איני סבור כי התובעת "ישנה" על תביעתה, ואני נכון לקבל טענתה כי רק כשלושה חודשים לפני הגשת התובענה ידעה לראשונה על השימוש שעושה הנתבע בשם המסחרי שלו. אין בפרק זמן זה לעלות כדי שיהוי הגובר על זכות קניין.
משהנחנו התשתית העובדתית הצריכה לעניין, וסילקנו טענות של סף, נכנס כעת לטרקלין ונבחן טענות הצדדים במישור המשפטי.
סימן כשר לרישום
- הנתבע תקף בתקיפה עקיפה את רישום סימן המסחר של התובעת.
לטעמי, הנתבע מנוע מלהעלות טענה כנגד תקפות סימן המסחר, כיוון שהוא עצמו הגיש לרשם סימני המסחר בקשות לרישום סימן מסחר של השם vision fashion וסימנים דומים. לעניין זה, ועל דרך האנלוגיה, ראה ההלכה שלפיה בעל-דין מנוע מלטעון בהליך אחד טענות סותרות לאלו שהעלה בהליך אחר (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A. [4]; ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן [5]; רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת בע"מ נ' פרידמן [6]; ע"א 3948/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ [7], בעמ' 808).
- עוד נקדים ונזכיר, כי משנרשם סימן המסחר, נטל ההוכחה להראות כי הסימן אינו כשיר לרישום, הוא על מבקש המחיקה לאור סעיף 64 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן – הפקודה או פקודת סימני מסחר) (ראו: בג"ץ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר [8], בעמ' 318; ע' פרידמן סימני מסחר, דין פסיקה ומשפט משווה [23], בעמ' 383).
- ולגופא של טענה.
הפסיקה הבחינה בין ארבע קטגוריות רלוונטיות לסיווג סימן המסחר: שמות גנריים, שמות מרמזים, שמות תיאוריים ושמות שרירותיים (ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ עיתון "משפחה טובה" (להלן – הילכת משפחה [9]). לסיווג השם יש חשיבות רבה, בין היתר, לעניין קביעת ה"אופי המבחין" שלו ולדרישה להוכחת מוניטין לצורך רישומו. וכך נקבע לעניין זה בהילכת משפחה [9], בעמ' 944-943:
"בני הקטגוריה הראשונה – שמות גנריים – לא יזכו כלל להגנה; בני הקטגוריה השנייה – שמות תיאוריים – יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים; בני הקטגוריה השלישית – שמות מרמזים – יזכו להגנה מוגברת ובני הקטגוריה הרביעית – שמות 'שרירותיים' או שמות דמיוניים – יזכו להגנה הרבה ביותר... ונזכור: ענייננו עתה אינו אלא בשאלה אימתי נכיר לראובן כי זכה למוניטין בשמם של טובין מסוימים, מוניטין העשוים להוליכנו למסקנה כי ראובן קנה מונופולין בשמם של אותם טובין".