר, הסיכום של השיחה הזאת זה שהראל אומר שאם אנחנו קמים ליום שמשי ומזג האוויר והתחזיות הן תחזיות טובות, אז, מבחינתו נחל צפית ונחל תמר זה האופציה הכי טובה. זה מה שהוא ממליץ לנו לעשות" (פרוט' מיום 11.05.2021, עמ' 780, ש' 26 – עמ' 782, ש' 19).
281. בשעה 09:37 לאופר שולח הודעה לאביב ובה כתב "בדקתי שוב ונראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם לקראת הצהריים" (ת/41).
כזכור, בשלב זה הקבוצה כבר יצאה מחניון הלילה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית.
בשעה 10:03 אביב מתקשר ללאופר והשניים משוחחים שיחה של דקה ו-14 שניות (ת/41).
בשעה 11:30 אביב מחייג ללאופר ולא נענה (ת/41)
בשעה 11:38 לאופר כותב לאביב "בדיון אתקשר עוד כמה דקות" ובשעה 11:40 אביב משיב לו "על הכיפאק" (ת/42).
בשעה 12:03 לאופר חוזר לאביב והם משוחחים שיחה של דקה ו-33 שניות (ת/41).
282. בעדותו לאופר התייחס לשיח עם אביב ביום האסון:
"אחרי זה בחמישי בבוקר יש את ההודעה שהעברת, שאביב שולח לי. "בוקר טוב אחי" וכו'. הוא שואל על מזג אוויר לנחל צפית ותמר. הוא כותב לי שהם קרובים זה לזה. אני עושה בדיקה נוספת על נתונים שאני בעצם מכיר, שהם נכנסו יום לפני ב-21:00 בערב ושולח לו תשובה שאמור להיות בסדר. אני לא רואה סיבה (רעש), אבל עוד שעתיים נכנס עדכון. ואם, אם יהיה צורך אני אעדכן. באמת ב-21:00 (אמור להיות 09:00, י' ל) נכנס עדכון. אחרי שאני עובר עליו ומנתח אותו אני רואה החמרה משמעותית. אני שולח את זה בהודעה לאביב. שולח את זה בהודעה לאביב. אחרי זה הוא מתקשר אליי, אנחנו מדברים שיחה די קצרה לגבי קצת על, על ההחמרה. אבל בעיקר שיחה על מי מטייל, מה מטייל. היה לי מוזר שהמכינה מטיילת בתאריך הזה בדרום. זה אזור סוף שנה והערכתי שהם יהיו בחובק. הוסבר לי שזה טיול של מועמדים. אחרי זה באחת עשרה בערך אביב מתקשר. הייתי בדיון, אז לא יכולתי לענות לו. חזרתי אליו בסביבות שתים עשרה. בשיחה הזאת אנחנו מדברים. אני מסביר לאביב שוב שיש החמרה משמעותית בתחזית. ושבעצם יש צפי לגשם קל עד בינוני עד השעה שלוש ומהשעה שלוש החמרה משמעותית בגשם. ש. מה זאת אומרת גשם קל עד בינוני עד השעה שלוש? זאת אומרת ממתי? ת. מרגע השיחה, בעצם בשלב הזה כבר התחיל, התחיל רסס בדרום. מגשם שלא, אפילו לא רואים על הרצפה, אבל טפטוף מאוד מאוד קל...בעצם המודלים נכנסים פעמיים ביום, המודלים הראשיים. פעם אחת ב-9:00 בבוקר, פעם שנייה ב-21:00 בערב. ובעצם ב-7:00 בבוקר עוד לא היה לי את המודל העדכני, אז השתמשתי במודל שנכנס ערב קודם. ובאמת כתבתי שאני אסתכל על המודל הבא ואני אעדכן אם יהיו שינויים...ש: כשבדקת את הנתונים כמו שאתה מספר אחרי השעה 9:00, ביחס לאיזה אזורים גיאוגרפיים עשית את זה? ת. האזור של עין תמר, צומת רותם. האזור שאני רגיל לחזות אליו בגדול. ש. או. קיי.
אתה שוחחת עם אביב טלפונית בשעה 10:00. אתה יכול להגיד לנו מה בדיוק אביב שאל אותך בשיחה הטלפונית ומה ענית לו? ת. אמרתי קודם, בשיחה הזאת דיברנו מעט מאוד על מזג אוויר ובעיקר על, על מי, מי טייל, למה הם בדרום ודברים כאלה, אם אני זוכר נכון...השיחה הזאת לא הייתה מאוד סביב מזג האוויר, אלא יותר מי מטייל ודברים כאלה. אבל היה, היה גם קצת שדיברנו על זה שבאמת יש את ההחמרה...מה שאל אותך אביב?...ת. אם אני לא טועה הוא שאל אותי על שיש את ההחמרה מה זה אומר. הסברתי לו שבעצם יש סיכוי משמעותי לגשם, גשם כבד, בהמשך היום. והמשך השיחה היא בעיקר סביב מי המטיילים. אבל באמת שיחה קצרה יחסית. ש. עוד פעם, מה, מה אמרת לו על ההחמרה? שמה? ת. שלפי העדכון באמת יש צפי להחמרה במזג האוויר, בניגוד למה שכתבתי לו בבוקר. ש. אתה זוכר איך קראת להחמרה הזאת? ת. אני מניח שהשתמשתי במונח החמרה משמעותית.
ש. טוב. עכשיו אני מפנה אותך לשיחה שקיימת איתו בשעה 12:03. והשאלה היא למעשה מה אתה, מה אתה זוכר שהיה בשיחה הזאת? מה הוא שאל, מה ענית? מה, מה בדיוק סיפרת לאביב לגבי, ספר, מה היה בשיחה. ת. בעצם בשיחה, ב-12:00 אני חוזר אליו אחרי שהוא התקשר אליי בסביבות 11:30. כמו שראינו בהתכתבות ווטסאפ כתבתי לו שאני בדיון ואני אחזור אליו. יצאתי מהדיון והתקשרתי אליו. בעצם שם אביב שואל אותי על, מבקש ממני לפרט את התחזית לרמת השעות. אני מפרט לו בעצם מה שאמרתי קודם, שעד שלוש ומשלוש. והוא שואל אותי לגבי ברד. יום לפני זה ירד ברד מאוד גדול באזור דימונה. ברד בערך בגודל של גולות או אפילו קצת יותר. אמרתי לו שלסוג כזה של ברד אין, אין סבירות. זהו. ש. ומה הוא השיב לך? כשאמרת לו שאין סבירות לברד כזה? ת. הוא אמר לי בסוף השיחה, אחרי שהוא וידא שוב את עניין הברד, אז הוא אמר 'טוב, הכי הרבה נירטב קצת'. ש. טוב. בשיחות הללו, ב-10:00, ב-12:00, לאיזה מקום ולאיזה אזור אביב ביקש ממך את התחזית? ת. נחל תמר, נחל צפית" (פרוט' מיום 5.1.2021, עמ' 138, ש' 13 – עמ' 141, ש' 22).
בהמשך הוסיף לאופר כי הוא הסביר לאביב, כפי שהסביר ליובל, שהוא לא מבין בשיטפונות (עמ' 142, ש' 4-6); כי אביב בירר איתו מה הוא אגן הניקוז של נחל צין וזה השיב לו שהוא לא יודע (עמ' 142, ש' 7 – עמ' 145, ש' 4); כי הוא אמר ליובל בתחילת השבוע שהוא יכול לתת תחזית על מיקומים ותזמונים של גשמים "ברמה של פלוס מינוס שעה" (עמ' 191, ש' 16 – עמ' 192, ש' 22); כי המידע שאפשר לקבל באתר של השירות המטאורולוגי הוא אך מידע לגבי מצב הגשם בזמן אמת (בפער של חמש דקות עד שהנתונים מגיעים) ולא צפי עתידי לעוד מספר שעות (עמ' 197, ש' 11 – עמ' 198, ש' 6); כי ערב לפני האסון אביב התייעץ איתו לגבי מזג האוויר כדי לקבל החלטה היכן לישון תחת כיפת השמיים וזה מסר לו שבעין תמר לא צפוי גשם משמעותי במהלך הלילה אולי טפטוף קל (עמ' 205, ש' 20 – עמ' 207, ש' 4) וכי בהודעה של אביב בבוקר, אביב מסר לו ש "... עבר עלינו הלילה אחלה" (עמ' 209, ש' 15-16).
בחקירתו הנגדית של ב"כ אביב אישר לאופר שבמסגרת תפקידו כחזאי בחיל האוויר האזור העיקרי שבו הוא התמקד בעבודתו, באופן יום יומי היה אזור רותם, שהוא ליד נחל תמר ונחל צפית (עמ' 172, ש' 15-25). כן חזר והדגיש שאת השירות הוא נתן למכינה באופן חברי, לא פורמאלי, ולא באופן מקצועי (עמ' 173, ש' 8-24).
אף בחקירה הנגדית של ב"כ אביב טען לאופר שבשיחה הראשונה ביניהם בבוקר האסון, בשעה 10:03, ההתעסקות במזג האוויר הייתה פחות משמעותית והם דיברו על הרכב הקבוצה (עמ' 292, ש' 1-2, י' ל').
לאופר הבהיר שכאשר הוא רשם בהודעה משעה 09:37 לאביב "נראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם" הכוונה היא "החרפה בתנאי מזג האוויר וסיכוי גבוה יותר, משמעותית גבוה יותר לגשם לעומת מה שהיה לפני" (עמ' 212, ש' 18 – עמ' 213, ש' 16).
בהמשך הוסיף "ההחמרה אני חושב היא כבר לקראת הצהריים. זאת אומרת... בטח לאור הנתונים שאנחנו יודעים שיש לי, שהגשם יתחזק מהצהריים והלאה. זאת אומרת... אנחנו מדברים על זה שמהצהריים המוקדמים, בהמשך, כאילו, בשיחה של 12:00 אנחנו מדברים על זה שכבר מעכשיו ועד 15:00 יש סיכוי לגשם קל עד בינוני ומ- 15:00 גשמים כבדים. ש: וכשאדוני מדבר על גשמים קלים וגשמים כבדים זה באזור הנחל עצמו, לא באזור אגן הניקוז? ת: כן" (עמ' 216, ש' 6-15).
בהמשך הוסיף שלא ניתן לראות בהודעה שלו משעה 09:37 כאישור להיכנס לנחל משום שהוא אף פעם לא אומר לאנשים מה לעשות (עמ' 219, ש' 19 – עמ' 217, ש' 8). כן ציין שהעננים שהיו צפויים באותו יום "היו בעיקרם קונבקטיביים, שזה אומר שהם נוצרים על הקרקע. בניגוד לפעמים שאנחנו רואים עננים שמגיעים מרחוק, מהים. ולכן גם באמת בתמונות מאותו בוקר השמיים כחולים" (עמ' 229, ש' 8-10).
באשר לשיחה שהתקיימה בינו לבין אביב בשעה 12:03 העיד שזו התקיימה לאחר שאביב חיפש אותו כדי לברר את מזג האוויר העדכני (עמ' 230, ש' 12-25), וכן אישר שבשיחות שלו הוא מדגיש את הסכנות הקשורות במזג האוויר ואת הדברים היותר חמורים שעלולים להיות וכי כך עשה גם בשיחה הזו עם אביב (עמ' 231, ש' 24 – עמ' 232, ש' 5): "ש: אתה מתאר שיחה שהיא מתרחשת על פי הכרונולוגיה סמוך מאוד לפני הירידה לנחל צפית. בסדר? ת: או. קיי. ש: סמוך מאוד. אתה כבר נמצא בשעה שיש בידיך נתונים עדכניים לשעה הזאת ולמה שיבוא לאחר מכן, בגבולות סטיית התקן שדיברנו עליהם קודם. נכון? ת: כן. ש: נכון. אתה מעביר לו את התחזית שלך, נקרא לזה כך: החמורה ביותר האפשרית, נכון? אמרת כן גם קודם. נכון? ת: כן. ש: כן. וכל מה שאתה אומר לו זה בשעה 15:00 באותו היום, אתה אומר בסביבות השעה, סליחה, בסביבות 15:00 צפוי להתחיל גשם. זה איך אומרים בארמית? הא ותו לא. נכון... ת: ... כמו שדיברנו קודם, יש, בטח בעדות הזאת, דברים שלא מדויקים בעקבות שכתובים. בעדויות בהמשך, ואני לא חושב שיש מישהו שחולק על זה, אני כותב, אני אומר שדיברנו על גשם שמתחזק משמעותית בשעה 15:00... אתה רוצה להגיד ששורה 56 (באמרתו הראשונה של לאופר, שהוגשה לצורך הוכחת סתירות, נ/11, בה צוין "בשעה 12:03 התקשרתי לאביב ובשיחה הסברתי לו שבסביבות השעה 15:00 באותו יום צפוי להתחיל גשם באזור", י' ל') היא איננה אמת? תגיד שהיא איננה אמת... ת: השורה הזאת לא מדויקת... צפוי להתחיל גשם משמעותי. ש: מה שכתוב כאן... האם המשפט הזה בשורה 56 הוא אמת או שקר? ת: שקר... אני הגעתי לעדות הזאת מאוד לחוץ, לא יודע מה קורה, אחרי טלטלה שעברה על כל המדינה ובטח על אנשים שמכירים חלק מההרוגים באירוע ומשפחות של הרוגים. וזה שלושה ימים אחרי. אז נשמע לי הגיוני שלא הייתי הכי מדויק בעדות הזאת. אני מתקן אותה בעדויות המשך. רואים שיש בעדות הראשונה הרבה דברים שהם לא מדויקים... " (עמ' 232, ש' 14 - עמ' 235, ש' 18).
כשהתבקש להתייחס לדבריו בשורה 60 באותה חקירה (נ/11), בה מסר "בסיכום השיחה אביב שאל שוב על שעת הגשם הצפוי ועל סיכוי לברד, חזרתי ואמרתי שהגשם צפוי לרדת בשעה 15:00 לערך ואין חשש לברד", השיב "הגשם המשמעותי צפוי לרדת בשעה 15:00...ש: האם המשפט שמופיע בשורה 60 הוא אמת או לא? ת: כמו שאמרתי, רובו אמת. יש אי דיוק שדיברנו עליו כבר...האי דיוק הוא שדיברנו על התחזקות משמעותית בשעה 15:00 לא על התחלה של הגשם בשעה 15:00" (עמ' 272, ש' 10 – עמ' 275, ש' 3), ובהמשך: "...אני יודע שמה שאמרתי לו זה החלוקה של הזמנים שדיברנו עליה קודם. דיברנו שעד השעה 15:00...גשם בינוני ומהשעה 15:00 החמרה משמעותית...כנראה שבעדות השוטר שאל כמה פעמים על עוצמת הגשם שאמרתי טכדי להבהיר לו את זה אמרתי משהו והוא כתב את זה ככה" (עמ' 276, ש' 13-21), ובהמשך "ש: האם אתה אמרת לו איזה עוצמה של גשם? ת:...בשטח מה שקרה זה שדיברנו על גשם קל ובינוני עד השעה 15:00 ומהשעה 15:00 החמרה משמעותית" (עמ' 277, ש' 4-14).
כשעומת עם דבריו בשורה 61 באותה חקירה (נ/11) לפיהם "לא אמרתי לו איזה גשם, אם ממטרים קלים או גשם חזק", השיב שדברים אלה "לא בא מפי", וכשנאמר לו שלא מדובר בפרט שולי, ושיכול והחוקר הבין מדבריו בחקירה שהוא (לאופר) לא אמר לאביב אם מדובר בגשם חזק או בממטרים קלים, השיב "יכול להיות שזה מה שהוא הבין. בהמשך החקירות אני מתקן את זה" (עמ' 278, ש' 3 – 282, ש' 7).
בשלב מאוחר יותר לאופר הבהיר שהוא לא אמר לאביב בשיחה בשעה 12:00 שיהיה גשם קל בלבד בשעה זו כי אם קל עד בינוני (עמ' 293, ש' 17 – עמ' 294, ש' 11), ואישר את דבריו בחקירה נוספת שהוגשה (נ/12) לפיהם אמר לאביב "כי בעצם קיים סיכוי לגשם קל עד בינוני, בעצם מיד מהשעה 12:00 ובסביבות השעה 15:00 אמרו להיות גשם משמעותי" (עמ' 297, ש' 24 – עמ' 298, ש' 4).
אף כשעומת עם כך שישנם מספר עדים שהעידו על כך ששמעו את אביב מדווח שבשעה 12:00 צפוי גשם קל ושבשעה 15:00 יתחדשו הגשמים ותהיה החמרה, חזר והשיב שהוא דיבר על כך שבשעה 12:00 צפוי "טפטוף קל עד בינוני" (עמ' 315, ש' 10 – עמ' 316, ש' 1).
לאופר אישר כי בשיחה המאוחרת שניהל עם אביב בשעה 12:03, מה שהעסיק את אביב זה גשם וברד כי הוא לא רצה שהחניכים ייפגעו מברד תוך שהעריך שלכל היותר הם יירטבו מגשם (עמ' 266, ש' 20 – עמ' 267, ש' 7). כן אישר שאביב התעניין לגבי אגן הניקוז של נחל צין (עמ' 267, ש' 8-9).
לאופר אישר כי הבין שהם (אביב ויובל) מסתמכים על הנתונים שייתן להם (עמ' 296, ש' 9-10; עמ' 300, ש' 24 – עמ' 301, ש' 4). בהמשך, כשנשאל מה הוא הבין שהוא, אביב, יעשה עם הנתונים שהוא, לאופר, נתן לו, השיב "הבנתי שלפיהם הוא יחליט מה הוא עושה" (עמ' 301, ש' 6),. בהמשך אף הודה כי "לפי סוף השיחה, כשהוא אומר 'הכי הרבה נירטב' הבנתי שהוא יוצא למסלול" (עמ' 301, ש' 21), אף שבהמשך הוסיף שההחלטה מושפעת גם מהמסלול שהם עושים, מסלול אותו לא הכיר, וכי לא הייתה לו את ההבנה של המשמעות להיכנס לנחל צפית באותו זמן (עמ' 301, ש' 24) או ידיעה איפה גשם צריך לרדת כדי שנחל צפית יזרום (עמ' 305, ש' 6-7). כן מסר שבזמן אמת, בשיחה בשעה 12:23, הוא לא ידע את מיקום הקבוצה אך הניח שהם באזור נחל תמר ונחל צפית (עמ' 321, ש' 16-22).
יצוין, כי בשלב מוקדם יותר בחקירה לאופר מסר שכיום הוא מבין שמהאינפורמציה שהוא מסר לאביב, זה יכול היה להבין שהוא יכול להיכנס לנחל צפית (עמ' 283, ש' 12-23).
כשנשאל האם בזמן שהוא נתן את התחזית לאביב הוא חש שהקבוצה עושה משהו מסוכן השיב שמהיכרותו את המכינה הוא יודע שישנם מצבים שנראים על-פניו כתמוהים ואולם בפועל המכינה נערכת אליהם "... ראיתי כמה פעמים שאירוע שנראה מהשטח תמוה. כשמבינים אותו מלמעלה, אז או.קיי, רגע, אז יש היגיון... אני יודע שהמכינה לפעמים עשתה דברים שייראו, שניהלה סיכונים בצורה דורשת דיוק מיוחד. הלכו, הלכו קרוב, הלכו על סף תהום, אבל מבחינתם בבטחה ועשו את מה שהם היו צריכים..." (עמ' 306, ש' 1-7).

לאופר אישר שהוא התייעץ עם עורך דין לפני חקירותיו ואף עדכן את עורך הדין לאחר חקירתו הראשונה (עמ' 159-164, עמ' 236, ש' 16-18). כן אישר שקרא את כתב האישום בעיון שהוגש כנגד הנאשמים אותו "הוריד מהאינטרנט" כדי לדעת מה קורה (עמ' 246, ש' 9-21) ואף כתבות בנושא שלימדו אותו על כך שאביב קיבל מידע מגורמים נוספים (עמ' 263, ש' 1-16) וכן תכנית תחקירים שהייתה סביב האסון (עמ' 264, ש' 12-23).
283. כזכור, אמרות החוץ של לאופר הוגשו. באמרתו הראשונה, שנגבתה שלושה ימים לאחר האסון (נ/11) זה מסר "בשעה 09:37 שלחתי לאביב הודעת ווטסאפ לפיה בדקתי שוב את הנתונים ונראה כי ישנה החמרה משמעותית במזג האוויר וסיכוי לגשם לקראת הצהריים. אביב התקשר אליי בשעה 11:38 ולא עניתי לו כי הייתי בדיון. בשעה 12:03 התקשרתי לאביב ובשיחה הסברתי לו שבסביבות השעה 15:00 באותו יום צפוי להתחיל גשם באזור , אביב שאל אותי האם יכול להיות מצב של ברד כמו יום לפני כן, אמרתי לו שלא. שאל אותי אם אני יודע מה האגן ניקוז של נחל צין, אמרתי לו שאני לא יודע, אביב שאל אותי באותה שיחה אם אני יודע על חשש משטיפונות באזור, אמרתי במפורש שאני לא מבין בשיטפונות וזה לא התחום שלי... בסכום השיחה אביב שאל שוב על שעת הגשם הצפוי ועל סיכוי לברד, חזרתי ואמרתי שהגשם צפוי לרדת בשעה 15:00 לערך ואין חשש לברד. לא אמרתי לו איזה גשם, אם ממטרים קלים או גשם חזק. בסיכום השיחה אביב אמר לי 'טוב, אם אין חשש מברד הכי הרבה נירטב קצת'" (עמ' 2, ש' 53 – עמ' 3, ש' 62).
בחקירתו השנייה (נ/12) לאופר ציין " לאור הממצאים שראיתי בעדכון מהשעה 09:00, בשעה 09:37 שלחתי לאביב הודעת ווטסאפ ובה כתבתי שבדקתי שוב ונראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם לקראת הצהריים. ש: כפי שעולה מהיסטורית השיחות בינך לבין אביב, בשעה 10:03 אביב התקשר אליך והתנהלה בניכם שיחה... מה היה תוכן השיחה הזאת? ת: אני לא זוכר מה נאמר בכל שיחה ושיחה ומה ההבדל בין השיחות. זו הייתה שיחה די קצרה... אני זוכר שדיברנו אך ורק על הנושא של הגשמים ולא על שום נושא אחר... אביב שאל האם יש סיכוי לברד כפי שהיה ביום קודם, שזה הברד הגדול שירד בדימונה... זה תוכן השיחות... אני רוצה להבהיר שאני לא בטוח עד כמה הדיון על מזג האוויר היה משמעותי בשיחה זו ועד כמה הייתה שיחת חולין, כלומר על הרכב הקבוצה ובכללי שיחה כללית. ש: בעדותך הקודמת אמרת כי לדבריו של אביב, אמר לך כי 'אם אין חשש מברד, הרי הרבה נירטב קצת' באיזה הקשר זה נאמר ובאיזו שיחה'? ת: זה נאמר על ידי אביב בשיח שניה שהתקיימה בנינו בשעה 12:03... ש: אתה רוצה לומר לי כי אחרי שבשעה 09:37 אתה שולח לאביב הודעה בה אתה רושם מפורשות כי בדקת שוב ונראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם, נושא השיחה שמתקיימת מיוזמתו של אביב... אתם מדברים על מזג האוויר, אלא שיחת חולין? ת: למיטב זיכרוני נושא מזג האוויר עלה בשיחה, אך לא בפירוט כמו בשיחה הבא שהתקיימה בשעה 12:03. בשיחה שהתקיימה בשעה 12:03 אני ואביב נכנסנו לדיוקים נוספים על המשקעים, אמרתי לאביב כי בעצם קיים סיכוי לגשם קל עד בינוני, בעצם מיד כלומר מהשעה 12:00 ובסביבות השעה 15:00 אמרו להיות גשם משמעותי זו בעצם תוכן השיחה. ואז בנוסף אביב שואל על ברד וגשם והוא אומר 'הכי הרבה נירטב קצת'... אני העברתי בפני אביב כי יש סיכוי לגשם קל עד בינוני במקום בו הם מטיילים עם צפי שהתחזקות הגשם בסביבות השעה 15:00 באותו היום. ש: כשאתה מדבר בשעה 12:03 על סיכוי לגשם קל עד בינוני באזור. מה המשמעות? ת: המשמעות היא כי מה שאני רואה במודלים, מצביע על ירידת גשמים קלים עד בינוניים. ובמקרה זה ראיתי סוכי לגשם עקב מערכות הסינופטיות הקיימות החמרתי את המודל בהעברה שלי לאביב, כדי להעביר לו את המסר" (עמ' 2, ש' 46 - עמ' 3, ש' 88).
לא למותר להזכיר, כי אף חלק מחברי הקבוצה המטיילת העידו כי הם דווחו במהלך הטיול על כך שצפוי גשם קל, טפטוף, בשעה 12:00 לערך, וכי בשעה 15:00 התחיל גשם חזק יותר. בעניין זה ראו למשל עדותה של שירה זהבי שסיפרה שבשלב מסוים אחד המכיניסטים אמר להם שבשעה 12:00 צפוי טפטוף ובשעה 15:00 יתחיל גשם חזק יותר (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 399, ש' 14-28).
שמשי העיד שבשלב מוקדם של המסלול אביב עדכן אותם שהוא בדק, שהמסלול בטוח ושצפוי גשם חזק אחר הצוהריים (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 267 ש' 15-24; עמ' 269 ש' 21-22).
284. בחקירתו אביב מסר ש "במהלך המסלול שלח לי אלמוג (לאופר, י' ל') הודעה שצפויה החמרה במזג האוויר כאשר ראיתי את ההודעה התקשרתי למיד לאלמוג אשר אמר לי שהגשם צפוי להתחיל סביב השעה 12:00 ולא סביב השעה 15:00 כפי שאמר לי מוקדם יותר בבוקר, סיפרתי לירין שמשי על השיחה עם ההימור וכאשר הגענו כל הקבוצה למעבר כביש 90 ביצע ירין תדריך לקבוצה שם נאמר כי צפוי להתחיל גשם בשעה 12:00... סביב השעה 12:00 החל לרדת גשם עצרנו ל3 דקות כדי להשים כיסויים על התיקים והמשכנו את ההליכה... " (ת/67, עמ' 3, ש' 39-45).
בחקירה נוספת מסר "לאור הבדיקות שעשיתי קיבלתי מידע שבאזור בו אנו מטיילים צפוי להתחיל לרדת גשם רק סביב השעה 15:00 אך לקראת השעה 10:00 עדכן אותי אלמוג לאופר שצפוי להתחיל גשם קל בסביבות השעה 12:00 וזה המידע שקיבלתי לעניין הגשמים" (ת/76, עמ' 12, ש' 366-368).
בחקירה נוספת "...ואלמוג נתן לי אינדיקציה לגשמים לתחילת היום. הוא אמר לי שגשמים יתחילו באזור שלוש ובמהלך היום סביב שעה 10:00 דיברנו והוא אמר שאמור להתחיל טפטוף קל בשעה 12. אכן כך היה. שאלמוג אמר שיתחיל טפטוף בדיוק בשעה 12 זה בדיוק מה שקרה וזה נתן לי תחושה שזה גורם שאני יוכל לסמוך עליו" (ת/101, עמ' 5, ש' 123-126).
כשנשאל בהמשך מדוע ראה בדבריו של לאופר כדברים מרגיעים אם כבר בשעה 12:00 עוד טרם הקבוצה נכנסה לנחל צפית החל לרדת גשם, השיב אביב "אני רוצה להתחיל צעד אחד לפני. ביום רביעי בערב כאשר דיברתי עם אלמוג והתייעצתי איתו כמה פעמים על מכמ הגשם ולמעשה בגללו או בזכותו החלטנו ללכת לישון בחניון הגמלים כי הוא אמר לי ששם לא אמור לרדת גשם כול הלילה. אכן כך קרה. בנוסף... הוא אמר שיתחיל טפטוף קל בשעה 12:00 וכן כך קרה והתחיל לרדת עלינו גשם מאוד קל. כשאמרתי את הדברים האלה זה... חיזק לי את התחושה שאלמוג יודע על מה הוא מדבר כי פעמיים הסתמכתי על הדברים שלו והוא צדק" (עמ' 18, ש' 646-660).
בחקירתו האחרונה אביב מסר "ההתייעצות שלי עם אלמוג הייתה בעיקר כדי להבין מה הסיכויים לירידת גשמים עלינו במהלך הטיול... ש: אם אתה הסתמכת על חוות דעתו של לאופר שאמר לך כי גשם משמעותי יהיה בשעה 15:00 ויהיה טפטוף בשעה 12:00 אתה למעשה קיווית שהחניכים יסיימו את הנחל לפני כן. ת: כן זה נכון, לאור קצב ההליכה בו הלכנו, וקצב ההתקדמות שלנו לאורך המסלול היה לי ברור שבאזור השעה 15:00 אנחנו נהיה קרובים לנקודת הסיום של אותו היום שהייתה אמורה להיות ליד עין תמר. ש: אני אומר לך כי לאופר אמר לך במספר הזדמנויות כי הוא לא מבין בשיטפונות ולא באגני ניקוז. לפיכך, אני אומר לך כי אתה לא הייתה יכול להסתמך על לאופר... ת: אני לא חולק על דבריו של לאופר, יובל המליץ מאוד להשתמש בלאופר כדי לקבל אינדיקציה לגשמים... ההתייעצות עם לאופר הייתה כדי לקבל הבנה על כמויות וגשמים באזור ולא שאלתי אותו לגבי סיכויי שיטפון באזור. ש: מתשובתך זו אני מבין כי לא הסתמכת על דעתו של לאופר לעניין שיטפון בנחל צפית, אלא רק לגבי אם ירדו עליכם גשמים בעת היותכם בנחל, האם כך פני הדברים? ת: שההתייעצות שלי עם אלמוג לאופר באותו היום הייתה כדי להבין את הסיכוי גשמים שירדו עלנו במהלך המסלול, לא שאלתי אותו על גשמים באזורים אחרים שיכולים להיות מסוכנים לנו, מאחר והבנתי מהראל שנחל צפית לא אמור לשטוף... כבר אמרתי כי לא הסתמכתי על לאופר בכל מה שקשור לסיכוי לשיטפון, ההחלטה לרדת לנחל הייתה בעקבות חיבור של כלל האינדיקציות כולל זו של אלמוג לאופר על כך שאם יהיה שיטפון בנחל הוא יהיה הרבה אחרי שנעזוב" (ת/88, עמ' 6, ש' 131-159).
כשעומת אביב עם כך שהוא שוחח עם לאופר בשעה 12:03 (ואף עם מטאוטק כ-20 דקות קודם לכן) הדבר נעשה לאחר שיובל שלח הודעה בקבוצה בה שאל במפורש לגבי השיטפונות הצפויים, השיב כי הוא לא זוכר ששוחח עם מטאוטק ועם לאופר בשעות אלה וכי בכל מקרה הוא למד לראשונה על כך שהנחל ישטוף רק מהשיחה עם נועם (עמ' 10, ש' 284-285).
עם זאת, בחקירה מוקדמת אביב אישר שהוא שאל את לאופר על אגן הניקוז של נחל צין וכי עשה כן "כדי להבין אם אנחנו יכולים לעבור את נחל צין בדרך חזרה לאזור עין תמר" (ת/ 64, עמ' 15, ש' 469-472).
285. בעדותו אביב התבקש להתייחס להודעה שמסר ללאופר בבוקר האסון על ההיערכות בנחל תמר ובנחל צפית וזה השיב "זה אחד הדברים הראשונים שאני עשיתי בבוקר, והמטרה הייתה לבדוק מה יהיה מזג האוויר בפועל עלינו באותו היום. תוך בעיקר התעסקות שלי עם הנוחות של הטיול, כלומר האם ירד עלינו גשם, ואם כן אז מתי" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 709, ש' 11-13). בהמשך חזר והבהיר כי הבדיקות עם לאופר היו בעיקר מטעמי נוחות של הטיול שכן "אנחנו הבנו באותה נקודת הזמן, עוד אחרי השיחה עם הראל, שהנחלים לא שוטפים... שתמר וצפית לא שוטפים, אז הבדיקות עם לאופר במקרה הזה, היו בעיקר כדי להבין מה תהיה הסיטואציה של מזג האוויר עלינו, האם ירד גשם ואם כן אז מתי" (עמ' 709, ש' 26-31).
בהמשך הוסיף אביב כי לאופר נתן לו גם ערב קודם תחזית לגבי מקום הלינה במכלאות הגמלים, בה הוא אמר שלא צפוי גשם, וזה בפועל מה שקרה ואביב הוסיף "אז גם זה נתן לי איזשהו ביטחון מאוד גדול, בזה שלאופר יודע מה הוא אומר" (עמ' 710, ש' 4-7). לעניין הביטחון שאביב קיבל בדרכו אל נחל צפית מהדיוק של התחזיות שקיבל עד עתה מלאופר ראו גם פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 735, ש' 12-19).
בהמשך אביב התייחס לתחזית הראשונה שלאופר שלח בשעה 07:18 בה ציין שאין חשש לגשמים באזור "אני זוכר, שבאותו הבוקר השמיים היו מאוד נקיים, וכשהוא כתב לי שאין חשש לגשמים, במידה מסוימת זה הרגיע, כי מן הסתם יותר כיף לטייל כשלא יורד גשם, מאשר כשמטפטף עליך" (עמ' 711, ש' 3-5).
בעדותו אביב התייחס להודעה שלאופר שלח בשעה 09:37 על אודות השינוי בתחזית וההחמרה הצפויה "אני חושב, שאני הרמתי לטלפון ברגע שאני ראיתי את ההודעה הזו, ואני לא זוכר באיזה שעה זה היה, נדמה לי שקרוב ל-10:00... הוא ענה לי לטלפון ואני שאלתי אותו במה מדובר... אז הוא אמר לי שאמור להתחיל טפטוף בשעה 12:00 וגשם יותר משמעותי בשעה 15:00... כשזו מבחינתו הייתה ההחמרה, ביחס להודעה מקודם" (עמ' 726, ש' 26 – עמ' 729, ש' 7).
אביב הסביר כי עדכון זה לא גרם לו לקבל החלטה לגבי המשך הטיול "זה לא משנה משהו משמעותי... זה לא גרם לי לקבל איזושהי החלטה שונה, אלא בעיקר להבין שיהיה עכשיו גשם בשעה, גשם קל אמנם, בשעה 12:00. זה משהו שאני זוכר גם, שכשהגענו למעבר כביש 90, אחרי שדיברתי איתו, אז מיד עדכנו גם את החניכים. היה חשוב לדבר איתם על זה שידעו שאמור לרדת גשם ב-12:00 אבל באופן אמתי זה לא שינה משהו משמעותי כי הייתה לנו... דרך להתמודד עם זה, בעזרת כיסויי התיקים וכו'" (עמ' 729, ש' 14-23; עמ' 773, ש' 8-11).
אביב חזר פעם אחר פעם על כך שלאופר אמר לו שבשעה 12:00 צפוי להיות טפטוף קל. כך למשל נשאל "... והוא מעדכן אותך שצפוי להתחיל גשם ב-12:00, קל עד בינוני, נכון? ת: אני זוכר שהוא אמר טפטוף קל" (פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 772, ש' 27-29; פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 733, ש' 25-27). כשנשאל מהי ההחמרה המשמעותית עליה עדכן לאופר אם רק מדובר בטפטוף קל השיב אביב שהחמרה זו מתייחסת לעדכון הקודם של לאופר לפיו אין חשש לגשמים (עמ' 773, ש' 12-25).
כשנשאל האם ההתייעצות עם לאופר נעשתה רק כדי לבדוק האם ירד על הקבוצה גשם מטעמי נוחות או שהתייעץ איתו בשל החשש לשיטפונות, השיב "אז באותו הבוקר, ההבנה הייתה שהנחלים שאנחנו הולכים לטייל בהם, קרי נחל תמר ונחל צפית, שהם בכלל לא שוטפים... אבל עדיין לאופר, ואחר כך גם מטאו-טק, היו הגורמים שידעו שהם, שאפשר לדבר איתם על מזג האוויר... וזו הסיבה... שפניתי אני ללאופר, ובדקתי אתו באופן ספציפי, ולא בהקשר של חשש לשיטפונות. כי אני לא שאלתי אותו פה על גשם באגן הניקוז, זה לא עניין אותי באותה נקודת זמן. עניין אותי בעיקר מה הוא מזג אוויר עלינו, בהקשר של הנוחות. ש: אז הפנייה ללאופר באותו הבוקר, לא הייתה בהקשר של לבדוק, האם יש חשש לשיטפון שם? ת: לא. ש: לא. למה אתה צריך לבדוק בעניין של נוחות? הרי ממילא אתם כבר התארגנתם להליכה בגשם. זה לא שעכשיו אתם תקבלו איזה מידע חדש, ואז זה מצריך, ממילא יש לכם בתיקים את הציוד נגד גשם וכו', וידעתם מראש. ת: אני חושב שזה איזשהו משהו, יש איזה רצון שתהיה וודאות מסוימת, נגיד למגויסים שנמצאים בטיול. אני זוכר ממש, שבתדריך אחד אמרנו לחבר'ה שיתחיל לרדת גשם בשעה 12:00 כמו שצפינו וממש נערכנו, זה נותן איזושהי וודאות..." (עמ' 714, ש' 8-30; פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 730, ש' 4-32; פרוט' מיום 12.02.2023, עמ' 720, ש' 22-26).
כן ראו תשובתו בהקשר זה: "אני אומר לך שכשהוא כותב לך את המשפט הזה, אתה ידעת בדיוק לנתב את זה לסכנה שהגשם יצור שטפון, ולא לנוחות שירד לכם גשם על הראש כשאתם מטיילים נכון? ת: אין לזה קשר בכלל כי לא שאלתי אותו על גשם באגן הניקוז, שאלתי אותו על גשם באזור שאנחנו מטיילים בו תמר וצפית, אז הוא אמר לי הגשם עלינו יתחיל טפטוף בשעה 12, זו לא הייתה שאלה שהמהות שלה להבין אם יש שיטפון או לא, אלא להבין האם ירד עלינו גשם או לא" (פרוט' מיום 12.02.2023, עמ' 758, ש' 28 – עמ' 759, ש' 2).

כשעומת אביב עם אמרת החוץ של לאופר (נ/11) ממנה עולה שבשיחה השנייה שהם ניהלו, בשעה 12:03, הוא שאל את לאופר לגבי חשש לשיטפונות באזור, משמע שהוא כן התייעץ עם לאופר בהקשר של שיטפונות ולא בהקשר של נוחות הטיול, השיב אביב "אני זוכר שבעיקר העסיק אותי אז, מה יהיה אחרי שאנחנו מסיימים לטייל בנחל צפית, היינו אמורים לעבור קטע קצר מאוד של נחל צין, אז שאלתי אותו באמת על אגן הניקוז של נחל צין, והוא השיב שהוא לא מכיר אותם... דווקא קראת בציטוט הזה שבתחילת השיחה אני שואל אותו על ברד ודברים כאלה כשזה יותר עניין אותי לחלק שבו היינו בזמן שדיברתי איתו. ואני זוכר שבאמת אחרי ההודעות יובל שלח בקבוצה, אז הרגשתי שאולי לא נתנו מספיק תשומת לב לחלק של נחל צין, ואז שאלתי אותו גם על אגני ניקוז וגם על שיטפונות שיכולים להיות בנחל צין כי שוב, בזמן אותה שיחה אני עדין, לגבי נחל צפית, בידיעה שהוא לא שוטף... ש: באזור... עולה מלאופר. ששאלת אותו על שיטפונות באזור. ת: צפית וצין הם אותו אזור. אני שוב, אני זוכר את התחושה שלי היטב באותו זמן לגבי נחל צפית שאין בו סכנת שיטפון, בזמן השיחה עם לאופר אני זוכר את המיקום. זה היה הרבה לפני השיחה עם נועם. חצי שעה, 35 דקות לפני. אז אני עדיין בידיעה שנחל צפית לא מעסיק אותי מבחינת הסיכוי לשיטפון אלא רק נחל צין" (פרוט' מיום 13.02.2023 עמ' 731, ש' 31- עמ' 733, ש' 12).
כשעומת עם כך שלא הזכיר את טעמי הנוחות בחקירותיו כסיבה לפנייה ללאופר ולמטאוטק כי אם הזכיר את טעמי הבטיחות, השיב שהוא "בהרבה מקומות אחרים הזכרתי שאת הדברים שבדקתי גם עם אלמוג וגם עם מטאו-טק, זה מצב של גשמים עלינו, ולא האם יהיה שטפון בנחל צפית. זה אני מציין בהרבה מאוד מקומות... דבר שני ברור, חלק מהגורמים האלה הם גורמים שקשורים גם לבטיחות" (פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 731, ש' 18 – עמ' 732, ש' 19).
כשנשאל מדוע התקשר ללאופר גם בשעה 12:00 אם כבר בשעה 10:00 לאופר עדכן אותו שיש החמרה וצפוי להיות גשם, השיב אביב "אמרתי כבר שהמטרה של השיחה הייתה לברר על אגני הניקוז של נחל צין. יובל כתב שם איזושהי הודעה 'תהיו ערניים לגבי שעות שבהן אנחנו אמורים לעשות את החצייה של נחל צין' וזאת הסיבה שהתקשרתי אליו" (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 735, ש' 6-11).
אביב אישר כי בשיחה השנייה עם לאופר, בשעה 12:03, הוא שאל את לאופר האם הוא יודע מה הוא אגן הניקוז של נחל צין (עמ' 742, ש' 25-26). בהמשך עדותו הבהיר כי הוא בירר עם לאופר מודעתו לאגן ניקוז של נחל צין בכך "שהיינו צריכים לצאת מנחל צפית, המשך המסלול היה אמור לעבור סביב השעות המאוחרות יותר בקטע הממש קטן של נחל צין, זו הסיבה שהתאמצתי בו, וגם את נחל צין ראיתי שוטף ערב לפני, אני גם יודע לפני כן שזה נחל הרבה יותר גדול... זו הסיבה שהתקשרתי לאלמוג בשעה הזאת. וגם יובל אני חושב כתב לפני כן איזושהי הודעה שממש תשימו לב לבין 3,4,5 הבנתי שהוא מתכוון שם" (פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 697, ש' 25 – עמ' 698, ש' 3).
כשהוטח בפניו שהוא התקשר ללאופר ולמטאוטק לאחר שראה את ההודעה של יובל בקבוצה בה שאל האם הם מאופסים על הגשמים וכו' אביב שלל זאת תוך שהוסיף "הוא שאל באופן כללי אם אנחנו מאופסים על גשמים ושטפונות... ש: ... מה שאני אומר לך שקרה זה שאחרי שאתה רואה את ההודעה שיובל שולח בשעה 11.25, שחם לכם, חם. שום דבר לא משתנה חוץ מההודעה של יובל, אתה פונה גם... למטאוטק וגם לאלמוג כדי לדבר איתם עניינים שקשורים למזג אוויר, נכון? ת: לגבי נחל צין, כן. ש: אתה דיברת עם מטאוטק לגבי נחל צין? ת: אני חוזר ואומר שלא התקיימה שיחה ביני לבינם ב-11.40 ועם אלמוג דיברתי ב-12 על נחל צין" (פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 700, ש' 11 – עמ' 702, ש' 6).
אביב נשאל מה הם המקורות עליהם נסמך בטרם נכנס אל נחל צפית וזה השיב "אז זה לאופר... אלמוג עם ההודעה... יש את אלמוג יש את מטאוטק... יש את ההודעה שיובל שולח באותו הבוקר... והשיחה גם עם הראל יום לפני כן... ואותה שיחה עם נועם ב-12:30" (עמ' 756, ש' 32 – עמ' 757, ש' 15; פרוט' מיום 12.02.2023, עמ' 727, ש' 21-33).
כשנשאל האם ביסס את החלטתו להיכנס לנחל צפית על העדכון של לאופר על אודות כך שהגשם צפוי להתחזק בשעה 15:00, קרי שלוש שעות מאוחר לשיחה שקיימו בשעה 12:00, שהרי לטענתו לא התייעץ עם לאופר בהקשר של שיטפונות, השיב "שוב, הידיעה הזאת של לאופר, של אלמור, לא עמדה בבסיס קבלת ההחלטה כאיזשהו גורם יחיד. ש: מה זה לא יחיד? הוא אחד מהגורמים? ת: זה מה שאני רוצה להגיד. גם האינדיקציה ממנו, גם האינדיקציה ממטאו-טק גם מהראל, זה התחבר, כל הדברים האלה יחד, להבנה שכשאנחנו נמצאים בצפית אז אנחנו לא בסכנה... ניסיתי להסביר לפרקליט שלא הסתמכתי עליו באמת בהקשר של שיטפון או לא שיטפון בנחל צפית כי זה לא דברים שבדקתי איתו. אני זוכר שזה כן התחבר לי, כל האינדיקציות יחד, כמשהו שאפשר, זה תמך לי באיזשהו אופן... אבל כשנועם אמרה לי 'תוך שעה תצאו, ויכול להיות שיש שיטפון', הנחתי שאולי יש שיטפון בהמשך ואז זה כן התחבר לי עם גשם משמעותי שהתחיל בשלוש. הנחתי שאם יהיה שיטפון אולי הוא יהיה בשעות אחר הצהריים, הרבה אחרי שנהיה שם. לכן אני אומר שלא התבססתי על זה אבל זה כן היווה איזה משהו נוסף בתוך מערך השיקולים" (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 735, ש' 29 – עמ' 737, ש' 5).
אביב אישר שהוא לא עדכן את יובל על אודות השיחה עם לאופר משעה 10:03 בה הם שוחחו על ההחמרה המשמעותית במזג האוויר הצפוי, והסביר שהוא לא ראה בדברי לאופר כ"איזשהו משהו יוצא דופן בשביל לעדכן את יובל, הרי לטייל בגשם זה היה משהו שתכננו והיינו אמורים לעשות, אז לא היה בזה משהו שהוא שונה בתכלית מהתנאים לקיים טיול באופן כללי" (פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 691, ש' 9-28; פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 772, ש' 1-17).
בהמשך עדותו הוסיף "לתחושתי, באותה נקודת זמן בסוף לא עדכנתי את יובל ויש לזה סיבה מנקודת מבטי פשוטה. אני לא הרגשתי, שבאינדיקציות שקיבלתי ממטאו-טק או לאופר, וגם לא דרך נועם, לא הרגשתי שיש פה איזשהו משהו שהוא חידוש, לעומת מה שדיברנו כל השבוע. כלומר לי זה היה בדומה לתכנית שעשינו כל הזמן, שנועם מדברת עם גורם מזג האוויר ומעדכנת אותי בסוף זה לא דומה אחד לאחד לנחל צהלים, אבל אני לא הרגשתי פה איזשהו חידוש, שדרוש ממני אישו מיובל בשביל להמשיך הלאה... אבל אחר כך כשיובל שלח הודעות, זאת אומרת ידעתי שבאזור 11:30, כן, הוא בעניינים הוא מעודכן, הוא שואל ונועם מדברת אתו... זה לא שהוא היה מחוץ לתמונה" (פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 779, ש' 14-28).
אביב אישר שלמעשה הוא לא עדכן את יובל וגם לא את הראל בתחזיות שקיבל באותו יום מלאופר או ממטאוטק (פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 772, ש' 21-23).
לצד זאת, אביב העיד כי הוא עדכן את נועם בזמן שהם נפגשו במעבר כביש 90 לגבי האינדיקציה שקיבל מלאופר על אודות ההחמרה הצפויה וכן שייתכן שהוא גם עדכן אותה על השיחה השנייה עם לאופר, במהלך השיחה שבין נועם לאביב (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 749, ש' 11-17).
יצוין, כי ביטוי לכך שאביב עדכן את נועם לגבי ההחמרה הצפויה כפי שנמסר לו מלאופר ניתן למצוא בהודעת נועם בקבוצה בה השיבה לשאלת יובל האם הם מאופסים על גשמים ושיטפונות "כן... אמור להתחיל טפטוף ב12 ב3..." (ת/2, עמ' 22).
יצוין, כי אביב אישר שבחקירותיו הוא זכר בעיקר את השיחה שערך עם לאופר ב-10:00 בבוקר לערך ולא את השיחה השנייה שנערכה בשעה 12:00 בצוהריים, ואף לא הכחיש טענת ב"כ יובל כי לא ציין באף אחת מהחקירות ששוחח פעמיים עם לאופר, אך הבהיר שלא היה לו מה להסתיר ביחס לשיחות שקיים עם לאופר (פרוט' מיום 16.01.2023, עמ' 687, ש' 5 – עמ' 690, ש' 10).
286. לסיכום פרק זה, ניתן לומר כי אביב הסתמך על המידע שקיבל מלאופר במספר שלבים ובמספר היבטים.
ראשית, אביב הסתמך על התחזית הראשונה ששלח לאופר ביום האסון, בשעה 07:18 בה ציין לאופר שאין חשש לגשמים באזור. תחזית זו, לצד התחזית שיובל שלח בשעה 07:53 על החלשה בצפי השיטפונות וההפוגה שתימשך עד שעות אחר הצוהריים בגשמים, יחד עם מזג האוויר שהיה בפועל של שמיים כחולים ושמש בשמיים, הם אלו שהובילו את אביב לצאת אל הטיול.
שנית, ממקבץ הראיות והעדויות עולה כי לאחר שאביב קיבל את עדכון התחזית מלאופר בשעה 09:37 ושוחח עמו בשעה 10:03 על אודות כך, אביב הבין כי בשעה 12:00 לערך צפוי טפטוף והתחזקות של הגשמים החל משעה 15:00 לערך.
אכן קיימת סתירה בין אביב שמסר שלאופר עדכן אותו שבשעה 12:00 צפוי להיות טפטוף לעומת לאופר שמסר שעדכן את אביב שבשעה 12:00 צפוי להתחיל גשם קל עד בינוני, ואולם גרסתו של לאופר בעניין זה לא הייתה אחידה כעולה מאמרתו הראשונה (נ/11), שהוגשה לצורך הוכחת סתירות. לא זו אף זו, בזמן אמת, בחציית כביש 90, אביב עדכן את חברי הקבוצה ואף את נועם, שבשעה 12:00 אמור להתחיל טפטוף ובשעה 15:00 אמור להתחזק או להתחדש הגשם (ראו למשל הודעת נועם בקבוצה בשעה 11:31 [ת/2, עמ' 22]), וקשה להניח שאביב יעוות את הנתונים שקיבל. מן האמור הגעתי לכלל מסקנה כי למצער אביב הבין כי בשעה 12:00 לערך צפוי טפטוף והתחזקות של הגשמים החל משעה 15:00 לערך.
מהעדויות עולה כי בשלב זה אביב לא נראה מוטרד מחשש לשיטפון בנחל תמר או בחל צפית. כזכור, לאופר סיפר כי השיחה שנערכה ביניהם בשעה 10:03 לא עסקה ברובה בענייני מזג האוויר כי אם על הטיול ומי מטייל וכו'.
לעומת זאת, נראה כי השיחה השנייה שנערכה בין אביב ללאופר בשעה 12:03, שיחה אותה יזם אביב כשחייג ללאופר בשעה 11:30 ולא נענה, כבר עסקה יותר במזג האוויר, ונראה כי אביב היה מוטרד יותר ממזג האוויר. כזכור לאופר סיפר שאביב ביקש את התחזית ברמת פירוט של שעות. עוד יש לזכור כי הניסיון של אביב ליצור קשר עם לאופר בשעה 11:30 נעשה כחמש דקות בלבד לאחר שיובל שולח בקבוצה הודעה "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם?" (ת/2, עמ' 22).
בנוסף, שיחה זו נעשית בצמוד לשיחה שיזם אביב עם מטאוטק.
כזכור, אביב טען בעדותו כי תכלית השיחות שקיים עם לאופר ועם מטאוטק הייתה מטעמי נוחות ולא מטעמים הקשורים לחשש משיטפון. גרסה זו של אביב מעלה קשיים של ממש. ראשית, מדובר בגרסה כבושה שאין לה זכר בחקירותיו. שנית, אם כבר קיבל העדכון מלאופר בשיחה הקודמת על צפי הגשמים מה לו להתקשר פעם נוספת בעניין בחלוף כשעתיים? מה עוד שממילא הקבוצה נערכה מבעוד מועד לטייל בגשם. שלישית, עיתוי השיחה השנייה ללאופר, בסמוך לאחר ההודעה ששלח יובל בה שאל האם הם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים, יותר ממעלה תמיהה באשר לתקפות הגרסה של אביב לפיה יצר קשר עם לאופר אך מטעמי נוחות. רביעית, בשיחה השנייה בירר אביב עם לאופר האם הוא מבין בשיטפונות והתעניין אף לגבי אגן ניקוז, שאלות המתכתבות עם ההודעה הנ"ל שיובל שלח זמן קצר קודם לכן.
כאן המקום להתייחס לכך שגם גרסת אביב לפיה בשיחה השנייה עם לאופר הוא בירר עימו מהו אגן הניקוז של נחל צין היא גרסה שאביב לא היה קוהרנטי לגביה. אף שבאחת החקירות אביב אישר כי ערך בירור עם לאופר ביחס לאגן נחל צין (ת/64, עמ' 469-472), ברוב חקירותיו הוא כלל לא זכר את השיחה השנייה עם לאופר, מה עוד שכשלאופר עצמו העיד שבשיחה השנייה אביב שאל אותו ביחס לאגן הניקוז של נחל צין, ב"כ אביב ניסה להציע ללאופר שאולי הוא טעה בעניין והבירור נעשה ביחס לנחל צפית ומקור הבלבול הוא באות צ' שיש בשם שני הנחלים (פרוט' מיום 5.1.2021, עמ' 267).
בנוסף, אף טענת אביב שהוא ערך בירור עם לאופר על אגן נחל צין בעקבות ההודעה של יובל היא מוקשת. זאת, לא רק בגלל לוחות הזמנים (ההודעה של יובל בה הזכיר לראשונה את נחל צין היא משעה 12:47 [ת/2, עמ' 23] וההודעה של יובל על ניתוח אגנים היא משעה 11:43 [ת/2, עמ' 22] בעוד שאביב ניסה להשיג את לאופר כבר בשעה 11:30 [ת/41] כשלבסוף הם שוחחו בשעה 12:03), אלא גם משום שאביב הכחיש בעימות שערך עם יובל שראה את ההודעה של יובל על ניתוח האגנים משעה 11:43 והוא נחשף אליה רק עתה בזמן העימות (ת/92, עמ' 25, ש' 44 – עמ' 26, ש' 25), אף שיצוין שבחקירותיו אביב מסר שהוא לא זוכר אם ראה את ההודעות של יובל משעה 11:25 ו-11:43 (ראו למשל ת/83, עמ' 88, ש' 222-233).
לצד כל האמור יש לזכור כי לאופר עצמו העיד על כך שאביב בירר איתו על אגן הניקוז של נחל צין, כאשר לאופר עצמו לא חבר בקבוצה שבה התקיים השיח בין יובל לנועם בעניין ההיערכות והבירורים שיש לעשות לקראת חציית נחל צין, וכאמור, אביב כבר באחת מחקירותיו הראשונות אישר עניין זה. לפיכך, ובהעדר כל מניע של לאופר להמציא נתון שכזה, יכול והשניים אכן שוחחו בשיחה השנייה גם על אגן נחל צין. נתון שכזה מלמד כי אביב, גם בשלב זה לא מיקד את השיחה עם לאופר על חשש משיטפון בנחל צפית, שהרי לו חשש משיטפון בנחל צפית יכול היה באותו אופן לשאול את לאופר על היכרותו עם אגן נחל צפית, והוא לא עשה כן.
על כך שאביב היה פחות מוטרד מחשש לשיטפון בנחל צפית ניתן ללמוד גם מכך שהוא ביקש לבדוק עם לאופר האם צפוי ברד, והרי ברי כי בירור על ברד הוא בירור פחות רלוונטי וישיר לחשש משיטפון. בנוסף, מדבריו של לאופר עצמו עלה כי נראה שמה שהטריד את אביב זה הברד שעלול לרדת ולא שיטפון. בעניין זה לאופר ציין כאמור שאביב סיים את השיחה השנייה ביניהם, בשעה 12:03, באמירה "אם אין חשש מברד הכי הרבה נירטב". דברים אלה מותירים ספק האם אביב באמת חשש משיטפון בנחל צפית באותה עת.
עוד ניתן לקבוע כי אביב לקח בחשבון, עת החליט להיכנס לנחל צפית, גם את המידע שקיבל מלאופר, ובפרט שהגשמים אמורים להתחזק החל מהשעה 15:00, וזאת לצד יתר הנתונים שהוא קיבל ממקורות נוספים.
כן קיבלתי את גרסת אביב לפיה הדיוק של התחזיות הקודמות של לאופר (התחזית מהערב שקדם לאסון על כך שלא ירד גשם במקום הלינה והתחזית על כך שטפטוף יחל בשעה 12:00) נסכו בו ביטחון גם ביחס לתחזית לאופר על כך שהגשמים יתחזקו רק בשעה 15:00. ודוק, עובר לכניסה לנחל צפית, על הקבוצה ירד טפטוף של גשם.
התחזיות והעדכונים ממטאוטק
287. כזכור, כבר ביום שקדם לאסון, בשעה 12:10, אביב קיבל ממטאוטק תחזית מזג האוויר לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 25-26/04/18 כפי שביקש אביב, כאשר התחזית ל"יום חמישי 26.04.18 מזג אוויר כלכלי: בוקר מעונן בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (ת/153). אביב מקבל את המייל בשעה 12:20 (ת/154).
בבוקר יום האסון, בשעה 08:10 אביב מתקשר למטאוטק ומשוחח עם החזאי התורן זאדה (ת/97 דיסק פלט שיחות של אביב, ש' 127-131).
בשעה 09:55 אביב מקבל ממטאוטק תחזית מהשעה 10:00 של יום זה. בכותרת התחזית נכתב "תחזית לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 26/04/18". בהמשך מצוין כי "מזג אוויר כללי: בוקר – מעונן חלקית בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (נ/55, נ/55א').
בשעה 11:41 שוחח אביב עם מטאוטק במשך 57 שניות (ת/97, ש' 131).
כן ראו חקירת אביב ת/64, עמ' 8 ש' 26, בה ציין כי שוחח ביום האסון פעמיים עם מטאוטק.
288. מטעם מטאוטק העידו מספר עדים. הראשון הוא זאדה. זאדה העיד כי הוא עובד כחזאי בחברת מטאוטק מזה מספר שנים; בחברה הנותנת, בין היתר, שירותי חיזוי מזג אוויר לארגונים ציבוריים, לחברות פרטיות, לעיריות, למועצות ולגורמים פרטיים קבועים או מזדמנים (פרוט' מיום 14.07.2021, עמ' 205, ש' 33 – עמ' 206, ש' 21). בהמשך, הוסיף כי יש שלוש "סקלות" המתייחסות לתחזית שיטפונות – קלה, בינונית, כבדה. כן הוסיף שתחזית השיטפונות העיקרית שהחברה נותנת, היא לחדר המצב של משרד החינוך (עמ' 207, ש' 1-11).
באשר לקשר עם המכינה העיד כי הקשר נוצר ביום שבו הוא לא עבד, והוסיף "כשהתקשרו מהמכון למנהיגות, אז מי שהיה אמור לקבל את השיחה ולבצע אותה, זה היה צחי, אבל הוא היה, הסתכלתי לעברו, אני זוכר, ואני ראיתי שהיה מאוד מאוד עסוק, ומאוד שקוע בתחזית שהוא היה צריך להוציא, אז באופן, ונקרא לזה חברי שוחחתי עם אותו אדם ממכון מנהיגות... הוא הציג את עצמו... ואמר לי... שהוא קיבל מאתנו שירותי חיזוי לאזור צהלים, הוא מבקש לדעת מה מזג האוויר. ואמרתי לו מיד שמזג האוויר היום הוא מזג אוויר של גשם ושיטפונות, והוא אמר לי שהוא יודע כי הוא קיבל את התחזית, אבל הוא רוצה לטייל באזור אחר, באזור תצר, ואמרתי לו שגם באזור תמר זה אותו הדבר, גשם ושיטפונות... ש: ומתי הייתה השיחה הזאת? ת: היא הייתה בבוקר, בבוקר היא הייתה של יום האסון... אני חושב ש-08:00 ומשהו... בשיחה הזו הוא אמר שהוא מקבל מאתנו חיזוי לאזור צהלים... ואמרתי לו שבאזור נחל צהלים יש גשם ושיטפונות היום, והוא אמר לי, כן, אבל אני הולך לטייל באזור אחר, ואמרתי לו שזה אותו הדבר, גשם ושיטפונות. ופה חרגתי ממה שנהוג אצלנו בחיזוי, שלא לבוא ולקבל במקום הלקוח החלטות של מה לעשות, אנחנו די שמים קו ברור מאוד בנושא הזה. אבל פה נראה לי אולי קצת מוזר, שכל העולם מדבר על כך שמזג האוויר הוא מזג אוויר סוער, וצפויים שיטפונות, ודיברו על זה אני חושב בתקשורת, בכל מקום דיברו על זה ומישהו רוצה לטייל, אז אמרתי לו פשוט, תשמע, זה לא יום לטיול בחוץ, כדי שהדברים יהיו מאוד מאוד... עם סימני קריאה נקרא לזה" (עמ' 207, ש' 22 – עמ' 208, ש' 32).
בהמשך הוסיף כי בשיחת הטלפון עם אביב "אמרתי חשש לשיטפונות וגשם, המילה כבד לא נשמעה. מה שכן, אני כן הוספתי את האמרה הזו, שזה לא יום לטיולים בחוץ, כדי שהדברים יהיו ברורים, כדי שהפרשנות תהיה מאוד מאוד ברורה לצד השני" (עמ' 219, ש' 1-6).
בהמשך הוסיף זאדה "אחרי השיחה אני מסרתי לצחי (וקסמן, חזאי נוסף ממטאוטק, י' ל') שהתקשרו ממכון למנהיגות, וביקשו את התחזית... ואמרתי להם שאין להם מה לחפש בחוץ, ומפה צחי היה אמור לקבל את ה-lead ולהוציא את התחזית מאוחר יותר. ש: ומה אתה ביקשת מצחי לעשות? ת: אני לא ביקשתי ממנו שום דבר. רק מה שנקרא, אמרתי לו שלקוח שרוצה להוציא לו תחזית דיבר אתי" (עמ' 219, ש' 11-20). בהמשך הוסיף כי "ואני נתתי לו (לצחי, י' ל') תחזית, ושהוספתי גם שאין לו מה לחפש בחוץ... ומה אמר צחי כשאמרת לו את כל זה? ת: הוא לא הגיב במילים" (עמ' 256, ש' 6-11).
זאדה העיד כי בתחזית שיצאה בבוקר האסון לחדר המצב של משרד החינוך (תחזית שלא יצאה על-ידו אך הוא ראה אותה) היה חלון ראשון של הסתברות בינונית לשיטפונות עד לשעה 11:00 באזור הרלוונטי, והסתברות כבדה לשיטפונות החל מהשעה 11:00 ואילך (עמ' 217, ש' 31 – עמ' 218, ש' 14; עמ' 256, ש' 15 – עמ' 257, ש' 17).
זאדה העיד כי הוא עצמו הוציא תחזית למועצה אזורית תמר בבוקר יום האסון בה ציין שיש חשש כבד לשיטפונות באזור הרלוונטי, ואישר כי תחזית זו לא הגיעה לאביב (ת/149, עמ' 221, ש' 2 – עמ' 222, ש' 30; פרוט' מיום 13.09.2021, עמ' 241, ש' 18-19).
זאדה הבהיר כי מבחינת חיזוי, מזג האוויר היה קל מאוד לחיזוי, שכן תצורת האוויר הייתה של מה שמכונה "אפיק ים סוף" (עמ' 210, ש' 3-10; פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 304, ש' 24-27), וכן שבכל האזורים המועדים לפורענות של שיטפונות, אזור המועצה האזורית תמר שמשתרע מעין גדי בצפון עד קו ערד במערב ועד עין חצבה בדרום, היו צפויים להיות שיטפונות נרחבים (עמ' 213, ש' 19 – עמ' 217, ש' 3).
זאדה העיד שאין הבדל בין נחל תמר לנחל צפית מבחינת התחזית שהם מוציאים לעניין שיטפונות, תוך שהסביר שהתחזית שהם נותנים היא תחזית לאזור ולא לנקודה מסוימת (עמ' 224, ש' 28 – עמ' 225, ש' 3; עמ' 232, ש' 11-19).
בהמשך, כשנשאל על ההבדל בתחזית לשיטפונות שמטאוטק מוציאה בין נחל צאלים לבין נחל צפית, השיב "באותה מערכת גשם שהיתה לנו, מזג האוויר היה ממש אותו הדבר, עם אותה רמת הסיכון לשטפונות. כמו שגם ציינתי מקודם, החל מבקעת הירדן ועד אילת, וכל הנגב... ש: התחזית מבחינת החשש לשיטפונות? ת: כבר בכל האזורים. ש: זאת אומרת זהה בין נחל צהלים, ת: זה זהה התחזית זהה, כן, כן... ש: רגע. הוא זהה לנחל צהלים, לנחל תמר ולנחל צפית? ת: כן. כן" (עמ' 225, ש' 4-24).
בחקירה נגדית אישר זאדה כי גם תחת התחזית לאזור מועצת תמר יש חלוקה לשני אזורי משנה, וכן שצאלים לא נמצא באותו אזור משנה של נחל צפית. כן אישר כי היה שוני מסוים בין התחזית שיצאה ביחס לנחל צאלים לבין התחזית שיצאה לאזור נחל תמר ונחל צפית (עמ' 259, ש' 2 – עמ' 260, ש' 13). בהמשך הוסיף כי המרחק בין נחל צאלים לנחל צפית הוא של כ-20-25 ק"מ פלוס מינוס בקו אווירי (עמ' 260, ש' 24-32), כי לעיתים התחזית שניתנת לנחל תמר וצפית שונה מהתחזית שניתנת לנחל צאלים (עמ' 261, ש' 6-9) וכן שנחל צאלים יכול להיות נפרד מבחינה מטאורולוגית מנחל תמר ונחל צפית (עמ' 271, ש' 17-18) ושבאופן עקרוני יכולה להיות שונות בתחזית בנחל צאלים לתחזית בנחל תמר (עמ' 274, ש' 14 – עמ' 275, ש' 4). לצד זאת הוסיף כי באותו היום מזג האוויר היה נכון לשני האזורים (עמ' 272, ש' 14-17).
ביום עדותו השני כבר הוסיף "ש:..זאת אומרת, יכולה להיות שונות בתוצאה, מבחינת שיטפון, ממש באותו אזור ובנחלים ממש צמודים, נכון? ת: יכול להיות. למרות שהתחזית היא תחזית דומה לשני הנחלים, התחזית שתינתן תהיה דומה" (פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 306, ש' 1-8). בהמשך אישר זאדה כי שאלת השיטפון תלויה למעשה בגשם שיורד באגן הניקוז של כל נחל (עמ' 307, ש' 23-27), וכשנשאל מהי אם כן המשמעות שהתחזית לשיטפון בנחלים צמודים תהיה זהה אם אגני הניקוז שלהם יכולים להיות במקומות שונים, השיב שבשל כך התחזית לשיטפון לא ניתנת מתוך התייחסות לנחל ספציפי אלא לאזור רחב (עמ' 308, ש' 1-16).
כשנטען כלפיו שאין לו מומחיות או הכשרה במסגרת העבודה לחזות שיטפונות, ונשאל האם הוא נוהג לתת תחזיות גם לעניין שיטפונות, חשש לשיטפונות וכו', השיב "התשובה היא כן, אנחנו נותנים חשש לשיטפונות... באופן קבוע. הלקוח המרכזי שלנו לנושא השיטפונות, זו החברה להגנת הטבע כשהיא בעצם קבלן המשנה של חדר המצב של משרד החינוך, שכל הטיולים של התלמידים במדינת ישראל וכל הטיולים של תנועות הנוער עוברים דרך אותו חדר מצב. ש: זאת אומרת בעבודה השגרית שלך, אתה נותן תחזיות לשיטפונות? ת: בוודאי. אנחנו נותנים תחזית להיתכנות לשיטפונות, ודיברתי מקודם על שלושה מדרכים, קל בינוני וכבד, מספר פעמים ביום למשך המון שנים... התוצר של השיטפונות זה הגשם... ומתוך הגשם החזוי והצפוי, לפי מה שבדקת, אתה מעריך מה ההסתברות שיהיו שיטפונות. אבל להגיד לך שאנחנו יודעים בדיוק לאיזה נחל זה יקרה ולאיזו מהירות המים יירדו, ממש ממש אנחנו לא יודעים. זה לא התחום שלנו, זה תחום של הידרולוגים וזה תחום של גאולוגיים" (עמ' 227, ש' 8 – עמ' 228, ש' 7). בהמשך עדותו הבהיר שהוא מומחה להיתכנות לגשם ולהיתכנות כללית לשיטפונות (עמ' 251, ש' 14-19).
זאדה העיד שבתחזיות של גשם ושיטפונות הם נוהגים לקחת מרווח ביטחון נוסף לתחזית, בשל המגבלות של המודל באופן כללי והמודל באזור מדינת ישראל בפרט, וכן שחרף המגבלות הם לא מפספסים בתחזית במובן זה שהם חוזים שלא יהיה שיטפון ופתאום יש שיטפון להבדיל ממצב שבו הם חוזים שיהיה שיטפון כשלבסוף לא היה שיטפון (עמ' 234, ש' 15-28); כי התחזית שמטאוטק נתנה לגבי יום האסון התממשה; כי אין לחזאים יכולת לחזות מיקום מדויק וזמן מדויק של שיטפון (עמ' 235, ש' 6-15; פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 305, ש' 12-20) וכן שתחזית יכולה להשתנות במהלך שבוע מטבעה של תחזית (עמ' 279, ש' 19-23; עמ' 283, ש' 26).
כן העיד כי במהלך השיחה עם אביב "השם צפית לא נשמע בכלל באוזני, לא שמעתי את המילה צפית" (עמ' 230, ש' 17-20; עמ' 247, ש' 33). כן ציין בהמשך כי השירות שמטאוטק נתנה למכינה, כלקוח מזדמן, כלל הוצאת "תחזיות פעם ביום, ואם הם רוצים לשאול שאלות אז הם מוזמנים להתקשר" (עמ' 236, ש' 15-20). בהמשך נשאל על-ידי ב"כ יובל, בהקשר זה של השירות שהם נותנים "ש:... מי שמקבל את התחזית... יכול להתקשר אליכם בכל רגע נתון ולקבל תשובה לשאלה, האם יורד גשם או לא יורד גשם... ת: אם אדם מתקשר. שקיבל תחזית, וישאל אותנו האם יורד גשם, אז יגידו לו האם יורד גשם... אנחנו נענה לו האם יורד גשם, אני מניח... אני מניח שאנחנו נענה לו. אני לא נתקלתי במקרה כזה, אז אני לא יכול להעיד על מקרה כזה... וזה גם לא היה במקרה הזה" (עמ' 253, ש' 1-18).
זאדה התייחס בעדותו למספר הפעמים ששוחח עם אביב "ש: ... כמה פעמים אתה דיברת עם אותו אדם מהמכינה? ת: אני דיברתי איתו פעם אחת, והזכרתי בשיחה שלי עם החוקר במשטרה, שיכול להיות שהוא התקשר פעם נוספת, אבל אני לא דיברתי אתו בכלל על מזג האוויר, מקסימום אולי העברתי אותו לעמדה השנייה שנתנה את התחזית. אבל שוב, זה לא בהכרח, אני לא בטוח בזה ב-100 אחוז, אני חייב להגיד... על שיחה בנושא של מזג אוויר, אני דיברתי עם אותו אדם למכון למנהיגות פעם אחת בלבד" (עמ' 230, ש' 17-32).
בהמשך הוסיף כי "... במהומהם היה זכור לי שכנראה הוא התקשר פעם נוספת וביקש לשאול על התחזית... ואז אני העברתי את השיחה לעמדה של צחי, כשהוא בעצם הוציא את התחזית בכתב... כי בעצם צחי היה אמון על התחזית הזו. ש: אז למה אתה בכלל דברת איתו בבוקר? ת: כי השיחה הגיעה, שוב, ציינתי את זה בבוקר... הייתי צריך להעביר את התחזית לצחי, אבל אני ראיתי שצחי מאוד מאוד קשוב ודרוך בכתיבת איזושהי תחזית, אז מתוך אהדה חברית פשוט נתתי לו את תחזית מזג האוויר" (עמ' 231, ש' 6-17).
כן ראו דבריו בעדותו מיום 13.09.2021 לפיהם הוא בטוח שתיאם עם אביב שיחה אחת, ולגבי השנייה הוא רק מעריך (עמ' 245, ש' 20). בהמשך של אותה עדות הוא אישר את דבריו בחקירה לפיהם "אני לא זוכר שהוא אמר בדיוק מה הוא רוצה" (עמ' 246, ש' 20 – עמ' 247, ש' 1), וכן ש"הוא אמר לי שהוא הולך לטייל באזור תמר ואז הוספתי לו שזה אותו דבר ויש שם שיטפונות" (עמ' 247, ש' 15-17).
בהמשך אישר שלמיטב זכרונו אביב "ביקש מזג אוויר, באופן כללי, עבור טיול באזור נחל צאלים, כפי שציין במשטרה" (עמ' 249, ש' 13-20), ובהמשך הוסיף "התחזית המקורית שהתבקשה ביום רביעי הייתה תחזית לנחל צאלים. כשהתקשר אביב ודיבר איתי, הוא אמר לי שהם קיבלו תחזית, ביקשו תחזית עבור נחל צאלים. מתוך הדברים האלו אני מבין שרוצה תחזית לנחל צאלים היום ואני אומר לו שהיום זה לא יום לפעילות, כי יש שם גשם ושיטפונות...ואז מוסיף אביב ואומר: אני יודע, אבל אנחנו מטיילים באזור אחר, באזור תמר, ואני רוצה לדעת תחזית לאזור תמר. אני אומר לו אותו דבר, גשם ושיטפונות" (עמ' 252, ש' 3-14).
בהמשך זאדה אישר כי בשיחה שלו עם אביב "אני לא אמרתי לו חשש כבד (חשש לשיטפונות, י' ל'), אמרתי לו שזה לא יום לפעילות בחוץ... ש: בתחזית הכתובה יש רובריקה: 'סיכוי לשיטפונות'... 'ביום חמישי חשש כבד'... האם אתה אמרת את זה לאביב? ... ת: במקום המילה 'חשש כבד', ביטאתי את זה בצורה הרבה יותר מהותית בכך שאמרתי לו שזה לא יום לטיולים בחוץ'... אמרתי לו שזה לא יום לפעילות בחוץ, בגלל גשם ושיטפונות זה, בעצם, העניין" (פרוט' מיום 13.09.2021, עמ' 244, ש' 3 – עמ' 245, ש' 10). עם זאת, בהמשך מסר גרסה קצת שונה, במסגרתה אישר דבריו במשטרה בהם שלל שאמר לאביב משהו מעבר לכך שזה לא יום לטיולים, לרבות כך שלא אמר לו שזה בגלל שיטפונות (עמ' 294, ש' 1 – עמ' 295, ש' 11).
כשנטען כלפי זאדה שלאחר השיחה איתו אביב היה בתחושה שהוא יכול להמשיך לטייל באזור שבו הוא נמצא, השיב זה "תשאל אותו, לא אותי. נשמע לי מאוד, מאוד מוזר" (פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 316, ש' 5-8). כן הכחיש זאדה שהוא אמר לאביב שצפויים גשמים בשעות אחר הצוהריים (פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 317, ש' 2-11).
לצד זאת אישר זאדה שיכול ואביב אמר לו בשיחה שהוא "כבר בשטח" (פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 317, ש' 12-24).
זאדה אישר בעדותו כי גם לאחר שאביב ביקש ממנו תחזית לאזור נחל תמר, נשלחה אליו תחזית לאזור נחל צאלים אך הוסיף כי לא הוא זה ששלח לאביב את התחזית לנחל צאלים אף שיודע שהיא יצאה (עמ' 272, ש' 30 – עמ' 273, ש' 6). בהמשך הוסיף כי הגם שלא יודע מה היה תוכנה של התחזית ששלח צחי ביחס לנחל צאלים (עמ' 276, ש' 6), הוא עצמו יודע כי מדובר באותה תחזית שהתייחסה לכלל האזור כפי שלמד מהתחזית שיצאה בבוקר לחדר המצב ואשר אותה ראה (עמ' 276, ש' 13-15).
זאדה הוסיף כי "אני אמרתי לצחי, הזכרתי לצחי שיתקשר לאביב ושנתתי לו תחזית לגשם ושיטפונות ואמרתי לו שהוא ביקש תחזית גם לאזור נוסף ובלי שנקבתי בשם תמר...ש: אתה מודה לראשונה שעשית מעשה שלא ייעשה, אתה אומר שהוא דיבר איתך על תמר, אביב, ואתה הולך לצחי ואתה לא מזכיר לו את תמר, אתה מזכיר נחל אחר. למה? זה חמור. ת: לא, ממש לא...מבחינתי, כמו שאני ראיתי...כל אזור המועצה האזורית תמר הוא אזור...ש: על דבר אחד אין מחלוקת, שאתה אומר שהוא דיבר איתך על תמר ואתה, באופן מפורש, דיברת עם צחי וקסמן על צאלים ולא על תמר. ת: דיברתי איתו על נחלים באזור. ש: לא...ת: אוקי. את המילה תמר לא הזכרתי...ש:...אבל דבר אחד תסכים איתי, לא אמרת לו, לצחי, שאביב, הבחור הזה, ביקש תחזית על תמר. את זה לא אמרת לו. ת: אני אמרתי את זה קודם שלש פעמים" (פרוט' מיום 13.9.2021, עמ' 289, ש' 24 – עמ' 291, ש' 27). בהמשך לכך חזר זאדה והסביר שבאופן כללי ובהתאם לנהלים שלהם מי ששוחח עם אביב הוא זה שהיה אמור להוציא לו התחזית (עמ' 292, ש' 4-12).
זאדה התבקש להתייחס לתחזית שעל-פי הנטען ניתן ללמוד ממנה שביום האסון משעה 15:00 תהיה התחזקות של הגשמים וחשש לשיטפונות וזה ציין כי "זה לדעתי לא מקצועי" (עמ' 305, ש' 28 – עמ' 306, ש' 6) ובהמשך הוסיף "לדעתי לרוב נקבע שגשם יהיה רב אחרי הצהריים, זו תחזית לא טובה" (עמ' 309, ש' 26). כשנשאל מה יכול להיות ההסבר שאותו גורם (לאופר) נתן תחזית כה לא מקצועית לשיטתו, השיב "אני יכול אולי להעריך את הדבר הזה, אולי על רקע ניסיון לאורך שנים אולי, מתוך הבנה שיש מגבלה מאוד מאוד גבולה של מודלים מטאורולוגים לגבי גשם שיכול באפיק אין סוף. זה מה שאני יכול לחשוב, לא מעבר לזה" (עמ' 310, ש' 14-22).
בהמשך, כשנשאל מה ההבדל בין התייחסות למזג אוויר החל מהשעה 15:00 כפי שעשה לאופר לבין התייחסות למזג אוויר החל מהשעה 11:00 כפי שמטאוטק עשו בתחזית שניפקו לחדר המצב וזה השיב "יש הבדל מהותי... וברגע שאתה מבין שהאטמוספירה כבר מיום האתמול היא אטמוספירה... שהיא חבית של חומר נפץ... שיש לחות וכל מה שאתה צריך זאת קצת התחממות של הקרקע, כדי שתיצור את מה שאנחנו מכינים אוויר שעולה למעלה שייצור את העננים שיורידו גשם ובסופו של דבר יעשו את השיטפונות. וההתחממות הקטנה הזו זה היה ברור שהיא תקרה לפני הצהריים כבר, זה היה כל כך ברור, זה היה כל כך ברור... ולכן לבוא ולהגיד באותו היום שזה יהיה בשעה 15:00 רק ולא בשעה 11:00? נראה לי שזה פספוס" (עמ' 311, ש' 30 – עמ' 312, ש' 13), ובהמשך "אני לא מדבר על זה שאתה נוקב שעה או לא נוקב שעה. אני מדבר על כך שבמצב שהיה באותו היום, להגיד שמזג האוויר הגשום עם השיטפונות יהיה בשעה 15:00, זה לא מקצועי לדעתי, זה מה שאני אומר" (עמ' 317, ש' 31-33), וכן "לבוא ולהגיד שהגשם המשמעותי יהיה רק משעה 15:00 זה לא בסדר...אבל בהתייחס למצב הנתונים שהיה באותו היום בבוקר, השעה 11:00 הייתה בהחלט סבירה" (עמ' 320, ש' 29 – עמ' 321, ש' 16).
בעדותו זאדה אישר כי הוא ושאר העדים המעורבים ממטאוטק שוחחו על האסון כשזה התפרסם ושיחזרו מה קרה, וכן שהוא אף עדכן אותם על חקירתו במשטרה בקווים כלליים (פרוט' מיום 13.09.2021, עמ' 210, ש' 10 – עמ' 220, ש' 18).
289. וקסמן העיד שהוא עובד בחברת מטאוטק כבר 21 שנים, כחזאי (פרוט' מיום 04.10.2021, עמ' 209, ש' 29 – עמ' 210, ש' 10), כי בשבוע של האסון "ראינו על פי המודלים שאיתם אנחנו עובדים, שעומדת להתפתח במזרח הים התיכון מערכת מזג אוויר שהיא מאוד מאוד משמעותית, ואפילו חריגה לאזור שלנו. וכן רצינו להוציא בחברת מטאו-טק... התראות שמדברות על כל מיני אירועים משמעותיים במזג האוויר... ואכן ב-23 לאפריל פרסמנו הודעה לכל לקוחות מטאו-טק, ההודעה הזו עברה כמו אש בשדה קוצים בכל מיני מקומות, באתרי אינטרנט. אנחנו גם מספקים את השירותים לווי-נט... וגם שם זה פורסם... גם בגלי צה"ל וגם ברשת ב'... וזו הייתה... ההודעה דיברה על מזג אוויר משמעותי, שהתרחש בימים 24,25 ו-26, ואפילו עד ל-27, והיא תכלול שיטפונות כבדים בכל אזורי הערבה, בקעת הירדן, מדבר יהודה וים המלח... וכשאני ונחום מליק... הוא מנהל יחידת החיזוי וניסחנו את המשפטים בה, ורצינו להביא את זה למצב שכאילו זה יצעק שזה יהיה וואו" (עמ' 211, ש' 28 – עמ' 212, ש' 13).
וקסמן התייחס לתחזית מיום 23.04.2018 שהוגשה וסומנה ת/151.
וקסמן התייחס בעדותו אל התחזית הראשונה שאביב ביקש יום לפני האסון, תחזית שהוא ניפק, ביחס לנחל צאלים, תוך שהתייחס לחלופי הטלפונים והמיילים הקשורים לתחזית זו (ת/153, ת/150 ו- ת/152, עמ' 214, ש' 32 – עמ' 217, ש' 33; עמ' 231, ש' 21-31).
וקסמן נשאל על הקשר המטאורולוגי בין נחל צאלים ונחל צפית, ובפרט בעת שהוציאו תחזיות לזמן האסון, וזה השיב "...היות ואני לא מומחה לנחלים, אבל אני כן מספק תחזיות לאזורים בארץ וכגאוגרף אני יודע על מה מדוב. אבל המילה נחל צפית לא קשורה כל כך לתחזית שהכנתי באותה העד, היות ומדובר בשני נחלים שונים. ש: וכשאתה אומר שני נחלים שונים, בין מי למי אתה מתכוון? ת: בין צהלים לצפית. צאלים הוא יותר צפוני, הרבה יותר צפוני... כריגיון, כאזור זה נחשב דרום מדבר יהודה... נחל צפית הוא גובל בצפון ערבה אז כמקשה זה דרום מדבר יהודה... גם צפית וגם צאלים, צאלים הוא הצפוטני בריגיון, ותמר, וצפית הוא ממש ממש הדרומי ביניהם. ש: והתחזיות שאתם נותנים הולכות לפי ריגיון? ... ת: אז זהו, אחד הלקוחות, אחד הלקוחות החשובים שיש לנו בנושא השיטפונות, הוא חדר מצב הטיולים של משרד החינוך... ואצלם זה מחולק לריגיונים כאלה מהצפון ועד לאילת... החלוקה הזו היא לאזורים על מנת לעשות הפרדה... ש: ובהקשר של האזור שלנו? ת: היות ו, האזור שלנו זה תחום דרום מדבר יהודה דרום וגבול צפון הערבה... . מה זה, זה אותו אזור? ... ת: זה אותו נחל צהלים הוא בחלק היותר צפוני של דרום מדבר יהודה... וככל שאתה יורד דרומה בים המלח, בצפון הערבה, אז מגיע גם נחל צפית, ומצטרף ממש מאזור של ממש השוליים הדרומיים של אותו אזור, כששם מתחיל אזור אחר שנקרא צפון הערבה. אבל יתר, לצורך השיחה או לצורך התחזית, אני כתבתי בתחזית... שלמרות שהבקשה הייתה לאזור נחל צהלים, אני ציינתי בתחזיות שלי שהתחזית שלי מופנית לכל נחלי האזור. כלומר לא בפרט לנחל צאלים רק, אלא בכלל לכל הנחלים שנמצאים בתחום השיפוט הזה, ולא רק לנחל צהלים" (עמ' 218, ש' 3 – עמ' 224, ש' 20).
וקסמן נשאל בעדותו על אודות התוספת בתחזית ששלח שהיא מתייחסת לכלל נחלי האזור. תחילה נשאל בעניין זה ביחס לתחזית ששלח בערב לפני האסון בהקשר של נחל צאלים והסביר שהוסיף את התוספת של "כל נחלי האזור" "שאם משהו בנחל צאלים לא מסתדר, שלא יפנה למשהו אחר. ש: בדיוק. שגם משהו קרוב לשם, ת: נכון. ש: חוסה תחת החשש שאתה מביע. ת: נכון. ש: זה בערך מה שאמרת? ת: בדיוק... ש: שמה שטוב לנחל צהלים, טוב גם למה שיש לידו? ת: נכון. ש: אוקיי. מבחינת התחזית שלך? ת: אמת... ש: בשבוע, באירוע הזה?... ת: באירוע הספציפי הזה... ש: שאתה מתכוון שמה שיש בצהלים, זה גם בסביבותיו הקרובות. ת: נכון" (עמ' 284, ש' 28 – עמ' 285, ש' 21).
וקסמן העיד כי להערכתו המרחק בין נחל צאלים לנחל תמר ונחל צפית הוא יותר מ-20 ק"מ, בסביבות ה-30-35 ק"מ (עמ' 288, ש' 4-13; עמ' 296, ש' 26). כשאומת עם כל שבחקירה הוא העריך את המרחק ב-15 ק"מ ולא כפי שהעריך בעדותו והתבקש להשיב לפשר הפער הזה השיב: "כי אני חושב שאחר כך, אחרי המקרה הזה ישבנו והסתכלנו היטב על כל ה... ישבתי, הסתכלתי על המרחקים בדיוק, איפה עובר הנחל הזה, איפה עובר הנחל הזה ועשיתי אומדן כזה עם סרגל, ואז, וקנה מידה." (עמ' 298, ש' 11-22; עמ' 299, ש' 30). בהמשך הוסיף כי עשה את המדידות לבד, זמן רב לאחר האירוע ואחר כך עבר על זה יחד עם נחום או זאדה (עמ' 301, ש' 1-23). כשנשאל מדוע היה לו חשוב לבדוק את המרחק בין הנחלים השיב: "מתוך עניין, איזה תחום שיפוט, איזה אגן ניקוז ואיפה זה בדיוק עובר, אני לא ידעתי בדיוק את התוואי" (עמ' 302, ש' 10-13).
חרף כל האמור וקסמן חזר והעיד שהתחזית לא הייתה שונה ביחס לכלל האזורים (עמ' 305, ש' 8-9), וכן ש"אני לא נדרשתי בתחזית לכתוב נחל צפית, היות ולא ידעתי שזה נחל צפית. לא ידעתי" (עמ' 305, ש' 18-19).
וקסמן הסכים שבמצבים מסוימים מרחק של קילומטר בין מקום למקום יכול לעשות "הבדל מטאורולוגי ושיטפוני", כי לעתים ההבדל יכול להיות משמעותי מבחינת ירידת גשמים ושיטפונות, כי כאשר מרחק הוא של קילומטרים ספורים ההבדל יכול להיות של "שמים וארץ" וההבדל גדול הרבה יותר בתחזיות כאשר מדובר במרחק של עשרות קילומטרים, לא כל שכן כאשר אגני הניקוז של הנחלים הם שונים (עמ' 305, ש' 20 – עמ' 306, ש' 28). וקסמן אף אישר הדברים הבאים "זאת אומרת שאם אני לוקח את כלל המשתנים האלה, שעכשיו מניתי אותם, מרחק, טופוגרפיה, אגן ניקוז וכיוצ"ב, יכולות להיות לי תוצאות שונות לחלוטין ת: נכון. לגמרי. ש: על אותו האזור ת: נכון. ש: אמת. ת: אמת" (עמ' 305, ש' 20 – עמ' 306, ש' 28).
לצד זאת, וקסמן חזר ואמר שבשל חריגות מזג האוויר באותו יום הסכנה התייחסה לכלל המרחב "ואגב, בגלל זה אני הוספתי את הנוסח... נחלי האזור" (עמ' 306, ש' 29 – עמ' 307, ש' 1).
וקסמן העיד כי ניתן לעשות חלוקה ל"ריגיונים" "לצפון מדבר יהודה ולדרום מדבר יהודה יש בהחלט הבדלים. במקרה הספציפי הזה של אותו אירוע, של אותם הימים, שם לא הייתה בעצם משמעות לחלוקה... בין האזור הדרומי לאזור הצפוני... למרות שהבקשה הייתה לנחל צהלים מבחינתי זה לא היה משמעותי אם היו כתובים שם כל הנחלים באותו אזור... כי באותו האירוע, על פי המודלים שאנחנו הסתמכנו עליהם, אנחנו ראינו שהאירוע הזה הולך לפקוד אזורים נרחבים בארץ, כלומר לא באותה העת אבל יהיו הרבה מאוד אזורים שיהיו תחת אותה השפעה, של שיטפונות, גשמים כבדים וסופות רעמים... בתחזית הספציפית הזו לא היה שום ספק שכל האזורים, שלכל האזור יש חשש, יהיה חשש כבד לשיטפונות" (עמ' 225, ש' 19 - עמ' 226, ש' 28).
בהמשך וקסמן אישר שכאשר מבקשים ממנו תחזית על נחל מסוים הוא צריך לבדוק את אגן הניקוז שלו, וכן שהוא לא ידע מה אגן הניקוז של נחל צפית (עמ' 369, ש' 28-32).
וקסמן אישר כי אגן נחל צאלים ואגן נחל צפית כלל לא נמצאים תחת אותו "ריגיון", אותו אזור (עמ' 370, ש' 23 – עמ' 371, ש' 7; ש' 18-19).
כשנשאל מה חשיבות התחזית שנתן אם לדבריו מה שחשוב לבדוק זה את אגן הניקוז של הנחל, ואם לדבריו אגני נחל צאלים ונחל צפית הם לא באותו אזור, השיב וקסמן "שוב כשאני כתבתי את התחזית אני לא ידעתי שמדובר בצפית, אבל אני אגדיל ואומר שבאותו יום כל הנחלים ואגני הניקוז של כל הערבה והנגב, כולם היו באותה תחזית...".
הגם שכך, וקסמן אישר כי התחזית שלו לא נתנה מענה למעשה למי שטייל בנחל צפית "ש: כי אגן הניקוז לא נמצא באזור שלגביו ניתנה תחזית? ת: נכון" (עמ' 371, ש' 5-33).
כן אישר שמקבלי התחזית, אביב או יובל, לא יודעים שהתחזית חלה על שני נחלים אלה, וכי בשביל זה הם פנו אליו כדי לקבל תחזית (עמ' 372, ש' 13-17).
באשר לתחזית שעברה ביום האסון, העיד וקסמן "...שבאותו יום של האסון, באותו הבוקר עבדתי במשמרת יחד עם יעקב זאדה, אבי יעקב זאדה, ובזמן שאני הייתי בטלפון השני שמעתי את אבי מדבר בטלפון ואומר משפט שהיה לי, שנחקק לי מאוד בזיכרון, היות ואנחנו לא נוהגים להגיש משפט כזה. הוא אמר, זה לא יום לטיולים בחוץ, או שאין לך מה לחפש בחוץ, משהו כזה, והמשפט הזה, אחר כך שאלתי את אבי כשסיימתי את השיחה וכשהוא גם סיים אמרתי לו, מה זה, מה אמרת, מה זה, אז הוא אמר, זו התחזית של המדרשה, אתה צריך להוציא כאילו עדכון, ואמרתי לו, כן, אני עובד על זה. הוא פשוט יידע אותי שהייתה את הבקשה הזו, כלומר שקיבלנו טלפון כנראה מאביב, והוא שאל על עוד נחלים, ואני לא ידעתי בדיוק מה הוא שאל, רק שמעתי את אבי אומר את זה המשפט הזה, שזה לא יום לטיולים בחוץ" (עמ' 233, ש' 17 – עמ' 234, ש' 1).
בהמשך ציין, כי: "אנחנו כחלק מהשירות מעדכנים את הלקוח לפי צורך... היות והבקשה הייתה גם לימים רביעי, ולסוף הטיול ביום חמישי, אז ראיתי לנכון לעדכן את יום חמישי. לכן בשעה 10:00 ביום חמישי... אז אני כותב את התחזית והתחזית היא לאותו היום, היא לא ליום רביעי כמובן. וכאן כתוב, שוב, כמעט ולא השתנה שום דבר מהתחזית שנתתי ליום חמישי... אז כתוב פה שבבוקר יהיה מעונן חלקית, בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן ויתכן גשם (סיכוי של 40 אחוז לגשם), וקיים חשש בינוני לשיטפונות. אוקי? בצהריים יירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברדים, כלומר פה אין כבר את המילה ייתכן גשם אלא יירד גשם. יירד גשם והוא ילווה ברעמים וברקים, למה אני מוסיף את זה? כי זה לא מעניין שיש רעמים וברקים, כאילו זה לא, למה הוספתי את זה? כי להבין שלא מדובר, לפעמים אומרים, כן, אבל אולי זה טפטוף אז זה לא משמעותי... אני הוספתי שהסיכוי לכך הוא 80 אחוז. ופסיק, קיים חשש כבד לשיטפונות, והשארתי עדיין את השיוך בנחלי האזור. עדיין כתוב לי במסמך שמדובר בנחל צהלים, לי עדיין כתוב במסמך נחל צהלים, לא השתנה לי המסמך. כלומר אבי לא אמר לי, צחי, תשנה את היעד וזה לא יהיה בנחל צהלים, זה יהיה בנחל צפית, או נחל תמר. זה לא משנה, גם אם היה כתוב צפית אני עדיין לא הייתי משנה שום נוסח, היות ומדובר באותו אירוע שכלל אזורים נרחבים..." (עמ' 234, ש' 7-עמ' 235, ש' 7).
בדבריו אלה התייחס וקסמן לתחזית מזג האוויר שנשלחה לאביב ביום האסון (נ/55), תחזית שבה מצוינת השעה 10:00, ואשר כותרתה היא "תחזית לאזור נחל צאלים (ערד)", אישור קבלת המייל אצל אביב, בשעה 09:55 סומן כת/155.
וקסמן אישר כי אביב התקשר למטאוטק ביום האסון וביקש תחזית לטיול אחר, לנחל תמר ולנחל צפית, משום שנחל צאלים "נסגר" (עמ' 323, ש' 14-19), רק שהוא לא ידע שהטיול יהיה בנחל תמר ובנחל צפית (עמ' 323, ש' 27-20). כשנאמר לו שאביב קיבל מזאדה אור ירוק להיכנס לנחל צפית השיב וקסמן "זה מופרך לחלוטין" (עמ' 325, ש' 4-10; עמ' 333, ש' 31 – עמ' 334, ש' 6).
כשנשאל האם העובדה שאביב התקשר בבוקר האסון וביקש לקבל תחזית ביחס לנחל אחר לא לימדה אותם שאביב לא הבין את האזהרה שהייתה גלומה בתחזית שהוא עצמו שלח לאביב יום קודם לכן, שהתייחסה לכלל הנחלים באזור, שאחרת הוא מבין זאת מה היה לו להתקשר ולברר תחזית ביחס לנחל אחר, זה השיב תחילה כי לאחר שאביב דיבר עם זאדה שאמר לו שזה לא יום לטיולים הוא הבין עוד יותר שהאזהרה מתייחסת לכלל הנחלים, ובהמשך הוסיף שאם אביב יידע שנחל צאלים לא רלוונטי מדוע אביב לא התקשר אליהם פעם נוספת וביקש תחזית לגבי המסלול העדכני (עמ' 326, ש' 1-17).
כשנשאל האם זאדה אמר לו שאביב בירר איתו בשיחה לגבי נחל תמר ונחל צפית, השיב שרק בשלב מאוחר יותר הוא סיפר לו על כך. כשעומת עם כך שזאדה עצמו העיד שהוא כלל לא דיבר עם אביב על נחל צפית, השיב שהוא זוכר שהם דיברו על כך (עמ' 327, ש' 18 – 328, ש' 27). בהמשך וקסמן הבהיר שהוא לא יכול לתת אישור שביום האסון אביב עדכן את זאדה על כך שהוא מתכוון לטייל בנחל צפית (עמ' 335, ש' 30-32).
כשנשאל מדוע הוא הוציא את התחזית ביום האסון בשעה 09:55 בעוד שאביב התקשר אל מטאוטק כבר בשעה 08:10, השיב שהיה לו עומס מטורף בעבודה ולקח לו זמן להפיק את התחזיות של כל הלקוחות (עמ' 330, ש' 2 עד שורה 11). כשנשאל מדוע בפרק זמן של שעתיים זאדה לא עדכן אותו על שינוי המסלול, השיב שהוא לא יודע "כשאבי מסיים את השיחה... הוא לא אומר לי, תקשיב, במדרשה התקשרו ואמרו שלא מטיילים יותר בנחל צפית, אלא יטיילו... בנחל צהלים...הוא לא אומר לי. אלא אביב אומר לי, תעדכן את התחזית... ש: ומה זאת אומרת לעדכן את התחזית? ת: לעדכן אותה, עדכון התחזית ולא עדכון למקום... ש: וכשהוא אומר לך לעדכן את התחזית, הוא לא מעדכן אותך שיש שינוי במסלול? ת: הוא לא אומר, לא" (עמ' 330, ש' 12-33).
בהמשך הוסיף כי יום האסון היה אחד הימים ה"מטורפים" שהוא עבר בעשרים שנותיו בעבודה (עמ' 332, ש' 1-3).
בהמשך עדותו חזר על כך ש "הוא לא אמר לי, כן, היה אביב ואמר שהוא רוצה לשנות את המסלול, לא. הוא אמר לי ששאלו אותו לגבי שיטפונות והוא אמר שזה לא יום טיולים בחוץ, את זה אני שמעתי" (עמ' 351, ש' 2-4). מאידך, וקסמן העיד "אז הוא אמר משהו, הלקוח שאתה נותן לו את התחזית לשיטפונות רצה לשנות נחל, לא לגמרי, לא ישבנו ודיברנו על זה, כי זה לא היה משהו מאוד מאוד ברור " (עמ' 352, ש' 4-6), ובהמשך "ש: והוא לא טרח להגיד לך את זה בזמן אמת, חס וחלילה, נכון? הוא רק אמר לך לשלוח להם עדכון לתחזית. ת: נכון...הוא לא אמר לך על מה לשלוח את העדכון, הוא לא אומר לך תשלח על תמר וצפית, נכון? ת: נכון... ש: הוא לא אמר לך על שינוי הנחל? ת: הוא לא אמר לי" (עמ' 353, ש' 17- עמ' 354, ש' 13).
בהמשך, כשנשאל האם לא התעניין לדעת לאיזה נחל לשלוח את העדכון, בשים לב לאחת מתשובותיו הנ"ל לפיה זאדה כן אמר לו שאביב רוצה לשנות נחל, והוא פשוט חזר ושלח תחזית לנחל צאלים, בלי לדעת לאיזה נחל הם רוצים לשנות, השיב שהדבר נכון, והוסיף שהוא לא יכול להבין לאיזה נחל ולא ידע על האפשרות להחליף נחל ושנחל צאלים "נסגר" וכי בכל מקרה שלח תחזית מחמירה ביחס לכלל הנחלים (עמ' 335, ש' 23- עמ' 336, ש' 19).
כשנשאל איך ידע שהקבוצה מתכוונת לטייל באותו אזור, השיב כי הוא לא הונחה אחרת ורק שמע שרוצים לשנות נחל (עמ' 356, ש' 31- 357 ש' 2) ובמקום אחר הודה שלא שמע שהם רוצים לשנות המסלול לנחל מנחלי האזור (עמ' 377, ש' 11) ולבסוף אישר שהוא שלח תחזית מעודכנת לאזור שהקבוצה כבר לא רוצה לטייל בו (עמ' 362, ש' 22-30).
כן אישר שהתחזית לאזור המדובר ניתנת מדי יום, אף שלא בכל יום יש חשש כבד לשיטפונות (עמ' 246, ש' 30-32), כי לנוכח כך שהוא סיפק תחזיות לחדר המצב של משרד החינוך במשך שנים רבות ביחס לנחל צפית, הוא מכיר את נחל צפית, יודע שהוא מפורץ והוא מעריך שאורכו של המסלול שעושים, שהוא המסלול המפורץ, הוא של "קילומטר וחצי" (עמ' 251, ש' 10-26).
אף וקסמן אישר, כי התנהלה שיחה בין המעורבים השונים במטאוטק לאחר פרסום דבר האסון, כי בהמשך לכך הוא בדק נתונים במחשב משום ש"רציתי לראות ש... רציתי לראות שאני בסדר", כי מנהל מטאוטק – וולפסון – עדכן אותו שהוא יצטרך לדבר עם המשטרה והוא גם אמר לו שהוא היה בסדר ושאין לו מה לדאוג ושהתחזית שהוא הציג הייתה מצוינת, זאת תוך שהם עברו פעם נוספת על התחזית (עמ' 254, ש' 19 - עמ' 269, ש' 2).
וקסמן התבקש להתייחס לתחזית שניתנה לאביב על-ידי לאופר לפיה רק בשעה 15:00 יתחזקו הגשמים, וזה השיב שהוא שמע על כך באינטרנט ובטלוויזיה ו"שזה נשמע מופרך לחלוטין, זה מה שאני חשבתי... ש: למה? ת: כי זה מאוד מאוחר להתפתחות הזו של מזג האוויר שאנחנו צפינו, להגיד בשעה 15:00, רק ב-15:00 אפשר, שיתחילו לרדם גשמים?" (עמ' 317, ש' 28 – עמ' 319, ש' 26).
בהמשך, ציין כי לאופר, כחזאי של חיל האוויר, נעדר התמחות בשיטפונות, להבדיל ממנו. כשנשאל למה הוא בעל התמחות בשיטפונות השיב שלו 20 שנות ניסיון במתן תחזיות של שיטפונות (עמ' 320, ש' 2-29).
וקסמן אישר לב"כ יובל כי הוא יכול לתת תחזית קצרת מועד ללקוח כמו חדר מצב טיולים לשעה הקרובה במידה וקבוצה עומדת בפני כניסה לנחל וקיבלה תחזית לחשש כבד לשיטפונות ואז הוא יוכל לומר לקבוצה "זה כבר אבוד ואי אפשר להיכנס לשם יותר או להגיד לו יכול להיות שחצי שעה תהיה לך אבל אני לא יודע מה יקרה אחרי" אך הוסיף כי במקרה זה אביב לא התקשר ולא היה לו כל קשר עמו, וכי אם היה מתקשר לפני תחילת המסלול הוא היה מבריח אותו משם (עמ' 346, ש' 10-32).
בהקשר זה הוסיף כי אבי (זאדה, י' ל') לא עדכן אותו שיש בן אדם שעומד להיכנס עכשיו לנחל (עמ' 350, ש' 19-20).
כן אישר, שמבירור שערך עם חדר המצב לאחר האסון התברר לו שבתחזית של חשש קל לשיטפונות אנשי חדר המצב "שמים עין, ומתקשרים אליכם ככה מדי כמה, מדי עת לעת כדי לאשר האם כן או לא", היינו לא מבטלים מיד הטיול כמו במקרה של תחזית לחשש כבד לשיטפונות, ומטיילים תחת התניות (עמ' 364, ש' 4 – עמ' 365, ש' 1).
290. נחום מליק (להלן: "מליק") שעובד כחזאי הראשי של חברת מטאוטק העיד אף הוא. זה העיד על אודות אופן קבלת התחזית ממטאוטק "מי שצריך את התחזית, בעצם מי שמתקשר אלינו כדי לקבל את התחזית, הוא מבקש תחזית, הוא רוצה תחזית ואז אנחנו אומרים לו מה הנוהל, לשלוח מייל עם בקשה באופן מסודר. ואז עם כל הפרטים שיש שם, החזאי יושב, כותב את התחזית ומעביר לו אותה במייל. אם יש לו שאלות או, שאלות נוספות בנוסף למה שכתוב, אז הוא מתקשר כדי להתייעץ. זה בעצם הנוהל" (פרוט' מיום 06.10.2021, עמ' 219, ש' 27-32).
מליק עצמו לא נחקר במשטרה, כי אם שוחח בשיחת טלפון עם אחד החוקרים, אך ידע שחזאים אחרים ממטאוטק נחקרו והעידו (עמ' 223, ש' 1-15).
מליק אישר שבתוך מספר ימים לאחר האסון הוא שוחח טלפונית עם זאדה, וקסמן ובעל החברה וולפסון על האסון ועל התחזיות שהם נתנו (עמ' 223, ש' 20-33). בהמשך הבהיר כי קיים שיחת ועידה עם זאדה ווקסמן, ייתכן אף ביום שישי בערב או במהלך השבת חרף כך שהוא איש דתי ששומר שבת מכיוון שראה שהחזאים התקשרו אליו מספר פעמים ולכן הבין שמדובר באירוע שהוא חייב לענות (עמ' 242, ש' 4-5), וכן שכל אחד מהם אמר את מה שהוא כתב, שהם נכנסו למיילים וראו את מה שהם הוציאו (עמ' 248, ש' 32-33). בהמשך התייחס לשחזור של השיחות שהם עשו "וזאדה אמר לו שזה לא יום לטיולים, ככה זה בעצם השחזור של השיחות... כאשר אנחנו ניתחנו את האירוע, ואבי, דיברנו בינינו, זה המשפט שאבי אמר וסיפר לנו" (עמ' 250, ש' 5-19). בהמשך עדותו מסר שהוא לא יודע שאביב עדכן בשיחת הטלפון שהם כבר לא מטיילים בנחל צאלים וכי הוא משנה כיוון לנחל צפית (עמ' 271, ש' 21-30).
כשנאמר לו שקיום שיחה שכזו ביום שישי בערב או במהלך שבת בהשתתפות איש דתי ששומר שבת, ביחס לאירוע שכבר הסתיים ביום חמישי, היינו שאין מדובר באירוע שבו יש דחיפות של הצלת חיים וכו', מלמד על כך שהם כחברה ניסו להתארגן לקראת חקירה צפויה, השיב שלא ראה זאת כך ולא הבין זאת כך ושכל מה שהם עשו זה לדבר כחזאים וכבני אדם על מה שקרה (עמ' 253, ש' 23 – עמ' 254, ש' 24).
בהמשך מליק התייחס ליכולת לחזות שיטפונות ומסר "שכאשר אנחנו יודעים שבאזור מסוים בדרום ירדו גשמים חזקים, אנחנו יודעים שזה יגרום לשיטפונות. אנחנו לא יודעים אם זה יהיה בנחל איקס או נחל וואי... וזה מתוך הניסיון" (עמ' 260, ש' 11-19). כן הוסיף כי "אני עוסק בחיזוי כבר 25 שנה... ומאז אנחנו נותנים חיזוי גם לשיטפונות, ללא מעט גופים. כלומר הניסיון הוא רב שנים בתחום הזה, של השיטפונות, של חיזוי שיטפונות" (עמ' 286, ש' 12-15).
כשהתבקש להתייחס למרחק בין נחל צאלים אליו ניתנה התחזית על-ידי מטאוטק לבין נחל צפית שבו טיילה הקבוצה העריך אותו בכ-40 ק"מ והוסיף "זה פער עצום, אבל כתחזית שאנחנו נתנו, או לפחות התחזית שאני הוצאתי שמופיעה כאן בבית המשפט (תחזית מיום שני בתחילת השבוע, באותם אזורים – ת/151, י' ל'), היא דיברה על כל דרום הארץ, על כל נחלי הדרום" (עמ' 262, ש' 23-25).
בהמשך אישר כי התחזיות ניתנות לפי חלוקה לאזורים שנעשית על-ידם (עמ' 262, ש' 26 – עמ' 263, ש' 3). מליק אישר שכאשר מבקשים מהם תחזית לנחל צאלים הם בודקים את אזור נחל צאלים והאגן שלו והם מוציאים תחזית לאזור זה (עמ' 282, ש' 5-8). בהמשך אישר כי אגן הניקוז של נחל צאלים ואגן הניקוז של נחל צפית הם שונים (עמ' 282, ש' 9-11).
כשנשאל האם לנוכח נתון זה של השונות בין מיקומי אגן הניקוז של נחל צאלים ונחל צפית ניתן לומר שלמעשה מטאוטק לא סיפקה ביום האסון תחזית רלוונטית לנחל צפית, השיב שכבר בתחילת השבוע הם נתנו תחזית ביחס לכל אזור הדרום, ובהמשך הוסיף ש "שיטפון לא בא רק מנחל, רק מאזור הניקוז של הנחל, השיטפון יכול להיות גם בדרך. יכול להיות שיטפון בנחל, יכול להיות מצב שלא יירד גשם בדיוק ליד הנחל, והשיטפון יבוא באמת מהאזור של הניקוז, מהאזור, מאיפה שהוא מנוקז. אבל יכול להיות שבדרך ירד גשם, כמות גשם גדולה מאוד, ושיווצר שיטפון עוד אחרי האזור שבו הוא מנוקז... ש: כשאתה נותן תחזית לגבי שיטפון... אתה מתייחס לאגן הניקוז שלו? ת: לאו דווקא. אני לא יודע בדיוק איפה יירד גשם חזק... האם הוא ירד בדיוק מעל הנחל או באזור שהמים מתנקזים, אני לא יודע איפה זה יקרה... בדרך כלל בתחזיות שלנו אנחנו לא נכנסים, אנחנו לא יורדים לכזו רזולוציה, שהגשם יירד רק באזור הניקוז ולא בנחל, אין לנו את היכולת לחזות את זה... ש: גם אם הנחל עצמו ואגן הניקוז שלו נמצאים באזורים שונים? ת: בהחלט. אין לנו את היכולת במיוחד באזור הדרום, במיוחד שהחיזוי שם הוא קשה מאוד, וזה במקרה הזה כאשר נוצרים עננים מקומיים... ש: אדוני יודע לומר מה המרחק בין אגן הניקוז של נחל צפית, לנחל צפית? ת: לא... אז מה הנפקות של החלוקה שלכם לאזורים... מה התועלת בחלוקה לאזורים? ת:... ברגע שאנחנו עובדים עם חדר המצב של משרד החינוך, יש קו, יש קו המפה שיש בינוני כשבו הוא חותך את הצפון ואת הדרום. כל מה שנמצא באזור דרום ים המלח, שם יש חשש לשיטפונות וקשה לנו להיכנס בחיזוי אפילו של כמה שעות קודם, לרזולוציה של איפה זה יקרה. ברגע שאני נותן את כל האזור, אז שם האזור הוא רלוונטי... ש: העדת כאן היום בבית המשפט, השבת שאגני ניקוז... הם שונים ובאזורים שונים לשני הנחלים, צפית וצהלים... האם הם באזורים שונים מבחינת ההתייחסות שלכם הרגילה, נכון? ת: שוב, הם בהסתכלות, הם נכון, הם שונים אבל הם בהסתכלות גאוגרפית באותו אזור מבחינת ההסתכלות הכללית... כדרום מדבר יהודה... ש: לפעמים התחזית באזורים האלה היא דומה, לפעמים היא שונה ולפעמים היא זהה, נכון? ת: נכון. ש: את זה יודעים אחרי שעושים את החיזוי, נכון? ת: נכון... ש: מה ההיגיון להוציא תחזית לאזור נחל צהלים ולא לאזור נחל צפית? ת: אז בעצם מה שאתה אומר, אתה מנסה להפיל עלינו את האחריות, שאנחנו הינו צריכים להוציא את התחזית... ש: תסביר לי, תענה על השאלה שלי שאלתי כמו שאני שאלתי אותה... ת: אין לי תשובה. כלומר מה שאני מבין ממך שאתה שואל, שבאותו רגע היינו צריכים לבוא ולכתוב תחזית חדשה? ... ש: בבוקר מתקשר אביב... והוא אומר לכם, לא, אין צהלים, אנחנו הולכים לטייל באזור נחל צפית, תשלחו לי, בבקשה, תחזית... מה הסברת לנו שאתם עושים באירוע כזה... ? אתם הולכים לאזור של נחל צפית, נכון? ... אתם בודקים, מה אתם עושים בנוהל? ... ת: אם היינו מקבלים בקשה מסודרת חדשה מאביב... אנחנו מקבלים מסמך, ולא קיבלנו שום מסמך שתראה, הכל השתנה, תשלח לי, בבקשה, תחזית שונה לגמרי... ש: שאל אותך את זה הפרקליט בהתחלה, שיש גם את האפשרות אחרי זה לדבר בטלפון. ת: נכון. ש: ... אז אומרים לך שהייתה שיחה... שהוא אומר אני לא מטייל בצהלים אני מטייל בצפית. אתה ראש המערך המקצועי בחברה שלכם, מה אתם צריכים לעשות בשלב הזה? ת: ... התשובה היא בגוף השאלה. כלומר אנחנו מקבלים, אנחנו עושים את מה שאנחנו מתבקשים לעשות, כלומר אם אנחנו מקבלים את השאילתה ואנחנו אמורים לתת תחזית לאזור מסוים אנחנו נותנים תחזית לאזור מסוים. במידה ואתה אומר שזה הגיע רק בטלפון, ואבי אמר לו מה קורה בטלפון, אז לא הייתה שום בקשה להוציא תחזית מעודכנת . ש: אז מה התכלית להוציא תחזית אחרי זה למקום שהוא כבר לא מטייל בו, למה אתה מוציא? ... נגיד ואביב אמר באמת בטלפון שאנחנו עוברים מצהלים לצפית... האם צריך להוציא תחזית כתובה לגבי צפית? ת: אם לא הייתה בקשה כזו... ש: בטלפון זה לא מספיק? ... נניח שהייתה בקשה בטלפון... ת: לא הייתה בקשה, אני מניח, אם הייתה בקשה כזו בטלפון, אנא תשלחו לי תחזית למקום כזה וכזה, היינו הוא מיד שולחים, אין ספק. ש: אז למה הוא מתקשר אליכם? ... ת: אני לא יודע... אנחנו נתנו להם את התחזית הזו בעל פה, וברגע שהוא בעצם כתב את זה, אז עד כמה שאני הבנתי הוא התכוון לכל הנחלים באזור וצחי, מכיוון שהוא כתב גם כל נחלי האזור, כמו שראיתי אחר כך בתחזית, אז מתוך ההבנה שלו שהוא כתב כל נחלי האזור, שהוא בסדר... ש: ... אמר לנו כאן צח לפני יומיים ליובל יותר מפעם אחת, שנחלי האזור, הכוונה היא נחלי הניקוז של נחלי צהלים... אני רוצה להבין את ההיגיון. אם נחלי האזור זה נחלי, זה אגן הניקוז של נחל צהלים, ככה מספר כאן מי שרשם את זה, איזה היגיון יש לשלוח את נחלי ה, את אגן הניקוז של נחל צאלים לאביב, שיוצא לטיול בנחל צפית, איזה הגיון יש? ת: אני לא יודע" (עמ' 290, ש' 14 - עמ' 305, ש' 18).
כשנשאל מדוע הוא מתייחס אל כל דרום הארץ ולא אל אזורים מסוימים השיב "בתחזית שאני הוצאתי לא היה הבדל באותו האירוע, מכיוון שזה אירוע נרחב אנחנו ראינו שהוא יכול להתרחש בכל נקודה ונקודה..." (עמ' 263, ש' 22-24). על כך חזר גם לקראת סוף עדותו "ש: אני רוצה להבין, אם הבנתי נכון אז שני הנחלים האלה נמצאים... באזורים שונים על-פי החלוקה הרגילה שלכם, בתחזיות שאתם מנפיקים לחדר המצב של משרד החינוך. אבל בימים האלה של האירוע, התחזית הייתה נכונה לכל האזור הגדול שהיה מורכב מתתי האזורים? ת: נכון... ש: אבל אתה מאשר לי שאתם ככלל, נוהגים להוציא כל יום ממשרד החינוך את החלוקה לפי אזורים? ת: את זה אני מאשר" (עמ' 309, ש' 10 – עמ' 310, ש' 6).
מליק ציין כי התחזית שהוא הוציא, ת/151, הוצאה בתחילת השבוע ללקוחות הקבועים של מטאוטק וכן לתקשורת כחלק ממדיניות של בעל החברה ולפיה "כאשר יש אירוע מזג אוויר חריג כפי שצפוי כאן, כמו שהיה צפוי כאן, אז אנחנו רוצים ליידע את הציבור, אנחנו רוצים להודיע שצפוי מזג אוויר חריג וקיצוני" (עמ' 264, ש' 6-13).
לא למותר לציין כי התחזית שמליק שלח לציבור הגיעה גם לגורמים שונים במכינה, בעניין זה ראו קבוצת הווטסאפ "צוות גיוס" – ת/9, עמ' 31.
מליק נשאל על-ידי ב"כ יובל בדבר האפשרות לתת שירות של מתן מידע על ירידת גשמים בזמן אמת על-פי המכ"ם של השירות המטאורולוגי, וזה השיב שניתן שירות כזה אך "אנחנו מתחייבים על התחזית, ואם מישהו מתקשר ומבקש לדעת מה קורה כרגע, אז אין לנו נתונים מדודים מדויקים, יש לנו הערכה על סמך מכ"ם מטאורולוגי. אנחנו לא יודעים בדיוק מה הוא עושה בשטח באותו רגע, אנחנו יכולים להעריך" (עמ' 274, ש' 14-33).
כן אישר מליק שלעיתים כשמשרד החינוך מוציא טיול ויש חשש לשיטפונות הם מתקשרים לשאול לפני כניסה לנחל האם יש שינוי בתחזית "קורה שמתקשרים כאשר אנחנו נותנים תחזית, לחשש כבד לשיטפונות מהשעה 12:00 לדוגמה והשעה היא 11:00 ואז מתקשרים להגיד, תשמע, יש לנו כזה נחל האם הנחל, האם הם יספיקו, מה נראה לכם... עכשיו, יש לפעמים שאנחנו יותר בטוחים, שוב, בביטחון של החיזוי, כשאנחנו אומרים לא, זה נראה עכשיו שזה לא יתחיל לפני 13:00, הערכה. ויש לפעמים שאנחנו לא בטוחים ואנחנו אומרים, תשמעו, המצב הוא לא ברור וזה יכול להתחיל בכל רגע... ש: אז כמו שאתה אמרת כאן כרגע, הדרך היא להרים אליכם טלפון, ואז אפשר לדעת בסמוך יותר, לקבל תחזית מה שנקרא מעודכנת יותר או טובה יותר, ולפעמים אתם יכולים לתת ולפעמים אתם לא יכולים לתת, נכון? ... ת: נכון. נכון. נכון. כן. כן" (עמ' 276, ש' 13 – עמ' 277, ש' 18).
ובהמשך הוסיף, ביחס למשרד החינוך "... אנחנו עובדים איתם ויש כמה דרגות של חשש... קל, בינוני וכבד. אז כאשר, כלומר כשיש חשש קל או חשש בינוני ויש עניין של שעות, אז הם רוצים להיות בטוחים לפעמים, כאשר יש טיול שבדיוק מסתיים בשעה מסוימת, שהחשש לא הקדים או לא יאחר. אז כשהמצבים הם גבוליים בעיקר, כן, אני זוכר שיש כאלה שיחות" (עמ' 279, ש' 5-26).
מליק ציין כי במשך 25 שנות עבודתו בחברת מטאוטק לא קרה להם אירוע דומה בעבר שבו החברה הייתה מעורבת במתן תחזיות באירוע שבו קופחו חיי אדם (עמ' 230, ש' 1-29). כן ציין כי לאחר האסון, כחלק מהסקת מסקנות, החלו בחברה להקליט את שיחות הטלפון עם לקוחות (עמ' 232, ש' 27 – עמ' 233, ש' 17).
בעניינו של מליק ראוי להזכיר עוד את נ/57, מזכר של השוטר דרור יצחק על שיחה שערך עם מליק. השוטר יצחק מציין, ש"הוא לא יודע על קיומה של שיחה משעה 11:40 או שיחה אחרת סביב השעה הזו. הוא יודע כי אברהם (זאדה, י' ל') ענה לשיחה מאביב בבוקר אך לא יודע על שיחה נוספת. שאלתי אותו האם יכול להיות אדם נוסף שיענה לשיחה שמתקבלת למרכז החיזוי והוא אמר כי לטלפון שלהם עונים רק החזאים ובאותו יום בבוקר היו במוקד רק אברהם וצח, כאשר בצהריים סביב השעה 11:40 הגיע נחום והחליף את צח. הנ"ל הדגיש כי הוא עצמו לא דיבר עם אביב כלל, לא באותו יום ולא בכלל ולא ידוע לו על שיחה מאביב בשעה זו".
291. בחקירתו הראשונה באזהרה אביב הזכיר את מטאוטק כאחד משלושת הגורמים שמולם הוא ביצע בדיקות לפני שיצא לטיול. אביב ציין כי "הזמנתי שירות בתאריך 25.04.2018 ותשובתם הייתה שיש חשש לשטפונות... בתאריך 26.04.2018 פניתי אליהם שוב והם אמרו שיש חשש לשטפונות אך אין חשש לגשמים" (ת/63, עמ' 8, ש' 1-4). בהמשך הוסיף כי "היום בבוקר דיברתי עם חברת מטאוטק פעמיים והם אמרו שיש חשש לשטפונות, אבל לא ידעו לומר לי לגבי הנחל הספציפי הזה" (עמ' 8, ש' 26-28).
בחקירתו הבאה נשאל מדוע ביקש ביום האסון מחברת מטאוטק תחזית לגבי נחל צאלים וזה השיב "לא ביקשתי חיזוי על נחל צאלים, אני ביקשתי חיזוי על הנחל בו אנו נמצאים שזה חניות הגמלים, נחל תמר וצפית. ש: מה המרחק מנחל צאלים בו תכננתם לטייל לנחל תמר ונחל צפית? ת: זה לא אותו אזור. ש: מחומר החקירה עולה כי נחל צאלים ונחל תמר ונחל צפית הם אותו אזור חיזוי, כך שאם יש חשש לשיטפונות בנחל צאלים אותו חשש חל גם על נחל צפית, תגובתך? ת: לא מדובר באותו נחל, וכאשר דיברתי בטלפון עם חברת מטאו טק בבוקר יום חמישי (26/04/2018) אז ציינתי שאנו נמצאים לא בנחל צאלים אלא במקום אחר, מאחר וקיבלתי מייל מהם בבוקר יום חמישי אשר מתייחס לחיזוי בנחל צאלים, לכן היה חשוב לי להתקשר ולדבר איתם באופן ישיר ולהבהיר להם שאנו לא נמצאים בנחל צאלים ולקבל חיזוי מדויק לאזור בו אנו נמצאים. ש: ומה הם אמרו לך? ת: הם אמרו לי בטלפון כי אכן יש צפי לגשם בסביבות שעות הצהרים המאוחרות, זה תוכן השיחה. ש: מעדותו של אברהם יעקב זאדה עולה כי אמרת לו שאתם חושבים ללכת לטייל בנחל תמר, ואברהם אמר לך כי שהולכים להיות גשמים ושטפונות, מדוע לא הקשבת לו? ת: כמו שאמרתי, הוא אמר לי שהולכים להיות גשמים אבל רק בשעות מאוחרות יותר ממה שתיכננו לטייל. ש: מה הוא אמר לך שעות נקובות מי יהיו השיטפונות, או הגשמים? ת: הוא דיבר על זה שאמורים לרדת גשמים בשעות הצהרים המאוחרות אבל לא ציין שעות. ש: ברור לך שמדובר בחזאי, אדם שחוזה מה עלול להיות מזג האוויר כך שאין דיוק בכך, לכן שאומרים לך שעשוי להיות שטפונות זה אמור להיות במועד לא ידוע? ת: יובל הסביר לנו שהשירותים של החברה אינם מדויקים, ובכל מקרה הוא מקצוען אשר בזה הוא עוסק, ולכן שילמנו להם כסף, ואני רואה בתחזית שלו דבר מדויק יותר מידיעה באינטרנט..." (ת/64, עמ' 9, ש' 252-273).
בחקירה הבאה הוסיף "בבוקר יום חמישי 26/04/2018 סביב השעה 07:00 קיימתי שיחת טלפון מתוך הרכב שלי לחברת מטאו טק עדכנתי שאנו נמצאים בשטח ושאלתי על מזג האוויר הצפוי למשך היום נציג החברה אמר שצפויים להתחיל גשמים רציניים בשעות אחר הצהריים המאוחרות, מאוחר יותר במשך היום קיבלתי הודעת מייל מהחברה אך מאחר וההודעה הייתה מכוונת לנחל צאלים לא היה מבחינתי משמעות להודעה זו והמסלול שאנו תיכננו מאחר ואנו נמצאים באזור אחר" (ת/67, עמ' 3, ש' 34-38).
בחקירה מאוחרת יותר כבר הוסיף כי "במהלך ההכנה לטיול ובזמן הטיול עצמו עשיתי ככול שביכולתי כדי לקבל את המידע ואת התחושה שקיום הטיול הוא בטיחותי, ומהמידע שקיבלתי מחברת מטאוטק ביום האסון הבנתי כי נכון ואפשרי לטייל בנחל הזה. ש: ממה הבנת זאת, ו/או מה גרם לך להבין זאת? ת: שוחחתי בטלפון עם נציג החברה בבוקר האסון והבנתי ממנו שהמערכת החזקה של הגשמים צפויה להתחיל באזור שלנו רק בשעה 15:00, ובשעה זו כבר היינו אמורים להיות קרובים לנקודת הסיום" (ת/76, עמ' 7, ש' 195-200).
וכן "ש: האם היית מודע לסכנות האפשרויות בעת שיטפון? ת: כן, על מה שדיברנו לפני במכינה, לפני הטיול עשינו ישיבה שבה שוחחנו על הסכנות האפשרויות בטיול במזג אוויר כזה, היכולת של שיטפון להיווצר אנחנו דיברנו על נחל צהלים כי באותו זמן חשבנו כי לשם נצא וההבנה המרכזית הייתה ששיטפון יכול להיווצר לאחר ירידת כמות משקעים גדולה של מספר שעות לפחות לפני, ולכן לאחר שההתייעצות שלי עם אלמוג לאופר, מטאוטק והראל הבנו שכמות המשקעים הגדולה צריכה להתחיל לרדת רק בשעה 15:00 ולכן לפני האסון הערכתי בעקבות מידע זה שגם אם יהיה שיטפון אז רחוק סיכוי שהוא יפגע בנו..." (עמ' 10, ש' 312 – עמ' 11, ש' 318). בהמשך אותה חקירה ציין כי דעתו של לאופר לא הייתה עדיפה על פני חוות דעת מטאוטק "אלא היא התווספה לחוות דעתה" (עמ' 14, ש' 432-434).
בחקירה זו אביב שב והבהיר "חברת מטאוטק שלחה אלי מייל באותו בוקר אשר מתייחס לאזור נחל צאלים, שם הם חשבו שאנו מטיילים, וההתראה של השיטפונות שנכתבה במייל התייחסה לשיטפונות בנחל צאלים, לכן דיברתי באותו בוקר עם נציג מטאוטק הבהרת בפני כי אנחנו נמצאים באזור נחל תמר אני זקוק לשירות חדש לאזור זה, ובשיחת הטלפון עם אותו נציג הוא אמר לי שמערכת גשמים חזקה צפויה להתחיל רק בסביבות הצהרים המאוחרות" (עמ' 14, ש' 451-455).
גרסה דומה מסר גם בחקירה נוספת (ת/101, עמ' 5, ש' 122-123), ובהמשכה של אותה חקירה, כשהוטח בפניו שנציג מטאוטק טען שאמרו לו באותו יום שיש חשש גבוה לשיטפונות ושהם אמרו לו שהם לא ממליצים לטייל באותו יום, השיב "אני זוכר שהשיחה עם הנציג ביום חמישי בבקור נפתחה שזה לא יום לטיולים או משהו כזה. אחרי שהסברתי לו שאנחנו כבר נמצאים בשטח ובדיוק איפה אנחנו וזה לא צאלים אלא באזור נחל תמר וצפית אז הוא בחן את המערכת ואמר כי גשם באזור הזה צריך להתחיל רק בשעות הצהרים המאוחרות" (עמ' 7, ש' 214-216).
בהמשך ערך הבחנה בין התחזית של לאופר והתחזית של מטאוטק לגבי השעה שבה הגשם היה צפוי להתחיל "מטאוטק שגשם באזור צפוי להתחיל בשעות הצהרים המאוחרות ואלמוג דיבר על גשם שצפוי להתחיל רק בשעה 3 ואחר כך הוא דיבר על טפטוף באזור שעה 12" (עמ' 8, ש' 237-240).
גם בחקירה נוספת חזר על כך ש"לאור האינדיקציה שקיבלתי לסיכוי לגשמים מחברת מטאוטק ומאלמוג לאופר הבנתי כי הסיכוי לגשמים באותו היום הוא רק בשעות הצהריים המאוחרות" (ת/79, עמ' 5, ש' 92-93).
בחקירתו זו נשאל אביב מדוע הוא לא התייחס לתחזית שנשלחה על-ידי מטאוטק יום קודם לאסון, וזה השיב "... באותו שלב היינו אמורים, לטייל בנחל צאלים כפי שתיכננו... כידוע לאחר מכן שיננו את המסלול, לכן המייל הזה לא היה רלוונטי לאזור בו טיילנו. ש: אני מודיע לך כי מייל זה מאוד רלוונטי לאזור בו טיילתם, תגובתך? ת: המייל הזה נשלח אלי ביום רביעי ה 25/04/2018 יום בו עדין תכננו לטייל בנחל צאלים וכך גם אמרתי לנציג חברת מטאוטק מספר שעות קודם המייל הזה מתייחס לאזור נחל צאלים ולא לאזור בו טיילנו ביום למחרת ולכן גם היה לי חשוב להתקשר באופן אישי לנציג החברה בבוקר האסון. ש: אבקש שתסביר לי עם מי דיברת מחברת מטאוטק בשעה 26/04/2018 11:40? ת: אני לא דיברתי עם נציג של חברת מטאוטק בתאריך 26/04/2018 בשעה 11:40 אך באותו יום דיברתי איתם סביב השעה 07:00 בבוקר ודיברתי עם נציג חברה שלא ידוע לי שמו. ש: מעדותו של יעקב זאדה חזר לחברת מטאוטק בה מסביר כי ביום האסון שוחחת עמו בטלפון וביקשת לברר באם ניתן לטייל בנחל תמר במקום נחל בצאלים והוא השיב לך כי אין זה יום לטיולים וכי יש חשש כבד לשיטפונות בכל נחלי האזור. מדוע ראית לנכון לא להקשיב לו ובכל אופן להוציא את בני הנוער לטיול בנחל צפית? ת: אני זוכר את השיחה בנינו... ומיד הנציג השיב שזה לא יום לטיולים אני זוכר שלאחר שהסברתי לו שהמסלול המקורי שלנו שאותו החברה מכירה שונה לאזור אחר ביקשתי ממנו התייחסות מחודשת והוא השיב, צפוי להתחיל גשם באזור בשעות הצהרים המאוחרות, ובשילוב השיחה עם הראל מערב קודם, לא ראיתי סכנה לטייל בנחל צפית. ש: אני מצטט לך מדבריו של יעקב זאדה מחברת מטאוטק 'הוא שאל על אזור תמר והוא שאל אם הוא יעבור לטייל באזור תמר האם יהיה משהו אחר מבחינת סכנת שיטפונות. אני באופן ברור אמרתי לו שלא, אין סיכוי ששם, באזור תמר יהיה משהו אחר עם סיכוי שונה לשיטפון... הוא שאל מה יהיה הסיכוי אם יעבור לטייל באזור תמר, אני אמרתי שזה בדיוק אותו דבר מבחינת הסיכוי לשיטפונות. שזה לא יום לטיול בכל האזור', תגובתך? ת: אותו נציג שאתו דיברתי לא הבטיח שלא יהיו שיטפונות כפי שהוא אומר, אך זה לא מה שאני שאלתי אותו, כפי שאני שאלתי קודם, אני שאלתי אותו על סיכוי לגשמים באזור והוא השיב כי הם יתחילו בשעות הצהרים המאוחרות. ש: אבל כיצד תסביר שאינם עולים הכנה אחד עם דבריך? ת: אני לא התכוונתי לחלוק עם נציג מטאוטק, הכוונה אני לא חולק על עדותו, אני התכוונתי שהוא לא אמר לי שלא יהיו שיטפונות באזור, אלא הוא התריע בפני על סכנות אותם הכרתי, שיש סכנה של גשמים ושיטפונות באזור אך שוב אני הסתמכתי על שיחתי עם הראל ולכן התרכזתי בעיקר בשיחה בסיכוי לגשמים כיוון שחשבתי כי נחל זה לא ישטוף... אני לא פסלתי את חוות דעתו של נציג חברת מטאוטק, מבחינתי הייתה חוות דעת שנוספה לחוות דעתו של הראל ולהנחיותיו של יובל מאותו במיוחד לזו שאמרה שגם כאשר יש התראות לשיטפונות אין זה אומר כי כל נחלי האזור בו מצויה ההתראה ישטפו כולם... כאשר חיברתי בן הנחייתו של יובל לבין חוות דעת שקיבלתי, כולל זו של חברת מטאוטק, לא נשקפה בפניי סכנה" (עמ' 7, ש' 188 – עמ' 8, ש' 229).
בהמשך, כשהוטח בפניו שזאדה מסר כי אמר לו שקיים חשש לגשמים לאורך כל היום ולא רק בשעות הצהרים המאוחרות, השיב "אני משיחתנו זוכר שהוא בפירוש דיבר על כך שגשמים חזקים צפויים להתחיל באזור שלנו משעות הצהריים המאוחרות. ש: האם אתה בטוח שזה מה שהוא אמר? ת: כן" (עמ' 9, ש' 237-242).
בחקירה הבאה, כשהוטח בפניו שמפלט השיחות שלו עולה שישנה שיחה בשעה 11:41 מהטלפון שלו לטלפון של חברת מטאוטק, שיחה של 57 שניות, השיב "אני לא יודע במה מדובר, אני בוודאות לא דיברתי בתאריך זה עם חברת מטאוטק ובטח שלא בשעה זו, אבקש לתקן, אני דיברתי עם חברת מטאוטק באותו יום, בסביבות השעה 07:00, אך זו הייתה השיחה היחידה במהלך אותו יום. ש: אבל כתוב שחור על גבי לבן כי אכן בוצעה שיחה זו מהטלפון הנייד שלך. ת: אני לא התקשרתי למטאוטק, כי אם הייתי מתקשר הייתי מדבר איתם. ש: אני אומר לך כי התקשרת למטאוטק מכיוון שיובל כתב לך בשעה 11:25 שצריכים להיות מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים, האם זה נכון? ת: זה לא נכון. ש: אז איך זה מסתדר עם ההנחיה של יובל בשעה 11:25 'אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם' ובשעה 11:43 'אז תהיו ערניים לגבי בין 3 ל 4-5 כולל ניתוח אגני הנחל ומיקום הקבוצה ומיקום הגשם'? ת: אני לא דיברתי עם נציג חברת מטאוטק בשעה שעליה אתה מדבר... אני לא זוכר שראיתי הודעה זו, אני מניח כי אם הייתי רואה הייתי מבצע פעולה אלה. בכל אופן, יובל מנהל שיחה עם נועם והוא מתייחס לשעות 3,4,5 ולא לשעות בהם טיילנו בנחל צפית... ש: אז אתה מאשר כי ראית הודעה זו? ת: לא, אני לא זוכר אם ראיתי הודעה זו או לא, אך בכל אופן היא מתייחסת להערכתי לנחל צין מאחר ואותו היינו אמורים לעבור בסביבות השעה 15:00-17:00" (עמ' 8, ש' 203-234).
גם בחקירתו הבאה אביב ציין שהוא לא שוחח עם מטאוטק בשעה 11:41, והוא אף לא זכר ששוחח עם לאופר בשעה 12:03, שיחות שעל-פי הנטען הוא ביצע לאחר שיובל שלח בשעה 11:25 הודעה בה שאל האם הם מאופסים על גשמים ושיטפונות (ת/88, עמ' 10, ש' 280-285).
אביב חזר בהמשך חקירה זו על כך שהוא שוחח פעם אחת ביום האסון עם מטאוטק, סביב השעה 07:00 "והיא גם הייתה הפעם היחידה שבה קיבלתי מידע שמתייחס למסלול החדש ולא לנחל צאלים כפי שהיה לפני, ובאותה שיחה הנציג אמר שאותו גשם חזק יתחיל רק בשעות הצהריים המאוחרות, והוא דיבר על סכנת שיטפונות. אני לא הסתרתי את זה" (עמ' 13, ש' 409-414).
כשנשאל מדוע לא פנה למטאוטק לאחר העדכון שקיבל מנועם סמוך לכניסה לנחל בשיחה בין נועם לאביב, השיב "א – נשענתי על השיחה שערכתי איתם באותו בוקר ובה הבנתי כי מערכת גשמים חזקה תתחיל בשעות הצהרים המאוחרות. ב – ברגע השיחה עם נועם כבר היו חניכים בתוך הנחל וחשבתי שאנחנו נסיים את הנחל תוך לכל היותר חצי שעה. ש: ... מדוע לא פניתם לאנשי מקצוע כגון מטאוטק לבחון את דבריבה של נועם כדי לדעת מה היא רמת המסוכנות? ת: אני לא יודע, אני פשוט סמכתי על דבריה של נועם, לאחר שיחתה עם הראל" (עמ' 17, ש' 550-554).
292. בעדותו אביב מסר כי אחד הדברים הראשונים שעשה ביום הטיול היה לבדוק את מזג האוויר וזאת בעיקר מטעמי נוחות באמצעות לאופר ומטאוטק על (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 709 ש' 21-24). בהמשך הבהיר כי הבדיקה נעשתה בעיקר מטעמי נוחות מכוון שבבוקר הטיול ההבנה מהראל הייתה שנחל תמר ונחל צפית הם לא נחלים שוטפים ולטענתו הראיה לכך היא שהוא לא שאל אותם על גשם באגן הניקוז של נחלים אלה (עמ' 714 ש' 8-19).
גם בחקירתו הנגדית העיד כי התקשר למטאוטק מטעמי נוחות "אני לא הרגשתי שיש איזושהי סכנת שיטפונות... הנחלים, באותה נקודת זמן לא חשבתי שהם שוטפים, ולכן הייתי עסוק איתם באופן אמתי, היתה לגבי אינדיקציה לכשלים, ולא לגבי השיטפונות. ש: לגשמים, רק לצורך הנוחות, שיהיה לכם נח בטיול, ככה הגדרת, נכון? ת: כן, זה גם מה שהסכמתי אתך, כן" (פרוט' מיום 2.1.2023, עמ' 760, ש' 18 – עמ' 761, ש' 12). גם בהמשך חקירתו הנגדית חזר על כך שכלל הבירורים שערך ביום האסון עם לאופר ועם מטאוטק לא התמקדו בחשש מפני שיטפון שכן "אני באותו יום שמטייל שם, אני מבין רק ממש סמוך לכניסה לנחל בשיחה עם נועם שבכלל יש סיכוי שנחל צפית יכול לשטוף..." (פרוט' מיום 16.1.2023 עמ' 744, ש' 7 – עמ' 745, ש' 14).
בהמשך, כשעומת עם כך שהוא לא ציין בחקירות שהבירור עם מטאוטק נעשה מטעמי נוחות, והוא דווקא הזכיר את הבירור עם מטאוטק כאחד הגורמים להיערכות מפני שיטפון, מסר כי במהלך השיחה שלו עם מטאוטק "אני רוצה להבין בכל זאת את הסיכוי לגשמים. זה כל הזמן מה שאני טוען ואמרתי לך שזה מופיע גם במקומות אחרים בחקירות" (עמ' 748, ש' 13-14).
כשנשאל האם דיבר עם לאופר או עם מטאוטק על אגן הניקוז של נחל תמר או צפית השיב: "עם אלמוג ועם מטאו-טק לא דיברתי בכלל על אגני הניקוז לא של נחל תמר ולא של נחל צפית, כי מבחינתנו אני אומר גם אני וגם נועם, ההבנה הייתה אחרי השיחה ביום רביעי עם הראל שאין סכנת שטפונות בין נחל תמר וצפית, כשהוא יודע מה מזג האויר, זה כל מה שעבר לנו בראש, זה כל מה שאני אומר בחקירות שלי כל הזמן, למרות שאתה טוען אחרת, אבל אני אומר את זה הרבה יותר מפעם אחת. לכן לא הייתה לי סיבה לשאול אותם לא את לאופר ולא את מטאו-טק על סיכוי לשטפונות בנחל תמר או צפית ועל גשם באגן הניקוז, כי מבחינתי יש גורם שאמר לי שהנחל הזה הוא בטוח, גורם שבעיני הוא איש מקצוע מאד מאד רציני, שהפנה אותנו אליו גורם רציני, וזו התשובה שלי שוב, כל הזמן. אתה יכול לטעון אחרת מכל מיני כיוונים, אבל אני חושב שגם בתשובות שלי הדברים מסבירים את הדברים כמו שאני אומר בבית משפט וכמו שאני אומר פה בחקירות, לא רואה סתירה ביניהם" (עמ' 789, ש' 24 - עמ' 790, ש' 3).
בחקירתו הנגדית של ב"כ המאשימה הבהיר כי בירור שעשה עם מטאוטק ביחס לאגן ניקוז, נעשה רק בהקשר של נחל צאלים, כאשר שלח את המייל אל מטאוטק ביום רביעי (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 720, ש' 27 – 721, ש' 2; עמ' 721, ש' 11-18).
כשנשאל אביב האם ביקש מנועם לבדוק באופן יזום את מזג האוויר במהלך הטיול השיב "...שוב, המסלול של תמר וצפית לא היה, זאת אומרת אתה עושה איזשהו חיבור של נהלים של צהלים, שאוטומטית צריך להתנהג איתם אותו הדבר בצפית. אבל זה לא המצב... כי בצפית, שוב, אנחנו לא טיילנו בתחושה שאנחנו מטיילים בנחל בסכנת שיטפון, ולכן בעצם התכנית הזו, שהחפ"ק יבדוק עם מטאו-טק וזה, היא לא רלוונטית" (פרוט' מיום 2.2.2023, עמ' 769, ש' 13-20).
אביב הבהיר כי כאשר הוא השתמש בביטוי של בירור לצורך נוחות הטיול מול מטאוטק הוא מתכוון "לצורך בדיקת גשמים עלינו, כן קראתי לזה נוחות, אבל המשמעות מאחורי זה היא לבדוק האם ומתי ירד גשם עלינו" (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 730, ש' 32 – 731, ש' 2; פרוט' מיום 27.2.2023, עמ' 690, ש' 32 – 691, ש' 2).
אביב אישר שידע שלאורך כל השבוע שרר מזג אוויר חריג, כי היו התרעות על שיטפונות בכל הנחלים באזור שאליו תכננו את הטיול, שסכנת השיטפונות היא הסכנה המשמעותית והרלוונטית בטיול שאליו יצאו ואולם הוסיף "ההתרעות שוב, זה היה בקונטקסט של הטיול לנחל צאלים כן? לא לנחל צפית שכבר תכננו לטייל בנחל צפית התמונת מצב היתה שם, ההתרעות היו שונות לתחושתי, אבל בכל מה שקשור לפני ההחלטה לטייל לנחל צפית זה נכון. ש: אבל לאורך כל השבוע החשש הכבד משטפונות בכל נחלי האזור, גם אם שאלת על צאלים, זה משהו שהיה ידוע לך, זה משהו שקיבלת בכתב. ת: קיבלתי בכתב לדעתי משהו כזה רק ביום רביעי, כלומר באופן ששאלנו את מטאו-טק, שבמייל של מטאו-טק כן, לדעתי מציינים שם שיש איזושהי סכנה לכל נחלי האזור וההתרעות האחרות שהיו אני לא זוכר אם זה..." (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 752, ש' 18 – 753, ש' 16).
באשר לתוכן השיחה, אביב העיד כי בשעה 08:10 הוא התקשר למטאוטק "התקשרתי אליהם בעצם, שוב, אני חשבתי שזה נכון חוץ מלדבר עם לאופר על מזג האוויר, לדבר עם עוד גורם שגם ככה הונחינו לדבר אתו, וזו הייתה הסיבה בכלל שהתקשרתי...אז אני חושב, שהדבר הראשון שהנציג של מטאו-טק אמר, זה בוקר טוב, הצגתי את עצמי ואמרתי ששמי אביב, אני הייתי אתכם בקשר אתמול לגבי טיול בנחל צאלים. אז הוא אמר לי, תקשיב, זה לא יום לפעילות בחוץ, ואז אני אמרתי לו, אני רציתי לעדכן שההתקשרות אתכם אתמול, שהמקום השתנה כלומר אני כתבתי לכם במייל שאנחנו בנחל צאלים... ועברנו עכשיו למקום אחר, לנחל תמר וצפית, והייתי שמח שתיתן לי אינדיקציה לגבי גשמים באותו היום במרחב הזה. ואז הוא הסתכל על המערכות שלו ואמר שגשם אמור להתחיל בשעות אחר הצהריים, וככה הסתיימה השיחה וזה מאוד התחבר לי, לדברים שאמר גם לאופר...ש: אתה אומר אחר הצהריים, אתה זוכר איך הגדרת את זה בעדות שלך...ת: אמרתי אולי בשעות הצהריים המאוחרות... ש:... אז מה זה מאוחרות, בהבנה שאתה מקבל ממני? ממטאו –טק... ת: שסביב 15-16 רק יתחיל לרדת גשם" (עמ' 725, ש' 4-31). בהמשך שב והבהיר כי גם עם מטאוטק יצר קשר בקשר לגשם ולא בקשר לשיטפון; כי עניין הקיטועים לא היה רלוונטי לנחל תמר ולנחל צפית בגלל שמדובר בנחלים קצרים וכי החליט להתקשר ללאופר ולמטאוטק שהם הגורמים המקצועיים ולא לבדוק באינטרנט (עמ' 726 ש' 2-25).
בחקירתו הנגדית חזר על תוכן השיחה עם מטאוטק בשעה 08:10: "דבר ראשון התקשרתי והצגתי את עצמי, אני אביב והמכינה וכולי, אז אני זוכר שהנציג שלימים התברר לי שזה יעקב זאדה, אמר לי איזשהו משפט כללי כזה, זה לא יום לטיולים בחוץ, אמרתי לו אני רוצה להסביר לכם שאנחנו ביקשנו אתמול תחזית לנחל צאלים ומכל מיני סיבות עברנו לאזור טיול אחר בנחל תמר וצפית, ואני צריך תחזית עדכנית על גשמים באזור הזה. אני זוכר שהוא בדק שם את המערכת, הייתה המתנה של איזה כמה שניות ואז הוא אמר לי אני רואה שגשם יתחיל בשעות הצהרים המאוחרות. זו אינדיקציה שקיבלתי ממנו נכון לשמונה ועשרה. ושוב, אחר כך בעשר קיבלתי מייל לנחל צאלים שלתחושתי לא היה רלוונטי" (פרוט' מיום 16.1.2023, עמ' 684 ש' 21-30).
בהמשך, כשהופנה לכך שהוא לא שלל בחקירתו את דברי זאדה לפיהם הוא (זאדה) אמר לו (לאביב) שצפויים גשמים ושטפונות כאשר הוא (אביב) אמר לו (זאדה) שהם הולכים לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, השיב "אני גם לא שולל עכשיו, יכול להיות שדיבר באופן כללי שזה לא יום לטייל בחוץ, יכול להיות שהוא גם אמר שתהיה סכנת שטפונות, אבל כששאלתי אותו באופן ממוקד יותר על האזור של תמר וצפית ולא של צאלים, אז הוא אמר שגשמים יתחילו בשעות הצהרים המאוחרות" (עמ' 723 ש' 5-29).
כן אישר שזאדה לא נקב בשעה שבה יתחילו לרדת גשמים אלא רק ציין שזה יהיה בשעות הצוהריים המאוחרות (עמ' 723, ש' 30-33).
בהמשך נשאל שוב האם הגורמים המקצועיים דיברו איתו על שיטפונות ולא רק על גשמים השיב כי ביחס למטאוטק יכול להיות שזאדה הזכיר את המילה שיטפונות אך אמר זאת באופן כללי לפני שדיברו באופן ספציפי על נחל תמר וצפית (עמ' 748, ש' 20-28).
כשנשאל על-ידי ב"כ המאשימה האם הוא זוכר שהחשש הכבד של מטאוטק לשיטפונות בכל האזור לא השתנה, השיב "אני זוכר בסוף דיברתי איתם בעל פה כן? ובעל פה הוא אמר לי משהו אחר ממה שנמצא על הכתב. אם הוא היה אומר לי משהו שרומז לאיזושהי סכנה, אז בוודאות הייתי מקבל החלטות אחרות. הוא נתן לי תחושה שהגשמים באזור שלנו יהיו רק בשעות הצהרים המאוחרות ולא קיבלתי ממנו איזושהי תחושה שמה שאני עושה הוא מסוכן" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 728, ש' 1-7).
בחקירה נגדית של ב"כ המאשימה "ש: ... הם אמרו לך באותה שיחה, בשעה 08:00, שכן יש חשש לשיטפונות. ת: אמרתי שיכול להיות שזה איזשהו משהו שהוא אמר כאמירה כללית ביחד עם 'זה לא יום לטיולים בחוץ', יכול להיות שהוא אמר גם 'יש חשש לשיטפונות'. זה לא משהו שאני זוכר, אבל אני לא שולל את זה" (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 739, ש' 30-32).
כשנשאל מדוע אפוא לא ביטל את הטיול אם זו התחזית שקיבל בשעה 08:00 בבוקר השיב שמטרת השיחה עם מטאוטק לא היתה לצורך קבלת אישור לטיול כי אם כדי לקבל מידע "באופן ספציפי על גשם באזור שבו אנחנו מטיילים" (עמ' 740, ש' 16-24).
כשעומת עם כך שזאדה מסר שהוא (זאדה) אמר לו (אביב) שהסיכוי לשיטפון הוא אותו סיכוי גם לאחר שהוא (אביב) שאל אותו (זאדה) על אזור תמר, חזר על גרסתו לפיה הוא שאל על גשמים באזור תמר וצפית וזאדה השיב לו שהם יתחילו בשעות הצוהריים המאוחרות (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 748, ש' 6-33).
אביב העיד כי הוא זוכר שביום האסון הוא שוחח עם מטאוטק שיחה אחת בלבד בשעה 08:10 (עמ' 753, ש' 15-25), כי יום לפני האסון הוא שוחח והתכתב עם מטאוטק וביקש תחזית ביחס לנחל צאלים והם העבירו לו תחזית כזו "בדיוק את מה שאני ביקשתי מהם" (עמ' 754, ש' 11-31).
גם בחקירתו הנגדית חזר על כך כי שוחח עם מטאוטק "פעמיים, פעם ביום רביעי ופעם ביום חמישי" (פרוט' מיום 2.1.2023, עמ' 761, ש' 13 - 16).
בהמשך אישר כי בחקירתו הוא הופנה לשיחה שביצע עם מטאוטק סביב השעה 11:40, שיחה שאותה לא זכר והכחיש (עמ' 761, ש' 25-28), כשבהמשך אף הוסיף שלמיטב זכרונו אף נציג של מטאוטק לא זכר שיחה שכזו באותו יום (עמ' 764, ש' 22-30).
כשעומת עם אחת מאמרותיו בה מסר כי בבוקר יום האסון שוחח פעמיים עם חברת מטאוטק ושהם אמרו לו שיש חשש לשיטפונות אך לא ידעו להגיד לו על נחל ספציפי השיב כי עניין השיחה השנייה עלה בחקירות שלו וכי הוא לא זכר עד היום שהתנהלה שיחה כזו והוא זוכר רק את השיחה בבוקר יום חמישי בשעה 08:10, עכשיו כשגם כעת במהלך עדותו הוא "זוכר היטב שיחה אחת... בבוקר ולא שיחה נוספת" (פרוט' מיום 16.1.2023, עמ' 678 ש' 25 – עמ' 679 ש' 14). בהמשך הוסיף כי אינו יודע מדוע אמר באחת מחקירותיו ששוחח עם מטאוטק פעמיים ביום האסון ושיער שאולי התכוון למייל שקיבל מהם פרט לשיחה שהוא זוכר, אך חזר והדגיש שהוא זוכר באופן ברור ומוחלט שהוא דיבר איתם פעם אחת בבוקר (עמ' 681, ש' 4-6).
אביב חזר על כך שבמהלך כל חקירותיו זכר שקיים רק שיחה אחת עם מטאוטק והוסיף כי אין לו סיבה להסתיר שהתקיימה איתם שיחה נוספת (עמ' 680, ש' 31 – עמ' 681, ש' 2).
כשעומת עם אמרתו מיום 30.4.2018 ממנה עלה שהוא התקשר למטאוטק לאחר שקיבל מהם מייל בבוקר יום חמישי ביחס לנחל צאלים על מנת להודיע להם שהקבוצה נמצאת באזור אחר, השיב כי זה אינו נכון, כי באותה חקירה הוא התבלבל ביחס לסדר האירועים ולמעשה הוא התקשר ביום האסון למטאוטק באופן יזום (עמ' 685, ש' 16 – עמ' 686, ש' 24).
כשהוטח בפניו כי הוא התקשר למטאוטק וללאופר פעם נוספת לאחר שיובל שלח בשעה 11:25 הודעה בקבוצה ובה שאל אם הם מאופסים על הגשמים, השיב כי את ההודעה שלח יובל לנועם וכי מדובר בשאלה כללית, האם אנחנו מאופסים על גשמים ושיטפונות' (עמ' 699 ש' 25 – עמ' 700 ש' 2). בהמשך נשאל על כך פעם נוספת "מה שאני אומר לך שקרה זה שאחרי שאתה רואה את ההודעה שיובל שולח בשעה 11.25, שחם לכם, חם. שום דבר לא משתנה חוץ מההודעה של יובל, אתה פונה.. גם למטאו-טק וגם לאלמוג כדי לדבר איתם עניינים שקשורים למזג אויר, נכון? ת: לגבי נחל צין, כן. ש: אתה דיברת עם מטאו-טק לגבי נחל צין? ת: אני חוזר ואומר שלא התקיימה שיחה ביני לבינם ב- 11.40 ועם אלמוג דיברתי ב-12 על נחל צין... אם הייתי זוכר את שיחה ב – 11.40 הייתי מעיד עליה" (עמ' 701, ש' 31 – עמ' 702, ש' 23).
כשנשאל האם ביום האסון, כשהתכנית כבר הייתה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, סבר שהתחזית שקיבל ביחס לנחל צאלים היא רלוונטית, השיב "זה שני אזורים שונים לחלוטין, ולכן ביום, כשאני התקשרתי אליהם קודם בטלפון סביב 11:00, אני חושב ששם הם אמרו לי שהם נותנים, כאילו שחלק מהשירות שאנחנו מזמינים, זה שהם יתנו לנו תחזית את אותה התחזית של יום רביעי ושיום למחרת ב-10:00 הם ישלחו תחזית נוספת. אבל באותו הזמן, ביום רביעי בצהריים זו תחזית שהיא רלוונטית לנחל צהלים, שהוא מבחינתי באזור אחר מנחל תמר וצפית, זה מרחק שנדמה לי 45 קילומטרים...אז היה ברור לי שהתחזית הזו לא רלוונטית, וזו הסיבה גם שהתקשרתי. ש: שהיא טובה לצהלים, בקיצור זה מה שאתה מבין? ת: כן" (עמ' 755, ש' 10-24).
בהמשך, התייחס לתחזית שקיבל בשעה 10:00- נ/55, ומסר כי "זו התחזית שאני מקבל ב-10:00 ביום חמישי, ביום של האסון, ואני מקבל אותה אחרי השיחה איתם... השיחה הייתה ב-08:00, והמייל הזה הגיע אליי ב-10:00, להבנתי, בדיוק כמו שהם אמרו לי יום לפני כן, שהם שולחים מייל אוטומטית אז מבחינתי זה היה המייל האוטומטי, ואני גם ראיתי שרשום שם כשפתחתי את זה, נחל צהלים, ולכן אני הבנתי שזה מייל אוטומטי ולא מייל שהם כתבו אותו מחדש בעקבות השיחה. ש: ולכן מה? כשאתה רואה צהלים, אז מה זה עושה, אתה מתייחס לזה עכשיו? ת: לא, בעיקר הבנתי, אתה יודע, בגלל שהבנתי שהוא לנחל צהלים, אז הוא לא רלוונטי, ולכן אני גם לא ראיתי איזשהו צורך להעביר אותו...ש: ובכל זאת, אתה מדבר איתם טלפונית? ת:כן... ש: האם מול מטאו-טק יש ניסיונות שלך לברר על תמר וצפית? ת: כן. שוב, השיחה היא ב-08:20, השיחה עם מטאו-טק ביום האסון ב-08:10, היא בשביל לברר על תמר וצפית ש: ומה הם אומרים? ת: הוא אמר שם בשיחה, כבר פירטתי עליה קודם, שגשם אמור להתחיל רק בשעות הצהריים המאוחרות של אותו היום (עמ' 755, ש' 25 - עמ' 756, ש' 31).
גרסה דומה מסר בחקירתו הנגדית (פרוט' מיום 16.1.2023, עמ' 683 ש' 15 – עמ' 684 ש' 4). אביב הוסיף כי את המייל קיבל לנייד וראה שכתוב עליו נחל צאלים לכן הבין שמדובר במייל שנשלח בצורה אוטומטית (עמ' 684 ש' 6-8). כשנשאל האם לאחר קבלת המייל התקשר שוב למטאוטק בכדי להגיד שמדובר בתחזית לנחל שהוא לא מטייל בו, השיב בשלילה ומסר כי "דיברתי איתם כמעט שעתיים לפני כן, ודיברתי איתם, זאת אומרת קיבלתי מהם איזושהי אינדיקציה בעל פה לאזור שאנחנו נמצאים בו אז לא ראיתי צורך נוסף להתקשר אליהם ולהגיד להם מדוע שלחתם לי מייל לאזור אחר, הנחתי שזה נשלח אוטומטית" (פרוט' מיום 16.1.2023, עמ' 684 ש' 14-18; פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 745, ש' 15-27).
כשנשאל מדוע לאחר שקיבל את המייל בשעה 10:00 בו צוין שיש חשש כבד לשיטפונות ב"נחלי האזור" הוא לא עשה עם נתון זה שום דבר, זאת למרות שלאורך כל השבוע ידע שהחשש מתייחס לכל האזורים בדרום הארץ, מדבר יהודה, נגב, דרום ים המלח וכו', וזה השיב "אתה שוב מציג את זה כ'לא מעניין' ואני מסביר לך שזה לא שזה לא מעניין, זה לא שאני לא רואה בזה חשיבות. הסברתי למה. צריך גם להגיד, אתה שוכח שהמרחק בין נחל צאלים לנחל צפית הוא להערכתי קרוב ל- 45 קילומטרים, משהו כזה. זה אזור לחלוטין אחר. זה לא היה נראה לי רלוונטי. ש: סליחה. איך אתה יודע שזה אזור שהוא לחלוטין אחר?... בתחזית כתוב שם חשש כבד, שיטפונות בנחלי האזור. מה זה האזור? ת: אני לא יודע להגיד למה הם קוראים אזור. אני זוכר שהסתכלנו על זה יום לפני. נסענו את כל המרחק דרומה מהנקודה שבה היינו אמורים להיות, אני מרגיש שאני נמצא באזור אחר. ש: לא שווה בדיקה? ת: ...בדיעבד ברור שכן. ש: גם לא בדיעבד. גם בזמן אמת. זה לא שהוא אומר לך תחזית לגבי נחל צאלים. הוא אומר לך 'אזור'. מה זה 'אזור'? אתה נמצא בישראל יום יומיים. אתה יודע, גם מניסיונך הצבאי, שמעת לא פעם ברמת הכותרות בחדשות שיש חשש לשיטפונות בנחלי יהודה, באזור ים המלח, תמיד זה אזורים רחבים. זה לא איזה משהו נקודתי. ת: שוב, כשאני מסתכל על המייל הזה, עניתי על זה קודם. הבסיס שלי לתחושה שהמייל הזה הוא לא רלוונטי זה השיחה שקיימתי עם אותו גורם שעתיים לפני. לא עשיתי איזשהו ניתוח על מה זה 'אזור'. הרגשתי שכבר דיברתי איתם באופן ישיר, מתוך הבנה שלי שאני נמצא באזור אחר. זו הסיבה שהתקשרתי אליהם הרבה לפני המייל הזה... ש: למה אתה בא ומניח שזה לא אותו איזור, ואולי מטאוטק שהם הגורם המקצועי, הם הצודקים. הם מבחינתם זה אותו אזור. הרי אתה מדבר איתם על צפית אז למה שישלחו לך משהו לא רלוונטי... ת: הסברתי כבר למה... היה כתוב על המייל הזה באופן מאוד ברור שזה ממוען לנחל צאלים ערד, זה האזור שקיבלנו עליו מייל יום לפני כן. והנחתי שוב שזה מייל אוטומטי... ש: מאיפה אתה יודע אם זה לא אותו אזור ביחס לאגני ניקוז? הרי לא בדקת איפה נמצא אגן הניקוז של צפית. אז על סמך מה אתה אומר שזה לא אותו אזור?...ת: ... אם הייתי מרגיש צורך לבדוק אגני ניקוז, לא הייתי צריך לעשות איזושהי הסתמכות על המייל הזה ולנתח אותו. הייתי פשוט שואל אותם על גשם באגן הניקוז (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 746, ש' 10- 747, ש' 29).
אביב העיד כי בשעה 10:00 הוא נפגש עם נועם ועדכן אותה ואת שימשי באשר לתוכן השיחה שלו עם מטאוטק (עמ' 758, ש' 22 – עמ' 759, ש' 20). לצד זאת אישר כי לא עדכן את יובל או את הראל על אודות התחזיות שקיבל ממטאוטק או מלאופר (פרוט' מיום 2.2.2023, עמ' 772, ש' 21-23), כשנימק זאת בכך שלא ראה באינדיקציות שקיבל ממטאוטק או מלאופר או אף מנועם כאיזשהו חידוש ביחס למה שדובר במהלך כל השבוע, כזה אשר הצריך קבלת אישור מיובל כדי להמשיך הלאה (פרוט' עמ' 779, ש' 11-20).
אביב העיד שהנתונים שקיבל ממטאוטק השתלבו עם יתר הנתונים שקיבל באותו יום ושבהתאם להם הוא לא חש בסכנה כשנכנס לנחל צפית.
"... התחושה שלי באותם הרגעים שאני מטייל בצפית, אז זו ממש פשוט הצטברות של כל הנתונים שקיבלתי באותו היום, ביחד עם השיחה הזו עם נועם. זה מתחבר לי לתמונה אחת מאוד ברורה, שבזמן שאנחנו נהיה בתוך נחל צפית לא אמורה להיות שום סכנה. וכבר פירטתי קודם, על ההודעה הזו של יובל מהבוקר, והאינדיקציה ממטאו-טק והאינדיקציה עם אלמוג לאופר. שוב, השיחה עם נועם היא מעין חותמת, על זה שבתוך השעה הזו של הטיול בנחל צפית אין בעיה בכלל. בכל המכלול הזה של הדברים, אני הולך בתחושה מאוד מאוד בטוחה" (עמ' 771, ש' 28 – עמ' 772, ש' 3).
כן ראו בחקירתו הנגדית של ב"כ יובל "היא אומרת שהנחל עלול לשטוף אבל ביררתי עם הראל ואם תוך שעה אתם יוצאים אז אין בעיה. אחרי שאני שומע דבר כזה אני לא מבין שיש שטפון עוד דקות אני מבין שיכול להיות בהמשך היום לאור גם הדברים שאני יודע דרך השיחות עם לאופר ומטאו טק והתחזית שיובל שולח של גבעתי שאם יש שטפון בנחל הזה זה יהיה אחרי שאנחנו נהיה שם..." (פרוט' מיום 25.1.2023, עמ' 825, ש' 10-14).
ובחקירה נגדית של ב"כ המאשימה "אני זוכר שאנחנו מדברים עם הראל והוא נותן לנו ביטחון מלא ביום רביעי בערב שאנחנו הולכים לנחל שלא שוטף, אני זוכר הודעה שיובל שולח בקבוצה של אמיר גבעתי לא זוכר כבר את הניסוח שלה, אבל שמראה כאילו יש הפוגה משמעותית והגשמים יתחדשו בשעות אחר הצהרים והשטפונות יתחדשו רק אחר כך, בסוף אלה הדברים שעמדו לנגד עיניי יחד עם האינדיקציה גם של מטאו-טק גם של הראל אתה נתת פה רק זווית אחת מהשיחה עם מטאו-טק, מטאו-טק גם הוסיף, הנציג שלהם שהגשמים יתחילו בשעות הצהרים המאוחרות, ולאופר אומר שהגשמים יתחילו רק בשלוש, זאת אומרת אלה הדברים בסוף שעומדים לנגד עיניי ונותנים לי תחושת בטחון מאד מאד גדולה" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 727, ש' 21-33; פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 736, ש' 7-9).
יצוין, כי בדיון הסיכומים על-פה, המאשימה הסכימה ש-ת/149 – תחזית של מטאוטק עבור מועצה אזורית תמר ביחס לאזור תמר – לא הועברה למכינה וכי למעשה אביב לא קיבל מעולם תחזית על נחל צפית ממטאוטק, אף שטענה בהקשר זה כי יש לאמץ את גרסת זאדה שאמר בשיחה הטלפונית לאביב שאין שוני בין הנחלים החדשים לבין נחל צאלים וכי גם שם צפויים גשמים ושיטפונות שזה לא יום לטיול (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 701, ש' 13-20).
293. לסיכום פרק זה, ובכל הקשור למטאוטק, ניתן לומר כי אביב הסתמך גם על המידע שקיבל ממטאוטק במסגרת קבלת ההחלטות שלו במהלך יום האסון.
מניתוח העדויות והראיות שפורטו מעלה עולה שאין מחלוקת כי יום קודם לאסון אביב פנה למטאוטק וביקש לקבל תחזית לנחל צאלים, תוך שפירט מהם אגני הניקוז של נחל צאלים (ת/152) ובהתאם לכך נשלחה אליו תחזית ביחס לנחל צאלים ביום רביעי בשעה 12:10 (ת/153).
אין מחלוקת עוד, כי בבוקר יום האסון, בשעה 08:10 אביב מתקשר אל מטאוטק, משוחח עם זאדה ומעדכן אותו כי הקבוצה כבר לא אמורה לטייל בנחל צאלים כי אם בנחל תמר, וייתכן כי אף עדכן את זאדה כי הקבוצה עתידה לטייל גם בנחל צפית.
אין מחלוקת כי במהלך השיחה הזו, זאדה אמר לאביב ש"זה לא יום לטיולים בחוץ" או משפט בנוסח דומה, ואף דיבר אתו על שיטפונות וגשמים.
זאדה כזכור העיד "ואמרתי לו שבאזור נחל צהלים יש גשם ושיטפונות היום, והוא אמר לי, כן, אבל אני הולך לטייל באזור אחר, ואמרתי לו שזה אותו הדבר, גשם ושיטפונות" ובמקום אחר בעדותו הזכיר "ואמרתי לו שגם באזור תמר זה אותו דבר, גשם ושיטפונות".
עוד יש לזכור כי זאדה הודה שהוא לא אמר לאביב בשיחה שהחשש לשיטפונות הוא כבד, כפי שציין זאת בתחזית ששלח למועצה אזורית תמר.
כבר כאן ראוי לציין, כי על-פי "השיטה" והנחיות יובל, ואף על פי התכנון במהלך אותו שבוע ביחס לנחל צאלים, חשש מפני שיטפונות וגשמים לא אמור לבטל טיול או פעילות בחוץ שכן ההנחיה הייתה לבדוק את המצב באגן הניקוז בסמוך לכניסה לנחל וכו'.
מכל מקום, אביב לא הכחיש שזאדה אמר לו שזה לא יום לטיולים בחוץ או משפט דומה, ואף לא הכחיש כי זאדה הזכיר בשיחה גם חשש משיטפונות, ואולם טען כי במהלך שיחה זו זאדה מסר לו שהגשמים אמורים להגיע או להתחזק בשעות הצהריים.
זאדה הכחיש שאמר לאביב שהגשמים יחלו או יתחזקו בשעות הצהריים ואף התייחס בביטול לתחזית של לאופר שהגשמים יתחזקו או יתחדשו בשעה 15:00. כזכור, זאדה טען שתחזית שכזו היא לא מקצועית, לא טובה וכן שהיה ברור שעננים יורידו גשם כבר לפני הצוהריים.
דא עקא, שהתברר כי זאדה שלח באותו יום עצמו, יום האסון, תחזית אל האזור שהיה רלוונטי לנחל תמר או לנחל צפית, תחזית שהופנתה אל מועצה אזורית תמר (ת/149) ממנה עלה כי ביחס ל"אזור עין גדי עד עין בוקק", תחת הרובריקה של "מזג אוויר כללי", בבוקר יום האסון, שבה צוין "בבוקר ירד גשם מידי פעם, אשר יתחזק לקראת צהריים וילווה בסופות רעמים ייתכן ברד, ומשבי רוח חזקים". כן צוין, תחת הרובריקה של "גשמים צפויים (מועדים ועוצמות) ביחס לבוקר יום האסון "גשם קל עד בינוני בהפוגות, זמנית ייתכן גשם חזק מלווה בסופות רעמים" עוד צוין, כי הסיכוי לשיטפונות ביום האסון הוא של "חשש כבד".
יצוין כי בתחזית שהופנתה אל המועצה האזורית תמר ישנה התייחסות גם אל "אזור נווה זוהר ועד עין חצבה" אשר בו יש התייחסות דומה ל"אזור עין גדי עד עין בוקק" כמפורט לעיל.
אף שזאדה אמר שהתחזית לנחל צאלים ולנחל תמר (או צפית) היא "אותו דבר", השוואה בין התחזית שנשלחה על-ידי זאדה ביחס לאזור תמר (ת/149) לבין התחזית שנשלחה בשעה 09:55 על-ידי וקסמן ביחס לנחל צאלים (נ/55) מלמדת כי השתיים הן לא בדיוק אותו דבר. ראשית הן לא מנוסחות באותו אופן. כך התחזית שנשלחה לאביב נשענת על הערכות של סיכויים באחוזים לגשמים כאשר יש מעבר מסיכוי של 40 אחוז גשם בבוקר ל-80 אחוז סיכוי גשם בצוהריים בעוד שבתחזית שנשלחה אל המועצה אזורית תמר, אין התייחסות לאחוזים אלא רק נאמר שהגשם "יתחזק לקראת צהריים".
בנוסף, ביחס לצפי שיטפונות, בתחזית שנשלחה אל אביב, יש מעבר מחשש בינוני לשיטפון בבוקר אל עבר חשש כבד בצוהריים ובערב. זאת, לעומת תחזית של חשש כבד לשיטפונות המצויה בתחזית שנשלחה אל המועצה אזורית תמר, מבלי לערוך הבחנה בין בוקר, צוהריים וערב. כל זאת מעבר להבדלים נוספים אליהם לא מצאתי להתייחס.
מכל מקום, נראה כי בכל הקשור לתחזית הגשמים בשתי התחזיות יש שינוי בין הבוקר לצוהריים של יום האסון.
כידוע, זאדה כתב רק את התחזית שנשלחה אל המועצה האזורית תמר ביחס לאזור תמר. סביר להניח שכאשר זאדה כתב את התחזית למועצה האזורית תמר וכאשר זאדה מסר לאביב בשיחת הטלפון שהתחזית מבחינת גשם ושיטפונות היא אותו דבר באזור נחל תמר כמו בנחל צאלים הוא התבסס על אותם נתונים. מכאן שהאפשרות שזאדה גם אמר בשיחת הטלפון לאביב שהגשמים יתחזקו לקראת הצוהריים, כפי שכתב בתחזית לאזור תמר היא אפשרות סבירה שמעוגנת בראיות.
אכן, אביב בעדותו ובחקירותיו ציין לא פעם שזאדה אמר לו שהגשמים יתחילו בשעות הצוהריים, ולא שהם יתחזקו, ואולם מחקירותיו ניתן ללמוד גם על כך שזאדה אמר לו שהגשמים החזקים יחלו בשעות הצוהריים: "והיא גם הייתה הפעם היחידה שבה קיבלתי מידע שמתייחס למסלול החדש ולא לנחל צאלים כפי שהיה לפני, ובאותה שיחה הנציג אמר שאותו גשם חזק יתחיל רק בשעות הצהריים המאוחרות, והוא דיבר על סכנת שיטפונות. אני לא הסתרתי את זה" (ת/88, עמ' 13, ש' 409-414), וכן "אני משיחתנו זוכר שהוא בפירוש דיבר על כך שגשמים חזקים צפויים להתחיל באזור שלנו משעות הצהריים המאוחרות. ש: האם אתה בטוח שזה מה שהוא אמר? ת: כן" (ת/79, עמ' 9, ש' 237-242), וכן ובשיחת הטלפון עם אותו נציג הוא אמר לי שמערכת גשמים חזקה צפויה להתחיל רק בסביבות הצהרים המאוחרות" (ת/76, עמ' 14, ש' 451-455).
משמע, לפחות בחלק מגרסאותיו אביב נתן דעתו והתמקד דווקא בגשמים החזקים שהם אלו שהיו אמורים להתחיל בצוהריים.
לא למותר בהקשר זה לזכור כי בעת קבלת התחזית מזאדה בשעה 10:00 לערך השמים עדיין היו יפים והשמש עדיין היתה בשמים, וכן שגם מהתחזית שקיבל אביב מלאופר עלה שטפטוף יתחיל בשעה 12:00 לערך והתחזקות הגשמים תהיה סביב השעה 15:00, מה שאף התכתב עם התחזית שיובל שלח בבוקר, ולכן יכול ואביב הבין שגם דבריו של זאדה בשיחה מתיישבים עם אותה תחזית, קרי של התחזקות הגשמים בשעות הצוהריים.
אכן, גרסתו של אביב בעניין זה לא נקייה מספקות, ואף לא תמיד הייתה אחידה, אך סבורני שיש לבחון בזהירות הנדרשת גם את גרסאות אנשי מטאוטק, ביחס לתוכן השיחה שהתנהלה בין אביב לזאדה ובאופן כללי לתחזיות שניתנו למכינה, וזאת ממספר טעמים:
ראשית, יש לתת את הדעת לכך שבמהלך האירוע כולו התנהלות מטאוטק היתה חריגה אף ביחס לסטנדרטים הנוהגים אצלה.
כפי שעלה מהעדויות הנוהל במטאוטק הוא שאותו אדם אשר מוציא תחזית ללקוח, הוא זה שמשוחח עם הלקוח, ובענייננו היתה חריגה מהנוהל שכן זאדה הוא זה ששוחח עם אביב ולבסוף וקסמן הוא זה שהוציא את התחזית.
בנוסף, כאמור בסופו של יום נשלחה אל אביב תחזית שלא התייחסה אל המקום שהוא ביקש ואשר לא היתה רלוונטית עבורו, למצער על-פי הבנתו. עניין זה מבהיר את חשיבות הנוהל הנכון של מטאוטק שלפיו מי שמשוחח עם הלקוח הוא זה שיוציא לו את התחזית.
אם לא די באמור, זאדה העיד כי למיטב זכרונו הוא ביקש מוקסמן להתקשר לאביב לאחר שמסר לו שאביב ביקש תחזית למקום או אזור נוסף, וזאת מבלי לפרט את האזור החדש עליו ידע – אזור תמר – אך כידוע וקסמן לא עשה כן. אף וקסמן עצמו העיד כי זאדה לא עדכן אותו על שינוי הנחל ולא דיבר אתו לא על נחל תמר ולא על נחל צפית, אף שבשלב מסוים בעדותו מסר שזאדה עדכן אותו באופן כללי שאביב רוצה לשנות נחל.
עוד יש לזכור, כי התחזית נשלחה אל אביב בחלוף כמעט שעתיים מאז זה ביקש אותה (השיחה התקיימה בשעה 08:10 והתחזית, הלא מעודכנת כאמור, נשלחה אליו רק בשעה 09:55). וקסמן נימק זאת בעומס עבודה חריג בבוקר האסון אך ברי כי למטייל בשטח נימוק זה אינו מספק.
על כך יש להוסיף, כי לבסוף התברר כי מטאוטק הוציאה תחזית לאזור שאותו ביקש אביב, אך זו אינה נשלחה אליו, למרות שמי שידע שאביב מבקש תחזית לאזור זה (זאדה), הוא גם זה ששלח את התחזית לאותו אזור, לגוף אחר מועצה אזורית תמר.
שנית, מניתוח העדויות עולה שבגרסאות עדי מטאוטק נמצאו מספר סתירות ותמיהות.
בין גרסת זאדה לגרסת וקסמן התגלו מספר סתירות. כך למשל, זאדה טען בעדותו כי הוא לא נשאל על-ידי אביב על נחל צפית כי אם על אזור נחל תמר (ובמקום אחר בעדותו טען אחרת), ואילו וקסמן טען בעדותו כי בדיעבד הוא שוחח עם זאדה וזה מסר לו שאביב דיבר אתו גם על נחל צפית.
פער נוסף בין השניים התגלה גם ביחס לשאלת תגובת וקסמן למשפט שזאדה אמר ש"זה לא יום לטיול בחוץ". בעוד שזאדה העיד שוקסמן לא הגיב לכך, וקסמן עצמו העיד שעם סיום השיחה של זאדה עם אביב, הוא פנה בעניין אל זאדה ובירר אותו לפשר דבריו אלו.
מעבר לאמור, קיימת תמיהה הקשורה בגרסת זאדה לפיה בפתח השיחה שקיים עם אביב בבוקר, אביב התעניין איתו לגבי תחזית ביחס לנחל צאלים. גרסה זו תמוהה משום שהטיול בנחל צאלים בוטל עוד ערב קודם לכן, ולכן לא הייתה כל סיבה לאביב לברר את התחזית בנחל צאלים.
שלישית, מהעדויות עלה כי אנשי מטאוטק שוחחו בינם לבין עצמם, ואף יחד עם מנהל החברה, על התחזית שנתנו למכינה, על שיחת הטלפון עם אביב ואף על החקירות במשטרה, כך שבמידה מסוימת עדויותיהם "זוהמו", אף אם לא בכוונת מכוון (וכך אני מאמין).
אנשי מטאוטק הבינו שמדובר באירוע חריג, הקשור בעבודתם, כדי כך ששוחחו בערב שבת על מעורבותם חרף כך שאחד ממשתתפי השיחה הוא שומר שבת, ולכן עסקו, בדקו ושוחחו רבות בנושא כדי לוודא שלא נפלה תקלה בעבודתם.
רביעית, יש לזכור כי מטאוטק היא חברה עסקית אשר מתפרנסת ממתן תחזיות דומות והחשש שמה ידבק בה רבב הקשור באסון בשל תחזית שהיא נתנה הוא טבעי ומובן.
כל שפורט לעיל לא פורט חלילה מתוך עמדה שלילית כלפי מטאוטק או כלפי מי מעובדיה, ואין בו כדי להביע, ולו ברמז, כי לפתחה או לפתחו של מי מטעמה אשמה כלשהי או אחריות לאסון.
בית המשפט מבין, וכך עלה גם מהעדויות, כי גם מבחינת מטאוטק שבוע האסון, ובפרט יום האסון, היה חריג ביותר. וקסמן עצמו העיד כי יום האסון היה אחד מהימים "המטורפים" שהוא עבר בעשרות השנים שהוא עובד במטאוטק.
יכול ובשל כך נפלו מספר משגים או נמסרו תחזיות או הבהרות שלא הובנו באופן מלא ומדויק על-ידי הצד השני – אביב במקרה זה, ויכול ובשל כך נשתכחו דברים, ממש כפי שאין מי שזוכר במטאוטק השיחה השנייה עם אביב שלא הייתה של שניות ספורות. זאת, מבלי לשכוח שלאביב נאמר במפורש שזה לא יום לטיול או לפעילות בחוץ, אמירה שאף היא חריגה אצל עובדי מטאוטק.
עוד ראוי לציין, כי יש לדחות הטענות שהיו ביחס למומחיות אנשי מטאוטק בהקשר של שיטפונות. זאת, לא רק מן הטעם שאנשי המכינה הם אלה שביקשו להסתייע ולקבל שירות ממטאוטק ויש להניח שעשו כן מתוך הבנה שלחברה ולעובדיה מומחיות בתחום, וכי אלה יוכלו לסייע להם בעניין שאחרת מדוע פנו לחברה זו ושילמו לה מלכתחילה, אלא גם מן הטעם שהחזאים העובדים במטאוטק נותנים שירותי חיזוי בכלל, ובפרט בהקשר של צפי שיטפונות עשרות בשנים, לגופים רבים ושונים, ולכן בהחלט ניתן לומר כי להם ניסיון עשיר וידענות ההופכים אותם למומחים בתחום של חיזוי שיטפונות, כפי שהדבר אף השתקף בעדויותיהם.
לסיכום עניין זה ניתן לומר כי זאדה אמר לאביב שזה לא יום לטיולים בחוץ ואף שוחח איתו על שיטפונות אך לא באופן ממוקד. לצד זאת, סבורני כי נותר ספק סביר ביחס לשאלה מה אביב הבין מחזאי מטאוטק ביחס לאזור נחל תמר ונחל צפית ובפרט ביחס לשאלת הגשמים באזור זה.
לטעמי לא ניתן לשלול כי מהשיחה עם זאדה בשעה 08:10, בשילוב עם יתר התחזיות שקיבל בבוקר האסון, אביב הבין שגשמים רלוונטיים יתחילו רק בשעות הצוהריים, ואולי אף בשעות הצוהריים המאוחרים.
מידע זה התיישב עם התחזיות שקיבל אביב מלאופר ומיובל בבוקר וגם מידע זה חיזק לו הביטחון לצאת אל המסלול בנחל תמר ובנחל צפית.
כידוע, בין הצדדים אין מחלוקת כי בשעה 09:55 נשלחה אל אביב תחזית נוספת(נ/55), הפעם על-ידי וקסמן, ושאף תחזית זו התייחסה לנחל צאלים. זאת, חרף כך שאביב הודיע לזאדה שהקבוצה כבר לא צפויה לטייל בנחל צאלים, כי בכוונתה לטייל בנחל תמר (ואולי אף אמר לו שגם בנחל צפית). אביב טען כי הואיל ובכותרת תחזית זו צוין כי היא מתייחסת לנחל צאלים, למרות שכבר הודיע למטאוטק שהוא לא מטייל בנחל צאלים, הוא סבר שמדובר בתחזית שנשלחה אליו באופן אוטומטי על-פי התאום מראש עם מטאוטק, ואשר לא התייחסה לעדכון שלו מהבוקר, ולכן לא מצא לתת לה משקל.
אביב הוסיף, כי לא נתן משקל גם לכך שבתחזית זו צוין שהיא מתייחסת לנחלי האזור, הואיל והבין שנחל תמר ונחל צפית, ואף האגנים שלהם, הם לא באותו אזור של נחל צאלים.
מעדויות שלושת נציגי מטאוטק (זאדה, וקסמן ומליק) עולה כי לתובנה זו של אביב יש אחיזה במציאות. מעדויות אלה עלה כי הן נוהגים לחלק את המרחב ל"ריגיונים", אזורי משנה שאליהם מתייחסות התחזיות שהם שולחים. כן עלה כי נחל תמר ונחל צפית, על האגנים שלהם, לא נמצאים באותו "ריגיון", אותו אזור, של נחל צאלים והאגן שלו. עוד עלה, כי בהחלט יתכן שיהיו הבדלים בתחזית לגשמים ולשיטפונות בין נחל תמר ונחל צפית לבין נחל צאלים נוכח הריחוק בין הנחלים והאגנים, שעומד, על-פי העדויות על עשרות קילומטרים. עוד עלה כי היכולת לדעת האם יש הבדל בין אזור לאזור, קרי בין נחל תמר ונחל צפית לבין נחל צאלים, נשענת על תחזית שיש לבצע ביחס לנחלים אלה. שלושת העדים ציינו כי בשים לב לחריגות מזג האוויר ביום האסון, בפועל לא היה הבדל ביחס לצפי השיטפונות בין נחל תמר ונחל צפית לבין נחל צאלים, צפי שהיה זהה לכל האזורים במדבר יהודה, צפון ים המלח וכו'.
עם זאת, אין מחלוקת שאביב לא קיבל ממטאוטק תחזית ביחס לנחל תמר ונחל צפית ביום האסון למרות שזאדה כאמור ידע שאביב מתכוון לטייל עם הקבוצה באזור זה, ולמרות שהוא הכין תחזית לאזור זה ביום האסון, תחזית אותה שלח רק למועצה אזורית תמר.
לטעמי אף נותר ספק סביר בנסיבות העניין ביחס לשאלה האם אביב יכול היה להסתמך על המצוין בתחזית שנשלחה אליו (להבדיל מהאמירה הכללית בשיחה הטלפונית) שהתייחסה ל"נחלי האזור", ולהבין שמדובר גם בנחל תמר ובנחל צפית, שכאמור לא נמצאים באותו אזור.
וקסמן עצמו אישר בעדותו כי התחזית שהוא שלח לא נתנה למעשה מענה למי שטייל בנחל צפית, ואף אישר בעדותו כי מי שמקבל את התחזית לא יודע שתחזית זו, שהתייחסה בכותרתה לנחל צאלים, התייחסה בפועל גם לנחל תמר ולנחל צפית.
ואחר שאמרנו כל זאת, סבורני כי לאחר קבלת התחזית ראוי היה שאביב יזום קשר מחודש עם מטאוטק ויפנה תשומת לבם לכך שהוא קיבל תחזית שנראית לא רלבנטית באשר היא לא מתייחסת לאזור שבו הוא מטייל, ויבקש את התייחסותם או תחזית רלוונטית לאזור בו טייל.
טענת אביב כי ביקש לקבל את התחזית ממטאוטק אך מטעמי נוחות, היא טענה מוקשית. זאת, הן לנוכח כך שהקבוצה ממילא נערכה מבעוד מועד לטייל בגשם עם ביגוד להחלפה וכיסוי לתיקים וכו', כך שלא ברור מדוע יש לבדוק אם יירד גשם מטעמי נוחות, הן לנוכח כך שאביב הזכיר את מטאוטק כאחד משלושת הגורמים שאיתם התייעץ לצורך קבלת ההחלטות שלו ביום האסון, ונראה כי התייעצות זו, לצד שני הגורמים הנוספים שהוזכרו כמי שעליהם ביסס אביב החלטתו, פחות רלוונטית לענייני נוחות הטיול, והן לנוכח כך שאביב יצר קשר טלפוני פעם נוספת עם מטאוטק בשעה 11:41.
הצדדים, הן ב"כ המאשימה והן ב"כ אביב, לא התייחסו, למצער באופן ישיר וממשי, לשאלה שעלתה בדיונים והיא שאלת השיחה השניה שאביב ערך עם מטאוטק.
אביב טען שלא היתה שיחה כזו ואנשי מטאוטק התקשו לספק תשובה ברורה ולא היה מי שהעיד בפועל על שיחה שכזו. ואולם, מפלט השיחות מהטלפון הנייד של אביב עולה כי שיחה שכזו התקיימה בשעה 11:41 והיא אף נמשכה 57 שניות (ת/97, ש' 131). עוד ראוי להזכיר כי באחת מחקירותיו הראשונות של אביב, זה אישר כי שוחח ביום האסון פעמיים עם מטאוטק (ת/64, עמ' 8 ש' 26).
לא למותר להזכיר בעניין זה כי שיחת אביב בשעה זו למטאוטק התקיימה זמן קצר ביותר לאחר ההודעה שיובל שלח בקבוצה בשעה 11:25 בה שאל את נועם האם הם סגורים על גשמים ושיטפונות צפויים, כשבנוסף לשיחה עם מטאוטק, בדקות סמוכות, הוא גם מנסה ליצור קשר עם לאופר. סמיכות זמנים זו אינה מקרית, ונראה כי אביב אכן יצר קשר עם הגורמים עליהם סוכם מבעוד מועד שאיתם יש לברר על גשמים וכפועל יוצא על שיטפונות – לאופר ומטאוטק.
אחר כל זאת, סבורני שלא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי בשלב זה, סביב השעה 11:30-11:45, אביב נמצא בתודעה שנחל צפית צפוי לשטוף. בשלב זה אביב עדיין תחת הרושם של דברי הראל שמדובר בנחל שבעיקרון לא "שוטף". בפני אביב לא עמדה בשלב זה כל תחזית שלימדה על כך שצפוי שיטפון בנחל צפית. כזכור התחזיות שקיבל אביב בבוקר לימדו על התחדשות או התחזקות הגשמים בשעות הצוהריים ועל טפטוף החל משעה 12:00 והתחזקות הגשמים בשעה 15:00.
מהראיות שהוצגו עולה כי בשום שלב אביב לא קיבל ממטאוטק מידע מפורש ורלוונטי ביחס לאפשרות של שיטפון בנחל צפית. כזכור, כאשר אביב פנה אל מטאוטק לראשונה, יום קודם לאסון, ביחס לאפשרות הטיול בנחל צאלים, אביב פירט בפנייתו בהרחבה את אגני הניקוז של נחל צאלים. מהראיות שהובאו לא עולה כי התייחסות שכזו לאגני הניקוז, שהיא הרלוונטית לבחינת אפשרויות של שיטפון, עלתה במהלך יום האסון מול מטאוטק בהקשר של נחל צפית. זאת, לא בשיחה הראשונה ואף לא בשיחה השנייה. קשה להלום את טענת המאשימה לפיה מדובר ב"עיוורון מכוון" של אביב. קשה להניח שאביב, שכן מצא לבקש התייחסות של מטאוטק ביחס לאגני הניקוז של נחל צאלים, יימנע בכוונת מכוון לעשות כן ביחס לנחל צפית. אכן, אביב לא היה מודע לזהות אגן הניקוז של נחל צפית, אך יכול הוא היה לערוך בירור עם מטאוטק בעניין זה לו סבר שהדבר רלוונטי. קשה להניח שאביב, שלכאורה קיבל מידע "מפליל" על אפשרות של שיטפון בנחל צפית, ימשיך וירד אל מסלול נחל צפית ויתעלם ממידע הזה, כאשר רק יום קודם לכן פעל להשיג מידע דומה ביחס לנחל אחר שמלכתחילה ביקש לטייל בו. סבורני כי האפשרות שאביב לא היה בתודעה שנחל צפית עשוי לשטוף, עד להגעה לנחל צפית, היא אפשרות סבירה יותר, ולמצער נותר ביחס אליה ספק סביר.
עוד יצוין בהקשר זה, כי הפנייה המאוחרת של אביב אל מטאוטק (ואל לאופר), נעשתה בעקבות ההודעה של יובל משעה 11:25, קרי לצורך בירור עדכני יותר של מצב הגשם הצפוי, וכפועל יוצא של שיטפונות, ולא מטעמי נוחות בלבד כפי שטען אביב אך מצד שני גם לא בשל חשש שהיה אצלו משיטפון בנחל צפית כפי שטענה המאשימה. פניית יובל בהקשר זה הייתה פנייה כללית "האם אתם מאופסים" ולא פנייה שלימדה כי יש חשש מבוסס.
יכול, אף שהדבר לא מבוסס, שגם במהלך השיחה השנייה עם מטאוטק אביב ערך בירור בהקשר של גשם ושיטפון ביחס לנחל צין, נחל שאותו הוא ידע שהוא צריך לחצות ביציאה מנחל צפית בהמשך המסלול, כפי שבירר בזמן סמוך עם לאופר, כאמור בעדותו של לאופר. בהקשר זה יש לזכור כי בשעה 11:31 נועם השיבה לשאלת יובל בקבוצה האם הם מאופסים על גשמים ושיטפונות, בכך שאמרה לו שהגשם אמור להתחדש שוב בשעה 15:00 ושהקבוצה צפויה לצאת מהנחל בעוד שעתיים שלוש, כך שיכול שאביב, שהכיר את הלו"ז, כבר החל לערוך בירור להמשך הדרך.
העדכון מנועם
294. על בסיס התחזיות שאביב קיבל בבוקר האסון מיובל בקבוצה, מלאופר וממטאוטק אביב החליט לצאת לטיול בנחל תמר ובנחל צפית, ולהמשיך בו גם כאשר קיבל העדכון מלאופר והתחזית ממטאוטק סביב השעה 10:00, גם לאחר שיובל שאל בקבוצה בשעה 11:25 האם הם מעודכנים בגשמים ובשיטפונות הצפויים, גם לאחר הבירורים שערך עם לאופר ומטאוטק בעקבות הודעה זו של יובל וגם לאחר שגשם החל מטפטף עליהם בעודם הולכים על השביל בדרך אל הירידה לנחל צפית, סמוך לשעה 12:00.
הרושם המצטבר הוא שבשלב זה לא קיימת אצל אביב תודעה שיש סיכוי שיתפתח שיטפון בנחל צפית, נחל אשר לפי ה-מומחה, הראל, הוא לא נחל ש"שוטף", ולכן הוא לא משנה דבר מה מתכנית הטיול. הרושם הוא שהתחזיות שקיבל אביב משלושת הגורמים הנ"ל (יובל, לאופר, מטאוטק) מתכתבות אחת עם השנייה ומלמדות על כך שגשם קל – טפטוף יחל בשעה 12:00, והגשם היותר חזק יחל בשעות הצוהריים המאוחרות סביב השעה 15:00, ולכן אין מבחינתו כל מניעה להמשיך בטיול כסדרו.
שינוי מסוים בתודעה של אביב חל כאשר הוא מקבל עדכון מנועם, בשיחה בין נועם לאביב, סמוך לפני הירידה לערוץ נחל צפית. עדכון זה של נועם נשען על העדכון שנועם עצמה קיבלה מהראל, דקות ספורות קודם לכן, בשיחה השנייה עם הראל. לפיכך, נעמוד תחילה על השיחה השנייה עם הראל.
השיחה השנייה עם הראל
295. בהתאם ל-ת/95 – מחת"ק, ול-נ/40 – פלט השיחות, ביום האסון, בשעה 12:25, הראל מתקשר אל נועם והשניים משוחחים במשך דקה ו-34 (או 33) שניות.
296. בעדותו הראל, אשר כזכור שימש בזמן האסון כמנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים, ואשר התגורר בשכנות למשפחתה של נועם במושב תמר, התייחס לשיחה השנייה עם הראל.
הראל העיד כי: "ביום האסון קיבלתי אינדיקציה מאחד העובדים שלי, שיורד גשם מאוד, מאוד חזק באזור המכתש הקטן, באזור הערבה הצפונית, סביב השעה 12:00 התקשרתי לנועם דור... התקשרתי לנועם דור, לוודא שהקבוצה, שהיא דיברה איתי ערב קודם, לא מטיילת... היא ענתה, שאלתי אותה היכן היא והיא אמרה לי שהיא בבית. אמרתי לה האם הקבוצה שלכם מטיילת והיא אמרה לי שכן, שאלתי היכן והיא אמרה לי בנחל צפית. אמרתי לה שתיצור במידית קשר עם הקבוצה ותגיד להם, איפה שהם נמצאים, לצאת מהנחל משום שיש סכנת שיטפונות מידית. פה, למעשה, נגמרה... נועם אמרה שהיא תתפוס אותם ופה, למעשה, נגמרה השיחה. לא דיברנו יותר. זה היה סביב השעה 12:00, לדעתי, 12:00 וכמה דקות. ש: ...למה, בעצם, התקשרת לנועם בשלב הזה?
ת: נועם פנתה אלי ערב קודם, הבנתי שהיא עם קבוצה ושהם חושבים לטייל באזור. אני מכירה אותה, היא הייתה קרובת משפחה בשבילי. רציתי לוודא שבאמת הם לא עשו טעם ולא טיילו, למרות כל האזהרות. ש: טוב. עכשיו, כל השיחות האלה וההתייעצויות איתך, השיחות איתך, באיזה כובע הם, מבחינתך, מתנהלות? ת: כל השיחות התנהלו, חד משמעית, בכובע חברי..." (פרוט' מיום 28.04.2021, עמ' 24, ש' 4-26).
בהמשך העיד "ש: תראה, קיימת טענה של אביב ברדיצ'ב, של הנאשם. כאילו שאתה בשיחה עם נועם אמרת שיש סיכוי קלוש שנחל צפית יזרום. מה עמדתך בנושא הזה ומה אמרת לנועם על עוצמת השיטפון? ת: אין לי, אין לי יכולת לדעת אם יש סיכוי קטן, בינוני, או גדול לשיטפונות. אין לי יכולת לדעת מה עוצמת השיטפונות..." (עמ' 24, ש' 35-39).
ובהמשך "... אמרתי שיש התראה לשיטפונות, יש גשמים באזור ושפשוט אסור, צריך לצאת מהנחל שבו הם נמצאים, הם צריכים לצאת" (עמ' 25, ש' 8-9).
בחקירה נגדית חזר הראל ונשאל לתוכן השיחה השנייה עם הראל "אמרתי לה שיורד גשם בכל האזור, שהיא צריכה ליצור קשר... ואני דרשתי ממנה ליצור קשר עם הקבוצה...ש: זה לא נכון שאמרת לה בוודאות. אתה יודע מה אמרת לה? ת: לא. ש: אמרת לה, אני אמרתי לה שלמיטב הבנתי החל לרדת גשם באזור. זה שונה. ת: אוקי, אני לא זוכר מה אמרתי...אני לא זוכר מה אמרתי לפני 3 שנים... אני לא זוכר מה אמרתי לפני 3 שנים... מה שאמרתי בעדות, זה מה שאמרתי..." (פרוט' מיום 11.05.2021, עמ' 66, ש' 4-24).
ובהמשך "זה היה יותר אופרטיבי, זה היה שאמרתי לה פשוט תצרי קשר עם הקבוצה ותוציאי אותם מיד מהנחל, זה לא היה מקום להתפלספות, מה אתם עושים, למה החלטתם, זה היה משהו יותר מידי, צרי איתם קשר ושייצאו מהנחל. ש: מעבר לשיחה הזאת, אדוני עשה משהו? ... להזעיק יחידת חילוץ, ת: לא. ש: לשלוח כוחות משטרה, לנסות ליצור קשר עם קבוצה ששם? ת: לא, אין לי שום יכולת במקרה הזה ליצור קשר עם הקבוצה, זה רק היא וכשהיא בבית ונמצאת ליד אבא שלה, ואבא שלה זה יחידת חילוץ, אז היא לא צריכה שאני אתקשר לאבא שלה כדי לעשות את זה... אבל בשיחה שהיא מאוד מהירה והמטרה שלה שהיא תצור קשר הכי מהר עם הקבוצה, אין זמן להתחיל להתעסק עם זה. אחרי זה ניסיתי להשיג אותה עוד כמה פעמים טלפונית שהיא לא ענתה לי" (עמ' 67, ש' 9-25).
וכן "עכשיו אני לא זוכר בוודאות מה אמרתי, אבל אני אומר, מהות השיחה הייתה להתריע שיורד גשם באזור, וכשהיא אמרה שהם בנחל צפית, אז הייתה שיחה של 20 שניות, 30 שניות, 40 שניות. אמרתי לה תצרי איתם קשר ופשוט תוציאי אותם מהנחל זהו. לא היה יותר מידי. בראיה לאחור ברור שאפשר היה להגיד למה לא אמרתי ככה, למה לא אמרתי ככה, זו הייתה שיחה הכי קצרה כמו בקשר מבצעי, איפה הם, תוציאי אותם, זנו" (עמ' 76, ש' 6-14).
בהמשך לכך נשאל האם הבין שאסון מתקרב "האם אתה באותה שיחה מבין שעוד רבע שעה, 20 דקות, חצי שעה, שעה הולך להיות אסון? ת: לא. ש: למה אדוני לא מבין? ת: כאילו אני יודע שיורד גשם באזור, זה אוטומטית אסון כן. ואני לא מבין איפה הם נמצאים בנחל, אם הם בתוך הנחל, היא אמרה שהם בנחל צפית, אמרתי לה שתיצור איתם קשר מיד ושהיא תוודא שהם יוצאים מחוץ לנחל זהו. לא היה מעבר לזה שום ניתוח של הסיטואציה בצורה אחרת" (עמ' 67, ש' 26-33).
וכשהתבקש להתייחס לשאלה האם אמר לה "סכנה מידית" העיד " ש: אתה אמרת כאן בראשית שאמרת לה איפה שהם נמצאים לצאת מהנחל, יש סכנה מידית. ת: כן. ש: ככה אמרת לה? יש סכנה מידית? , השתמשת בביטוי סכנה מידית? ת: או לצאת מיד מהנחל כי יש סכנה. כן, דיברנו על זה מקודם, אני לא זוכר את המונח המדויק... ש: האם אמרת יש סכנה מידית? ת: אני אמרתי לה שהם צריכים לצאת מהנחל. ש: אני אומר לך שלא אמרת לה את זה, אלא אמרת את זה בבית משפט, אבל לא אמרת לה את זה אף פעם. ת: טוב... ש: אני אומר לך שלא אמרת מעולם יש סכנה מידית, תאשר לי בבקשה שלא אמרת לה את הביטוי סכנה מידית. ת: לא יודע, לא מאשר לך... אני יודע לומר שהעברתי את זה שיש סכנה באופן מידי צריך לצאת מהנחל. ש: ואם נועם... היא מתעלמת, היא נכנסת לנחל איך אמרת מתוך טיפשות... כי היא לא העבירה את הסכנה המידית הזאת הלאה... ת: טוב, לא יודע איזה מסר היא העבירה..." (עמ' 171, ש' 17 – עמ' 172, ש' 23).
הראל נשאל פעם אחר פעם מה בדיוק הנחה את נועם לעשות " ש: מתעורר חשש בליבך. יפה. אז אם מתעורר חשש, אתה מתקשר אליה כדי להתריע בפניה, אם לא נכנסתם לנחל, אל תכנסו, זה מה שאתה אומר. ואם אתם בפנים, תצאו מהר. ת: נכון. ש: עד לפה נכון? ת: נכון" (עמ' 69, ש' 1-10).
הראל חזר והדגיש כי השיחה השנייה עם הראל הייתה שיחה קצרה שבה הם לא יכלו לפתח נושא שיחה והעריך שהשיחה נמשכה "סביב ה-20, 30 שניות שאמרתי לה אם הם בנחל תדברי איתם עכשיו ותוודאי שהם יוצאים מהנחל" (עמ' 112, ש' 17-27).
כאן המקום להזכיר, כי השיחה השנייה בין נועם להראל נמשכה 94 שניות, היינו השיחה נמשכה למצער פי שלוש מהזמן שהעריך הראל.
כשהתבקש לחזור על תוכן השיחה השנייה עם הראל חזר עליה, וכשנאמר לו שדבריו נאמרו במשך 10 שניות בלבד, כך שגם אם נשלש זמן השיחה עדיין מדובר בכ-30 שניות בלבד, ולכן נראה שעל פניו חסר תוכן של שיחה אם זו כאמור נמשכה למעלה מ-90 שניות, הראל השיב "נכון נכון, זה מה שאני זוכר. אני לא זוכר עוד תוכן נוסף של השיחה הזאת שהייתה ב-12 בצהרים, בדקה וחצי, אני לא זוכר" (עמ' 187, ש' 27 – עמ' 188, ש' 5).
כשנשאל בהמשך אם מדובר בשיחה דרמטית שבה הוא מבקש להתריע שעוד רגע חלילה הולך להיות אסון "למה מדברים דקה וחצי? תשמעי, יורד גשם, תעיפי אותם החוצה. מה יש לדבר דקה וחצי בשיחה, זה המון זמן. ת: אני לא זוכר. באמת שאני לא זוכר, מה היה מהלך השיחה" (עמ' 188, ש' 13-17).
כשהוצע לו שהתוכן החסר בשיחה קשור לכך שנועם עדכנה אותו ש"הם יוצאים תוך שעה. אם יוצאים תוך שעה אז זה בסדר? כי עכשיו הם יורדים את הקטע האחרון של ה- 2 ק"מ ואז הם יוצאים תוך שעה ואז אתה אומר לה, אם הם יוצאים תוך שעה זה בסדר, אם מילאנו חלק גדול מה-90 שניות. ת: מילאת עוד עשר שניות. ש: זה מה שקרה שם הראל בן שחר. ת: מילאת עוד עשר שניות, אני לא זוכר מה היה בשיחה הזאת... אני זוכר שבשיחה הזאת אמרתי לה להוציא את האנשים מהנחל" (עמ' 188, ש' 18-26).
וכן כשנשאל האם אמר "ש: ... יורד גשם באזור מכתש קטן ולכן היא צריכה להודיע לקבוצה לצאת מהנחל, זה נכון? ת: כן. ש: אתה יודע מה חסר במשפט הזה... אתה אומר ככה, אתה אמרת אמרתי לה לצאת מידית... למה אתה לא אומר את זה פה בעדות קודמת אתה אומר שאמרת שיצאו מידית, ופה אתה אומר אמרתי לה להודיע לקבוצה. ת: לצאת מהנחל נו? ש: לא מידית. ת: לא השתמשתי באותן מילים כמו עכשיו. ש: לא השתמשת באותם מילים. אז אולי היא צודקת שלא אמרת את המשפט הזה בכלל... ת: אתה שואל אותי באיזה סמנטיקה אמרתי את זה? ש: אם כל פעם אתה נותן וורסיה שונה, ת: לא, שום וורסיה שונה" (עמ' 110, ש' 10 – עמ' 111, ש' 2).
וכן "ש: אתה אומר בעימות שאתה לא זוכר שהשתמשת במינוח לצאת מידית, במילה מידית, זה נכון שאתה לא זוכר? ת: גם שאלת אותי מקודם, אמרתי לך שאני לא יודע באיזה מינוח מדויק השתמשתי אם לצאת מיד, או לצאת עכשיו. כשהוא שאל החוקר על המינוח המדויק, אז אמרתי לו שאני לא זוכר. אני פשוט מכיר את עצמי ואת המילים שאני משתמש בהן ביום יום אז תיארתי לעצמי שזה מה שאמרתי" (עמ' 134, ש' 19-25).
כשעומת עם גרסתה של נועם לפיה הוא אמר לה שאם הם יצאו מהנחל בתוך שעה זה בסדר, הכחיש זאת והשיב "אז למה התקשרתי אם לא זיהיתי סכנה... כל המסלול הרי הוא שעה, אז איפה ההיגיון שאני אגיד להמשיך לטייל בנחל כשיש סכנת שטפונות?" (עמ' 70, ש' 1-28).
ובהמשך "... תסכים איתי רק לגבי ההיגיון, ההיגיון אומר שאמרת לה צאו מיד, אתה אומר שאמרת לה צאו מיד, ת: נכון. ש: זה פער דרמטי בין שתי הגרסאות, אתה מבין את זה. ת: כן. ש: כן. ההיגיון אומר שאם אמרת לה צאו מיד, היא הייתה צריכה להגיד להם צאו מיד, נכון? ואל תמשיכו תוך שעה נכון? זה ההיגיון. ת: נכון. ש: אז יש לך הסבר למה היא שולחת אותם אל מותם? ת: לא...
ש: בין להמשיך לטייל, לבין צאו באופן מידי, יש איזשהו תווך. האם יכול להיות שנאמר משהו בסגנון של אל תתעכבו, אל תשבו לארוחה באמצע הנחל, אל תשחקו, ת: לא לא... לא, כי אני יוצא תמיד מתוך נקודת הנחה שגם מסלול של שעה, יכול להפוך למסלול של 5 שעות, כי מספיק שמישהו נוקע רגל, או יש מישהו עם פחד גבהים בסולם, אז המסלול לא הופך להיות אותו דבר. לא, אין סיכוי שאני אגיד..." (עמ' 71, ש' 4-29).
כשנשאל איך לאחר השיחה איתו נועם, שהיא אינטליגנטית, רצינית ודאגנית יוצאת עם גרסה שתוך שעה הקבוצה צריכה לצאת וזה השיב "אני לא יודע, באמת שאני לא יודע, אני במסגרת התפקיד שלי לא מדבר על לוחות זמנים אף פעם... זה מאוד סובייקטיבי, אין דבר כזה מסלול של שעה..." (עמ' 193, ש' 24 – עמ' 194, ש' 2).
וכשמפנים אותו לכך שגם בעימות שנערך ביניהם נועם טענה שהוא אמר לה שאם תוך שעה הם יצאו זה בסדר השיב "אין סיכוי משני היבטים אחד... למעשה יש עוד אין סיכוי, כי כששאלתי את נועם איפה הם והיא אמרה בנחל צפית, היא לא ידעה איפה הם אני מניח תיאורטית בדיוק באותה נקודה... אז היא לא יכולה לשאול אותי עוד שעה... ש: ואז... נועם תוקפת בחזרה, היא אומרת לך 'אני זוכרת שאמרת לי שהמסלול קצר שיסיימו אותו כמה שיותר מהר'. אתה זוכר שדיברת איתה שהמסלול קצר ואישרת את זה, גם היום וגם בישיבה הקודמת שהמסלול מהנקודה שהם נמצאים בו הוא קצר עד היציאה, עד הסיום. ת: שהיא אמרה לי את זה באיזה שלב? ש: בשיחה ב-12.30. ת: לא. ש: אה, זה לא נכון? ת: מה פתאום. ש: אז את עניין המסלול הקצר היא גם ממציאה? ... זו המצאה שלה? ת: כן..." (עמ' 129, ש' 17 – עמ' 130, ש' 30).
הראל עומת עם דברי נועם בעימות בהם היא אמרה לו שהוא אמר לה שאם הקבוצה תצא מהנחל בתוך שעה זה בסדר "אמרתי לך שהם תוך פחות משעה בחוץ ואז אמרת לי אוקי, שיצאו משם, כאילו, שיסיימו כמה שיותר מהר ולא יתעכבו בדרך. ת: לא, זה לא..." (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 231, ש' 7-10), וכן עם דברי נועם בחקירתה מיום 23.08.2018 93: "לא ייתכן, בוודאות בשיחה עם הראל הוא אמר לי את זה. הראל אמר לי שהוא מכיר את הנחל הזה וזה פחות משעה לחצות אותו מהנקודה שבה הם נמצאים, אז לא שמעתי את זה מאביב. אני זוכרת שאמרתי לאביב באותה שיחה מדוברת, בשעה 12:35, שאם ממשיכים בנחל צפית שלא יתעכבו, שלא יעצרו לפעילות באמצע, כי הם צריכים לצאת תוך פחות משעה מהנחל. כי כך המליץ הראל, שאם חניכי המכינה תוך פחות משעה מחוץ לנחל, אז זה בסדר", אך חזר ושלל זאת תוך שציין שהוא וגם נועם לא ידעו איפה הקבוצה נמצאת ואף אם היה יודע שמדובר ברבע שעה אז היה אומר לה שהם לא יכנסו לנחל (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 235, ש' 8-27). גם בהמשך, כשעומת עם דברי נועם בחקירה לפיהם היא אמרה לו שהקבוצה אמורה להיות בכניסה לנחל צפית ושתוך שעה היא אמורה להיות בחוץ, שב ושלל זאת (עמ' 236, ש' 29-36).
כן הכחיש דבריה של נועם לפיהם הוא אמר לה שעליהם להזדרז ולצאת מהנחל. "ת: היא לא אומרת לי. לי היא לא אמרה את זה. היא אמרה לי שיזדרזו לצאת? ש: היא אומרת שאתה אומר לה. היא אומרת, ת: אני לא אמרתי דבר כזה. ש: שאתה אומר לה תזדרזו לצאת, שלא תתעכבו. כאילו תמשיכו את המסלול אבל אל, ת: אני לא אמרתי דבר כזה. ש: זה היא המציאה גם? ת: כנראה" (עמ' 75, ש' 1-9).
הראל שב והתייחס לשאלת המקום שבו יורד גשם בדיווח שהעביר לנועם: "ש: יורד גשם, אתה לא אומר פה איפה יורד גשם, אתה אומר יורד גשם. התכוונת יורד שם גשם? ת:יורד בכל האזור. ש: יורד בכל האזור, משהו כללי. ת: כן... אני מניח שגם אתה יודע, זה לא ציטוט מילה במילה" (עמ' 72, ש' 9-17).
בהמשך הבהיר הראל "לא, רגע. אני התייחסתי לנועם בשיחה שאמרתי לה שיורדים גשמים באזור המכתש הקטן ויש שם הרבה מאד אגני ניקוז, לא מיקדתי את זה לנחל צפית, זה תופס גם לנחל צפית. ש: ... האם אתה אמרת לנועם שהמכתש הקטן הוא אגן הניקוז של נחל צפית? ת: לא אמרתי שהוא, אמרתי שבאזור אגן הניקוז של נחל צפית... המכתש הקטן הוא אגן ניקוז בפני עצמו אבל מטר ממנו זה כבר נחל צפית, מטר ממנו זה נחל צין, מטר ממנו זה נחל פרס"... ש: אז אני אומר, אני חוזר עוד פעם. קודם כל הסכמנו... שאגן הניקוז של צפית זה לא המכתש הקטן, שמנו את זה בצד, נכון? ת: כן... ש: האם זה נכון שאתה אמרת לנועם שהמכתש הקטן הוא אגן הניקוז של צפית? ת: אני לא זוכר... אני לא זוכר מה אמרתי לה בדיוק... אני חושב שאמרתי שיורד גשם באזור המכתש הקטן, ואני לא יודע בדיוק איפה, ולכן גם נחל צפית נכנס לתוך המרחב הזה שעכשיו גשם יורד בו... לא ירדתי לפרטים איזה ערוץ ניקוז..." (עמ' 95, ש' 28 – עמ' 97, ש' 17).
בהמשך, מסר גרסה קצת שונה "בצהרי האסון, אמרתי לה שלמיטב ידיעתי יורד גשם באזור מכתש קטן, וזה תופס אזור מאד מאד רחב, זה לא אזור רק על המכתש הקטן... ש: לא נכנסתי פה לאגני ניקוז, לא היה זמן, לא ירדת לרזולוציות. ת:נכון, אין זמן להכנס לרזולוציות כשיש זה" (עמ' 97, ש' 29 – עמ' 98, ש' 22).
וכן "ש: בוא נסכם סופית, אז מסרת או לא מסרת לנועם משהו על אגני הניקוז. ת:... לא דיברתי על אגני ניקוז... לא דיברתי איתה על אגן של צפית" (עמ' 103, ש' 8-27).
יצוין, כי הראל לא ידע לזכור בוודאות האם במהלך ה"שיחה השנייה עם הראל" הוא דיבר עם נועם גם על נחל צין ועל כך שיש בו זרימה חלשה (עמ' 111, ש' 6-32), ואולם בשלב מאוחר של עדותו כבר מסר שהיא לא דיברה איתו על נחל צין (פרוט' מיום 24.02.2021, עמ' 224, ש' 14-20).
הראל התבקש להתייחס לאופן שבו הגיבה נועם לדבריו במהלך השיחה השנייה עם הראל "ש: איך היא נשמעה במהלך אותן 93 שניות שאתה מדבר איתה על סכנת מוות מידית עם שיטפון לשיטתך? ת: אני אמרתי שאני לא זוכר... אני לא זוכר איך היא נשמעה, אם היא הייתה היסטרית או בכתה או אמרה זה, אני זוכר שהיא אמרה שהיא מנסה להשיג אותם ופה נגמרה השיחה... אני אמרתי שאני לא זוכר אם היא בכתה, או לא בכתה, הייתה היסטרית, אני זוכר שהשיחה הייתה שיחה רגילה, הסברתי לה את הסיטואציה והיא אמרה שהיא מטפלת... ש: אתה לא זוכר אם היא בכתה? ת: לא, אני לא זוכר את השיחה... היא לא בכתה, היא לא הייתה היסטרית, היא לא התחילה לצרוח לשמיים, היא קיבלה את המידע ואמרה שהיא מטפלת בזה" (עמ' 189, ש' 8 – עמ' 191, ש' 26).
בהמשך עדותו הסביר כי בימים של סכנת שיטפונות יש נוהל חצי חירום, שהוא ניהל צוות של 60 עובדים בשטח רחב מאוד, כי באותם ימים היו לו מאות שיחות וחילוצים ובין לבין הוא נזכר שהוא דיבר עם נועם יום קודם לכן ולכן רצה לוודא שהקבוצה לא נכנסה לנחל ובשל כך הוא התקשר אליה וקיים את השיחה השנייה עם הראל אבל "להגיד לך איך אני זוכר את השיחה איתה, אני גם לא זוכר עוד הרבה שיחות שהיו לי באותו יום, לא זוכר. מה לעשות, אלו החיים, זאת העבודה שלי, היא בקצב מאוד מאוד גבוה, אז היא הייתה בקצב מאוד גבוה במסגרת התפקיד בימים גשומים יש הרבה מאוד אירועים במקביל... יש הרבה מאוד לחצים... הייתה שיחה, הודעתי לה כמו שדיווחתי להרבה אנשים אחרים, תקשיבי יש שטפון, יש מזג אויר, תבדקי איפה הם ותוציאי אותם מהנחל וניתקתי" (עמ' 192, ש' 23 – עמ' 193, ש' 18).
הראל אישר שהוא לא אמר לנועם שיש או צפוי שיטפון בנחל צפית "ש: בדיווח שלך בשיחה שכן קיימתם אתה, לטענתך, אומר לנועם שיורד גשם, נכון? ת: כן. ש: אתה לא אומר לה שהתחיל שיטפון? ת: אמרתי לה שיורד גשם בכל האזור. ש: אבל לא אמרת לה שהתחיל שיטפון. ת: לא, לא ידעתי. ש: או שבדרך אליכם שיטפון? ת: לא, לא ידעתי. גם לא ידעתי איפה אמור להיות שיטפון. ש: גם לא קיבלת דיווח על שיטפון בשלב הזה? ת: לא" (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 233, ש' 27 – עמ' 234, ש' 1).
במהלך חקירה נגדית של ב"כ יובל התברר שהראל בחקירתו הראשונה במשטרה כלל לא הזכיר את השיחה השנייה עם הראל למרות שמובן שמדובר בשיחה רלוונטית ביותר ומהותית ביותר, ותשובתו בעניין זה לא הניחה את הדעת.
כאן המקום להזכיר, כי הראל אישר בעדותו שהוא ידע שהוא יכול להפוך לחשוד בתיק ואף הלך לקבל ייעוץ משפטי אף שהוזמן למתן עדות במשטרה כעד (עמ' 136, ש' 22 – עמ' 138, ש' 15).
"ש: השיחה ביום האסון, השיחה בצהרי היום שבה אתה אומר להם לצאת מהנחל. השיחה הדרמטית, השיחה שיכלה למנוע את האסון, לא מופיעה בעדות שלך כלל וכלל. עכשיו תסביר לי, הראל בן שחר שהגיע למסור את האמת בחקירה, איך יכול להיות שאתה מספר את הסיפור הזה ואתה לא מספר על השיחה שבה אתה אמרת להם לצאת מיידית מהנחל, השיחה שיכלה להציל את חייהם של כל הנערים והנערות. הנער והנערות, איך אתה לא מספר את זה? ... ת: עניתי לשאלות שהשוטרים שאלו אותי... ש: נהדר. כלומר, לא שאלו אותך את השאלה הזאת. כשאתה סיפרת את ההתחרשות שלך מול נועם דור וכל מה שקשור לפרשה, לא סיפרת את השיחה הזאת כי לא שאלו אותך את השאלה הזאת. ת: נכון... ש: זאת הייתה השאלה ששאלו אותך... 'תספר לי בבקשה האם התקיימה שיחה טלפונית בינך ובין נועם דור טרם האסון שפקד אותנו ומה היה תוכן השיחה'... ת: נו, השבתי. ש: על השאלה הזאת אתה לא משיב על השיחה הקרדינלית והקריטית... ש: למה אתה לא מספר על זה בחקירה? ת: לא יודע. אין לי... כי לא חשבתי קרימינלית כמוך כנראה" (עמ' 144, ש' 3 – עמ' 147, ש' 4). בשלב מאוחר יותר של עדותו ציין כי לא הייתה לו כל סיבה להסתיר את השיחה הזו (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 205, ש' 9).
297. אף נועם העידה בהרחבה על השיחה השנייה עם הראל "במקביל אני מקבלת שיחה מהראל, בשעה 12:30... ש: כן. מה תוכן השיחה, מה הוא אומר לך, מה את אומרת? ת: הראל שואל אותי איפה הקבוצה, איפה הקבוצה נמצאת, כאילו איפה בנחלים, אני אומרת לו שלפי דעתי, הם אמורים להיות בכניסה לנחל צפית ושהם תוך פחות משעה אמורים להיות בחוץ. הוא אומר לי שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן... סליחה הוא קודם כל, לפני שאני עונה את זה, הוא אומר לי שהחברים שלו מטיילים במכתש הקטן והם אמרו לו שהתחיל לרדת שם גשם, שזה אגן הניקוז של נחל צפית ושיש איזשהו חשש לשיטפון... אני אומרת לו שהם אמורים להיות, על פי ההבנה שלי, תוך פחות משעה בחוץ. הראל אומר לי שאם ככה אז הכל בסדר, שלא התמהמהו בתוך הנחל, שיזדרזו. אני אומרת לו מה זאת אומרת? הוא אומר לי שלא עכשיו יעצרו, כאילו, ל: 'צ'וקולוקים' או הפסקות חברתיות, אלא, שיעשו את זה כמה שיותר מהר. הוא אומר לי שזה גם יכול לקחת פחות... אחרי השיחה הזאת אני נכנסת שוב פעם ללחץ... א' כי אני בן אדם לחוץ ו-ב' כי מבחינתי אביב הוא זה שבשטח, הוא בשטח עם הקבוצה וזה מידע שהוא חייב לדעת... כי זה מידע חשוב גורם מקצועי אמר לי שיש איזשהו חשש לשיטפון... " (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 801, ש' 19 – עמ' 802, ש' 15).
נועם הוסיפה כי בהמשך היא עדכנה בקבוצה את מה שנמסר לה על-ידי הראל, בשיחה השנייה עם הראל "... אני כותבת שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן, שהוא אגן הניקוז של נחל צפית, ושהם תוך פחות משעה מחוץ לנחל... אני קיבלתי את העדכון מהראל ואני רוצה שכולם יהיו מעודכנים" (עמ' 803, ש' 3-15).
נועם התבקשה להתייחס לשאלה האם הראל אמר לה שיש סיכוי קלוש שנחל צפית יזרום, כפי שאביב טען, והשיבה "שזה לא נכון, הראל לא אמר לי מה הסיכוי, הוא רק אמר לי שיש חשש. הוא לא השתמש במילה קלוש. ש:... מה סיפר לך הראל על עוצמת השיטפון?... ת: הוא לא אמר לי שום דבר על עוצמה של שיטפון" (עמ' 805, ש' 19 – עמ' 806, ש' 1).
כשהופנתה אל הדברים שהיא מסרה ללוטם, שהיה איתה בחפ"ק, ואשר דרכו ניסתה להשיג את אביב לאחר השיחה השנייה עם הראל, אישרה נועם שהיא לא חושבת שהיא אמרה ללוטם שיש חשש לשיטפונות, כשבהמשך הוסיפה "אני פשוט חושבת מהדברים, אם הייתי אומרת את זה ליונתן (לוטם, י' ל') אז גם הוא היה מגיב בצורה אחרת, מההיכרות שלי עם יונתן, ולכן, אני לא חושבת שאמרתי לו את זה... אבל כן אמרתי את זה לאביב, בוודאות (עמ' 859, ש' 19 – עמ' 860, ש' 29). בהמשך חזרה והבהירה שכפי שציינה בחקירותיה, גם בעימות עם הראל היא אישרה שהראל אמר לה שיש חשש לשיטפונות (עמ' 862, ש' 24-38).
כשעומתה עם גרסתה בחקירתה הראשונה, שם לא הזכירה את עניין השיטפונות, טענה כי בהמשך חקירותיה כן התייחסה לכך (עמ' 863, ש' 2-13), ואף בשלב מאוחר של עדותה חזרה על טענתה כי אמרה לאביב בוודאות את עניין חשש משיטפון (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 843, ש' 13-31; עמ' 844, ש' 11-13).
בהמשך, כשהופנתה לדבריה באחת החקירות בהן מסרה ש"המילה קלוש (בהקשר של סיכוי קלוש לשיטפון, י' ל') לא נאמרה ע"י הראל, ככל הזכור לי... אבל הראל אמר שקיים סיכוי נמוך לשיטפון בנחל צפית", השיבה "אם זה מה שאמרתי, כנראה שכן" (עמ' 846, ש' 9-24). כשהופנתה לחקירה נוספת שלה, בה ציינה כי הראל "לא התייחס בכלל לעוצמת השיטפון. לא ציין קלה או קלושה. שום דבר", השיבה "אם זה מה שאמרתי אז כן" (עמ' 847, ש' 5-25). בהמשך כבר הוסיפה כי ההתייחסות לכך שיש סיכוי קלוש שהנחל לא ישטוף נאמרה בשיחה הראשונה עם הראל (עמ' 847, ש' 30-34).
יושם אל לב, כי נועם מצאה לנכון לעדכן בקבוצה את יובל ובכלל על דברים שעלו בשיחה השנייה עם הראל כשציינה בין היתר ש"התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית... הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל" (ת/2, עמ' 23), ואולם לא מצאה לציין כי יש חשש לשיטפון בנחל צפית. זאת כאשר בהודעה נוספת מצאה לציין כי נחל צין זורם.
כשעומתה עם עניין זה ונאמר לה שלנוכח העובדה שהיא לא רשמה בהודעה "חשש לשיטפונות" ניתן להבין שגם לא נאמר לה על חשש לשיטפונות, השיבה "אמרו לי חשש לשיטפונות" (עמ' 866, ש' 21-36).
בחקירה הנגדית אישרה נועה שגם היא וגם הראל ידעו בזמן השיחה השנייה עם הראל שהקבוצה מטיילת בנחל צפית (פרוט' מיום 05.04.2021, עמ' 848, ש' 18-20), ואף אישרה שלא השתמע מדבריו שהייתה סכנה מידית "הראל לא העביר לי מסר שהם צריכים לצאת מהנחל במידי, הוא לא היה היסטרי בשיחה איתו..." (עמ' 848, ש' 30-31).
נועם התייחסה לשאלה האם דובר בשיחה השנייה עם הראל על כך שהקבוצה תצא בתוך פחות משעה "הוא לא שידר היסטריות... וגם שאלתי אותו אם הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל והוא אמר לי שהכל טוב ושפשוט לא יתמהמהו. זה מה שהוא אמר לי בשיחת הטלפון בנינו" (עמ' 849, ש' 10-14).
בהמשך אישרה את דבריה במשטרה "'הראל אמר לי שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן, שהוא מעל נחל צפית, ויש להזדרז לצאת מהנחל. אמרתי לו שתוך שעה עם בחוץ והוא אמר לי סבבה, שלא יתעכבו'. זה מה שאת מספרת על השיחה עם הראל. זה מה שהוא אמר לך, נכון? ת: אני חושבת שכן... אבל אחר כך הוספתי עוד דברים... אני לא זוכרת להגיד, היו כמה גרסאות בקשר לשיחה עם הראל שכולן אותו דבר, אבל יש תוספות. ש: כולם ברוח הדברים של מה שעו"ד קורב הקריא לך עכשיו? ת: כן. אבל יכול להיות שיש עוד דברים ברוח של זה" (עמ' 851, ש' 17-33).
בהמשך שינתה קצת מגרסתה וציינה "ש: אחד הדברים שהראל אמר לך זה שאם הם תוך שעה מחוץ לנחל זה בסדר, נכון? ת: לא, זה מה שאני... לא יודעת להגיד כבר... אמרתי לאביב את מה שהראל אמר לי. ש: ומה שהראל אמר לך זה ששעה יוצאים מהנחל אין בעיה, נכון? ת: כן, אבל הוא אמר עוד דברים... ש: איזה עוד דברים הראל אמר? ת: זה העיקר של הדברים, שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז ושיש חשש לשיטפונות... ש: מה התוספת, לגבי השעה, מה אמרת בעניין הזה? מה הוא אמר לך? ת: דיברנו על תוך כמה זמן הם בחוץ והראל אמר שלא יתעכבו, שלא עכשיו יעצרו לאכול צ'וקולוקים או לעשות משחקי גיבוש" (עמ' 854, ש' 1-21).
בהמשך, כשהופנתה אל דבריה בחקירה "אני רוצה להדגיש שהראל בטון הדיבור שלו לא ייצר שום פניקה ולא היסטריה כלשהי ולא שהוא מבקש ממני לעזוב לאלתר את הנחל. הוא בעצמו לא ידע מדובר בחשש אמתי או לא, רוח הדברים הייתה נעימה ורגועה" ונשאלה אם התיאור שלה הוא מדויק, השיבה "זה מה שאני כותבת" (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 849, ש' 32-37).
ובהמשך "מי אמר למי את המשפט הבא, כשאת מדברת עם הראל, מי אומר את המשפט הבא: אוקי, אם תוך שעה יוצאים זה בסדר. מי אומר את המשפט הזה? ת: אני חושבת שהראל" (עמ' 855, ש' 8-12).
בהמשך הופנתה לדבריה בחקירה לפיהם היא אמרה לחוקר שלא ייתכן שאביב הוא שאמר לה שתוך שעה הם יצאו וזה יהיה בסדר "את מבינה את מה שהוא (החוקר, י' ל') ניסה לעשות פה? להכריח אותך למסור עדות שקר. הוא מנסה להוציא ממך הפוך, שאביב אמר את זה. את זוכרת מה ענית לו? ת: לא. ש: את אומרת לו 'לא ייתכן דבר כזה... בוודאות, בשיחה עם הראל הוא אמר לי את זה, הראל אמר לי שהוא מכיר את הנחל וזה פחות משעה לחצות אותו מהנקודה שהם נמצאים... אני זוכרת שאמרתי לאביב באותה שיחה מדוברת, בשעה 12:35... שאם הם ממשיכים בנחל צפית שלא יתעכבו, שלא ייעצרו לפעילויות באמצע, כי הם צריכים לצאת תוך פחות שעה מהנחל. כי כך המליץ הראל, שאם חניכי המכינה תוך פחות משעה מחוץ לנחל אז זה בסדר' את מאשרת, את חותמת על כל התשובה שלך? היא אמת?... ת: היא תשובת אמת אבל... זאת תשובת אמת, אבל מי שהרגיע אותי היה אביב ואז, אחרי שאביב מרגיע אותי אז אני אומרת לו פחות משעה ושלא יתמהמהו ושיזדרזו" (עמ' 855, ש' 21 – עמ' 856, ש' 9). בהמשך חזרה והבהירה כי "אז אני אמרתי שבשיחה עם הראל, הראל אמר לי את זה" (עמ' 861, ש' 23).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב אישרה נועם שבדיעבד היא יודעת שהדיווח של הראל לא היה מדויק (פרוט' מיום 07.04.2021, עמ' 758, ש' 5-9) והוסיפה שהיה לה המון כעס על הראל משום שהוא העביר לה נתונים שלימדו אותה ואת אביב שאביב יוכל יוכל להיכנס לנחל ולצאת תוך שעה והכל יהיה בסדר (פרוט' מיום 07.04.2021, עמ' 749, ש' 4-16). בהמשך עדותה אף הוסיפה "... שאני חושבת שיש לו חלק באשמה... ש: בזה שהוא הטעה אותך?... ת: זה לא רק אותי... בזה שהוא הטעה ביחס לעוד נתונים שהיו" (עמ' 847, ש' 14-21).
נועם אף אישרה שבתחילת החקירה שלה היא לא רצתה להפליל את הראל (עמ' 850, ש' 8-14).
298. אמרותיה של נועם הוגשו לצורך הוכחת סתירות. יש לזכור, כי נועם נחקרה כחשודה.
באמרתה הראשונה, שנגבתה בבית הוריה בלילה שלאחר האסון (נ/29) נועם כלל לא הזכירה את השיחה השנייה עם הראל. זאת, למרות שהזכירה את הראל ואת ההתייעצות עמו יום קודם לאסון.
בחלוף שלושה ימים, בחקירתה השנייה, (נ/30), רק לקראת סיום החקירה, כשנשאלה האם היה בינה לבין אביב קשר בין השעות 11:30 ל- 13:00 ביום האסון השיבה "כן, היה קשר טלפוני ביני ובין אביב, אני קיבלתי טלפון מהראל כשהייתי במושב עין תמר שבו הראל אמר לי שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא מעל צפית ויש להזדרז לצאת מהנחל, אמרתי לו שתוך שעה הם בחוץ והוא אמר לי סבבה שלא יתעכבו, הראל ידע שכל הקבוצה בנחל ולכן התקשר אליי מיוזמתו, התקשרתי לאביב... אמרתי לאביב את מה שהראל אמר לי, אביב אמר שגם עליהם יש טפטוף קל אבל התחזיות של לאופר עדיין אותו דבר...זהו אביב אמר שפחות משעה הם מחוץ לנחל" (עמ' 9, ש' 271 – עמ' 10 ש' 1).
רק בהמשכה של החקירה השנייה, כשנשאלה לפשר דבריו של יובל בהודעה בקבוצה בה ביקש להיות עירניים ולנתח אגנים (ת/2, עמ' 22) הוסיפה כי "אני רוצה לספר שכעבור כ-45 דקות לאחר שיובל רושם את הודעתו במסרון לגבי להיות עירניים ולנתח אגני הנחל, אני רושמת הודעה שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן ואת זה אני מקבלת מהראל שמודיע לי טלפונית, תחילה הודעתי טלפונית בטלפון של יהונתן שאני מדברת בצד השני עם אביב ואמרתי לו שהראל אמר שמתחיל לרדת גשם במכתש הקטן ויש חשש לשיטפונות ואביב אמר לי שאין מה לדאוג ושהם תוך פחות משעה מחוץ לנחל..." (עמ' 11, ש' 349 – עמ' 12, ש' 357).
בחקירתה הבאה (נ/31) נשאלה נועם מתי לאחרונה שוחחה עם אביב וזו השיבה: "כשהתקשרתי להגיד לו על השיחה עם הראל שיש חשש לשיטפונות. זה היה בערך בשעה 12:30, אחרי שדקות ספורות לפני כן סיימתי לשוחח עם הראל שאמר לי שיש חשש לשיטפונות בנחל צפית או באזור נחל צפית... גם ליהונתן אמרתי לגבי החשש משיטפונות... (כאמור לעיל, בעדותה כבר אישרה שלא עדכנה את לוטם בעניין השיטפונות, י' ל') ש: האם אמרת לאביב לעזוב את הנחל צפית לאור חשש משיטפון? ת: לא. אמרתי לו ההתרעה והוא הרגיע אותי ואמר שתוך פחות משעה הם יהיו מחוץ לנחל. זהו. אמרתי שיעשו את זה מהר ולא יתעכבו..." (עמ' 3, ש' 51 – עמ' 4, ש' 73).
בחקירתה הבאה (נ/32) נשאלה נועם פעם נוספת על השיחה השנייה עם הראל "אני מבקש לקבל ממך התייחסות סופית וברורה – מה אמר לך הראל בשיחה השנייה ביום חמישי שעה 12:30? שכן קיימת סתירה בין מ שמסרת בעדות מיום 30.04.18 שורות 272-274 ש טענת, כי הראל אמר לך, כי התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא מעל נחל צפית ויש להזדרז מהנחל, ואת משיבה לו שהם תוך שעה בחוץ, והראל אמר סבבה, לעומת שורה 356 שם את מוסיפה, כי הראל אמר גם כי יש חשש משטפונות – וכך העברת לאביב, וכל זאת בניגוד לעדות מיום 02.05.18 שורות 65-67 שם מסרת, כי הודעת לאביב שיש חשש משיטפונות, אבל לא ציינת כלום בדבר הגשם במכתש הקטן שהנו אגן נחל צפית – תגובתך? ת: אני רוצה לומר כי אני אמרתי בוודאות לאביב שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן הניקוז וזה בנוסף לחשש מהשטפונות והכל נאמר לו על ידי באותה שיחה ביום חמישי ב12:30 בנוסף גם כתבתי את זה בקבוצת ווטס-אפ עדכוני חניכים מחזור יא'. ש: הראל טוען בעדותו מיום 02.05.18 שאמר לך באופן מפורש כי הקבוצה צריכה לצאת מיד מהנחל, האם נכון הדבר? ת: לא, אמרתי להראל שהם אמורים לצאת מהנחל תוך שעה והוא אמר שזה בסדר אני זוכרת את זה היטב וגם אמרתי את זה בעימות מולו. ש: כשקיבלת מהראל את הנתון כי החל לרדת גשם באגן נחל צפית האם את בעצמך העברת לאביב את המידע המדויק הזה בשיחת הטלפון בינך לבינו שנערכה בטלפון של יונתן לוטם או לחלופין אמרת לו לאביב כי יש צפי לשיטפון בלבד? ת: אמרתי לאביב את כל המידע, גם שהתחיל לרדת גשם באגן נחל צפית ושיש חשש לשיטפון, הראל אמר לי שיש חשש לשיטפון בעקבות ירידת הגשם באגן הנחל. ש: האם הראל מסר לך כי מדובר בצפי קלוש לשיטפון או מדובר בצפי ממשי? ת: הוא לא אמר לא את זה ולא את זה, הראל לא היה נשמע היסטרי או לחוץ וגם אישר את זה ואני זוכרת את זה שאמר לי שאם נצא תוך שעה זה בסדר, אז מכך הבנתי שאין לחץ מידי, שאם עכשיו התחיל לרדת גשם לפי ההנחיות של יובל יש שלוש שעות עד תחילת זרימה והם תוך פחות משעה מחוץ לנחל... ש: בעדותך את טענת כי הראל אמר לך להזדרז לצאת מהנחל כאשר בפועל בקבוצת הווטאספ של עדכוני חניכים את רושמת שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן הניקוז של נחל צפית בנוסף גם בשתי החקירות שלך את חוזרת ואומרת כי הראל אמר שיש חשש לשטפונות זאת אומרת את בעצם תומכת בדבריו של הראל שאכן אמר שיש חשש לשטפונות וזה בניגוד למה שטענת בעימות שבעצם הוא לא השתמש בצמד המילים הללו? ת: אני רוצה לעשות סדר, הראל אמר לי שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית במכתש הקטן ושיכול להיות חשש ושצריך להזדרז לצאת מהנחל, אני רוצה להדגיש שהראל בטון הדיבור שלו לא ייצר שום פאניקה או היסטריה כלשהי שמבקש ממני לעזוב לאלתר את הנחל, הוא בעצמו לא יידע אם מדובר בחשש אמיתי או לא, רוח הדברים שלו הייתה נעימה ורגועה ולא הבחנתי ממנה שיש לחץ או חשש או פחד, אני זוכרת ששאלתי אותו שתוך שעה הם מחוץ לנחל והוא אמר לי שזה בסדר" (עמ' 7, ש' 195 – עמ' 8, ש' 236).
בהמשך הוסיפה כי הראל הוא זה שדיבר איתה על אגן הניקוז ושטרם השיחה השנייה עם הראל היא לא ידעה שהמכתש הקטן הוא אגן הניקוז של נחל צפית (עמ' 10, ש' 279-288).
בחקירתה הבאה (נ/33) החוקר אלימלך פעם נוספת שואל את נועם על עניין השעה. זו הפעם בהקשר של קציבת שעת הליכה למעבר נחל צפית בלו"ז והשיבה "אין קשר בעובדה שאביב ואני קבענו בעקבות חישובים שלנו שיקח בערך שעה לעבור את נחל צפית לבין העניין ששוחחתי עם הראל מרשות הטבע והגנים בשעה 12:30 ושם הוא אמר לי לפי מה שהוא יודע מההכרות שלו שזה לוקח פחות משעה כי הראל מכיר את השטח" (עמ' 3, ש' 30-34).
בהמשך החקירה התייחסה פעם נוספת לעניין ה"שעה" "ש: מדוע את שואלת את הראל דווקא האם תוך שעה הם מחוץ לנחל, מאיפה את מביאה את הנתון הזה, הרי אם את לא היית עם הקבוצה בשלב זה לא היית יכולה לדעת את זה בעצמך. העובדה כי את שאלת את הראל לגבי ה'שעה' מידע כי כן היית בקשר עם אביב לפני כן ואביב אמר לך, כי הם תוך שעה מחוץ לנחל, ודווקא בשל הדבר הזה היא שאלה את הראל. האם ייתכן כי את שאלת את הראל רק על סמך התכנון שלהם מלילה קודם (כפי שמופיע ברשימת לוז של שמשי)? ת: אני אומרת לך ואני זוכרת שלא דיברתי עם אביב לפני השיחה עם הראל, אך הייתי כל הזמן במודעות למה שקורה בשטח, כי חצי שעה לפני כן ראיתי אותם בנקודת התצפית וידעתי להעריך בגדול איפה הם נמצאים ושעבר כבר מספיק זמן והם בתחילת הנחל. בשיחה עם הראל אני כבר ידעתי שהם אמורים להיות בכניסה לנחל או בתוך הנחל, לא הייתי מנותקת מהקבוצה למרות שלא הייתי פיזית שם. ש: האם ייתכן שאת מבלבלת לגבי העניין של 'פחות משעה', ומילים אלו לא נאמרו על-ידך להראל, אלא אלו דברים שאת שמעת מאביב, ואביב הוא זה בלבד שהעלה את העובדה, כי הם תוך פחות משעה ייצאו מהנחל, ולכן מה שאמר הראל בקשר לחשש משטפונות לא צריך להטריד את אביב... ת: לא ייתכן, בוודאות בשיחה עם הראל הוא אמר לי את זה הראל אמר לי שהוא מכיר את הנחל וזה פחות משעה לחצות אותו מהנקודה שהם נמצאים בה, אז לא שמעתי את זה מאביב. אני זוכרת שאמרתי לאביב באותה שיחה מדוברת בשעה 12:35 שאם הם ממשיכים בנחל צפית שלא יתעכבו, שלא יעצרו לפעילויות באמצע, כי הם צריכים לצאת תוך פחות משעה מהנחל וכך המליץ הראל, שאם חניכי המכינה תוך פחות משעה מחוץ לנחל אז זה בסדר" (עמ' 4, ש' 79 – עמ' 5, ש' 97).
לעומת זאת, מיד בהמשך החקירה, כשנשאלה פעם נוספת האם העבירה לאביב מצג כאילו הראל אמר שאם הם ייצאו תוך שעה זה בסדר, השיבה "לא זכור לי דבר כזה אבל זכור לי שאמרתי להם להזדרז ולא להתעכב כי זה מה שהראל אמר לי" (עמ' 5, ש' 111-112), אך בשלב מאוחר יותר של החקירה כבר חזרה וציינה כי הראל התייחס לאפשרות היציאה מהנחל בתוך שעה "... כשאמרתי לו שהם אמורים להיות בערך בכניסה לנחל, הוא אמר שזה אמור להיות בסדר, שאם הם הולכים בקצב טוב זה אמור לקחת להם פחות משעה וזה בסדר אז שיזדרזו" (עמ' 6, ש' 151-156).
בחקירתה נועם התייחסה גם לאופן שבו דיבר הראל בשיחה השנייה עם הראל לכך שזה לא דרש להוציא הקבוצה באופן מיידי מהנחל "אני רוצה לחדד, שהראל בשיחה היה נינוח ולא היסטרי ומעולם לא ביקש בשיחה הזאת או הורה לי שבני המכינה ייצאו מהנחל או שלא ייכנסו בכלל, הוא כן ביקש שאני אזדרז לצאת. המידע שמסר לי הראל על אף שנאמר בצורה נינוחה החזיר בי עדיין את החששות שהיו לי מתחילת השבוע לגבי כלל הטיול הזה, היה לי דחוף מאוד להעביר לאביב את המידע כי הוא זה שבשטח ורואה מה קורה ומקבל את ההחלטות" (עמ' 4, ש' 67-70).
גם בחקירה זו נועם חזרה על כך שהראל לא התייחס כלל לעוצמת השיטפון ולא ציין "אם קלה או קלושה, שום דבר" (עמ' 6, ש' 137-139).
כפי שפורט מעלה, בין נועם לבין הראל נערך עימות (נ/34). תמלול הקלטת העימות (נ/21) הוא מפורט יותר ואף הוא הוגש ולכן ההתייחסות תהיה אליו, תוך בחינת המפורט בו באמצעות צפייה בסרטון שבו מתועד העימות (נ/20). עימות זה הוגש אף הוא במסגרת אמרות החוץ של נועם שהוגשו לצורך הוכחת סתירות.
בעימות החוקר אלימלך שואל את הראל "אתה טוען בעדותך היום... שביום חמישי בשעה שתים עשרה בצהריים אתה מיוזמתך מתקשר לנועם... מקבל תשובה חיובית שהקבוצה נמצאת בנחל צפית... ומודיע לה מידית לעזוב את המקום ולהוציא את החניכים משם. ת: לא מדויק זה לא מה שאמרתי... בוא רק נדייק... אמרתי לה ש... כמיטב ידיעתי יורד גשם באיזור ולכן היא צריכה להתקשר למישהו מהקבוצה כל אחד ולהוציא אותם החוצה... ש: אבל שורה תחתונה זה להוציא אותם החוצה. ת: כן. ש: זה מהות כל השיחה הזאת. ת: כן... ש: שיעזבו את המקום מידית. ת: לא טעית אבל אה... לא אמרתי לה לצאת החוצה כי היא לא הייתה שם אבל. ש: בסדר... אין בעיה במהות כאן אתה צודק. ש: יעזבו את המקום מידית אני רוצה אה האם זה נכון... אתה מאשר את הדברים נכון? ת: מאשר במה ש... כן... יורד גשם לצאת מהמקום. ש: 'אני מאשר שביקשתי ממנה' ת: ליצור קשר עם מישהו... ש: כי יורד גשם ולעזוב את המקום מיידית? ת: כן. ש: הוא השתמש ב... מיידית. ת: אני לא זוכר את המינוח אני לא זוכר את המינוח מיידית אבל אמרתי לצאת מהשטח".
בשלב זה פונה החוקר אלימלך אל נועם ושואל אותה : "ש: היה או לא היה ת: לא מדויק"... אמרתי לך שהם תוך שעה מחוץ לנחל ואמרת לי ש... שזה בסדר אבל שהם לא יתעכבו".
בשלב זה מתפרץ הראל וצועק "לא יכול להיות... כל הנחל הוא שעה". החוקר אלימלך אומר שזה מה שנועם מסרה בעדות שלה והראל מוסיף: "לא אמרתי שהיא משקרת... היא נועם לא משקרת... ש: יש מצב של בסדר... סליחה שיסיימו ויצאו. ת: (הראל, י' ל') לא יכול להיות כי כל הנחל הזה לוקח לעשות אותו שעה אם אתה מתחיל אותו ומסיים אותו מאיפה ש... אה... הם הבנתי התחילו אותו ומסיימים אותו המקטע של צפית לא אה כל המסלול... כולו לוקח שעה...נועם לא יכול להיות שאני אגיד את זה... איך אני אגיד לך שעה? הנחל לוקח שעה... את מכירה את הנחל הזה אז לא יכול להיות שאני אומר דבר כזה כי שעה זה המון זמן. ש: שמה זה אומר מבחינתנו? ששיטפון יכול להגיע? ת: בוודאי".
בשלב זה נועם אומרת "אני זוכרת בדיוק שאמרת לי, שזה מסלול קצר שיצאו משם כמה שיותר מהר, שיסיימו אותו כמה שיותר מהר ... זה יכול לקחת להם חצי שעה משהו כזה".
הראל משיב: "אולי אולי את אמרת שהם שכבר שעה בפנים... ושהם צריכים לצאת כל רגע".
נועם עונה: "לא אני לא אמרתי את זה... אמרתי לך הם פחות משעה בחוץ אז אמרת לי או-קיי ש... שיצאו משם כאילו שיסיימו כמה שיותר מהר שלא יתעכבו בדרך".
והראל עונה: "אמרתי לך ליצור איתם קשר כדי שיצאו מהר".
ונועם משיבה: "יצרתי איתם קשר... ואמרתי להם בדיוק תצאו משם על תתעכבו תעשו את זה כמה שיותר מהר...".
ואז בשלב זה הראל מוסיף "אז את פעלת לפי מה שאני אמרתי לך ... אז היית בסדר גמור".
בשלב זה לערך, העימות הפורמלי מסתיים והחוקרים מפסיקים לתעד אותו בהקלדה, אך השיח בין השניים, יחד עם החוקר אלימלך, נמשך.
החוקר אלימלך מקריא להם קטע מתוך אחת החקירות של נועם בו היא התייחסה לדברים שאמרה לאביב בשיחה בין נועם לאביב, והראל מגיב "אז זה מה שהוא אמר לה אני אחרי זה כבר לא דיברתי איתה. ש: היא אמרה לו ת: היא אמרה לו ש: כן. ת: ואז הוא אמר לה שהם תוך שעה או משהו כזה בחוץ אחרי זה כבר לא דיברתי איתה".
נועם בתגובה אומרת "לא אבל ידעתי בערך איפה הם לכן ידעתי להגיד לך שתוך שעה הם בחוץ" (עמ' 14, ש' 32 - עמ' 18, ש' 32).
299. המאשימה הייתה מודעת לפערים ולסתירות הקיימים בגרסאות שני עדי התביעה ביחס לשיחה השנייה עם הראל. בסיכומיה התייחסה המאשימה לסתירות אלו "כפי שניתן להבין הסתירה בין העדויות של הראל ושל נועם בהקשר זה הנה בשתי נקודות: האם הראל אמר לנועם, כי עליהם לצאת מידית מהנחל, או רק 'להזדרז' ולצאת מהנחל או 'לא להתעכב' או 'לא להתמהמה'. האם בשיחה זו בכלל הועלה העניין של 'שעה', ואם כן – על-ידי מי.
באשר לסתירה הראשונה... המאשימה בחרה בס' 96 לכתב האישום המתוקן בגרסה המקלה עם הנאשמים, דהיינו בגרסה התואמת את עדותה של נועם, וזאת כיוון שאין היא יודעת את התוכן המדויק של שיחה זו. המאשימה תטען כי בשיחה זו, הראל, לכל הפחות אמר את הדברים כמפוטר בס' זה, כאשר נועם העבירה זאת לנאשם 2 בשיחה מו בשעה 12:34 (בצירוף למידע בבר ירידת הגשם במכתש הקטן).
באשר לעניין 'השעה' – המאשימה סבורה, כי היות ונועם הן לפי עדותה בבית–המשפט, והן לפי הגיונם של דברים, בעת השיחה עם הראל לא ידע היכן בדיוק נמצאת הקבוצה, לכן לדעת המאשימה בעניין זה יש ליתן בכורה לעדותו של הראל, אשר טען, כי מעולם לא אמר ולא אישר לנועם, כי אם הקבוצה תצא מהנחל תוך שעה, זה בסדר... העובדה שהראל שולל את הטענה, כי אמר לנועם, כי אם תוך שעה הם יצאו, אז זה בסדר, משתלבת דווקא עם הטענה של המאשימה ביחס לעדותה של נועם, לפיה נועם מעולם לא אמרה לנאשם 2, כי אם תוך שעה הם יצאו, אז זה בסדר, וכי מי שהעלה את העניין הזה של 'השעה' היה נאשם 2 עצמו.
לפיכך, המאשימה תטען, כי כאמור, ככל שקיימים הבדלים, ואף סתירות, בין העדויות של נועם לבין העדויות של הראל, הרי שכאשר בוחנים אותם בפרספקטיבה הנכונה, הרי שאין להם כל משמעות אופרטיבית ואין הם מכרסמים כהוא זה בהוכחת היסוד הנפשי שהתקיים אצל כל אחד מהנאשמים בזמן אמת, ואין בהם כדי לסייע לנאשמים, אלא להיפך, אף הגרסה המלה עם הנאשמים צריכה להביא להרשעתם בדין" (עמ' 123-125 לסיכומים בכתב).
בהשלמת הסיכומים על-פה המאשימה שבה וטענה כי לעניין ה"שעה" יציאה מהנחל, היא מבקשת להעדיף את עדותו של הראל על פני עדותה של נועם, וזאת משום שנועם לא יכולה הייתה לדעת איפה בדיוק נמצאת הקבוצה. בהמשך הוסיפה כי אף שגם הראל לא היה בשטח, אין היגיון שהוא יאמר שתוך שעה הקבוצה תצא שכן לדבריו כל הנחל לוקח שעה וכי קבלת גישה זו תכניס אותם לסכנה (פרוט' מיום 15.2.2024, עמ' 695, ש' 28 – עמ' 696, ש' 5).
300. לסיכום פרק זה, אציין כי באופן כללי מצאתי להעדיף את גרסתה של נועם ביחס לתוכן השיחה השנייה עם הראל על פני גרסתו של הראל.
אין מחלוקת כי בשעה 12:25 הראל מתקשר לנועם ושואל היכן נמצאת הקבוצה. זאת, לאחר שקיבל עדכון שיורד גשם באזור שחשב שהוא רלוונטי לקבוצה.
באשר לשאלה האם הראל הורה לנועם ליצור קשר עם הקבוצה ולהודיע לה לצאת על אתר מהנחל או לעשות כן בדחיפות בשל סכנה מידית שנשקפת לקבוצה, מקובלת עלי באופן כללי עמדת המאשימה.
כפי שציינה המאשימה בסיכומיה, בעניין זה העדיפה המאשימה את גרסת נועם על פני גרסת הראל. ביטוי לכך ניתן למצוא בעובדה 96 לכתב האישום בה צוין "במועד הנ"ל, בשעה 12:25, הראל מתקשר לנועם ושאל אותה היכן נמצאת קבוצת החניכים. נועם השיבה לו, כי החניכים נמצאים בנחל צפית. בתגובה לכך, הראל מסר לה, כי החל לרדת גשם במכתש הקטן שהינו אגן הניקוז של נחל צפית וכי על החניכים להזדרז ולצאת מהנחל". ודוק, להזדרז ולצאת מהנחל ולא לצאת מייד.
אכן, נועם ניסתה להשיג את אביב מייד לאחר השיחה השנייה עם הראל ואף מסרה שתחושת הלחץ שלה חזרה בעקבות השיחה השנייה עם הראל, ואולם לצד זאת היא הבהירה שהיא לא חשה בלחץ בשל כך שהראל אמר שצריך לצאת באופן מיידי מהנחל.
למסקנה שהראל לא חשב ולא אמר שיש לצאת מייד מהנחל יש תימוכין גם בעובדה ששני הצדדים לשיחה, נועם והראל, העידו שהשיחה הייתה רגועה ולא היסטרית; גם בעובדה שהראל לא עשה כל פעולה אקטיבית בהקשר של הקבוצה שנמצאת בפני סכנה פרט לשיחה זו, למשל פנייה למשטרה או פנייה ישירה לגורמי חילוץ; גם בגרסה הלא אחידה של הראל ביחס לנוסח הדברים שהוא אמר לנועם בהקשר זה; גם בעובדה שלבסוף נועם לא הורתה או ביקשה מאביב לצאת באופן מיידי מהנחל; וגם בעובדה שהסתבר, לבסוף, שאביב אכן החליט להזדרז במסלול של ערוץ נחל צפית כאשר החליט לדחות את מיקום ארוחת הצהריים שתוכננה להיערך בתוך הנחל, ולא לצאת ממנו באופן מיידי. למסקנה בעניין זה הגעתי גם לנוכח החלטתי בכל הקשור לכך שבמהלך השיחה השנייה עם הראל נידונה האפשרות לצאת מהנחל בתוך שעה כפי שיפורט מיד.
לפיכך, הוכח לטעמי כדבעי שבמהלך השיחה השנייה עם הראל, הראל אמר לנועם שהקבוצה צריכה לצאת מהנחל מבלי להתעכב ובזריזות או הנחיה בנוסח דומה, אך הוא לא אמר שעל הקבוצה לצאת מהנחל באופן מיידי.
אחת המחלוקות שהתגלתה ביחס לשיחה השנייה עם הראל קשורה לשאלה האם נידונה האפשרות לצאת מהנחל בתוך שעה. הראל שלל זאת מכל וכל, בעוד שנועם העידה כי לאחר שהראל עדכן אותה שיורד גשם וכי על הקבוצה להזדרז היא אמרה לו שהקבוצה צריכה לצאת מהנחל בתוך שעה והוא אמר לה שזה בסדר. להבדיל מהמאשימה, סבורני שגם בעניין זה יש לבכר את גרסת נועם על פני גרסת הראל, אף אם לא לאמצה במלואה.
כפי שפורט בהרחבה מעלה, מעדותו של הראל עלה שהוא לא זכר במדויק את תוכן השיחה השנייה עם הראל. מעדותו עלה גם שיש חוסר בתוכן השיחה מבחינת הדברים שנאמרו בה בשים לב למשך השיחה, כך שהאפשרות שהיה שיח נוסף בין השניים גם בהקשר זה של ה"שעה" היא בעלת התכנות מבחינת משך השיחה.
נועם מסרה בצורה מפורשת, מספר פעמים, גם בעדותה וגם בחקירתה, שהיא זו שביררה אם הראל אפשרות היציאה מהנחל תוך שעה והראל אישר לה שזה בסדר. כך למשל אמרה "אמרתי להראל שהם אמורים לצאת מהנחל תוך שעה והוא אמר שזה בסדר אני זוכרת את זה היטב וגם אמרתי את זה בעימות מולו".
גרסה זו של נועם, לפחות בהקשר של הרישא של הדברים, קרי שהיא אמרה להראל שהקבוצה צריכה לצאת מהנחל תוך שעה, היא גרסה שלה אחיזה בראיות.
להבדיל מטענת המאשימה, שנשענה גם על טענת הראל, לפיה נועם לא ידעה ולא יכלה לדעת היכן נמצאת הקבוצה בשעת השיחה השנייה עם הראל, מהראיות שהוצגו עולה דווקא שנועם ידעה היכן, פחות או יותר, נמצאת הקבוצה.
מהראיות שהוצגו עולה שנועם הכירה את מסלול הטיול ביום האסון. בנוסף, מהראיות עולה שנועם הכירה את הלו"ז המתוכנן ואף עולה שנועם עקבה אחר הקבוצה במהלך היום בתפקידה כחפ"ק. בעניין זה נועם העידה "הייתי כל הזמן במודעות למה שקורה בשטח, כי חצי שעה לפני כן ראיתי אותם בנקודת התצפית וידעתי להעריך בגדול איפה הם נמצאים ושעבר כבר מספיק זמן והם בתחילת הנחל. בשיחה עם הראל אני כבר ידעתי שהם אמורים להיות בכניסה לנחל או בתוך הנחל, לא הייתי מנותקת מהקבוצה למרות שלא הייתי פיזית שם". מן האמור עולה, כי האפשרות שנועם העריכה בצורה מושכלת בזמן השיחה השנייה עם הראל שהקבוצה צריכה להימצא בסמוך לכניסה לערוץ נחל צפית היא אפשרות ממשית.
לא זו אף זו, נועם כאמור הכירה את הלו"ז של יום הטיול, וידעה שהוקצה למקטע ערוץ נחל צפית שעת הליכה.
על רקע האמור, דבריה של נועם לפיהם היא זו שאמרה להראל בתחילת השיחה השנייה עם הראל
שהקבוצה צריכה לצאת מהנחל בתוך שעה, הם דברים סבירים שלהם כאמור אחיזה בראיות.
על זאת אוסיף, כי לא מצאתי מדוע נועם תמצא להמציא גרסה שכזו, שבמידת מה ועל פני הדברים הייתה יכולה לסבך אותה.
ביחס לסיפא של גרסת נועם שצוטטה לעיל, היינו שהראל השיב לה "שזה בסדר", קרי שהקבוצה יכולה להמשיך במסלול ולצאת מהנחל בתוך שעה, מוכן אני להניח שנותר ספק סביר אם הראל עצמו אמר זאת באופן מפורש או שמא נועם רק הבינה זאת מדבריו. מכל מקום, אין לטעמי ספק סביר כי כך הבינה נועם מדבריו של הראל.
הווה אומר, נועם היא זו שהעלתה בשיחה השנייה עם הראל האפשרות שהקבוצה תמשיך במסלול בערוץ נחל צפית אם היא תצא ממנו בתוך שעה, ומתשובת הראל נועם הבינה שזה בסדר.
הראל טען בעדותו שהוא לא ירד במהלך השיחה השנייה עם הראל לרזולוציות של אגני ניקוז בכלל ושל אגן נחל צפית בפרט, כי אם מסר שלמיטב ידיעתו החל לרדת גשם באזור המכתש הקטן.
אף נועם העידה שהראל מסר לה שהחל לרדת גשם באזור המכתש הקטן אך הוסיפה שזה גם אמר לה שזהו אגן הניקוז של נחל צפית.
קשה להכריע במחלוקת זו, היינו בשאלה האם הראל התייחס בדבריו גם לאגן הניקוז של נחל צפית. מחד, בהתאם לראיות ולהסכמת הצדדים הובן שהמכתש הקטן הוא לא אגן הניקוז של נחל צפית ויש להניח כי הראל, לנוכח תפקידו, היה מודע לכך גם בזמן אמת. מאידך, הראל כאמור, לא זכר את תוכן השיחה השנייה עם הראל לאשורה.
בנוסף, זה העיד "שאמרתי לה שיורדים גשמים באזור המכתש הקטן ויש שם הרבה מאד אגני ניקוז, לא מיקדתי את זה לנחל צפית, זה תופס גם לנחל צפית. ש: ... האם אתה אמרת לנועם שהמכתש הקטן הוא אגן הניקוז של נחל צפית? ת: לא אמרתי שהוא, אמרתי שבאזור אגן הניקוז של נחל צפית... המכתש הקטן הוא אגן ניקוז בפני עצמו אבל מטר ממנו זה כבר נחל צפית, מטר ממנו זה נחל צין".
על כל האמור יש להוסיף כי בהודעה ששלחה נועם בקבוצה מייד לאחר השיחה השנייה עם הראל היא ציינה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית..." (ת/2, עמ' 23).
בשים לב לאמור, סבורני כי גם בהקשר זה נועם הבינה מדברי הראל כי החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית, שהוא על-פי הבנתה דאז היה המכתש הקטן, ואת הבנתה זו העבירה הלאה. ודוק, נועם הבינה כך ואין הכרח שהראל אמר זאת כך.
עניין נוסף שנבחן בהקשר של השיחה השנייה עם הראל קשור לשאלה האם הראל אמר במסגרת אותה שיחה ששיש חשש לשיטפון בנחל צפית. נועם כזכור העידה שהראל הזכיר בשיחה שיש חשש לשיטפון.
בעובדה 96 לכתב האישום, ובעובדה 97 בה מפרטת המאשימה את תוכן השיחה השנייה עם הראל, כפי שנועם מסרה לאביב בשיחה עם אביב, אין כל אזכור לכך שהראל אמר לנועם בשיחה השנייה עם הראל שיש חשש לשיטפון, כפי שעלה בחלק מגרסאותיה של נועם.
גם בסיכומיה, בכתב ועל-פה, המאשימה לא ביקשה לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ ולהתייחס לעניין זה של שיטפון. ניתן להניח כי המאשימה העדיפה בעניין זה את גרסתו של הראל על פני גרסתה של נועם. כזכור הראל העיד "ש: בדיווח שלך בשיחה שכן קיימתם אתה, לטענתך, אומר לנועם שיורד גשם, נכון? ת: כן. ש: אתה לא אומר לה שהתחיל שיטפון? ת: אמרתי לה שיורד גשם בכל האזור. ש: אבל לא אמרת לה שהתחיל שיטפון. ת: לא, לא ידעתי. ש: או שבדרך אליכם שיטפון? ת: לא, לא ידעתי. גם לא ידעתי איפה אמור להיות שיטפון. ש: גם לא קיבלת דיווח על שיטפון בשלב הזה? ת: לא" (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 233, ש' 27 – עמ' 234, ש' 1).
לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי נועם לא הזכירה הדיווח של הראל על אודות חשש לשיטפון בנחל צפית בהודעה ששלחה בקבוצה מייד לאחר השיחה השנייה עם הראל, ואף לא ציינה זאת בפני לוטם שהייה עמה בחפ"ק ואשר קישר בינה לבין אביב כאשר נועם ביקשה לעדכן את אביב על תוכן השיחה השנייה עם הראל.
יכול ונועם אשר ידעה מהישיבות שנערכו במהלך השבוע כי גשם באגן ניקוז של נחל מייצר האפשרות לשיטפון באותו נחל, ומשבינה מהראל כי החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית לבד כבר עשתה את ההשלמה והחיבור שיש חשש לשיטפון בנחל צפית.
בהתאם לכלל האמור, לא מצאתי אף אני לקבוע ממצאים בעניין זה בכל הקשור לשיחה השנייה עם הראל.
השיחה בין נועם לאביב
301. לאחר שנועם קיבלה את העדכון מהראל כאמור בשיחה השנייה עם הראל, נועם מנסה לאתר את אביב ולהעביר לו את העדכון שקיבלה.
פלט השיחות- ת/95 מלמד על ניסיונות האיתור של אביב. תחילה ישנו ניסיון חיוג בשעה 12:30 מהטלפון של אלמז, שהייתה עם נועם בחפ"ק, אל לוטם. מיד לאחר מכן לוטם חוזר אל אלמז ומתקיימת שיחה של 51 שניות, ובשעה 12:34 ישנה שיחה של דקה ו-36 שניות מהטלפון של לוטם לטלפון של נועם, היא השיחה בין נועם לאביב.
302. אמרתה של אלמז (ת/174), הוגשה במקום עדות ראשית יחד עם אמרה נוספת שלה. באמרתה זו אישרה אלמז את פלט השיחות הנ"ל, היינו שהיא ניסתה להשיג את לוטם בטלפון והוא לא ענה לה, ולאחר מכן לוטם חזר אליה והיא ונועם דיברו איתו (עמ' 3 ש', 79-88). בהמשך ציינה כי "נועם ביקשה לדבר עם אביב או מישהו שליד אביב, אני התקשרתי ליונתן (לוטם, י' ל') והוא לא ענה, אח"כ הוא חוזר אליי כפי שאת מציגה לי בפלט ויונתן הסביר לי שהוא נמצא בקדמת הנחל כשכל החניכים מאחוריו ואביב היה בסוף מאסף, ככל הזכור לי ביקשתי מיונתן שכשהוא מגיע לאביב שיתקשר אליי כשהוא מתקרב לאביב שיתקשר אליי או לנועם דור, נועם רצתה לדבר עם אביב, אני יודעת שהיא דיברה קודם עם מישהו אחר ובתום השיחה איתו מיד רצתה בדחיפות לדבר עם אביב כנראה להעביר לו מסר מסוים שאני לא יודעת מה הוא" (עמ' 4, ש' 115-122).
בחקירתה הנגדית אישרה שנועם ניסתה למצוא את אביב ומסרה שהוא לא עונה לה ולכן שאלה מי יענה ואלמז השיבה לה שהיא חושבת שלוטם יענה והיא התקשרה אליו ובהמשך מסרה שנועם דיברה עם לוטם. כן ציינה שהיא לא שמעה על מה הם דיברו אבל "לא ראיתי איזה משהו מיוחד", כי היא חושבת שהיא רצתה לברר איפה הם נמצאים ובהמשך הוסיפה כי לא ראתה חשיבות גדולה של השיחה הזו (פרוט' מיום
אלמז ציינה שנועם רצתה לדבר יחסית בדחיפות עם מישהו מהנחל אך הוסיפה שהשיחה הייתה רגילה לגמרי (עמ' 520, ש' 32 עד עמ' 521, ש' 7; עמ' 530, ש' 8-9). כן אישרה שלאחר השיחה בין נועם לאביב הם המשיכו להתנהל כרגיל והיא לא ראתה שמישהו חושב או מתנהג כאילו הולך להיות אסון (עמ' 521, ש 23, - עמ' 522, ש' 5). בהמשך אף אישרה שהאווירה בבית שבו שהה החפ"ק הייתה רגועה (עמ' 530, ש' 25-27). כן אישרה שבאותו זמן לא דובר על-ידי אף אחד מהנוכחים שיש איזושהי בעיה וזאת עד לשלב שהגיע טלפון מאביב שדיווח על האסון (עמ' 531, ש' 10-13).
303. עמית עידו שהייתה עם נועם בחפ"ק העידה שבזמן השיחה בין נועם לאביב החפ"ק שהה בבית הוריה של נועם ואכל ארוחת צוהריים. כן הוסיפה כי "שמה שהיה בשיחה, זה שבין – 15:00 ירד גשם אבל שזה לא מהווה בעיה, כי אמורים לסיים את המסלול לפני. דיברנו על מתי אנחנו באות לאסוף, לפגוש אותם בסוף מסלול. ש: ... אתם רואים אותם מטיילים, נכון?... ת: אנחנו רואים אותם יושבים במקום שאנחנו לא יכולות לפגוש אותם אנחנו רק מסתכלות... ש: ... וזו שיחה רגילה לגמרי, נכון? שיחה רגילה, מה מזג האוויר ומתי אוספים אתכם... ת: זו שיחה רגילה, לעומת השיחה הבאה שאחריה, שהייתה לא רגילה" (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 446, ש' 1-31).
על כך חזרה בהמשך "אני זוכרת שיחה שהיא מדברת אתו לגבי מתי אנחנו פוגשים אותם, ולגבי זה שזה צריך להיות, כאילו מתי זה והאם ב-15:00 יש גשם... ש: ... ומה היא בעצם מנסה לומר לו, שאפשר להיכנס בלבד ושתצאו בשעה מסוימת, נכון? ... ת: אני לא אמרתי באף שלב של הדיבור על להיכנס. היה דובר על זה שיהיה גשם... בשעה 15:00... ובאותה נשימה היינו צריכים להבין מתי הם יוצאים מהנחל, כדי שנדע לפגוש אותם. ובגלל שהתשובה הייתה שהם יוצאים מהנחל לפני השעה 15:00, אז השעה 15:00 לא היוותה בעיה" (עמ' 482, ש' 16 - עמ' 484, ש' 6). בהמשך חזרה וציינה שהיא לא זוכרת האם בשיחה זו דובר רק על כניסה לנחל (עמ' 485, ש' 20-31).
באמרתה (נ/75) שהוגשה יחד עם יתר אמרותיה לצורך הוכחת סתירות, ציינה "בשלב מסוים שמעתי את נועם מדברת בטלפון עם אביב לא זוכר לי מי אמר מה אבל שמעתי אותם מדברים על מתי הם יוצאים מהנחל צפית, ומתי עלינו לצאת כדי לקבל את הקבוצה לא זכור לי מתי הם דיברו על מזג האוויר, לא זכור לי על מה הם דיברו, פשוט הכל התערבב לי. ש: האם את זוכרת באיזה שעה דיברו אביב ונועם לעניין מזג האוויר? ת: בין השעה 12:00 ל13:00. ש: בעדותו של ירין שימשי מציין כי את סיפרת לו שמעת את נועם ואביב מדברים על מזג האוויר, האם שיחה זו זכורה לך, והאם על שיחה זו את מדברת? ת: זו השיחה עליה אני מדברת, ואותה סיפרתי לירין, לציין כי בשיחת טלפון זו אני שמעתי רק את נועם מדברת" (עמ' 1, ש' 5-13).
304. לוטם העיד כי "בגדול אני אישית לא הייתי בקשר מול החפ"ק, אביב היה בקשר מול החפ"ק, ממה שאני הבנתי היה אישור להיכנס לנחל ונכנסנו לנחל... ש: תגיד לי, תראה, מה אתה יכול לספר לנו על שיחות שהיו בינך לבין החפ"ק?... ת: בגדול באיזשהו שלב לפני הכניסה לנחל קיבלתי שיחה לעמלז, שאומרים לי שמנסים, שהחפ"ק מנסה לתפוס את אביב ושלא מצליחים ליצור אתו קשר. אני הייתי בעצם מאסף. ש: איפה היית באותו הזמן?... ת: כמה דקות, כאילו כמה דקות לפני הכניסה לנחל... שמה אני מבין שאביב נמצא מקדימה, אני מתקשר להגיד להם את זה ועלמז לא עונה, שולח את מי שהיה לידי קדימה כדי להגיד לאביב שמנסים לתפוס אותו, ואז מתקשר לנועם להגיד לה את זה. ש: מי התקשר לנועם? ת: אני. ש: אתה מתקשר לנועם כדי להגיד לה, שמה? ת: שאביב לא לידי, אני מאחורה והוא מקדימה... וששלחתי מישהו להגיד לו את זה" (פרוט' מיום 06.10.2021, עמ' 317, ש' 19 – עמ' 318, ש' 14).

בחקירתו הנגדית אישר את דבריו במשטרה לפיהם "אבקש לציין כי טרם הכניסה לנחל צפית, יצרנו קשר עם החפ"ק אשר מנה מדריכה מהמכינה בשם נועם דור, וכן עוד שתי בוגרות, אשר נתנו לנו אישור כי אין שום סכנה לעשות את נחל צפית. נכון? ת: נכון. ש: ככה אמרת, וזה גם נכון, נכון? ת: מה, מה שאמרתי? ש: כן. ת: כן" (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 363, ש' 13-20). בהמשך הבהיר כי הוא עצמו לא שמע מהחפ"ק את האמירה שאין בעיה להיכנס לנחל אך כך הבין (עמ' 422, ש' 31-32).
עוד אישר בעדותו כי בזמן הירידה לנחל, לאחר השיחה בין נועם לאביב, הקבוצה נכנסה בתחושה של ביטחון מלא לנחל בלי לחץ (עמ' 444, ש' 21-24), וכן שלמיטב זכרונו, בזמן שהוא עצמו שוחח עם נועם, במהלך הניסיון לאתר את אביב, הוא לא הרגיש לחץ והכל היה רגוע (עמ' 444, ש' 25-28).
לוטם שב והתייחס לאופן יצירת הקשר בין הקבוצה לחפ"ק "אז אני אומר שהיו שתי שיחות... בשיחה הראשונה לא נועם דיברה אתי... אלמז התקשרה אליי, ושאלה אותי האם אני רואה את אביב... היא שואלת אותי, מה קורה ומה אתכם, אתה ליד אביב? לא, אנחנו מנסים ליצור אתו קשר מהחפ"ק, סבבה? ומשמה, בקיצור, זה מה שקורה בשיחה... לא יותר מדקה, בין חצי דקה לדקה... בשיחה לא דובר על איפה אנחנו, אלא היא שאלה האם אני ליד אביב... אני פשוט יודע שהיא מחפשת את אביב... ש: בשיחה הראשונה... היא יודעת שאתם אוטוטו יורדים לנחל צפית, זה היגיון, זה אחד, אחד ועוד אחד, שאתם נכנסים לנחל צפית, אמת עד לפה? ת: על פי ההיגיון, כן... ש: ובשיחה השניה כבר נועם מדברת איתך? ת: כן... היא שאלה מה שלומכם, מאיפה אתם ואיך הייתה ההרצאה של נועם קלם... אז אני לא זוכר מה היה בשיחה, רק התעניינות על מה מצבכם, איפה אתם, לגבי כאילו איפה אנחנו". (עמ' 415, ש' 23- עמ' 421, ש' 13).
בעדותו לוטם שירטט שרטוט שבו ציין, בין היתר, את הנקודה שבה קיבל את השיחה הראשונה מהחפ"ק על גבי השביל בקו הרכס, את הנקודה שבה קיבל את השיחה השנייה מהחפ"ק בסמוך לירידה מהשביל מקו הרכס אל עבר נחל צפית ואת הנקודה שבה היה חילוף בין מובילי הקבוצה למאסף שבצמוד לה ציין "הבנתי שאין בעיה להיכנס לנחל" (נ/58).
305. קלם העיד על אודות האופן של יצירת הקשר בין נועם לאביב: "התחלנו ללכת שוב פעם עם התיקים מכוסים, וכמה דקות לאחר מכן ניגש אליי ירין שימשי ואמר לי ללכת קדימה לאביב, ולהגיד לו שנועם מתקשרת אליו דחוף. אז כך עשיתי, בלי לשאול שאלות רצתי קדימה ומצאתי את אביב... ואמרתי לו, אביב, ירין אמר שתתקשר לנועם, וחזרתי לחברים שלי בטיול" (פרוט' מיום 08.12.2021, עמ' 362, ש' 3-9). בהמשך אישר שמי שפנה אליו בעניין השיחה מנועם לאביב היה לוטם ולא שמשי.
306. כאן המקום לציין, כי שמשי העיד שבזמן אמת הוא לא ידע על השיחה בין נועם לאביב (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 272, ש' 19 – עמ' 273, ש' 5). לצד זאת העיד כי "ירדנו לנחל, אני מניח, ב-12:45 והתחלנו ללכת שם. שם אני זוכר שבאיזשהו שלב אביב אמר שצפויה זרימה קלה, אבל הכל בטוח" (עמ' 268, ש' 12-13) וכן "העדכון האחרון שאני זוכר היה ממש בכניסה לנחל, או דקה הליכה בנחל, שיכולה להיות איזושהי זרימה קלה..." (עמ' 270, ש' 8-19) וכן שכאשר הם נכנסו לנחל הם לא חששו משיטפון ולא עלה על דעתם שיהיה שיטפון (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 352, ש' 19-22; עמ' 363, ש' 25 – עמ' 364, ש' 1; עמ' 370, ש' 4-8; עמ' 410, ש' 19-24).
בעניין זה אישר שכאשר הוא הזכיר בעדות שהיה טפטוף קל או שצפויה להיות זרימה קלה מדובר במשהו זניח, שלא השפיע עליהם ושהם הרגישו בטוחים בנחל (עמ' 422, ש' 8-15), כשבהמשך ציין כי להערכתו אביב דיבר איתו על זרימה קלה סביב השעה 13:00 (עמ' 428, ש' 21-28).
בחקירתו (נ/61), שהוגשה יחד עם יתר אמרות החוץ שלו לצורך הוכחת סתירות, שמשי מסר כי "כ10 דקות של הליכה בתוך נחל צפית אמר אביב שאולי תהיה זרימה קלה אך אין סכנה" (עמ' 9 , ש' 267-268), כשבסמוך לכך ציין כי הוא לא שמע את השיחה בין אביב לנועם (עמ' 9, ש' 274-275).
באמרת חוץ נוספת שלו (נ/64) נשאל שמשי "מתי בדיוק סיפר לך אביב כי לפי תחזית מזג האוויר מקסימום תהיה זרימה קלה? ת: אם האסון אירע בשעה 13:10 אז בשעה 13:00 אביב אמר... היינו כבר עשר דקות הליכה בתוך נחל צפית".
307. נועם העידה שלאחר השיחה עם הראל היא נכנסה שוב פעם ללחץ גם משום שהיא אדם לחוץ וגם משום שקיבלה זה עתה מידע מהראל שאביב חייב לדעת (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 802, ש' 10-13). בהמשך העידה כי "אני מנסה לתפוס את אביב גם בטלפון הנייד שלו וגם בטלפון הלווייני ולא מצליחה... תוך כדי אני מבקשת מאלמז ועמית... לתפוז מישהו מהקבוצה ששם, כאילו לעשות טלפונים לחניכים. באיזשהו שלב אלמז או עמית תופסות את יונתן לוטם... אני מדברת עם יונתן, אני מבקשת ממנו שיביא לי, שיביא לי את אביב דחוף, יונתן אומר לי שאביב בצד השני של הקבוצה ואני אומרת לו סבבה, זה לא משנה, תעצור אותו ושיתקשר אלי או שידבר איתי. באיזשהו שלב, אני לא זוכרת מאיזה טלפון זה היה, אבל אני מדברת עם אביב" (עמ' 802, ש' 18-26).
עד כאן התיאור בדבר הדרך שבה נוצרה השיחה בין נועם לאביב. מעתה תובא התייחסותה לתוכן השיחה.

נועם העידה כי "אני מתקשרת לאביב ואני אומרת לו אביב, הראל עכשיו התקשר אליי והוא אמר לי שהתחיל גשם באגן ניקוז של נחל צפית, במכתש הקטן, ושיש חשש לשיטפונות. אביב עוצר אותי באמצע, הוא קוטע אותי ואומר לי אני יודע, גם עלינו יורד גשם ואין מה לדאוג. ביררתי עם הגורמים המקצועיים והכל בסדר, אין לך מה לדאוג. בעצם, בראש שלי אני, כאילו, התקשרתי לנסות להגיד לו שאולי שיעצרו או משהו כזה והוא, כאילו, הוא מרגיע אותי, הוא אומר לי אני גם יודע כבר, אני יודע שנתת לי, אני כבר מודע אליו ולא רק שאני מודע אליו, כבר, כאילו, ביררתי ווידאתי עם לאופר ועם הגורמים המקצועיים ואין לך מה לדאוג, הכל טוב. ש: זה מה שהוא אומר לך או זה מה שאת מבינה? ת: זה מה שהוא אומר לי והוא אומר לי שתוך פחות משעה הם מחוץ לנחל" (עמ' 802, ש' 27-40).
בהמשך הוסיפה כי השיחה בין נועם לאביב נערכה כשהם היו בכניסה לנחל, עוד טרם נכנסו לנחל (עמ' 806, ש' 2-27).
נועם נשאלה לגבי עוצמת השיטפון ש:"בשיחה עם אביב, שבאה בעקבות השיחה עם הראל, מה אמרת לאביב לגבי עוצמת הזרימה או השיטפון עצמו? ת: לא אמרתי שום דבר כזה" (עמ' 806, ש' 28-30).
בחקירה נגדית נועם ציינה "הראל לא העביר לי מסר שהם צריכים לצאת מהנחל במידי, הוא לא היה היסטרי בשיחה איתו. הוא כן אמר שהתחיל גשם באגן ניקוז ושיש חשש ואני העברתי את המידע הזה לאביב... וגם שאלתי אותו אם הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל והוא אמר לי שהכל טוב ושפשוט לא יתמהמהו... ש: וגם את זה העברת לאביב? גם את זה שאם תוך שעה אז... ת: אני לא חושבת שהספקתי אפילו להגיד את זה, אבל אני לא זוכרת בבירור. אני זוכרת שהתקשרתי לאביב ואמרתי לו שהראל אמר לי שהתחיל לרדת גשם באגן ניקוז ושיש חשש לשיטפונות והוא ישר אמר לי שאין מה לדאוג ושהוא בירר עם כל התחזיות ושהכל בסדר. כן דיברנו על פחות משעה שהם בחוץ, אבל אני לא זוכרת אם אמרתי לו שהראל אמר שזה בסדר... כשאני מתקשרת אליו הוא אומר לי שהוא עכשיו דיבר ושהכל בסדר, שאין מה לדאוג. ש: ושהוא יוצא מהנחל תוך שעה? ת: פחות משעה. ש: כן? ת: כן, זה מה שהוא אמר" (פרוט' מיום 05.04.2021, עמ' 848, ש' 30 – עמ' 849, ש' 34).
נועם אישרה שמיד לאחר שהיא קיבלה את השיחה מהראל היא ניסתה ליצור קשר עם אביב, כי היא מעריכה שבין השיחה השנייה עם הראל לבין השיחה בין נועם לאביב חלפו מספר דקות, כי בזמן השיחה בין נועם לאביב היא יודעת שהקבוצה נמצאת מחוץ לנחל, כי היא לא אמרה לו אל תיכנס לנחל "זאת הסיבה שאני לא ישנה בלילות, כי לא עצרתי אותו. זה מה שהתכוונתי להגיד לו והוא ישר הרגיע אותי. ש: את הרגעת אותו? ת: אז לא אמרתי לו לעצור. ש: אני אומר לך שאת הרגעת אותו. אני אומר לך שאת התקשרת ואמרת לו שהראל אמר שתוך שעה זה בסדר לצאת מהנחל. את זאת שדיברת עם הראל, את זאת ששמעת את זה מהראל ואת זאת שהרגעת את אביב ואמרת לו 'אם אתם תוך שעה מחוץ לנחל, אין בעיה'. נכון? ת: לא" (עמ' 852, ש' 3 - עמ' 853, ש' 24).
בהמשך כבר שינתה קצת את גרסתה "אחד הדברים שהראל אמר לך זה שאם הם תוך שעה מחוץ לנחל זה בסדר, נכון? ת: לא, זה מה שאני... לא יודעת להגיד כבר. ש: ... בהודעה הראשונה שלו, שאמרת לאביב את מה שהראל אמר לך, נכון? ת: אמרתי לאביב את מה שהראל אמר לי. ש: ומה שהראל אמר לך זה זה ששעה יוצאים מהנחל אין בעיה, נכון? ת: כן, אבל הוא אמר עוד דברים. גם אמרתי שאני התחלתי להגיד לאביב מה הראל אמר לי ובאיזשהו שלב אביב... ש: איזה עוד דברים הראל אמר לך? ת: זה העיקר של הדברים, שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז ושיש חשש לשיטפונות... ש: הראל אמר גם ש... ת: דיברנו על תוך כמה זמן הם בחוץ והראל אמר שלא יתעכבו, שלא עכשיו יעצרו לאכול צ'וקולוקים או לעשות משחקי גיבוש... אבל את זה לא אמרתי לאביב בטלפון..." (עמ' 854, ש' 1-23).
ובהמשך "אמרתי שאני לא זוכרת אם אמרתי לו שזה בסדר, אני לא חושבת שאמרתי לו. אני זוכרת שהתקשרתי אליו כשהגישה שלי הייתה להגיד לו לעצור. כשהוא הרגיע אותי וכשהוא אמר לי: 'אני יודע, כבר יורד עליי גשם ואני גם ווידאתי' אז כשהוא אמר לי את זה אני זוכרת שאמרתי לו שיזדרזו ושגם יעדכן אותי מה קורה" (עמ' 858, ש' 35-39).
בשלב מאוחר יותר של עדותה, גרסת נועם ביחס לשאלה האם אמרה לאביב שהראל אמר שאם הם יצאו בתוך שעה זה בסדר שעברה מהכחשה, לגרסה שלפיה היא לא זוכרת אם היא אמרה זאת וחושבת שלא אמרה זאת, עוברת שינוי נוסף. שינוי זה קורה כאשר מעומתת נועם עם דבריה באחת מחקירותיה "'לא ייתכן, בוודאות, בשיחה עם הראל הוא אמר לי את זה. הראל אמר לי שהוא מכיר את הנחל הזה, פחות משעה לחצות אותו מהנקודה שבו הם נמצאים, אז לא שמעתי את זה מאביב. אני זוכרת שאמרתי לאביב באותה שיחה מדוברת, בשעה 12:35, שאם הם ממשיכים בנחל צפית שלא יתעכבו, שלא יעצרו ל... כי הם צריכים לצאת תוך פחות משעה מהנחל, כי כך המליץ הראל. שאם חניכי המכינה פחות משעה מחוץ לנחל אז זה בסדר 'זה נכון? פה את מדברת על הזיכרון הפוזיטיבי שלך, שאמרת לאביב שהראל אמר שאם הם תוך שעה מחוץ לנחל אין בעיה, זה נכון? ת: אם זה מה שאמרתי שם אז זה, כנראה, נכון. אבל אתה שאלת קודם אני לא זוכרת להגיד לך את זה, זה היה לפני שלוש שנים... אם הקראת את זה וזה מה שאמרתי אז זה, כנראה, נכון... קודם אמרתי שאני לא זוכרת... אמרתי קודם שאני לא זוכרת מה אמרתי לו... אם זה מה שאמרתי אז, כנראה, אמרתי לו אחרי שהוא הרגיע אותי. כן, אני רוצה להוסיף את זה. אחרי שהוא הרגיע אותי" (עמ' 861, ש' 11 – עמ' 862, ש' 6).
כשעומתה עם כך שבאותה חקירה היא לא ציינה שהיא אמרה לאביב שהראל אמר שיש להם שעה לצאת רק לאחר שאביב הרגיע אותה, השיבה שזה נאמר בחקירה קודמת (עמ' 862, ש' 18-21).
על טענתה לפיה היא אמרה לאביב שהראל אמר שיש להם שעה לצאת רק לאחר שאביב הרגיע אותה חזרה נועם גם בשלב מאוחר של חקירתה הנגדית (פרוט' מיום 12.4.2021 עמ' 856 ש' 8-9).
כשנשאלה מדוע חרף כך שאביב הרגיע אותה היא לא אמרה לו שיש בעיה נוכח המידע שקיבלה מהראל השיבה "להגיד שיש חשש לשיטפון זה להגיד אולי יש בעיה, זה אותן מילים" (עמ' 856, ש' 27-33).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב הוטח בפני נועם שיש לה רגשות אשם משום שהיא זו שנתנה לאביב אור ירוק להיכנס לנחל "ש:...אם את מזהה סכנת שיטפונות, זה לא מספיק להגיד למישהו שיש חשש לשיטפונות, את עושה הכל, את חפקניקית, זה המשימה שלך... את היית צריכה למנוע, לא להגיד לו שעה, תוך שעה, זה בסדר תוך שעה, את צריכה להגיד מיד, עכשיו לצאת. ואת זה לא אמרת, למה? הוא עוד חי ממך, הוא עוד יכול לטעות, אביב, כי הוא לא... אנחנו לא יודעים, כשאת מדברת איתו, הוא נמצא או לפני הירידה לנחל או ממש בתוך הנחל, גם לזה יש כמה גרסאות, נגיע לזה, או ממש בתוך הנחל, אולי כשאת מדברת איתו, אולי הוא הבין אותך באופן מלא ואולי לא... אבל את, אין לך ספק, את אומרת באיזשהו שלב שהראל אמר לך כך וכך, איפה את? את הרמזור. לכן, באת אליו והרגשת רגשי אשם, כי אמרת לו, לאביב: 'אני מצטערת שהטעיתי אותך'. זה בדיוק מה שהיה בשטח ולכן, הלב שלך כואב, ובצדק... ת: ... אם כבר מדברים על המידע שהיה בידי ולמה לא אמרתי להם לעצור, כבר דיברתי על זה ביום שני, שלא אמרתי לו לעצור כי הוא נתן לי את התחושה שהכל בסדר... שהכל בסדר. הוא אמר לי שהוא בדק עם התחזיות, שהוא בדק עם לאופר ועם מטו-טק ושהכל בסדר. שאין מה לדאוג ושהוא יודע שיורד עליו גשם בשטח גם. ואם כל המידע אצלו והוא מחליט לעשות החלטה כזאת... אז נכון, אני לא ישנה בלילה שלוש שנים, אתה צודק במה שאתה אומר, אבל זה עדיין לא אומר שאני הייתי צריכה לעצור. חבל שלא עצרתי אותו. ש: וגברתי העידה שכבר נשאלת על זה, בנקודה הזו הספקת להגיד לו שקיבלת מידע שיש חשש לשיטפון? ת: כן...לאביב אמרתי את זה. ש: את יכולה להגיד לי, לגרסתך הלא הגיונית, כשאמרת לו שיש חשש לשיטפון אז הוא אמר: 'למרות זאת, אני רוצה להישטף'? מה הוא אמר? 'למרות זאת, אני רוצה למות'? 'אני רוצה שהשיטפון יפגע בי'? מה הוא אמר... מה? אני לא מצליחה להבין מה השאלה... ת: סיפרתי כבר. הוא אומר לי אני יודע, גם עליי יורד גשם וביררתי עם התחזיות... שהוא דיבר עם התחזיות ושהוא בדק ושאין מה לדאוג עד אחרי הצהריים, משהו כזה, אני כבר לא זוכרת להגיד בדיוק מה הוא אמר... ש: ...אם את צודקת ואמרת לו שיטפון, זה מחייב מסקנות לוגיות מסוימות, שלא מתקיימות פה. זה לא הגיוני שאת תגידי לבן אדם שיש חשש לשיטפון והוא נכנס. לא רק זה, שאת תתני לכולם להיכנס, ל-25 אנשים. לא הגיוני. את תרימי טלפון לצביקה, את תגידי הוא לא מקשיב לי, את תרימי טלפון להורים, את תרימי טלפון ליובל, את תרימי טלפון ל... ולא עשית כלום... ת: אני מסרתי לו מידע מגורם אחד, שזה היה הראל בן שחר. כשאביב בשטח אומר לי שיש לו מידע מגורמים מקצועיים רלוונטיים, שהם אלה שהיו אמורים לספק לנו את התחזיות, הוא אומר לי שאין מה לדאוג אז נכון, אז לא עשיתי כלום, כי הוא הרגיע אותי....ש: האם את ואביב בשיחה הזאת דיברתם על להזדרז, תוך שעה אפשר לצאת ולא יקרה כלום? ...ת: כן, דיברנו על זה" (פרוט' מיום 07.04.2021, עמ' 815, ש' 1 – עמ' 816, ש' 39).
נועם מסרה בעדותה כי רק במהלך שיחה זו, או בשיחה המקדימה לשיחה זו עם אחד החניכים (השיחה שבה ניסתה לאתר את אביב) היא למדה שיורד עליהם טפטוף של גשם (פרוט' מיום 12.4.2021, עמ' 784, ש' 5-8).
כשנשאלה מדוע בשלב זה, שבו היא יודעת מהראל שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל, ובו היא יודעת מאביב שהחל לרדת גשם על הקבוצה, היא לא עוצרת אותם מלהיכנס לנחל בהתאם להנחיות של יובל, משיבה נועם "אז זה שתי תשובות ... בשיחה איתו אז הוא מרגיע אותי והוא אומר לי שהוא מעודכן מהתחזיות וש... עכשיו אני לא יודעת להגיד במילים מדויקות, אבל שהסכנה תהיה רק אחרי הצהריים או אחרי 15:00, אז אין מה לדאוג... ש: וכי הראל אומר לך. אני מתעקש על זה... ת: וכי בראש שלי, אחרי כל מה שיובל אומר, אז יש שלוש שעות וזה, כאילו, מדע מדויק, לפי כל מה שיובל אמר עד אז וגם כי הראל אומר שיהיה בסדר, אז אני לא בלחץ" (עמ' 812, ש' 11 – עמ' 813, ש' 4).
בהמשך עדותה נועם חזרה וציינה כי היא אמרה לאביב שהחל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של נחל צפית (עמ' 843, ש' 24-31). כשנאמר לה שגם אביב הרגיע אותה וגם היא הרגיעה את אביב השיבה, "אני אומרת לאביב את הדברים שאני אומרת לו, שהראל אומר לי. ברגע שאביב אומר לי אני יודע את הדברים האלה ובדקתי עכשיו והכל בסדר ואין סכנה, אז אני אומרת לו אוקי, עם זאת ההחלטה שלך, אז תזדרזו. כי אביב בשטח ולו יש את מכלול הנתונים... והוא זה שקיבל את ההחלטה אחרי שאני מעבירה לו את המסרים שאני קיבלתי ואחרי שאני כבר בלחץ והוא מרגיע אותי" (עמ' 857, ש' 9-23).
נועם אישרה כי בשיחה של נועם עם אביב היא העבירה לו את תוכן השיחה השנייה עם הראל "התקשרתי ואמרתי לו אביב, הראל התקשר אלי ואמר לי שהתחיל גשם באגן הניקוז ושיש חשש לשיטפון. אז אביב עוצר אותי ואומר לי נועם, אני יודע, גם עלינו יורד גשם או טפטוף קל... לא יודעת מה הוא אמר... ובדקתי עם התחזיות, עם לאופר ומטאו-טק, הכל בסדר ואין מה לדאוג, אין סכנה... ואז, אחר כך, אני אומרת לו... אני לא זוכרת אם היו עוד דברים באמצע, אבל אני אומרת לו אז תזדרזו, או משהו כזה. ש: תזדרזו ותוך שעה זה בסדר... ככה את חותמת. זה מה שאמרת כל הזמן... ת: אחרי שהוא אומר לי שהוא בדק... אני חושבת שאמרתי לו ש... אני לא יודעת, אני לא יודעת... אני לא יודעת להגיד אם אמרתי לו שתוך שעה זה בסדר. ש: מה את חושבת שאמרת לו? ת: אני חושבת שאמרתי לו שיזדרזו ושלא יתעכבו, משהו כזה. ש: לא, לא, לא, את אמרת בצורה מפורשת... את אמרת לו שאם תוך פחות... משעה, קצת פחות משעה, אתם יוצאים, זה בסדר. אני צודק או לא? אמת או לא? ת: זה הגיוני שאמרתי את זה... ועם כל שאר הנתונים" (עמ' 858, ש' 15-18 – עמ' 859, ש' 27).
בהמשך נשאלה נועם פעם נוספת מי העלה במהלך השיחה של נועם עם אביב את עניין השעה "ובשיחה עם אביב מי העלה את הנושא, שתוך שעה תצאו? ת: אני לא בטוחה כבר" (עמ' 864, ש' 30-31).
בחקירה חוזרת שבה ונשאלה מי אמר למי את עניין השעה, היא או אביב, ונועם השיבה "אני זכרתי שאביב הוא זה שאמר לי את זה, אבל אני לא יודעת. הרגשתי, כאילו, פחדתי... אני זכרתי שאביב הוא זה שאמר לי את זה וגם עם זה באתי לפה, ובגלל זה אמרתי את זה בחקירה הראשית... בסוף מה שאמרתי בעדויות אחרי זה הדברים שהיו הכי... עם הזיכרון הכי רענן. אז אם אמרתי את זה בחקירה הראשית, גם על סמך העדויות... ש: יש לך הסבר איך גם בשיחה שלך עם... הראל, שאביב לא שותף לה, הנושא של יוצאים תוך שעה, גם בשיחה עם אביב הנושא של יוצאים תוך שעה עולה ואת אומרת ששניהם העלו את זה, כל אחד בנפרד, בלי קשר אחד לשני? ת: הנחל אמור לקחת, בערך, שעה" (עמ' 866, ש' 33-36).
ובהמשך, ברשות, לב"כ יובל "ש: ... תראי, את אמרת כאן היום... שאביב הרגיע אותך, את אמרת לו שאם... אתם יוצאים תוך פחות משעה זה בסדר. ככה את אמרת. ת: אמרתי שאני לא בטוחה. ש: אני גם אומר לך שכשנשאלת על זה במשטרה... כלומר גם במשטרה את לא זכרת להגיד מי אמר שזה בסדר, יוצאים תוך פחות משעה, את או אביב... אז אני מציע לך שיכול להיות שאמרת לו את זה. ת: אמרתי שאני לא בטוחה" (עמ' 868, ש' 24 - עמ' 869, ש' 6).
308. כזכור, חקירותיה של נועם הוגשו לצורך הוכחת סתירות. בחקירתה הראשונה, בליל האסון, נועם לא הזכירה כלל את השיחה השנייה עם הראל, וכשנשאלה ביחס למספר הבדיקות של מזג האוויר ביום האסון הזכירה את העדכון של יובל בבוקר על אודות כך שמזג האוויר הוא בסדר וכן דיווחים שקיבלה מאביב בשטח בהם מסר לה שלאופר עדכן אותו שבשעה 12:00 יהיה טפטוף קל ולאחר השעה 15:00 יתחיל גשם חזק (נ/29, עמ' 4, ש' 4-12).
הווה אומר, בחקירתה הראשונה נועם כלל לא הזכירה את הדיווח הקריטי שקיבלה מהראל בשיחה השנייה עם הראל ואף לא את הדיווח שהעבירה לאביב בשיחה בין נועם לאביב.
בחקירתה השנייה (נ/30) מסרה נועם שבמהלך היום היא קיבלה שלושה עדכונים מאביב על מזג האוויר על בסיס העדכונים שהוא קיבל מלאופר (עמ' 9, ש' 257-258). בהמשך הוסיפה "ש: האם בין השעה 11:30 ועד השעה 13:00 היה קשר בינך לבין אביב? ת: כן, היה קשר טלפוני ביני ובין אביב, אני קיבלתי טלפון מהראל כשהייתי במושב עין תמר שבו הראל אמר לי שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא מעל צפית ויש להזדרז לצאת מהנחל, אמרתי לו שתוך שעה הם בחוץ והוא אמר לי סבבה שלא יתעכבו, הראל ידע שכל הקבוצה בנחל ולכן התקשר אלי מיוזמתו, התקשרתי לאביב מיד והוא לא ענה לי... ואביב חזר אלי, אמרתי לאביב את מה שהראל אמר לי, אביב אמר שגם עליהם יש טפטוף קל אבל התחזיות של לאופר עדיין אותו דבר ושרק אחרי צהריים יהיה גשם ברמה של שיטפון, הוא היה מאוד רגוע, הוא היה איתם בשטח, זהו אביב אמר שפחות משעה הם מחוץ לנחל. ביקשתי ממנו שיתקשר אליי מהטלפון הלוויאני ויעדכן אותי מה קורה בכל זמן" (עמ' 9, ש' 271 – עמ' 10, ש' 280).
גם בהמשך ציינה "... כשאני מדברת מהצד השני עם אביב ואמרתי לו שהראל אמר שנתחיל לרדת גשם במכתש הקטן ויש חשש לשיטפונות ואביב אמר לי שאין מה לדאוג ושהם תוך פחות משעה מחוץ לנחל ואז אני בעצם רושמת הודעה לקבוצה... " (עמ' 12, ש' 353-357).כשנשאלה מדוע לא ביקשה להוציא את הקבוצה מהנחל כשהבינה שהחל לטפטף גשם עליהם בשעה 12:00 השיבה "אני מתקשרת לאביב להתייעץ איתו ואביב בשטח ככה שהוא יודע מה קורה שם ואביב אומר שיש טפטוף קל שאמור להיפסק בקרוב ורק בשעה 15:00 אמורה להיות סכנה, וזאת עודכן מלאופר. הוא אמר לי שדיבר עם לאופר" (עמ' 12, ש' 361-364).
גם בחקירה הבאה (נ/31) מסרה נועם כי "... ש: אז מסרת לאביב את המסר לגבי החשש לשיטפונות, כפי שקיבלת לטענת מהראל? ת: כן... גם ליונתן אמרתי לגבי החשש משיטפונות... ואמרתי לאביב שיש חשש משיטפון בנחל צפית. ש: מה אמר אביב? כיצד הוא הגיב? ת: אביב הרגיע אותי. אמר שדיבר עם לאופר שגם עליהם, כלומר על הקבוצה מטפטף גשם קל מאוד ושהם תוך פחות משעה מחוץ לנחל והסכנה היא רק אחרי השעה 15:00. ש: האם אמרת לאביב לעזוב את הנחל צפית לאור חשש משיטפון? ת: לא. אמרתי לו ההתראה והוא הרגיע אותי ואמר שתוך פחות משעה הם יהיה מחוץ לנחל. זהו. אמרתי שיעשו את זה מהר ולא יתעכבו וכשהייתי בקשר עם הטלפון הלוייאני לעדכן אותי מה קורה" (עמ' 4, ש' 65-73).
בחקירה הבאה (נ/32) החוקר אלימלך מעמת את נועם עם אחת מעדויותיה בה לא ציינה שאמרה לאביב שהחל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן נחל צפית, וזו השיבה "אני רוצה לומר כי אני אמרתי בוודאות לאביב כי התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן הניקוז וזה בנוסף לחשש מהשיטפונות והכל נאמר לו על-ידי באותה שיחה ביום חמישי ב12:30 בנוסף גם כתבתי את זה בקבוצת וואטס-אפ עדכוני חניכים מחזור יא" (עמ' 7, ש' 195-203; עמ' 8, ש' 211-212).
בהמשך הוסיפה שכשהיא התקשרה לאביב היא התכוונה לומר לו שלא ייכנס לנחל אך אביב הרגיע אותה כשאמר לה שהצפי הוא רק לאחר השעה 15:00 ושאין חשש (עמ' 8, ש' 224-226). בהמשך, כשנשאלה מאיפה אביב ידע שהגשם יתחיל לרדת בשעה 15:00 השיבה שאביב אמר לה שהוא למד את זה מלאופר וממטאוטק (עמ' 10, ש' 286-290).
בחקירה הבאה (נ/33) נועם שינתה מעט מגרסתה ביחס לשאלת שעת היציאה מהנחל "ש: האם בשיחה האחרונה עם אביב בשעה 12:35 לערך כאשר דיברת עם אביב. האם בכלל העניין של 'שעה אחת' שיש להם כדי לצאת מהנחל הוזכר ועלה בשיחה הזאת או שבעצם אביב מיוזמתו העלה את העניין של 'שעה אחת'? ת: במהלך השיחה עם אביב אחרי שהעברתי לו את המידע של הראל והזהרתי אותו והוא ענה שהכל בסדר והוא גם ווידא עם לאופר, אמרתי לו שיזדרזו ולא יתעכבו בנחל אביב אמר שהם תוך פחות משעה יוצאים. אבל אני חייבת לדייק ולומר שאני לא זוכרת מי העלה את העניין של פחות משעה" (עמ' 3, ש' 39-44).
כשהחוקר אלימלך מפנה אותה לאחת מחקירותיה הקודמות ממנה עולה שהיא כלל לא הספיקה לומר לאביב אם להיכנס או לצאת מהנחל שכן הוא הרגיע אותה בתחילת השיחה, השיבה "אני אמרתי לאביב את מה שהראל אמר לי בקשר לתחילת הגשם והחשש לשטפון, ישר לאחר מכן אביב הרגיע אותי ואמר שהכל בסדר ושהוא דיבר עם לאופר ושרק החל משעה 15:00 יש חשש אמיתי. ש: האם אביב אמר לך שיספיק לצאת תוך שעה מהנחל? ת: אני זוכרת שהמונח לצאת תוך שעה מהנחל הוזכר בשיחה הזאת אני לא זוכרת על ידי מי, אם אביב לא היה מרגיע אותי בדבר העובדה ששוחח עם לאופר הייתי אומרת לו שלא יכנס בכלל לנחל, אבל אביב בפועל הרגיע אותי כשדיבר עם לאופר וגם יידעתי את העובדה שהציג לפני הטיול, שמרגע תחילת גשם יש שלוש שעות עד תחילת זרימת שטפון" (עמ' 3, ש' 45 – עמ' 4, ש' 55).
החוקר אלימלך שב ושאל את נועם האם ייתכן שאביב הוא זה שהודיע לה שתוך פחות משעה הם מחוץ לנחל, זאת תוך שהפנה אותה לדבריה בחקירה קודמת, ונועם מסרה שבעדותה הקודמת זכרונה היה טוב יותר "ואכן אם זה מה שאמרתי אביב הוא זה שאמר לי שהם פחות משעה מחוץ לנחל" (עמ' 4, ש' 56-61).
החוקר אלימלך ממשיך ושואל את נועם האם יכול והדברים שהם תוך פחות משעה יוצאו מהנחל כלל לא הוזכרו בשיחה השנייה עם הראל אלא נאמרו רק על-ידי אביב, ונועם משיבה "לא ייתכן, בוודאות בשיחה עם הראל הוא אמר לי את זה הראל אמר לי שהוא מכיר את הנחל הזה וזה פחות משעה לחצות אותו מהנקודה שהם נמצאים בה, אז לא שמעתי את זה מאביב. אני זוכרת שאמרתי לאביב באותה שיחה מדוברת בשעה 12:35 שאם הם ממשיכים בנחל צפית שלא יתעכבו, שלא יעצרו לפעילויות באמצע, כי הם צריכים לצאת תוך פחות משעה מהנחל כי כך המליץ הראל, שאם חניכי המכינה תוך פחות משעה מחוץ לנחל אז זה בסדר" (עמ' 4, ש' 89 – עמ' 5, ש' 97).
החוקר אלימלך לא מתייאש ושב ושואל את נועם לעניין דבריה לאביב, קרי האם אמרה לו שיש לו שעה לצאת או שהיא שמעה זאת מאביב, ונועם ענה לו "אתה טוען בשאלתך כי לא ברור מה אמרתי לאביב אני חוזרת ואומרת שאמרתי לו את מה שהעביר לי הראל וזה הדברים הבאים: 'התחיל לרדת גשם באגן ניקוז של צפית, יש חשש לשיטפון'" (עמ' 5, ש' 98-106).
החוקר אלימלך עודנו לא מתייאש ושב ושואל "ש: האם אמרת לאביב כי יש לו שעה לצאת מהנחל? ת: ככל הזכור לי אביב אמר את זה שתוך שעה הוא מסיים את הנחל, המשפט הזה של אביב יחד עם העובדה שאביב שוחח עם לאופר ועם מטאוטק וכן עם העובדה שידוע לי מהתדריך של יובל ששטפון מתחיל רק לאחר שלוש שעות מירידת הגשם" (עמ' 5, ש' 107-110).
והחוקר אלימלך בשלו, שב ושואל "האם העברת לאביב מצג כאילו הראל אמר לך שאם תצאו תוך שעה זה בסדר? ת: לא זכור לי דבר כזה אבל זכור לי שאמרתי להם להזדרז ולא להתעכב כי זה מה שהראל אמר לי. אני פתחתי את השיחה המדוברת עם אביב בשעה 12:35, כך – 'תקשיב הראל התקשר אליי ואמר לי שיורד גשם באגן ניקוז נחלן צפית יש חשש לשטפון אביב עצר אותי ואמר לי שהכל בסדר והוא דיבר עם לאופר ורק אחרי 15:00 החשש אמיתי ושתוך פחות משעה הם מחוץ לנחל ואז אני אמרתי לו להזדרז'" (עמ' 5, ש' 111-115).
והחוקר אלימלך לא מתבלבל, ושואל את אותה שאלה בשמינית "בנקודה הזאת בדיוק אני שואל מדוע לבקש מאביב להזדרז אם את מבינה שתוך פחות משעה הם יוצאים? ת: אני חוזרת ואומרת ביקשנו ממנו להזדרז כי אם יש חשש לשטפון אני מפחדת ושיצאו משם כמה שיותר מהר ולא יקחו סיכון..." (עמ' 5, ש' 116-118).
בהמשך החקירה נועם הבהירה כי בדבריה לאביב היא לא התייחסה ל"עוצמת זרימה רק אמרתי שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל ושיש חשש לשיטפון, לא דיברתי על עוצמת השיטפון ועל סיכוייו" (עמ' 6, ש' 142-150).
כזכור, אף העימות שערכה נועם עם הראל נכלל במסגרת אמרות החוץ של נועם שהוגשו לצורך הוכחת סתירות. מתמלול העימות (נ/21) עולה שנועם התייחסה גם לשיחה של נועם עם אביב "אמרתי לך (להראל, י' ל') הם פחות משעה בחוץ אז אמרת לי או-קיי ש... שיצאו משם כאילו שיסיימו כמה שיותר מהר שלא יתעכבו בדרך..." הראל משיב "אמרתי לך ליצור איתם קשר כדי שיצאו מהר" ונועם עונה "יצרתי איתם קשר... ואמרתי להם בדיוק תצאו משם, אל תתעכבו, תעשו את זה כמה שיותר מהר... שלא יתעכבו בדרך ושיצאו משם כמה שיותר מהר". הראל אומר "אז את פעלת לפי מה שאני אמרתי לך" ונועם משיבה "נכון" והראל מסכם "אז היית בסדר גמור" (עמ' 17, ש' 3-27).
בהמשך העימות, כשעולה עניין השעה לצאת מהנחל, יש קטע לא ברור אך הראל אומר לנועם שאביב אמר לה שהם תוך שעה יצאו מהנחל כי לאחר מכן הוא לא דיבר איתה ונועם מסבירה לו שהיא ידעה איפה הקבוצה נמצאת ולכן יכלה להגיד לו שהם תוך פחות משעה בחוץ (עמ' 18, ש' 7-26).
309. באמרתו הראשונה של אביב, בה טרם נחקר באזהרה, (ת/100), בשעות אחר הצוהריים של יום האסון, אמרה שהייתה קצרה, אביב לא התייחס ל"שיחה בין נועם לאביב", ואולם מספר שעות לאחר מכן עת נחקר לראשונה באזהרה (ת/63) כבר התייחס לשיחה זו. אביב ציין כי "בסביבות השעה 13:00 כאשר אני הייתי סמוך לנקיק עם קבוצת החניכים נועם יצרה עמי קשר מהחפ"ק ועדכנה אותי כי דיברה שוב עם הראל והוא אמר לה קיים סיכוי נמוך לשטפונות בנחל צפית אבל אם אנחנו נצא מהנחל תוך שעה זה לא יפגע בנו" (עמ' 9, ש' 1-6). בהמשך הוסיף כי הוא ושמשי תדרכו את החניכים בכניסה לנקיק "כי עלינו לצאת מהר מאחר וקיים חשש לשיטפון בנקיק וכי הוא לא יפגע בנו בשעה הקרובה אך אולי בשעות הקרובות" (עמ' 9, ש' 19-21).
בחקירתו הבאה (ת/64) ציין אביב "... וכמה דקות לאחר מכן, יצרה עמי קשר נועם ואמרה לי כי דיברה עם הראל והיא אמרה לי כי הוא אמר שיש סיכוי קלוש שנחל צפית יזרום אבל אם נצא ממנו תוך שעה לא צפויה להיות שום בעיה, אני עדכנתי את ירין שימשי שהיה איתי בתוכן השיחה וזה היה בשעה 12:02 לערך ושעלנו להזדרז לצאת מהנחל, ושנאכל ארוחת צהרים שנצא מתוך נחל צפית, שנינו עדכנו את כל חברי הטיול, נכנסנו לנחל בסביבות השעה 12:10, ולאחר כעשר דקות פגע בנו השטפון" (עמ' 7, ש' 180-184).
גם בהמשך אותה חקירה ציין "... אבל נועם דיברה איתו ביום חמישי, כאשר היינו בפתח הנחל, והוא אמר לה שהנחל אמור לשטוף ואם נספיק לצאת תוך שעה ואז הכל בסדר. ש: לטענתך בשעה 12:00 לפני הירידה לנחל צפית, ואחרי השיחה עם הראל מרשות הטבע והגנים, אתה יודע ומבין שיש סיכוי גם אם קלוש כי הנחל עשוי לשטוף, ואתה מבין שאם זה יקרה, ולא יצאתם מהנחל תוך שעה, אז תיקלעו לשיטפון. זה נכון? ת: כן, לכן נתנו הנחיה לחניכים שנחנו נסיים ללכת את הנחל מהר. המרחק שלו היה קצר, ובראיה שלי, אחרי חצי שעה היינו בחוץ" (עמ' 10, ש' 295-301).
אף בחקירה הבאה (ת/67) ציין "...התקשרתי מהטלפון של יונתן לוטם לנועם שאמרה לי שיש סיכוי קלוש שהנחל ישטוף, אך אם נמצא מהנחל בתוך שעה לא צפויה לא היות שום בעיה..." (עמ' 3, ש' 47-48; עמ' 6, ש' 140-142).
בחקירה אחרת (ת/72) הצביע על המקום (בצילום) שבו נועם יצרה איתו קשר תוך שמציין "בנקודה זו אני התקשרתי את נועם מהטלפון של יונתן לוטם והיא סיפרה לי כי דיברה עם הראל והוא אמר כי יש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף אך אם תצאו ממנו תוך שעה אין שום בעייה, זה היה בשעה 12:10 לערך" (ת/65, עמ' 6, ביחס לתמונה ת/75ז).
בחקירה נוספת (ת/76) ציין "... כמה דקות לפני שנכנסנו לנחל נועם אמרה לי כי דיברה עם הראל, אשר אמר לה כי צריך להשים לב שיש סיכוי שהנחל ישטוף אבל אם נצא משם תוך שעה לא צריכה להיות שום בעיה. לכן אמרתי זאת לחניכים כי רציתי שנסיים את הנחל כמה שיותר מהר ובעקבות כך וויתרנו על לאכול ארוחת צהריים בתוך נחל ושוב כדי לצאת ממנו כמה שיותר מהר" (עמ' 9, ש' 240-243; עמ' 11, ש' 318-319; עמ' 12, ש' 374-375).
ובחקירה נוספת (ת/101) "ש: ... ובכול מקרה היה ברור לך מנועם ששטפון צפוי או יכול להיות שיגיע. מה יש לך לומר על כך? ת: היא אמרה סיכוי קטן שהנחל כן ישטוף" (עמ' 10, ש' 340-341).
ובהמשך "ש: ... האינדיקציה האחרונה שקיבלת לפני שנכנסת לנחל על סיכוי לשיטפון היה של נועם שהיא דווקא כן הזירה מסיכוי לשיטפון? ת: כן. זו הייתה האינדיקציה האחרונה שיש סיכוי קטן שהנחל הזה ישטוף" (עמ' 11, ש' 380-382).
ובהמשך "ש: כשאתה אומר שנועם התקשרה והזהירה אותך משטפון בנחל צפית רגע לפני שאתה נכנס לנחל ורגע אחרי שחלק מהחניכים כבר ירדו מהנחל. מה בדיוק היא אומרת באותה הזהרה? ת: זוכר שהיא אמרה שהיא דיברה עם הראל ואמר שיש סיכוי קלוש שהנחל ישטוף ותוף פחות משעה אנחנו נצא ולא צריכה להיות שום בעיה. ש: אני אומר לך כי נועם לא אמרה לך שתוך פחות משעה ולא שום דבר כזה. היא אמרה שהתחיל לרדת גשם באזור אגן הניקוז של נחל צפית. מה יש לך לומר על כך? ת: בוודאות זוכר את הציון של המילה שעה. ש: היא אמרה לך או לא שיורד גשם באגן ניקוז נחל צפית? ת: לא זוכר. אני זוכר שרוח הדברים הייתה שיש סיכוי קטן שהנחל ישטוף ואם נצא תוך שעה לא צריכה להיות בעיה. ש: ואני אומר לך שאת עניין הזמן של שעה זה אתה העלית ואתה אמרת את זה בעיקבות דבריה של נועם כי יורד גשם באגן הניקוז נחל צפית. מה יש לך לומר על כך? ת: ממש לא. היא בוודאות אמרה את המילה שעה. אני עכשיו נזכר שאחרי האסון קרה שהיינו שעה אחריו. שפגשתי את נועם בשטח אז היא הגיעה מאוד במצב נפשי מתוח ובכי אבל היא אמרה, מה עשיתי, הטעיתי אותכם. משהו כזה... לדעתי היא התכוונה לסיפור הזה של השעה... " (עמ' 14, ש' 489-502).
בהמשך הוסיף "ברגע הירידה לנחל לא ידעתי שיורד גשם באגן. גם במידה והייתי יודע, אני זוכר היטב את ההנחיה של יובל שלוקח זמן לגשם שיורד באגן להתהוות לשיטפון. מה שעמד לנגד עיני זה האמירה של נועם שיש סיכוי קטן לשיטפון אבל אם נצא תוך שעה לא צריכה להיות שום בעיה" (עמ' 17, ש' 596-600).
בהמשך נשאל "ש:האם אתה אמרת לחניכים כי השטפון לא יפגע בשעה הקרובה אבל אולי יפגע בשעות הקרובות? ת: אני זוכר שאחרי השיחה עם נועם... לי ולשמשי הייתה התלבטות לפני כן אם לאכול ארוחת צהריים בתוך הנחל. דקות לפני השיחה שלי ושל נועם. ביום חמישי. כמה דקות לפני השיחה עם נועם שבה היא אמרה לי שיש סיכוי קלוש לשיטפון, אז אני ושמשי דיברנו והעלנו אפשרות של לאכול ארוחת צהריים בתוך האפיק של הנחל וזו היתה אפשרות סבירה באותו זמן כי עדיין עמדה לעיני העובדה שהנחל לא אמור לשטוף בכלל. אחרי השיחה עם נועם אמרתי לשימשי את תוכן השיחה ואמרתי לו שנוותר על הרעיון של אורחת הצהריים ונאכל רק אחרי שנצא מהנחל. אני זוכר שאני או שימשי שאנחנו צריכים ללכת כמה שיותר מהר ולצאת מהנחל כמה שיותר מהר כדי לא לקחת סיכון. אני לא זוכר אם אני או שימשי דיברנו עם כול הקבוצה אבל המסר היה שצריך לצאת מהנחל תוך שעה... השיטפון פגע בנו אחרי עשרים דקות. הרבה פחות משעה. מה שמוכיח שהאינדיקציה הזו של הראל לא שווה כלום" (עמ' 17, ש' 606-619).
ובהמשך "עד השיחה עם נועם רגע לפני הירידה לנחל לא חשבתי שהנחל הזה אמור לשטוף בכלל. ההחלטה לרדת לנחל התבססה על ההנחה שאנו נספיק תוך הרבה פחות משעה לצאת משם" (עמ' 21, ש' 373-375). בהמשך ציין כי הוא שגה עד עתה בטווחי השעות והזמנים כפי שציין אותם בחקירות קודמות ואישר כי השיחה בין נועם לאביב התבססה על השיחה השנייה עם הראל שהייתה בשעה 12:25 (עמ' 21, ש' 736-747).
על כך שנועם אמרה לו שיש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף ושאם הקבוצה תצא בתוך שעה לא צריכה להיות בעיה חזר אביב גם בחקירה הבאה (ת/72, עמ' 2, ש' 12-14), ובחקירה נוספת נשאל "ש: בעדותך טענת כי נועם דור אמרה לך כי יש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף, טענה זו הופרכה על ידי תגובת נועם דור בעדויותיה כי מעולם לא אמרה לך דבר כזה, לא שהנחל עשוי לשטוף ולא שתהיה זרימה, תגובתך? ת: אמרתי כבר מספר פעמים כי אני זוכר את השיחה שלי עם נועם, ואת תוכן השיחה שבהאמרה שיש דיברה עם הראל ויש סיכוי קלוש שהנחל כן ישטוף אך אם נצא תוך שעה לא תהיה בעיה אני זוכר עוד שגם העברתי את תוכן השיחה לירין שמשי לאחר השיחה החלטנו לא לאכול ארוחת צהריים בנחל אלא לסיים אותו כמה שיותר מהר..." (ת/79, עמ' 9, ש' 256-262).
ובחקירה נוספת "...ורק בעת הירידה לנחל כאשר סיימתי את השיחה עם נועם הבנתי שיש סיכוי קלוש שהנחל ישטוף אך היא אמרה שהיציאה ממנו תוך שעה תמנע סכנה, ושוב כמו שאמרתי בעת ירידה לנחל לא הרגשתי שיש סכנה, ואני בוחר בכל אופן המשיך לטייל למרות הסכנה" (ת/88, עמ' 8, ש' 222-224).
אביב התבקש להתייחס לדבריו לפיהם צפויה זרימה קלה בנחל צפית "אם אתה מודיע לחניכים שעשויה להיות זרימה בנחל צפית בעת בו תטיילו, וכן נועם אומרת לך שבעד עשה יש סכנת שיטפון, מדוע אין לוקח בחשבון כי בעקבות אותה זרימה קלה כפי שאתה מגדיר אין בה משום עיכב משמעותי נחל? ת: אני שוב אומר, אני לא זוכר שאמרתי אמירה כזו, אך אני יכול להעריך שכוונתי הייתה באמירה זו לזרימה מאוד קטנה כתוצאה מהגשם שיורד עלינו והערכתי שגם אם תהיה זרימה כזו היא לא תשפיע באופן משמעותי על קצב ההליכה" (עמ' 8, ש' 225-230).
בהמשך החקירה אביב הבהיר כי "העובדה שירד גשם באגן הניקוז לא הובאה לידיעתי בשום שלב" (עמ' 9, ש' 267). גם בהמשך חזר על כך "נועם לא אמרה לי בשיחה שיורד גשם באגן הניקוז, אני זוכר שהיא אמרה שהיא דיברה עם הראל וכי יש סיכוי קלוש לשיטפון, ושאם נצא מהנחל תוך שעה לא תהיה בעיה, ובעקבות המידע הזה והמידע שהיה לי לפני של חברת מטאוטק וכן עם אלמוג וכן מההדרכה של יובל, כל הדברים האלו הביאו אותי להחלטה שלרדת לנחל" (עמ' 12, ש' 367-370).
לצד דברים אלו, בחקירה זאת אביב מציין "אם נועם הייתה אומרת שיש חשש לשיטפון אז ברור שלא היינו נכנסים או לחילופין הייתי אומר לחניכים לצאת במידה והם כבר היו בפנים. ש: אם נועם בשיחה הזו לא הייתה אומרת לך בדיוק או בעוד כמה זמן יתפתח השיטפון, אלא רק כי יש צפי לשיטפון, האם אתה היית לוקח מקדם ביטחון כי יש לך חוסר ידע מתי יגיע שיטפון ולמעשה אתה היית נמנע מלסכן את שלומם וחייהם של החניכים ולא נכנס לטייל בנחל צפית? ת: שוב אם נועם הייתה אומרת שיש צפי לשיטפון ולא ידוע מתי הוא אז ברור שלא הייתי בחור להיכנס לנחל ולקחת סיכון של החניכים או שלי, אך מאחר וציינה בשיחה את הזמן אז זה נתן לי אינדיקציה נוספת שניתן להיכנס כרגע לנחל. ש: אני אומר לך כי בשעה 12:35 לערך נועם הודיעה לך כי התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן ניקוז של נחל צפית. אני אומר לך כי בנקודה זו אתה ידעת בפועל, בצורה ברורה ביותר כי יש סכנה מידית לשיטפון. מה יש לך לומר על כך? ת: שוב נועם לא אמרה לי פרטים אלו בשיחה, ולא הייתה לי כל סיבה להתעלם במידה והיא הייתה אומרת, ולסכן בכוונה את חיינו... לא ידעתי שהחל לרדת גשם באגן הניקוז" (עמ' 12, ש' 382 – עמ' 13, ש' 401).
ובהמשך "ש:... האם נועם אמרה לך כי הראל אמר לה כי בעוד כשעה עשוי להיות שיטפון בנחל? ת: היא לא אמרה דבר כזה, אני אמרתי הרבה פעמים כבר מה היא אמרה לי בשיחה, וזה שיש סיכוי קלוש כי הנחל ישטוף ושאם נצא תוך שעה לא תהיה בעיה" (עמ' 14, ש' 452-453).
גם בחקירתו האחרונה אביב טען שנועם לא אמרה לו שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית והוסיף "היא אמרה שהיא דיברה עם הראל והוא אמר לה שנחל צפית כן יכול לשטוף כי עד חשבנו שאין סיכוי שישטוף, אבל אם אנחנו תוך שעה מחוץ לנחל אז לא צריכה להיות שום בעיה... ש: ונחל צפית ישטוף כי מה בדיוק? מה יגרום לו לשטוף? ת: גשם שיווצר לשיטפון ויעבור בתוך הנחל. ש: וגשם איפה בדיוק מעל הנחל או במקום אחר? ת: היא לא ציינה את זה בשיחה. ש: אתה הבנת איזה גשם ואיפה צריך לרדת גשם כדי שייגרם שיטפון בצפית? ת: באופן כללי אני באותו רגע יודע שצריך לרדת גשם באגן הניקוז כדי שיווצר שיטפון בנחל וצריך גשם בכמות גדולה. ש: וזה אתה מבין לפי מה? ת: לא מהשיחה עם נועם, אלא מהדרכה שעשה יובל ביום שני של אותו שבוע... הוא אמר שיכול להיות שיטפון אם יורד גשם באגן הניקוז של נחל ואם יורד גשם במשך זמן של כמה שעות. הוא דיבר על 3 שעות לגבי נחל צאלים אבל ברור שלגבי כול נחל זה משהו אחר" (ת/106, עמ' 2, ש' 8 – עמ' 3, ש' 27).
בהמשך ציין כי "עד לאותה שיחה עם נועם בכלל לא חשבתי שהנחל הזה ישטפף וזה בהתבסס על הדברים שלו (של הראל, י' ל') ולכן לא ביצעתי פעולות או הארכות כמו שציינתי" (עמ' 7, ש' 166-167).
כן הבהיר שבאותה נקודת זמן לא הובא לידיעתו שהתחיל לרדת גשם באגן (עמ' 8, ש' 207; עמ' 9, ש' 240).
אביב חזר והבהיר בחקירותיו כי לנוכח ההתרעה שקיבל מנועם, ולנוכח שאר הנתונים שהיו בידיו, הוא האמין שהם יספיקו לחצות את הנחל וכי אין סכנה בכניסה לנחל באותה נקודת זמן.
"ש: אז לקחת פה סיכון מטורף, שאם לא תצליח לצאת מהנחל בזמן שקבעת לך, אתם נקלעים לשיטפון? ת: חשבתי שנצליח לצאת... אני בדרך כלל אדם זהיר, והדבר האחרון שמעניין אותי זה לייצר הרפתקאות לחניכים, בטח לא כשמדובר בסיכון... חשבתי שנצליח לסיים... ובאותה נקודה לא אמרתי בוא נהמר, באמת האמנתי שהסיכוי קלוש ונספיק לצאת הרבה לפני" (ת/64) עמ' 10, ש' 305 – עמ' 11, ש' 319).
גם בחקירתו הבאה ציין כי "... ואני הבנתי כי מאחר ראיתי את נחל צפית מתוך השביל שעליו הלכנו, אנו נוכל לסיים את הנחל בהרבה פחות משעה, ואף אמרתי זאת לירין שהיה לידי וקבענו כי לא נוכל ארוחת צהרים בתוך הנקיק וצריך לצאת ממנו בתוך בפחות משעה..." (ת/67, עמ' 3, ש' 48-50).
בחקירה נוספת, כשנשאל מדוע לא הפעיל שיפוט וסיכן את הקבוצה השיב "כיוון שהיינו רגע לפני הכניסה לנחל וכיוון משהמסלול של נחל צפית בו היינו אמורים לטייל הוא מאוד קצר אז הייתי בטוח שאנחנו נסיים את המסלול ונצא מהנחל מקסימום תוך חצי שעה... באותה נקודת זמן לאור הצורה בה התנהל היום לקצב בו הלכנו אז הייתי בטוח כי נצא מהנחל ללא כל בעיה" (ת/76, עמ' 9, ש' 246-251).
בהמשך הוסיף "כפי שאמרתי בתשובות הקודמות, לאחר כל ההתייעצויות שעשינו, קיבלתי את הרושם שאנחנו לא נתונים בסכנה, אם הייתי מרגיש שאנחנו מסתכנים לא הייתי יורד בנחל" (עמ' 10, ש' 285-286).
וכן "ש: האם הייתה מודע לסכנות האפשריות מטיול בעת שיטפון? ת: כן, על מה שדיברנו לפני במכינה, לפני הטיול עשינו ישיבה שבה שוחחנו על הסכנות האפשריות בטיול במזג אוויר כזה, על היכולת של שיטפון להיווצר אנחנו דיברנו על נחל צאלים כי באותו זמן חשבנו כי לשם ניצא וההבנה המרכזית הייתה ששיטפון יכול להיווצר לאחר ירידת כמות משקעים גדולה של מספר שעות לפחות לפני, ולכן לאחר שההתייעצות שלי עם אלמוג לאופר, מטאוטק והראל הבנו שכמות המשקעים הגדולה צריכה להתחיל לרדת רק בשעה 15:00 לכן לפני האסון הערכתי בעקבות מידע זה שגם אם יש שיטפון אז רחוק הסיכוי שהוא יפגע בנו כרבע שעה לפני שהאסון התרחש כפי שאמרתי קודם נועם יצרה עמי קשר ואמרה כי דיברה עם הראל וכי יש בכל זאת סיכוי קטן שהנחל יכול לשטוף אך יציאה ממנו תוך שעה תספיק בוודאות" (עמ' 11, ש' 313-319).
וכן "... אבל בסוף היינו שם תיכננו לטייל דיברתי 3 גורמים ומחיבור של שלושתם לא הרגשתי תחושת סכנה" (עמ' 15, ש' 478-479).
כך גם בחקירה נוספת ציין "ש: אז מה קרה כאן בטיול בנחל צפית? למה לא חדלת את הטיול? ת: כי באמת באותו יום ובאותו שלב לא חשבתי שנשקפת לנו סכנה. ואם הייתי חושב שיש אחוז של סכנה לא הייתי יוצא לטיול וגם לא צעד אחד. כשנערכנו לטיול ידענו שאנו מטיילים במזג אוויר לא נוח ובתחילת השבוע אני באמת לא רציתי לצאת וכאשר החלטנו לצאת אני כבר לא הרגשתי סכנה. אני זוכר את התחושה שראיתי את המים עד שהם פגעו בנו היו לי מיליון מחשבות והייתה לי מחשבה אחת חזקה שזה לא אמור לקרות. לא הייתה לי תחושה של שיט איזה פאדיחה זה הפתיע" (ת/101, עמ' 4, ש' 95 – עמ' 5, ש' 100).
בהמשך הוסיף "בשביל המצפון שלי אני חייב להגיד שאם הייתי נמצא באותה צומת בחיים לא הייתי נכנס לנחל. אבל באותה נקודה הייתי בטוח שנסיים את הנחל מהר ונצא... מה שעבר לי בראש זה שאנחנו ניכנס ונספיק לצאת אחרי חצי שעה במקסימום... ש: ... ופשוט ראית מולך את הנחל והחלטת שאתה הולך לעשות אותו ויהי מה? ת: בצורה שהשאלה מנוסחת משתמע שאמרתי יאללה ברבאק בוא נעבור את זה. זה לא היה המצב כמו שאמרתי קודם אם הייתי מרגיש בלב תחושת סכנה אז לא הייתי מהסס לעצור או לבדוק. בסופו של דבר גם אני הייתי איתם שם... בסוף פעלתי לא בניגוד להנחיה או המלצה כזו או אחרת. זוכר היטב את השיחה הזו של נועם ומכיר את נועם שהיא באופן טבעי יש לה חוש סכנה חזק ואמרתי לעצמי שאם נועם אומרת תוך פחות משעה אז נכנס ונסיים ונצא..." (עמ' 10, ש' 313-336).
ובהמשך "ש: על פי חומר החקירה עולה כי אתה הצגת בפני החניכים בפועל בשטח בטחון גבוה ביחס לטיול בנחל צפית וכי למעשה הם לא נתונים בסכנה לשלומם. מדוע פעלת כך אם למעשה הדברים לא היו נכונים או מדויקים ובפועל אכן היה לך חשש להכנס ולטייל בנחל צפית? ת: אמרתי לאורך כול החקירה. לא הצגתי בפניהם מצג שווא שאני מרגיש חוסר בטחון והצגתי להם בטחון. עד רגע פגיעת המים בנו אני הרגשתי ביטחון. אם הייתי מרגיש סכנה לא הייתי רוצה לקחת סיכון לא על החיים שלהם ולא על החיים שלי" (עמ' 17, ש' 601-605; עמ' 21, ש' 760-762).
גם בחקירה הבאה ציין אביב "לאחר השיחה עם נועם בה התוודעתי רק בפעם הראשונה שנחל צפית עשוי לשטוף ונועם אמרה כי הסיכוי קלוש הערכתי עפ"י הלכתנו מעל הנחל והסתכלות על כל השביל בו אנו אמורים ללכת כי נספיק לצאת מהנחל לכל היותר לאחר חצי שעה. ברגע ירידתנו לא חשתי בסכנה ואני בטוח שבמידה והייתי חש כך לא הייתי לוקח סיכון על חיי החניכים ועל חיי... רציתי להעביר את התחושה שלי לאחר השיחה, לא היה בהחלטתי גוון של תחושה שבו שבא ניקח סכנה, בו הוא באו נסתכן ויהיה בסדר..." (ת/72, עמ' 2, ש' 17 – עמ' 3, ש' 26).
ובהמשך "כאשר חיברתי בין הנחייתו של יובל לבין חוות הדעת שקיבלתי, כולל זו של חברת מטאוטק, לא נשקפה בפניי סכנה" (עמ' 8, ש' 228-229).
גם בחקירתו הבאה הבהיר אביב "אני חזרתי ואמרתי בכול חקירותיי, שאם הייתי מאמין שיש סיכוי לו הקטן ביותר ששיטפון יפגע בנו לא הייתי ניכנס לנחל ומסכן את חיי החניכים או את חיי, כפי שאתה בעצמך אתה רומז ומציין מצב כאילו אני האדם היחיד שיש סכנה שיטפון ההחלטה היא רק בידי ברור שאין כך הדבר כל צוות המכינה ואני בתוכו, ואני לא מתחמק מעובדה זו ידע על סכנת השיטפון, יובל בעצמו ידע את ההודעה עליה אנחנו מדברים אך לא כתב יד לאחר מכן או בשום שלב אחר שיש לבטל את הטיול, יובל הוא ראש המכינה, והוא הבוס שלי וכבר הרחבתי בחקירותיי הקודמות את הקושי בלהביע דעה שונה משלו" (ת/83, עמ' 3, ש' 41-46).
ובהמשך "... לאור האינדיקציות שקיבלתי לא ראיתי סכנה באותה העת, בכניסה לנחל... אני חושב שהתייעצות עם הגורמים עמם התייעצתי, ועם המידע הנוסף שקיבלתי מנועם וגם רבים אחרים היו יכולים לקבל את אותה החלטה" (עמ' 4, ש' 57-61).
בחקירה נוספת אביב חזר על כך "שכבר הרחבתי לפני לאחר השיחה עם נועם הערכתי כי נסיים את הטיפול בנחל הרבה לפני שיש שם סכנה כל שהיא" (ת/88, עמ' 4, ש' 77-78), ובהמשך "... אם הייתי מבין כי יש סכנה אמתית לטייל בנחל, לא הייתי נכנס אליו מלכתחילה" (עמ' 5, ש' 97).
אביב הסביר בחקירתו זו מדוע מצא לנכון להזדרז בנחל "הצורך להזדרז נבע בעקבות הסיכוי הקלוש שהנחל ישטוף דבר שהבנתי לאחר השיחה עם נועם, ראיתי לנכון, להעיר על כך לירין ושנגביר את הקצב כדי לא לקחת סיכון כלל... אלמוג אמר במדויק שהגשם החזק יתחיל באזור השעה 15:00, נציג חברת מטאוטק ציין שגשם משמעותי יתחיל בסביבות הצהריים המאוחרות, חיבור של שני האינדיקציות יחד הובילה אותי לביטחון הרב שהרגשתי שעליו דיברתי... ש: כלומר, אתה הבנת כי כן קיים חשש לשיטפון אחרי הגשם, אלא שלטענתך החשש הזה התממש יותר מאוחר – אחרי השעה 15:00. אני אומר לך כי למעשה אתה היית בעל מודעות כל כך גבוהה להיתכנות של שיטפון, ובכך שאתה ביקשת מהחניכים להזדרז לצאת מהנחל והיה ברור לך גם באותו שלב קריטי שבו החניכים נכנסו לתוך הנחל כי יש סיכון לשיטפון. מה יש לך לומר על כך? ת: הי לי חשוב להעביר מסר לחניכים לא בגלל שחשתי שאני מסכן אותם או אותי, אלא כדי למנוע מצב של סכנה כל שהיא, לעיתים באווירה של טיול צריך לזרז את קצב ההליכה, לכן אמרתי את אותם דברים" (עמ' 7, ש' 166-181).
ובהמשך "ההליכה מעל תוואי הנחל איפשרה להעריך את המרחק של הנחל ואת כמות הזמן שייקח לנו לסיים אותו" (עמ' 8, ש' 203).
כן חזר והבהיר "באותה עת לא ראיתי סיכוי כל שהוא לאפשרות שעדיין יהיה בנחל בסביבות השעה 15:00, לאור העובדה שראיתי את הנחל לפני, ובהערכה של קצב ההליכה גם בעת גשם היינו צריכים לצאת מהנחל לכול היותר חצי שעה לאחר שנכנסנו אליו... שוב הערכתי מההליכה שלנו מעל הנחל, שאנו נצא ממנו לכול היותר חצי שעה לאחר שניכנס אליו, שזה הרבה זמן לפני שעלולה להיווצר סכנה" (עמ' 9, ש' 238-259).
וכן "... האינדיקציות שקיבלתי גרמו לי להבין שהחניכים או אני לא נתונים בסכנה, ואם הייתי יודע שאנחנו שכן בסכנה לא הייתי רוצה לסכן אף אחד... זו לא הייתה החלטה של הימור בה ברגשתי שאנחנו מסתכנים אבל יהיה בסדר... אכן ידעתי שיש סכנת שיטפון בנחל אך סמכתי על דבריה של נועם בשיחת הטלפון שקיימנו ולכן בעת הירידה לנחל לא הרגשתי שאני מסכן את חייהם" (עמ' 14, ש' 427-444).
ובהמשך "כאשר חיברתי את כל האינדיקציות יחד הערכתי שמידה ויהיה שיפון הוא יתרחש זמן רב לאחר שאנחנו נהיה בנחל, מהאינדיקציה שקיבלתי ממטאוטק ומאלמוג הבנתי שגשמים חזקים שזמן רב אחריהם יכול להתפתח שיטפון יחלו רק לאחר שאנחנו נהיה מחוץ לנחל... דיברתי גם עם חברת מטאוטק וכן עם אלמוג מספר שעות קודם, וראיתי לנכון שהערכה שלהם תקפה ורלוונטית גם ברגע הירידה לנחל... אני חושב אם משהו חשוב כי החלטה זו אינה טובה ומסוכנת הוא היה יכול לעצור אותנו אבל על סמך הערכות שאני קיבלתי אני לא הרגשתי סכנה בזמן הירידה לנחל" (עמ' 15, ש' 468-481).
בהמשך, כשנשאל האם קיווה להספיק לצאת מהנחל לפני שהשיטפון יגיע, השיב אביב "לא הייתה לי תקווה, לא הייתי צריך להיאחז בתקווה ולקחת סיכון, נכון לאותה עת הרגשתי שאני מקבל החלטה מושכלת לאחר התייעצויות ולאחר שאני מבין את האינדיקציות אותם קיבלתי... ש: אני אומר לך כי למעשה אתה ידעת בסבירות גבוהה שיהיה שטפון, ואתה אף הוספת ואמרת וביקשת שהחניכים יזדרזו בנחל צפית. מה יש לך לומר על כך? ת: אם הייתי יודע שקיים סיכוי שהשיטפון יפגע בנו בזמן שאנו בנחל לא הייתי נכנס אליו מלכתחילה..." (עמ' 15, ש' 489 – עמ' 16, ש' 499).
אביב התייחס בעדותו להבחנה בין המודעות לסכנה הכללית לשיטפון לבין מודעות קונקרטית לאפשרות שיטפון בנחל צפית "זו שהייתה קיימת סכנת שיטפון כללית זה דבר שידעתי אני וידענו כולנו הצוות מתחילת השבוע ספציפית לגבי נחל צפית ההבנה שקיימת סכנה שהוא ישטוף הגיעה אליי רק בשיחה עם נועם טרם הכניסה לנחל... אחד הדברים אשר אני זוכר הכי טוב מהישיבה שעשינו ביום שני הייתה האמירה של יובל שגם כאשר קיימת סכנת שיטפונות כללית אין זה אומר שבהכרח כל הנחל באזור בו יש סכנה ישטפו בהכרח, שוב כמו שאמרתי ברגע הירידה לנחל לא הסתמכתי רק על השיחה עם נועם אלא עם כל האינדיקציות מאותו היום בנוסף לשיחה, כאשר חיברתי דברים אלו עם הדברים של יובל לא הרגשתי שאני לוקח סיכון בהחלטה לרדת לנחל..." (עמ' 16, ש' 507-517).
בהמשך נשאל לגבי המודעות שלו לסיכון טרם הכניסה לנחל כנגזר מכך שהוא ידע שהחל לרדת גשם באגן הניקוז ושכתוצאה מכך התפתח שיטפון, ואביב השיב כי התבסס על הערכה של גורם מקצועי, כפי שנועם הביאה את הדברים מהראל, לפיה אפשר לטייל בנחל ולצאת ממנו תוך פחות משעה, כי חשב שהם יסיימו את הנחל לכל היותר בתוך חצי שעה, כי מהגורמים שאיתם התייעץ מהם הבין כי מערכת הגשמים החזקה תתחיל בשעות הצוהריים המאוחרות וכי לא בחר ללכת במסלול חלופי משום שלא הרגיש שקיימת בפניהם סכנה (עמ' 17, ש' 536-564).
אביב נשאל מדוע לא בדק נתונים הקשורים לאגן הניקוז של נחל צפית, לרבות המרחק מהאגן עד לנקודת הכניסה לנחל, לצורך קבלת החלטה על כניסה לנחל, והשיב "לא ידעתי דברים אלו כי לא בדקתי אותם, ולא בדקתי אותם כוון שחשבתי עד הרגע בו נכנסנו לנחל שהנחל הזה כלל לא ישטוף, ברגע ההבנה שיש סיכוי שהנחל ישטוף העדפתי לצאת ממנו בטווח הזמן שנועם ציינה" (עמ' 16, ש' 519-523).
אביב הבהיר כי "ניסיתי למנוע זאת (את הסכנה, י' ל') ולכן התייעצתי במהלך היום ולא בחרתי ללכת באופן עיוור ולהיכנס לתוך הנחל" (עמ' 18, ש' 594). כן הבהיר ש"זה לא נכון שנאמר לי כי יש סיכון ממשי לרדת נחל, ואני חושב שאם הדברים היו נאמרים בצורה הזו אז הייתי מקבל גם החלטות אחרות" (עמ' 18, ש' 600-601).
גם בחקירתו האחרונה אביב הבהיר "הסביבה שכן נכנסתי ולא חשתי סכנה הייתה קשורה בחיבור כול הדברים שעברתי באותו שבוע. החל מההדרכה של יובל דרך האינדיקציות שקיבלתי מיכול הגורמים וגם השיחה הזו של נועם. אני זכרתי שהתחלה של גשם היא לא סימן לשיטפון לשיטפון שמגיע עוד כמה דקות אלא זה לוקח זמן. הבנתי שגשם חזק יתחיל סביב 3 אחרי הצהריים ונועם אמרה שאם אני יוצא תוך שעה אז הכול בסדר. וזה מה שישב לי בראש" (ת/106, עמ' 3, ש' 30-33).
בהמשך חזר והבהיר כי "המסלול של הטיול ממש לפני הכניסה לנחל עבר לאורך כל תוואי הנחל מעליו והיה אפשר להסתכלת עליו ולראות איך הוא בנוי ולפי זה הערכתי כמה זמן יקח לנו להיכנס ולצאת. בהתחשב בכול הגורמים ובעיקר בטפטוף שירד עלינו אני הערכתי לכול היותר חצי שעה... הלכנו מעל הנחל והיה אפשר לעמוד את המרחק שלו וראינו את כול הנחל פרוס לפנינו והיה אפשר לראות מכשולים, תלילות, מרחק ולפזה לחשב. כמובן בערך ולא מדויק ברמת הקדה. היה לי ברור שלא יקח יותר מחצי שעה לסיים אותו... ערב לפני כן וגם באותו בוקר מדדנו את אורך המסלול כולו באמצעות מפה עם קנה מידה...כול החישובים נעשים תמיד ללו"ז יום טיול מחושב בקצב של 2 קילומטר לשעה שזה קצב מאוד נמוך שמתחשב מבחינת הזמן בעיכובים לא צפויים. זה חישוב שתמיד עשינו. גם במקרה זה... מסלול של נחל צפית כולו הוא בערך קילומטר... כיוון שהיינו לפני כן בנחל תמר שהוא אומנם עלינו אותו ולא ירדנו אבל לקח לכול הקבוצה בערך חצי שעה לסיים אותו וככה היה אפשר להעריך באופן די מדויק שאותו זמן ייקח לנו גם בנחל צפית" (עמ' 3, ש' 51 – עמ' 4, ש' 69).
אביב התייחס לטענה שהוא אמר שצפויה זרימה קלה והשיב "אני לא זוכר את השיחה עם שמשי אבל אני יכול להעריך שאני התכוונתי לעובדה שגשם ירד עלינו באותו זמן שיכול להיווצר לזרימה קלה בנחל באותו זמן אבל התחושה שלי של האין סכנה נבעה מהשיחה שלי עם נועם" (עמ' 4, ש' 77-79), ומיד חזר על כך שנועם "לא התריעה לסיכוי גבוה שהנחל ישטפוף אלא יש סיכוי קלוי שהנחל ישטוף ויש זמן אז לא חשבתי שיש סכנה ולא היה לי שום אינטרס ושום מחשבה שאני מסכן לא את עצמי ולא אף אחד" (עמ' 4, ש' 82-83). ובהמשך לכך "לא זוכר שאמרתי דבר כזה (שיש סיכוי לזרימה קלה בנחל צפית, י' ל') לכלל החניכים. היתה שיחה כזו עם שימשי. גד אמר שהיו עוד כמה אנשים אז כנראה ששם אמרתי דבר כזה. לפני הירידה לנחל היה תדריך ששמשי אמר את רובו ואולי אני הוספתי כמה דברים. רוח הדברים הייתה שאנו לא בסכנה אבל אנו רוצים להיכנס ולצאת מהנחל במהירות... ש: אמרת לחניכים או לא שיש סיכוי לזרימה קלה בנחל? ת: אני לא חושב שאמרתי דבר כזה. לא אמרתי בתדריך אבל אמרתי את זה לשימשי. כן. זה נאמר... אני חושב שהמנוח זרימה קלה לא הייתה מסווה לשיטפון אלא שמה שאמרתי שגשם ירד עלינו והוא יכול ליצור זרימה קלה. אני לא חיברתי את שני המונחים" (עמ' 5, ש' 113-125).
אביב הבהיר בחקירה זו "לא ביטלתי את השיחה איתה ואמרתי שלא יהיה שיטפון. הבנתי שיש סיכוי קלוש לשיטפון. אבל יציאה תוך שעה מקנה לנו בטחון ואני מכיר את נועם והיא מאוד זהירה והיא גם ככה חששה וכשהיא אמרה לי דבר כזה אז היה לי ברור שאפשר לסמוך עליה כי היא ממש לא לקוחת סיכונים" (עמ' 4, ש' 90-עמ' 5 ש' 93).
כשהוטח בפני אביב שהוא היה מודע לסכנת השיטפון לאור כך שביקש מהקבוצה להזדרז ולצאת מהנחל השיב "אני לא מכחיש שידעתי שעלול להיות שיטפון אבל כבר אמרתי שאני חשבתי שהיכוי לכך הוא קלוש ובטח לא בטווח השעה. וכשאמרתי להם לצאת מהר אלא כדי להבטיח שלא נהיה שאננים אלא ניכנס ונצא מהר בזמן שאנו צריכים" (עמ' 5, ש' 94-99).
בהמשך חקירתו ציין כי "שאני זוכר היטב את התחושה שהייתה לי בעת ההליכה בנחל ואפילו בעת השלוש שניות שראיתי את המים מאחורינו עד שהמים פגעו בנו והייתה לי תחושה שקרה משהו לא הגיוני שלא מסתדר עם הניתוח. אני זוכר את התחושה הזו שלא הייתה לי אם הייתי צופה שזה מה שיקרה. זה לא מה שעבר לי בראש כשירדנו לנחל. הפוך מזה" (עמ' 6, ש' 152-155).
310. בעדותו אביב מסר ביחס לשיחה בין נועם לאביב כי "היא אמרה לי שהיא שוחחה עם הראל, שאמר לה שיכול להיות סיכוי קלוש לשיטפון בתוך כמה שעות, לא ציינה בפני כמו שאני אומר שוב, שיורד גשם באגן ניקוז והיא אמרה שם באופן אקטיבי שהיא דיברה עם הראל, היא הבינה איפה אנחנו נמצאים, שאלה אותו אם אפשר לצאת תוך שעה מהנחל מה הוא אומר על זה והראל אמר שאין שום בעיה, זו האינדיקציה שאני קיבלתי באותה השיחה" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 715, ש' 15-20).
בהמשך עדותו הראשית העיד אביב ש "נועם מתקשרת ואומרת, שהראל אומר שיש סיכוי קלוש שיהיה שיטפון באותו היום בצפית, עוד כמה שעות. אבל היא אומרת, דיברתי אתו, והיא ידעה איפה אנחנו ממוקמים, היא ראתה אותך קצת לפני. היא אמרה, שאלתי אותו אם תוך שעה מסיימים את הנחל, האם זה בסדר? והוא אמר, אחלה, שיזדרזו" (פרוט' מיום 20.12.2022 עמ' 721 ש' 12-16).
ובהמשך "ש: מה בעצם נועם אמרה לך שם בשיחה? ת: היא התקשרה, והיא אמרה שהראל התקשר אליה, ואמר לה יש שינוי ממה שאמרתי לכם אתמול, ויש סיכוי קלוש שנחל צפית ישטוף בעוד כמה שעות. ש: זה לא מקפל בתוכו, האמרה הזו, את ההבנה שכבר יורד גשם באגן? ת: זה הפוך בעיני. כי נועם, ש : אני אסביר את השאלה. הרי אתה יודע, לפחות ממה שדיברת עם יובל, שלוקחות כמה שעות עד שיורד גשם באגן, ואז מגיע השיטפון. ת: כן. ש: אז אם אתם מקבלים מידע, שיכול להיות שעוד כמה שעות יגיע שיטפון, אז זאת אומרת שבתוך זה כבר מובלעת ההנחה, שכבר יורד גשם באגן, כי אז אולי עוד כמה שעות יגיע השיטפון... ת: לא היה לי צל של ספק, שלא יורד גשם באגן הניקוז. כי אם נועם אומרת לי, תשמע, אפשר להיכנס, אני יודע שנועם זוכרת בדיוק כמוני את השיחה עם יובל ביום שני, אז ברור לי שהיא יודעת שלא יורד גשם באגן הניקוז, ושלכן היא אומרת לי שאין בעיה להיכנס. לי זה באותן הנקודה התחבר באמת, לכל המערך של הדברים שדיברנו עליהם עם יובל ביום שני, לכל אותן התרעות מאותו היום. זה ממש לא עשה לי איזושהי תחושה, שעכשיו התחיל לרדת גשם ואני, שזה הפוך" (עמ' 724, ש' 1-20).
אביב התייחס בהרחבה לשיחה בין נועם לאביב בהמשך חקירתו הראשית "אז השיחה הזו, אני זוכר שהיא הגיעה אליי, נדמה לי שנועם קלם, שהוא היה מי שעשה את הסק"ג, מי שהיה מגויס שם בטיול ואמר לי שנועם מחפשת אותי. אני לא זוכר האם זה היה נועם קלם או יונתן לוטם, אבל אחד מהם בא אליי, כי אני הייתי ללא קליטה באותו הזמן, ואמר לי שנועם מחפשת אותי, ואז אני והיא מדברים... ואמרה שהראל התקשר אליה ואמר לה, שיש סיכוי קלוש שבהמשך היום נחל צפית ישטוף. ואז היא אמרה לי, שהיא דיברה אותו ושאלה אותו בעצם, שאם תוך שעה הם יוצאים זה סבבה, והוא אמר לה, כן, שיזדרזו. ואני יודע, נועם ידעה איפה אנחנו, כי גם היא ראתה אותנו באזור של הסקירה הגיאוגרפית. אז שוב, מה שאני מבין פה זה שנועם, ברגע שהיא אומרת לנו שאין בעיה להיכנס, שזה ברור לנועם שלא יורד גשם באגן הניקוז, כי זו היתה הנחיה מאוד ברורה של יובל, שאם יורד גשם באגן הניקוז אז לא נכנסים" (עמ' 746 ש' 31– עמ' 747 ש' 11).
בחקירה נגדית של ב"כ יובל התבקש אביב להתייחס לכך שבחקירה הראשית הוא הזכיר לראשונה שנועם אמרה לו שהשיטפון יהיה רק בעוד כמה שעות, וכי הוא לא ציין זאת בחקירותיו וכי דבר זה כלל לא הוטח בנועם, ואביב השיב "כי אני מרגיש שזה מתאר באופן הכי מדויק את רוח הדברים של השיחה, ואת הדברים כפי שהבנתי אותם. ש: אז כלומר היא לא אמרה לך את זה, או שהיא כן אמרה לך את זה? כי אתה אמרת כאן באולם שהיא אמרה לך את זה. ת: אם אני הייתי יכול לדעת באופן מדויק, את המילים שבהן היא השתמשה, אז כנראה שהייתי אותן אומר. אני זוכר היטב, את רוח הדברים של אותה שיחה. ש: איך אתה זוכר היטב, אחרי 11 הודעות שמעולם לא אמרת את זה... האם נאמר ברחל ביתך הקטנה שיהיה עוד כמה שעות... ת: לא, קשה לי להגיד באופן אמתי, מה היו המילים המדויקות בשיחות מסוימות. אבל בהחלט אני זוכר את רוח השיחה, גם בעקבות האווירה שבה היא נעשתה, שזו היתה אווירה מאוד מאוד רגועה ולא מלחיצה. שבה נאמר, כן, שהיתה איזושהי שיחה עם הראל, נועם מתקשרת ואמרת שהיתה שיחה עם הראל, הוא התקשר אליי ואמר לי שיש סיכוי קלוש שהנחל ישטוף. בתחושה שלי ובהבנה לדעתי של שנינו, אגב, לא רק שלי, ברור שזה לא יקרה עוד רגע, אלא בעוד כמה שעות. כי באותה הנשימה היא אומרת, תקשיב, גם שאלתי אותו והוא אמר שתוך שעה הם יכולים לצאת, והיא אמרה לי, כן, תיכנס, אין בעיה... זו היתה הרוח של הדברים" (פרוט' מיום 28.12.2022 עמ' 744, ש' 2 – עמ' 745 ש' 10).
בהמשך כשעומת עם כך שבחקירתו הראשית טען שנועם ציינה בשיחה בין נועם לאביב שהראל גם אמר ש"בשונה ממה שאמרתי לכם אתמול" כאשר הוא אמר לה שיש סיכוי שהנחל ישטוף, תוספת שלא הזכיר בעבר, השיב אביב שאת התוספת הזו הוא הוסיף מנקודת הראייה שלו אך לא התכוון בדבריו לומר שזה מה שנועם אמרה בפועל במהלך השיחה ביניהם (עמ' 747, ש' 1 – עמ' 748, ש' 17).
אביב לא שלל שבמהלך השיחה בין נועם לאביב הוא מסר לה שגם עליהם יורד גשם, אך חזר והבהיר שהוא לא ידע שיורד גשם באגן הניקוז... ש: האם אתה זוכר שהיא אמרה לך שיורד גשם באגן הניקוז, שיורד גשם, האם היא אמרה לך גם גשם וגם באגן? ת: שוב, זה לא נאמר לי" (עמ' 748, ש' 31 – עמ' 750, ש' 18).
ובהמשך, לאחר שעומת עם נוסח הודעת נועם בקבוצה על כך שיורד גשם באגן ועם עדות נועם קלם על כך שהוא קיבל טלפון ונאמר לו שיורד גשם באגן רמון השיב "ואם הייתי, וחזרתי על זה כמה פעמים, שומע את הדבר הזה באופן ישיר מנועם, פשוט לא הייתי נכנס לנחל" (עמ' 749, ש' 32 – עמ' 750, ש' 18).
ובהמשך, כשעומת עם כך שבאחת מחקירותיו הוא אמר שהוא לא זוכר האם נועם גם אמרה לו שדווחה על כך שירד גשם באגן הניקוז השיב "אז כשאני אומר אני לא זוכר, הכוונה שלי היא שהיא לא אמרה את זה, בעיני זה אותו הדבר" (עמ' 767, ש' 29– עמ' 768, ש' 29).
"ש: כשנועם מספרת לך שכרגע יש דיווח שהוא מפתיע אתכם... שהנחל עומד לשטוף... אם לא דלקו הנורות עד עכשיו, עכשיו הן כבר צריכות לדלוק וסירנות לפעול ולברר ולא להסתמך על נוחות שתוך שעה תצאו זה בסדר... ת: אני חושב שבסוף האווירה הזו של נועם אני יודע להגיד את זה היום נסכה בי המון, המון ביטחון. כי אני יודע שאני ונועם ישבנו באותה ישיבה שיובל מסביר לנו ביום שני מה ההנחיות... שאם יורד גשם... באגן ניקוז אז לא נכנסים ולי היה ברור שלא יורד גשם באגן ניקוז אחרי השיחה הזו עם נועם... שוב האמירה שלה היא פוזיטיבית ויכול להיכנס שווה מבחינתי ברור שלא יורד גשם באגן הניקוז כי זו הייתה ההנחיה. לא יורדים לנחל אם יורד גשם באגן הניקוז" (פרוט' מיום 25.01.2023, עמ' 815, ש' 12-29).
בהמשך עדותו הבהיר כי נועם לא רק אמרה שיש סיכוי לשיטפון אלא "היא אומרת שיש סיכוי נמוך וקלוש לשיטפון בנחל צפית..." (פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 780, ש' 15-18). לצד זאת אישר שהוא עצמו לא שאל את נועם האם יורד גשם באגן הניקוז (עמ' 781, ש' 8-9).
אביב העיד שדברי הראל על אודות כך שנחל צפית הוא לא נחל ששוטף היוו עבורו את האינדיקציה הכי חשובה. כשנשאל איך הוא נשאר עם אותה תחושת ביטחון לאחר שנועם כבר אמרה לו שיש סיכוי שהנחל ישטוף, לדברי הראל, השיב "נועם תיווכה לי את זה קצת שונה ממה שאתה מתאר פה, נועם אמרה שיכול להיות שיהיה שטפון, היא אמרה את זה באוירה מאד מאד רגועה לתחושתי, והיא אמרה מיד אם אתם יוצאים תוך שעה לא תהיה שום בעיה, זה לא שחשבתי שאנחנו נכנסים לנחל ויש סיכוי שיהיה שטפון בזמן שאנחנו מטיילים, חשבתי שיכול להיות בנחל הזה שטפון הרבה אחרי שנהיה בו, ושוב בזמן שאנחנו נמצאים בו הייתי בתחושת בטחון מאד מאד גדולה" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 726, ש' 23- 727, ש' 12).
אביב אישר בעדות כי השיחה בין נועם לאביב לא היתה שיחה מתוכננת וכי אלמלא נועם התקשרה אליו הוא לא היה יוזם שיחה אליה, חרף ההנחיה לערוך בירור על ירידת גשם באגן לפני כניסה לנחל בהתאם להנחיות יובל "ש: הרעיון של לעלות מול חפ"ק כשחפ"ק מברר אם יורד גשם באגן ניקוז לפני הכניסה למקטע... כמו שלמדתם אותו בצאלים, עשיתם אותו בצפית... ת: לא, באופן אמיתי זה לא שתכננו, לא היתה לנו איזושהי נקודה בהכנה שבה תכננו לפני הכניסה לצפית לדבר אחד עם השני ולבדוק האם יורד גשם באגן הניקוז, לא עשינו הכנה כזאת, כי הבנו שנחל צפית אין בו סכנת שטפון, זה היה באמת במקרה שהראל התקשר לנועם ונועם התקשרה אלי..." (עמ' 775, ש' 28 – עמ' 776, ש' 7).
בחקירה נגדית של ב"כ המאשימה עומת אביב עם גרסת נועם ביחס לתוכן השיחה "ש: אתה אומר סיכוי קלוש. לשיטתך אתה טוען היום שהסיכוי קלוש. אני אומר לך שאתה לא מדייק במה שאתה אומר. ומה שהיה זה משהו אחר... אני אומר לך שזה לא שנועם אמרה לך "אם תצאו תוך שעה זה בסדר" היא לא אומרת לך את העניין של שעה בכלל. אתה אומר לה "אל תדאגי, אנחנו תוך שעה נצא" היא בסך הכל מה שאומרת לך, כמו שצריך חפק להתנהג, היא אומרת לך "התקשר הראל", שהוא הגורם המרכזי שאיתו התייעצתם, ואומר שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן הניקוז"...ת: אז כמו שאמרתי פה, אני זוכר את זה הפוך, שהיא שואלת באופן פוזיטיבי את הראל לגבי האפשרות שתוך שעה נצא וזה מה שהיא אומרת לי, ככה אני זוכר את זה. מאותה סיבה גם אני זכור שרגע אחרי שהאסון, כשפגשתי אותה, היא גם אמרה לי שהיא "מצטערת והטעיתי אתכם", לא כי אני אמרתי לה שתוך שעה נצא, אלא כי היא אמרה לי שזה בסדר... ש: נועם, אתה לא רואה אותה, גם אין לך אינדיקציה שהיא נמצאת על איזו גבעה ועוקבת אחריכם. ולכן אין סיכוי שהיא תכתוב ליובל שהוא הבוס הגדול, נתון שהוא, שהיא לא יכולה פיזית לדעת איפה אתם נמצאים. ת: היא יכולה לדעת, היא דיברה איתי שתי דקות לפני....ש: תסתכל איזה צירוף מקרים. אתם בדיוק נמצאים בכניסה לנחל והיא מתקשרת, הרי היא לא יודעת איפה אתם. אתה יודע שאתה נמצא בכניסה לנחל, לא היא. היא לא יכולה לדעת איפה אתם, היא לא רואה אתכם בכלל. ת: היא יכולה בהחלט לדעת. היא מכירה מעולה את המסלול הזה, היא תכננה את הלו"ז יום לפני כן, וגם היא יכלה לשאול אותי, אני לא זוכר אם היא שאלה, יכול להיות שהיא שאלה אותי 'תגיד, אתם כמו שאתם אמורים להיות? בכניסה לנחל?' ואני משיב לה 'כן', אז היא אומרת 'אה שתדע ששאלתי את הראל שתוך שעה אתם יכולים לצאת ואין שום בעיה'. ש: אבל אז איזו סיבה יש לה לשאול אם תוך שעה אתם תצאו, כשהיא מדברת עם הראל היא לא יודעת איפה אתם. איזה היגיון יש בזה?... ת: נפגשנו באזור 10:15 פנים אל פנים במעבר של כביש 90. היא הגיעה לשם עם החפק כדי בעצם להעביר את כל הקבוצה את הכביש. שוב, אני מנסה להתחקות אחרי קו המחשבה שלה, כי בסוף אני זוכר היטב שהיא אמרה לי את העניין הזה של השעה, אבל היא ראתה שאני מעלה תמונות מהאזור שם של הסקירה הגאוגרפית ב- 11:30, היא תכננה את הלו"ז יום לפני כן, היא מכירה את המסלול. זה לא מאוד מורכב להבין שאנחנו שעה אחרי הסקירה הגאוגרפית פחות או יותר בכניסה לנחל. ולכן היא שואלת אותו את זה. ... אני יודע שבקלות היא הייתה יכולה להבין איפה אנחנו, כמו שהסברתי לפני כן, כי היא ראתה, אני מעלה תמונות ב- 11:30, היא מודעת לזה אולי שהלו"ז טיפה מתעכב" (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 754, ש' 23 – עמ' 758, ש' 2).
כשעומת עם כך שאין הגיון שנועם תודיע בקבוצה שהתחיל לרדת גשם באגן של נחל צפית ודוקא אותו היא לא תיידע על אודות כך, השיב "זה באמת אחת הנקודות התמוהות בעיני. אבל נראה לי שגם אתה יודע היטב שגם הראל בעצמו אומר שהוא לא דיבר באותה שיחה עם נועם על אגני ניקוז. וגם שהמכתש אגב הוא בכלל לא אגן ניקוז של נחל צפית. ואחת הנקודות התמוהות בעיני זה למה נועם יודעת שיורד גשם באגן ניקוז והיא אומרת לי "אתה יכול להיכנס', אבל אם אני הייתי יודע שיורד גשם באגן ניקוז, לא הייתי נכנס בוודאות לנחל. בכל החקירות שלי אני אמרתי, כל הזמן, שזה מידע שבחיים שלי לא שמעתי. אם הייתי שומע אני לא הייתי מסכן לא את עצמי ולא את החניכים שאיתי, בשום צורה...ש: למה שהיא תשלח את ההודעה הזאת לכולם, ולך שזה הכי חשוב...ת: זאת באמת אחת השאלות שאני שואל את עצמי. אני לא קיבלתי ממנה שום מידע על אגן ניקוז. זה לא משהו שעלה בשיחה... גם הראל בעדות שלו לא אומר שהוא דיבר איתה על אגנים. הוא אמר לה שיורד גשם במכתש. נועם עושה איזושהי הסקה, ככה אני מפרש את זה היום, היא עושה הסקה שהמכתש זה אגן הניקוז של נחל צפית וכותבת את זה בקבוצה, אבל זה לא מידע שאני יודע...ש: בזמן אמת אתה אומר שלא ראית את ההודעה. ת: ראיתי אותה רק אחרי האסון...אז אני מפנה אותך לת/102. זה תמליל של עדות, ת/101 נחקר אביב ברדיצ'ר...אבל אתה אומר פה, אתה אומר 'היא עדכנה אותי שמתחיל לרדת גשם במכתש' הינה אתה אומר את זה... ת: אני אשמח גם לראות את זה...ש: אני אומר לך שהינה אתה בעדות שלך, אתה אומר בעצם שאתה ידעת, אתה אומר שנועם כן אמרה לך שיורד גשם במכתש. ת: אבל אני לא מדבר פה בשום צורה על אגן ניקוז. ש: לא חשוב. על מכתש היא אמרה לך בזמן אמת? ת: שוב, אני לא זוכר את זה, כן? אני זוכר את השיחה כמו שתיארתי אותה קודם. זה עיקר השיחה שאני זוכר...אני זוכר היטב שלא נאמרה בשיחה הזאת שום התייחסות לאגן ניקוז. לא שמעתי את צמד המילים האלה בשיחה עם נועם...ש: ירידת גשם במכתש, נאמרה? ת:שוב, אני לא זוכר את זה. ש: אם אמרת את זה אז, בשנת 2018 זאת האמת? לא שיקרת? ת: אני חושב שזה אולי המקום היחיד שאני אומר את זה. ש: שהיא תגיד לך סתם מכתש, התחיל לרדת גשם במכתש. אז אני אומר לך שבהכרח היא אמרה לך שזה אגן של צפית. ואם היא לא אמרה לך אז אין שום היגיון שאתה לא תשאל אותה 'אז נועם, מה אכפת לי מכתש? תני לי תסיים את הנחל, מה אכפת לי ממכתש?' אתה אדם עם שכל. ת: אז שוב, אתה מנסה לעשות איזושהי הסקה על הסקה שאני לא מבין... ש:אז אני לא יודע אם זאת המשמעות, אם אני צריך להסיק באותה שיחה שהמכתש הוא אגן הניקוז של נחל צפית. אבל היא כל הזמן אומרת לי, אני חוזר על זה שהיא אומרת לי באותה נשימה שאתם יכולים תוך שעה...
ש: זה בסדר. את זה הבנו. עזוב את זה בצד. כשהיא אומרת לך שהתחיל לרדת גשם במכתש, מה זה...ת: שוב, זאת לא אמירה שאני חושב שאני אמרתי אותה הרבה בחקירות. אני רואה את זה פה, אבל זאת לא אמירה שאני זוכר את זה פה באופן אמיתי... ש: אז מה זה הגשם ב...ת: יכול להיות שמתוך הדברים האלה לא עלה לי בכלל הכרח לשאול אותה כי אני מסיק שאין קשר בין מכתש קטן לבין אגן ניקוז. אבל אני אומר פה הסקה שאולי עשיתי" (עמ' 758, ש' 25 – עמ' 764, ש' 3).
באשר לכך שלא חש תחושת סכנה בכניסה לנחל העיד אביב "ש: בתחילת שבוע יש איזשהו משהו, מחשבות על שיטפונות לקראת סוף שבוע... כבר יוצאים לטיול אנחנו רואים שזה לא רק בגדר תחזיות אלא דבר שיתממש, יש שיטפון בציר שאליו חשבתם לטייל גם שם אתה לא חודל. השלב הבא גם בכניסה לנחל, יום למחרת בצפית כשאתה שומע שכבר יורד גשם באגן אתה עדיין לא חדל אז אני שואל מתי עוצרים? מתי אומרים לא קרה כלום, עלות, מה הנזק, מה זה, מבטל, לא קרה כלום, מתי? ת: ... הנחת יסוד שאני לא מסכים איתה לגבי ירידת הגשם באגן הניקוז זה לא נתון שהכרתי... ש: אמרת בעצם שלא ידעת אלא שאמרו לך שרק צפוי, יש חשש לשיטפון בהמשך ושאם תוך שעה תצאו זה בסדר? ת: נכון... ש: אז אני שואל בכל התחנות האלה לא חשבת שצריך לעשות סטופ? ת: באופן אמיתי בכל התחנות האלה לא הרגשתי סכנה אז לכן לא הרגשתי צורך לעצור" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 790, ש' 22 – עמ' 791, ש' 17).
ובהמשך עדותו הראשית "ש: אבל אנחנו יודעים שכשאתה נמצא לפני הכניסה לנחל, מעדכנת אותך נועם, שאם בשעה הקרובה תצאו זה בסדר. זאת אומרת שבאזור של אולי אחרי שעה, זה כבר לא בסדר, ויש כבר דיבור על שיטפון. זה לא עושה לך, זה לא גורם לך לחשוד בדיוק של התחזיות שמה? כי אם בבוקר אומרים לך אחר הצהריים ופתאום אתה מקבל באזור... ב12:34 ולא אומרים לך שבשעות אחר הצהריים יש חשש לשיטפון אלא שאם תצא תוך שעה זה בסדר. האם זה לא גורם לך, רגע, רגע, אולי התחזיות פה לא מדויקות, בוא ננהג במשנה זהירות? ת: אני חושב שזה דווקא הפוך. כי התחזית הזו, כי בהמשך היום... היו עוד שיחות עם לאופר בהמשך היום, אבל דווקא לי התחבר הכל לאותה תמונה. נועם אומרת לי הרי באותה השיחה, אני נכנס באיזושהי... בתודעה עד לשיחה עם נועם של נחל, שלא תמר ולא צפית בכלל שוטפים, ונועם מתקשרת ואומרת, הראל אמר שיש סיכוי קלוש לשיטפון עוד כמה שעות" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 720, ש' 16-33).
ובהמשך "אז אני לא הרגשתי שזה, שוב, אני הרגשתי שזה, השיחה הזו עם נועם, א', היא היתה באווירה מאוד מאוד רגועה. זה שהיא התקשרה ועדכנה אותי, אני חושב שזה נתן לי איזושהי תחושת רוגע נוספת. שהיא בקשר, כלומר גם הגורם הזה שדיברנו אתו אתמול, הוא מתקשר אלינו ויודע איפה אנחנו נמצאים, כלומר הוא בעניינים. ובזה שהיא אומרת לי בעצם באותה השיחה בטון מאוד רגוע, אם תוך שעה אתם יוצאים אז ברור שאין בעיה, זה מתחבר לי לרצף של דברים, אני חושב, מתחילת אותו השבוע. העובדה שהתחיל לרדת גשם, ויש 3 שעות עד שאמור להתפתח שיטפון. העובדה שההודעה הזו, המשמעות של ההודעה הזו של יובל, והסיכוי שיהיו שיטפונות בשעות אחר הצהריים" (עמ' 723, ש' 23-32).
ובהמשך "ש: אז עכשיו תחזור בקצרה, מהן המילים שהיא אמרה? נתחיל ככה. שהראל אמר.
ת: כן. א', שהראל התקשר אליה, ואמר לה שיש סיכוי קלוש שבהמשך היום יהיה שיטפון בצפית. והיא אומרת, אני דיברתי אתו, ואני שאלתי אותו שאם תוך שעה הקבוצה יוצאת האם זה בסדר. והיא אמרה לי, שהוא השיב לה שכן, שיזדרזו אבל שאין בעיה. ואני מוסיף, שהשיחה היתה בטון מאוד מאוד רגוע, היא לא שידרה לחץ, זו היתה המהות של הדברים. ש: האם נשמעה איזושהי, בשיחה הזו האם נמסר לך ממנה, משהו על המילה אגן הניקוז?... ת: לא" (עמ' 749, ש' 5 – עמ' 750, ש' 4).
בהמשך עדותו אביב התייחס לתגובת נועם כשהם נפגשו מיד לאחר האסון "... אחרי כמה דקות נועם הגיעה... היא הגיעה מאוד מאוד נסערת, ואני זוכר שהדבר הראשון שהיא אמרה לי כזה בסערת רגשות גדולה, הטעיתי אתכם והטעיתי אתכם... ש: ... ולמה היא התכוונה, כשהיא אמרה הטעיתי אתכם? ת: כן. לי היה ברור, שהיא הרגישה איזושהי תחושת אשם מאוד גדולה, על הסיפור הזה שהיא אמרה, אין בעיה, תיכנסו ובתוך שעה תצאו. ברור לי שלזה היא התכוונה באותו הרגע, ולא למשהו אחר" (פרוט' מיום 25.01.2023, עמ' 761 ש' 31 – עמ' 762 ש' 11).
בהמשך הבהיר "שוב ידעתי שזה יכול להיות אזור שבו יורדים גשמים זה לא משהו שהפתיע אותי, זה שיורד גשם באותו היום זה לא משהו שהפתיע אותי, זה שאחרי השיחה עם נועם היא אמרה שאחרי השיחה עם הראל שאולי יש סיכוי שהנחל הזה בכל זאת שוטף זה ממש הפתיע אותי אבל היא אמרה באותה נשימה שתוך שעה תצאו ואין בעיה. זה מאוד מאוד הפתיע אותי, שוב הגשם עלינו יובל היה כל כך ברור בהנחיה הזו שאין בזה שום דבר שמסכן שזה בכלל לא היה משהו... " (עמ' 814, ש' 12-18).
ובהמשך "היא מבחינתי זה התפקיד שלה. חפ"ק זה כל מה שהיה צריך לברר באותו שבוע האם יורד גשם באגן הניקוז או לא יורד גשם באגן הניקוז צריך להיכנס או לא? וברגע שהיא אומרת לי את זה בנשימה זאת אומרת באווירה מאוד רגועה לי זה מצטייר כאילו אנחנו ממש לפי התכנית והנוהל עובד וכו', וזה בנוסף אני צריך להגיד גם אני חושב שהיה גם בי בלי קשר לשיחה עם נועם משהו מאוד מאוד רגוע בתוכי כי ידעתי שיש גשם משמעותי רק בשלוש וראיתי את התחזית רק באותו בוקר שיובל שלח של גבעתי זאת אומרת שזה הכל התווסף ביחד לתחושת בטחון מאוד מאוד גדולה שיש לי ברגע שאני נכנס לנחל" (עמ' 816, ש' 12-21).
אביב התייחס בעדותו לשאלת מדוע לא בירר מה הכוונה שיש לו שעה לצאת מהנחל. "ש: אוקי עכשיו תוך שעה אתה ביררת מה זה תוך שעה? שעה וחמישים דקות. 50 דקות. שעה וחמישה, שעה ועשר דקות. שעה ורבע, מה, מה הגבול שלך? ת: אז לי האמירה הזו שוב, לא עשיתי בירור פוזיטיבי לא שאלתי אותה, ש: זה לא נראה לך מספיק חשוב למה את מתכוונת בעוד שעה? ת: לי זה היה נראה כאמירה שעומדת מאחוריה תחושת בטחון מאוד מאוד גדולה שאפשר להיכנס לנחל קודם כל ושלא יורד גשם באגן הניקוז בהתאם לנהלים. שנינו ידענו כי תכננו את המסלול יחד ונועם מכירה אותו שהנחל הזה בסוף אורך הרבה פחות משעה, אז האמירה תוך שעה מגלמת בתוכה פשוט משהו בסבטקסט בדברים אתם יכולים להיכנס לנחל פשוט ולצאת. ש: אבל זו בדיוק השאלה, האם לנוכח גודל הסיכון, אתה יכול להסתפק בסבטקסט? ולא בדברים ברורים? ... למה את מתכוונת בתוך שעה לצאת? יש לי שעה? יש לי שעה פלוס? יש ל שעה מינוס? מה שולי הבטחון שלך. כמה זמן ייקח לך אתה עוד לא נכנסת אפילו לנחל אתה עוד עשית איזו שיחה למעלה... ת: ... אני מכיר את הנחל הזה כי אני רואה אותו במפה ואני רגע לפני כן עובר ממש מעליו והוא מאוד מאוד קצר הטווח שלו הוא בערך קצת יותר מקילומטר להערכתי איך שאני מכיר את קצב ההליכה של הקבוצה, גם לאורך מה שעשינו באותו היום וגם באופן כללי כשאנחנו הולכים גם בקבוצות יותר גדלות אז אנחנו עוברים מרחק כזה בחצי שעה לכל היותר... אני בתחושה שלי זה לא משהו שעשיתי, לא שאלתי אותה באופן ספציפי תגדירי מה, למה את מתכוונת בדיוק, אבל בתחושה שלי יש באמירה הזו משהו שאומר אותה גורם מקצועי... באותה נקודת זמן לא ערערתי על זה אבל היום, יכולתי לעשות הרבה דברים אחרת ואולי גם על זה לערער ולשאול וזה, אבל באותה נקודת זמן אני סומך עליה כי אני יודע עם מי היא מדברת ואני מרגיש באמירה הזו שתוך שעה יש משהו ברור שמאפשר כניסה כי אם יש משהו זה רק הרבה שעות אחר כך" (עמ' 828, ש' 1 – עמ' 829, ש' 18).
אביב הבהיר בעדותו כי העובדה שמספר חניכים כבר החלו לרדת לתוך ערוץ הנחל בעת השיחה בין נועם לאביב לא היוותה עבורו שיקול, והוא לא נכנס לערוץ הנחל בשל כך, אף אם ניתן היה להבין כך מאחת התשובות שנתן באחת מחקירותיו (עמ' 831, ש' 7 – עמ' 839, ש' 27).
כשהוטח בפניו שאם הם מלכתחילה הקצו בלו"ז שעה לסיים את ההליכה בנחל צפית, ובכניסה לנחל צפית נאמר לו שהוא צריך לצאת מהנחל תוך שעה, והמשמעות של זה היא שאין לו שולי בטחון, השיב "אבל אני הסברתי בדיון הקודם, שכשנועם אומר אם אתם יוצאים תוך שעה, לי זו נשמעת איזושהי אמרה כזו, שלא שאתה צריך לצאת תוך 59 דקות, כי אם לא יהיה שיטפון עוד שעה. לא ככה ראיתי אותה. ש: אלא? ת: אלא זו אמרה, שאנחנו יודעים שהמסלול הוא שעה, אם תוך שעה אתם מסיימים אותו אז ברור שאין בעיה. יחד עם כל האינדיקציות שידעתי באותו היום, היה ברור לי שגם לא חושבת שעוד שעה יש שיטפון, ושאם אנחנו לא יוצאים -. זאת אומרת... זה לא היה, לא נכנסתי... אני לא נכנסתי בתודעה כזו, שאם תוך שעה אני לא יוצא אז אני בוודאות בשיטפון. ממש לא, הפוך מזה" (פרוט' מיום 2.2.2023, עמ' 788, ש' 19- עמ' 789, ש' 13).
אביב נחקר ארוכות גם ביחס לכך שבפועל הוא לא היה מודע לזמנים, היינו ממתי יש לו שעה לצאת מהנחל "אתה בכלל לא מסתכל על השעון שלך, כי אתה לא יודע עד היום, אתה לא ידעת בכל החקירות שלך, מתי היא ניהלה איתה את השיחה, ולא ידעת מתי השיטפון. דהיינו, למרותש אומרים לך תוך שעה, ואנחנו יודעים שאתה הולך בקצב יותר איטי מהשעה בפועל. ת: זה לא נכון. ש: אין לך מושג בזמן אמת , אומרים לך תוך שעה ואתה לא מסתכל על מתי דיברנו, אתה לא מסתכל מתי היתה השיחה עם הראל, ואתה לא מסתכל בכלל על השעון במסלול, ואתה הולך רגיל. לא מעניין אותך לצאת תוך שעה מהנחל, כי אתה לא יודע מתי דיברת איתה, אתה לא יודע מתי דיברת עם הראל ואתה לא יודע בכלל מתי פגע השיטפון. אין לך שמץ של מושג על לוחות הזמנים...ת: שאני מרגיש, שאתה עושה איזושהי הסקה בגלל שלא זכרתי את הזמנים, דבר שלי נראה די הגיוני...ש: ...הוא אומר לך, שמצופה היה שתסמן איזה קו, כאילו שאתה יודע מה השעה...תיקח את השעה, אם עכשיו 12:45...אתה יודע מתי חולפת השעה ויש לך, אתה יכול לבנות מסגרת זמנים. והוא אומר, אתה אפילו את זה לא עשית. ת: כן, ויש לזה סיבה מאוד פשוטה. כי אני חזרתי ואמרתי, שבתודעה שלי אני לא נכנס לנחל, כשאני יודע שאם אני לא יוצא עד ל...13:40, אז אני נמצא בשיטפון. בחיים לא הייתי נכנס לנחל...מעוקי כשאני יודע שהוא שוטף, בתודעה שאם אני לא מספיק. זו לא הייתה התודעה שלי...ולכן גם כל ההנחה שלך...על זה שהייתי צריך להסתכל בשעון, כי שוב האווירה שבה הדברים נאמרו, זו אווירה שהשיטפון לא קורה עוד שעה ודקה, הוא יקרה בהמשך היום, אם בכלל, ויש לכם שעה שזה מה שאנחנו יודעים ש, זה, תעשו את זה, אין בעיה, ותזדרזו" (עמ' 802, ש' 5 – עמ' 803, ש' 15).
בחקירה נגדית של ב"כ המאשימה התייחס אביב לכך שכלל האינדיקציות לכך שלא צפוי שיטפון בנחל היו תקפות מבחינתו "בסוף ההבנה שלי לשטפון בנחל זה אם יירד גשם באגן הניקוז שלו או לא, זה ידעתי היטב וזה לא משהו שנאמר לי בשיחה הזאת עם נועם, נועם לא מציינת את זה ואומרת אתה יכול להכנס, תוך שעה תצאו אין שום בעיה, ברור לי שגם היא מבינה שלא יורד גשם באגן הניקוז, כלומר זו הייתה באמת ההנחיה אולי הכי ברורה של יובל באותו שבוע. ברגע שהיא אמרה את זה אז שוב, זה נתן לי תחושת בטחון מלאה, לא הרגשתי באותו רגע, הצגת את זה כבוד השופט כאילו הדברים שאני מתבסס עליהם נופלים לאיטם אחד אחד, ואני ככה נאחז במשהו אחרון בשביל זה, לאופר אמר ודייק שיתחיל לרדת טפטוף קל, זה באמת מה שקרה בשעה 12, התחיל לרדת טפטוף קל. מטאו-טק דיברו על זה שיתחילו גשמים משמעותיים בשעות הצהרים המאוחרות, לא הרגשתי עלי באיזשהו שלב גשמים משמעותיים, לא הרגשתי שהאינדיקציות האלה סותרות להפך, הן בסך הכל יחסית מתקיימות" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 728, ש' 25 – עמ' 729, ש' 5).
כשנשאל האם שינוי העמדה של הראל, מכך שנחל צפית הוא לא נחל שוטף לדיווח שהתקבל ממנו עובר לכניסה לנחל שיכול והוא ישטוף, לא ערער לו את הביטחון, השיב "אז אולי פה כשאני אומר הרבה פעמים בחקירות שלי שהדברים של יובל מאותה ישיבה ביום שני עמדו לנגד עיני, אז אני חושב שזה מאד מתחבר לזה, כי ידענו כל השבוע שאנחנו נטייל בהתרעת שטפונות וזה משהו שהיום אני חושב תכנית גרועה, אבל בבסיס התכנית שלנו זה היה, אלה היו הדברים ,אנחנו נטייל בהתרעת שטפונות, נטייל בזמן שמתחיל אפילו לרדת, יכול להיות שנהיה בנחל בזמן שמתחיל לרדת גשם באגן הניקוז ויהיו לנו 3 שעות, לצורך העניין גם השינוי הזה של הראל כשאני זוכר את זה בראיה כללית, זה לא היה משהו שהוא שונה דרמטית או משהו שאסור לנו לעשות, זה משהו שבסוף היה די דומה לתכנית בנחל צאלים שאנחנו מטיילים בנחל שעשוי לשטוף אולי, אבל לא יורד בו גשם באגן הניקוז ולכן אפשר לטייל בו באותו פרק זמן, לא הרגשתי שאני עושה משהו שהוא מנוגד להנחיות או שונה ממשהו שהתכוננו אליו" (עמ' 729, ש' 20 – עמ' 730, ש' 8).
אביב הסכים במהלך עדותו כי יכול והיה עליו לערוך בירור מעמיק יותר ולא להתבסס על הניתוח של שנועם, כחפ"ק, עשתה "באותה שיחה לא שמעתי מנועם האם יורד גשם באגן ניקוז וקיבלתי את זה בהתאם לתכנית כמשהו שנותן תחושה שאפשר להכנס בדיעבד ברור שאולי היה בצומת הזאת מקום להעמיק בזה יותר או לתכנן את זה בצורה כזאת שזה לא, פשוט לתכנן תכנית אחרת שהיא לא מתבססת רק על הניתוח של נועם" (עמ' 734, ש' 29 – עמ' 735, ש' 6).
ובהמשך "אני מסכים בדיעבד שפה היה מקום אולי לשאול באופן אקטיבי באופן יזום האם יורד גשם באגן ניקוז..." (עמ' 737, ש' 13-14).
אביב הוסיף בעדותו כי הרגיש שנועם ביקשה להעביר לו מידע, מתוקף תפקידה "ואני חושב שגם נועם הרגישה שזה התפקיד שלה באותו יום וכשאני נמצא שם עם הקבוצה בשטח והיא מתקשרת ונותנת לי איזשהו, ככה אני הרגשתי, שהיא נותנת לי איזשהו מידע שהוא רוצה לעדכן אותי באמירה שהיא חשובה אבל הוא לא אומר לי לעצור, הוא לא אומר לי להסתובב, הוא אומר לי תכיר, זה המידע ותמשיך, ואם תוך שעה אתה יוצא אין שום בעיה" (עמ' 737, ש' 28-33).
כשנשאל מדוע ביטל את הארוחה בתוך הנחל אם חש ביטחון להיכנס אליו, השיב "...כי ברגע שנועם אמרה תוך שעה תצאו אין עם זה שום בעיה, אנחנו תכננו לפני זה לעשות ארוחה איפשהו בתוך הנחל, כי מבחינתנו אפשר היה לעשות את זה, אז אחרי עדכון כזה של נועם היה נראה לי פחות ריאלי לשבת עכשיו בתוך הנחל בידיעה שיש בו איזשהו סיכוי לשטפון אם לא באותה שעה, גם אחרי כמה שעות ופשוט לצאת מהנחל, לסיים אותו בהליכה מהירה ולאכול ארוחת צהרים ובקצה שלו שזה במקום בטוח" (עמ' 760, ש' 13-18).
אביב הבהיר בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה כי האינדיקציות שקדמו לשיחה בין נועם לאביב התייחסו לגשם בלבד, ולא לכך שנחל צפית ישטוף "עד השיחה עם נועם, מבחינתי האינדיקציות שאני מקבל מאלמוג ומטאוטק הן אינדיקציות על גשם בלבד. זה מה שאני שואל אותם, זה מה שמעניין אותי וזה מה שהם עונים לי. כשנועם אומרת שיש סיכוי שנחל צפית ישטוף ואומרת תוך שעה תצאו ואין בעיה. אני חושב שבאותה נשימה מתחברים לי הדברים עם הגורמים שבדקתי לפני כן שאומרים שגשם, אני מבין שיכול להיות גשם משמעותי, בשעות אחר הצהריים. זה מתחבר עם ההודעה של יובל בבוקר. אני מבין שאם יהיה שיטפון בנחל צפית אז כנראה שהוא יהיה הרבה אחרי שאנחנו נהיה שם ולכן אני נכנס בביטחון" (פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 744, ש'14-22).
כשהוטח בפניו שמהנחיית יובל הוא ידע על טווח של שלוש שעות עד ששיטפון מגיע ולכן כשנועם אומרת לו שהוא יכול לצאת תוך שעה, המשמעות היא שנשארה לו רק השעה האחרונה מבין שלוש שעות הגעת השיטפון, השיב "עשית פה איזו הנחה כזאת שהיא אמרה רק שעה, היא לא אמרה רק שעה כי זה פחות מהשלוש שעות. היא אמרה שעה כי היא ידעה איפה אנחנו נמצאים. זה מה שהיא שאלה את הראל. זה בכלל לא קשור לסיפור של השלוש שעות. היא שאלה את הראל האם תוך שעה הם יוצאים, הם צריכה להיות בעיה, והוא השיב לה 'אין שום בעיה, שיזדרזו' ולכן היא אומרת לי את זה. בלי קשר לשלוש שעות. זה חיבור שאתה כרגע עשית. אני אמרתי שההנחיה של יובל, מה שאני זוכר ממנה זה שאפשר לטייל בנחל שיש בו סכנת שיטפון כללית" (עמ' 768, ש' 20-27; עמ' 769, ש' 19-24).