אין להתייחס לטענות אלה שהופיעו בהרחבה בסיכומי התובעים. אין חזקה של מתאם, ישר או הפוך, בין חוסן כלכלי יחסי של בעל דין לבין מידת האמת שבטענותיו. בסופו של יום יש להכריע על פי הראיות שהובאו ורק על פיהם. כך ייעשה בפסק הדין שלהלן.
חלק שני – התייחסות בהרחבה לטענת התובעים ביחס ליתרת חוב
- ביחס לדרישת החוב בסך של 158,373 ₪
- היקפו של החוב – כללי
- אין חולק על כך שלמשך תקופה של כשנתיים, לכל הפחות, סיפקו התובעים מוצרים באופן שוטף לנתבעת. תקופה זו החלה בשלהי שנת 2004 ונמשכה עד שנת 2007 – כאשר שתי השנים העיקריות בה היו השנים 2005 ו – 2006.
- אין גם חולק על כך שהתמורה בגין כל שנות אספקת המוצרים שולמה רק בשלהי שנת 2008, כאשר התובעים הרחיבו בסיכומיהם אודות העוול שנגרם להם, לטענתם, בעודם מחזרים על פתחי הנתבעת על מנת לקבל את המגיע להם.
- הסכומים המופיעים בכתבי הטענות ובראיות כוללים לעיתים מע"מ ולעיתים לא. בכל מקרה שיעור המע"מ עמד בזמנים הרלוונטים על 15.5% כאשר ברי שחיוב במע"מ בפסק דין היום מחייב התייחסות לשיעור המע"מ הנוכחי שהוא 17%. לאור כל אלה יכלול פסק הדין התאמות סכומים כפי שהובאו, למשל, בסעיף 2.1.4 להלן.
- לדברי התובעים – התמורה לה הם זכאים עומדת על סך כולל של 550,951.18 ש"ח כולל מע"מ – ולאחר חילוץ המע"מ, בשיעור של 15.5% כערכו בזמנים הרלוונטים - עומדת התמורה על סך 477,014 ש"ח.
עוד אין חולק על כך שהנתבעת שילמה שני תשלומים בסך של 180,000 ש"ח בצירוף מע"מ כל אחד ובסה"כ – 360,000 ש"ח לפני מע"מ שהם - 415,800 ₪ לאחר מע"מ.
חובה של הנתבעת עומד אפוא על הסך של 117,014 ש"ח (=360,000 – 477,014) כערכו ביום 11/11/2008 – בצירוף מע"מ.
- יש לקבל גרסת התובעים ביחס לחוב הנתבעת
יש לקבל גרסת התובעים ביחס לחוב הנתבעת בשל שלושה:
- ראשית - יש לקבל גרסת התובעים שכן הוצגה באופן סדור ובעיקר – היא הגרסה היחידה
- גרסת התובעים לחוב הנטען הוצגה באופן סדור תוך הפניה לטבלה מרכזת שנערכה על ידם ואשר הוגשה במסגרת ראיותיהם. אודות דרישה זו ועל כך שהיא תואמת דרישות שהועלו בזמן אמת עוד אתייחס בהמשך, בשלב זה די אם אציין כי הדרישה מגובה בטבלה הנושאת את עצמה, קרי נתוניה מתגבשים לכלל הסכום הנטען על ידי התובעים. זאת ועוד – התובעת 1 (להלן: "התובעת") אשר כפי שעוד יורחב להלן - עדותה הייתה אמינה ואשר לא נמנעה מלהעיד גם דברים הפוגעים בתביעתה - תמכה בתצהירה בכל האמור בטבלה זו.
- מנגד לא העלתה הנתבעת בראיותיה כל טענה לענין תחשיב הסכום הנדרש. יותר מכך, העד היחיד מטעם הנתבעת הצהיר ביחס לתחשיב החוב הצהרה סתמית שהסתכמה במילים ספורות ולדבריו (ההדגשות לא במקור): "לא הייתה לי מעורבות בעניינים הכספיים מול התובעים, אך מעיון במסמכים הרלוונטים, ניתן לראות שהצדדים הגיעו לגמר חשבון שבסיומו שילמה שרין לתובעים סך של 415,800 ש"ח". כך הצהיר.
- כלומר – אין לנו ענין בשתי גרסאות אשר על בית המשפט להכריע ביניהן, אלא בגרסה אחת וסדורה של התובעים ומולה הנתבעת אשר ויתרה במודע על כל אפשרות להעיד מי אשר כן היה מעורב "בעניינים הכספיים".
- שנית - יש לקבל גרסת התובעים אשר צלחה החקירה הנגדית (שכלל לא התרכזה בנושא זה)
- הנתבעת לא רק הקפידה לא להציג גרסה נגדית – אלא אף נמנעה מלחקור באופן מעמיק את התובעת אודות הטבלה שצירפה לתצהירה. בכך לא רק ויתרה הנתבעת על מצהיר מטעמה, אלא אף נמנעה מהכלי הנכון לחשיפת האמת – הוא החקירה הנגדית.
חזקה על הנתבעת אשר כלכלה היטב ההליך המשפטי – שלא בכדי נמנעה מחקירה נגדית. אך גם ללא חזקה זו, הרי משלא קועקעה גרסת התובעים – ממילא יש לראות בה ככזו שצלחה החקירה הנגדית.