טעם נוסף, אם כי לא טעם מכריע העומד בפני עצמו, הוא המילהfashion שנוספה לשם המסחרי של הנתבע. משקלו של טעם זה אינו כבד במיוחד, כיוון שלשיטתו של הנתבע עצמו, המילה fashion היא מילה תיאורית ורכיב מקובל בענף, כך שתוספת המילה כשלעצמה, אינה מייחדת את השם המסחרי של הנתבע מסימן המסחר. בהילכת טוטו [10] (פיסקה 12 לפסק-הדין), נקבע לעניין זה כדלקמן:
"אכן, ייתכן ותוספת מסוימת, מילולית או ויזואלית, תקנה לשם אופי המבדילו משם המסחר הרשום עד כי יהיה בכך כדי לאיין את החשש מפני הטעיית הציבור. אולם לא כל תוספת תקיים את התכלית האמורה; רק תוספת דומיננטית, בעלת משמעות שאינה משנית או שולית לשם הרשום כסימן מסחר, תוספת שיש בה כדי לבטל את הדמיון התודעתי בין הסימן לסימן המסחר הרשום, תוכל לקיים את ההסדר המוצע".
בדומה, נאמר בפרשת טיבולי [12], בעמ' 458-457, באשר למשקל שיש ליתן לרכיבים המקובלים בענף, כשהם מופיעים בשני הסימנים:
"המשקל שיש ליתן לרכיבים המקובלים בענף משתנה אפוא בהתאם לנסיבותיו של המקרה הספציפי. ככל שהמרכיב המקובל בענף מופרד ומובחן מיתר חלקיו של הסימן – בין מבחינת מיקומו ובין מן ההיבט הרעיוני – כך צפוי הציבור לראות בו רכיב עצמאי אשר איננו מייחד סימן זה או אחר. על כן צפוי הוא להבחין בין הסימנים באמצעות יתר חלקי הסימן, ויש ליתן לחלקים אלו משקל רב יותר בעת השוואת הסימנים. לעומת זאת, כאשר הרכיב המקובל בענף הינו חלק אינהרנטי מן הסימן, ואיננו ניתן להפרדה מיתר חלקיו, יקשה על הציבור לראות בו רכיב עצמאי. על כן במקרה זה אין כל טעם להבחין במסגרת ההשוואה בין רכיב זה לבין שאר חלקי הסימן".
במקרה שנדון בפרשת טוטו [10], נקבע כי קיימת זיקה מובהקת בין המילה "טוטו" לבין המועצה להסדר הימורים בספורט. במקרה שלפנינו, אתקשה עד מאוד לומר כי קיימת זיקה מובהקת בין התובעת לבין המילה vision. לכן, יש בתוספת המילולית והויזואלית fashion בשם המסחרי של הנתבע, כדי לבטל את "הדמיון התודעתי" בין שני הסימנים, ובכך להקהות ולאיין את האפשרות להטעיית ציבור הצרכנים.
בדומה, ראה ע"א 9191/03V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ [15] שם נדונה תביעה של יצרנית וודקה "אבסולוט" כנגד משווק נעליים תחת השם "אבסולוט שוז": "אילולא נצטרפה המלה "שוז" ל"אבסלוט" ואילולא מילונאיותה פשיטא שהיה מדובר בצליל דומה, אך שני אלה מפחיתים במידה רבה את הדמיון" (ולא נעלם מעיניי כי באותו מקרה נטען להפרה של "סימן מסחר מוכר היטב", עילה שלא חלה בענייננו).
- התובעת סמכה יתידותיה על בש"א (ת"א) 17354/02 דובק בע"מ נ' קנדיס סחר ושיווק סיגרים בע"מ [20], שם נאסר השימוש בשם prime time מול סימן המסחר time למוצרי טבק. כך גם בבש"א (ת"א) 17029/05 Princess Cruise Lines Ltd נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ [21] (החלטת השופט י' זפט מיום 12.9.2005) נאסר שימוש בשם dream princess מול השם princess בתחום שירותי שיט ונופש בספינות. ברם, באותם מקרים, הושם הדגש העיקרי על השם בלבד, ואילו בענייננו יש שוני מהותי בעיצוב של שני הסימנים, ובתוספת הלוגו של התובעת, שמייחדים את השם המסחרי של הנתבעת מול סימן המסחר הרשום של התובעת, באופן המונע חשש מהטעיית הלקוחות.
קרוב יותר לענייננו הוא המקרה שנדון בת"א (ת"א) 914/88 דניאל נ' ברקוביץ' [22]. באותו מקרה, התובע היה הבעלים של סימן מסחר Point שנרשם לגבי דברי הלבשה, בעוד הנתבע פרסם ושיווק דברי הלבשה תוך שימוש בסימן "פוינט 9" או Point 9.