פסקי דין

תא (ת"א) 45343-10-12 פנינה גלמן נ' שרין טכנולוגיות בע"מ - חלק 4

21 אוגוסט 2017
הדפסה

 

התובעים לא טענו לנתון כזה או אחר של הנתבעת והתובעת העידה לשאלת בית המשפט באופן ישיר כך: "אם היה לי אמון בנתבעת אז הייתי מבקשת לראות כמה תוכנות בתקופה האחרת נמכרו, אבל בגלל שאני כבר מגיעה למסקנה ששיתוף פעולה אמיתי עם הנתבעת הוא לא אפשרי אז אני אומרת מה שהיה שנים קודם זה מה שאני דורשת".

 

במלוא הכבוד – העובדה שהתובעים לא פעלו לקבלת מסמכים מהנתבעת ולהצגתם בהליך המשפטי אינו עומדת לזכותם. בוודאי לא ניתן להגיע מדרך פעולה זו של התובעים למסקנה א–פריורית לפיה בהעדר אמון בנתבעת אין מקום לדרוש מסמכים.

 

לאופן התנהלותו של בעל דין והצגת טיעוניו יש משמעות גם בהתייחסות לטיעוניו. הימנעות מושכלת ומכוונת של התובעים מפניה לנתבעת והצגת מסמכים רלוונטים מביאה לקביעה לפיה לו הייתה פניה כאמור – הרי התוצאות לא היו מביאות לקביעת פיצוי התואם לסכום הבסיס, אלא לפיצוי נמוך יותר. ודוק – חזקה היא כי בעל דין אינו מוותר על הצגת מסמכים או למצער השגת מסמכים אשר יתמכו בגרסתו.

 

  • העובדה שהנתבעת לא פעלה להמצאת מסמכים והשפעתה על האומדנה

גם הנתבעת לא המציאה מסמכים לגבי מכירת תוכנות באמצעות AGS. נכון הוא שהנתבעת אינה צריכה לעמול ולהוכיח התביעה כנגדה, עם זאת כאשר לבעל דין טענת הגנה טובה הרי יש לצפות כי יציג אותה ולא יסתפק בכשלי ההוכחה של בעל הדין שכנגד.

 

בענייננו הפכה הנתבעת היטב כל אבן בהגנתה ואכן הפריכה חלק נכבד מהתביעה כנגדה. אין ספק שלו היה היקף המכירות באמצעות AGS אפסי, הרי הנתבעת הייתה דואגת להדגיש כי תהא אשר תהא טענת התובעים, ממילא לא נמכרה כל תוכנה אחרת. הנתבעת לא עשתה כן ויש לשקלל עובדה זו במסגרת שיקולי האומדנה לקביעת הפיצוי.

 

  • שקלול האמור לעיל לכדי אומדנה סופית

במסגרת הערכת הפיצוי התייחסתי לכל האמור בסעיף 4.4.1 לעיל וכן להנחה שרווחי הנתבעת בגין הפרת ההסכם אינם אפסיים ובסיס להנחה זו יש למצוא, בין היתר,  בעובדה שהנתבעת שכלכלה היטב מעשיה נמנעה מלהציג ולו למען הזהירות ראיה ביחס לרווחים אלה.

עוד התייחסתי לכך שרווחי הנתבעת גם אינם מגיעים כדי בסיס הפיצוי השנתי ובסיס להנחה זו יש למצוא, בין היתר בעובדה שהתובעים נמנעו מלפנות בהליכים משפטיים אל הנתבעת ולהוכיח היקף רווחיה.

בנוסף יש להתייחס לכך שגם חישוב בדבר ההנאה שהפיקה הנתבעת מהפרת ההסכם מחייב התייחסות לכך שהתקשרות עם ספק תוכנה אחר גוררת עלויות שונות אשר כמובן מפחיתות מרווחי הנתבעת.

 

בטווח פיצוי הנמוך מבסיס הפיצוי העומד על סך של 350,000 ש"ח אך גבוה מסכום אפסי ובשקלול כל האמור לעיל – יש לקבוע על דרך האומדנה פיצוי העומד על מחצית סכום הבסיס – קרי הסך של 175,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

 

  • מסכום הפיצוי יש להפחית סכומים שנדרשו בגין שנת 2007

כאמור בסעיף 4.4.4 לעיל – בגין 21 החודשים, החל מיום 7/1/2007 ועד ליום 7/10/2008 זכאים התובעים לפיצוי בסך של 175,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

 

אין להתעלם מהעובדה שהתובעים דרשו תמורה בגין שנת 2007 בסך של 31,841.18 ש"ח כולל מע"מ -  קרי 27,568 ש"ח לפני מע"מ.

 

הסך של 27,568 ש"ח בצירוף מע"מ נכלל בסך התמורה בגינה חויבה הנתבעת כאמור בסעיף 3 לעיל. אשר על כן ועל מנת למנוע חיוב כפול יש להפחית מהסך של 175,000 ש"ח את הסך של 27,568 ש"ח.

 

 

לאור האמור לעיל סך הפיצוי, לפני מע"מ, הוא  147,432 ש"ח (=27,568–175,000).

 

  • סיכום וסוף דבר לחלק הרביעי – סכום הפיצוי לתובעים

סכום הפיצוי - סכום הפיצוי לתובעים הוא 147,432 ש"ח בצירוף מע"מ כשיעורו הנוכחי ובסך הכל 172,390 ש"ח.

 

יום הערך בגינו יחושב הפיצוי - ברגיל היה מקום להצמיד סכום הפיצוי לערכו ביום  7/10/2008, כאמור ברישת סעיף 3.3 לעיל. עם זאת לשם נוחות הגביה ובהינתן העובדה שממילא סכום זה נקבע על דרך האומדנה – הרי יש לחייב בתשלום הסכום כערכו חודש מאוחר יותר - ביום  11/11/2008 וזאת בהתאמה למועד החיוב הנקוב בסעיף 2.6 לעיל.

 

סוף דבר – אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 172,390 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/11/2008 ועד למועד התשלום בפועל.

 

 

 

חלק חמישי – התייחסות בהרחבה לטענות התובעים ביחס למיזם המשותף

 

  1. טענות התובעים בגין מיזם משותף

 

  • כללי
    • התובעים טוענים כי בחודש מרץ 2005 החל מיזם משותף בין שלושה גורמים – התובעים, הנתבעת וחברה שמרכזה ביפן. התובעים מפרטים מהותו של המיזם המשותף ובתמצית ייאמר שהמיזם נועד לבניית מסגרת לתצוגת מידע בהתאם למתווה של החברה מיפן, בשילוב פיתוח של התובעים ועל בסיס פלטפורמה של הנתבעת. בתחילה היתה כוונה לכנות המיזם בשם CDiamond וכעבור שלושה חודשים  החליטה הנתבעת לשנות שם המוצר ל – SARIN TO GO.

 

  • התובעים מטיחים בנתבעת על כך שסילקה את החברה מיפן מהמיזם, מלינים על התנהלותה כלפי החברה מיפן אך מוסיפים כי לא באו בהליך זה לריב את ריבה.

 

  • באשר לקשר עם התובעים טוענים אלה כי הנתבעת הביעה התלהבות מהפעילות המשותפת וגררו את התובעים להשקיע בתוכנה זו אלפי שעות עבודה וכן רכישת תכנה. יודגש כי טענות התובעים לא הוכחו. יתרה מכך - הטענה ביחס לאלפי שעות עבודה לא נתמכה בכל ראיה חיצונית והיא עומדת בספק לאור העובדה שלפחות התובעת עבדה, במקביל לאותן "אלפי שעות עבודה" כשכירה בחברה אחרת.

 

  • בסופו של יום הפיקה הנתבעת, לטענת התובעים, מוצר ששמו SARIN TO GO, המשלב את תוכנת התובעים ובגין כך יש לפצותם.

 

  • אין לקבל את טענות התובעים ביחס למיזם המשותף

אין לקבל טענות התובעים בגין המיזם המשותף וממילא את טענותיהם לפיצוי כלשהו וזאת בשל חמישה:

  • ראשית – אין לקבל טענות בגין המיזם המשותף כאשר כלל לא נקשר הסכם

התובעים ידעו לעגן את זכויותיהם בכל הקשור להתקשרות עם הנתבעת וניתן ללמוד זאת מההסכם שנדון בהרחבה בסעיף 4 לעיל. עם זאת – כל הקשור למיזם המשותף נעשה במודע ללא הסכם. בין אם הושקעו במיזם המשותף אלפי שעות עבודה כפי שנטען כמעט כלאחר יד וללא כל הוכחה ובין אם לאו – הרי התובעים לא הציגו כל התחייבות מצדם וממילא לא הוכיחו שום התחייבות מצד הנתבעת.

לענין זה התובעת הודתה בחקירתה הנגדית כי לא היה כל הסכם וכלשונה – "אין חוזה. אבל יש תהליך אין חוזה"; בהמשך חיזקה התובעת עדותה בדבר העדר הסכם והוסיפה "... אמרתי אין חוזה אבל יש תהליך, היה תהליך שנגדע על ידי שרין מבחינתנו...".

 

  • שנית – אין לקבל טענות בגין המיזם המשותף כאשר אפילו התובעים טוענים ל"התפרקותו"

הטענה בדבר מיזם משותף בן שלושה גורמים כולל את החברה מיפן שהייתה חלק להקמתו. אין חולק על כך שהחברה מיפן עזבה את המיזם ולצורך העניין אפילו התובעים מודים שאינם טוענים בשמה. משקיימת טענה למיזם משותף משולש ומשקיימת הודאה לפיה אותו משולש פורק – הרי הדבר גורע מדרישות התובעים.

 

  • שלישית – אין לקבל טענות בדבר המיזם המשותף כאשר התובעים לא עשו דבר על מנת להוכיח הרכבו של המוצר SARIN TO GO

אם אכן הנתבעת עושה שימוש בתוצרי התובעים או מפיקה רווחים ממיזם בו התובעים שותפים – הרי היה על התובעים לפעול במסגרת ההליכים המקדמיים ולהביא הוכחות לכך שהמוצר SARIN TO GO, אכן כולל את התוכנה של התובעים. כך לא נעשה.

 

  • רביעית – אין בציטוט התובעים מתוך עדות נציג הנתבעת כדי ללמד דבר

כל שמנסים התובעים הוא להיתלות באמירה של עד מטעם הנתבעת אשר תיאר כבר בשאלה השנייה לחקירתו את המוצר שליווה וקשר בין SARIN TO GO לבין מה שכינה CDDIAMOND  לבין מה שכינה ויז'ן טו גו. אין מקום לניסיונם של התובעים להיתלות באמירה זו שכן עיון בהקשרה הכולל ובתשובות שלאחריה מוכיח כי האמירה התכוונה למוצר העומד בבסיס התביעה ואליו התייחסו כל סעיפי פסק הדין עד כה ולא למוצר המיזם המשותף.

כאן יש להדגיש כי התובעים הפרידו בין עבודתם על המיזם המשותף לבין התוכנות שסופקו לנתבעת בהתאם להסכם בכתב שלטענתם הופר. התובעת אפילו ציינה בתצהירה (בסעיף 17.14) כי במקביל לדרישת התשלום בגין ההסכם בכתב המשיכה הנתבעת להטיל משימות הקשורות למוצר -  SARIN TO GO.

 

  • חמישית – אין לקבל הטענה בדבר המיזם המשותף כאשר הדרישה לפיצוי מבוססת על מצגת בדבר שיווק ביפן

התובעים טוענים שלו היו מקבלים סך של 5$ בגין כל תעודה המונפקת ביפן, הרי היו מרוויחים בגין אלפי בדיקות בחודש סך כולל של אלפי דולרים ומיליוני ש"ח בשנה. לצורך כך מפנים התובעים למודל העסקי המקורי של המיזם המשותף.

כשל עיקרי בטענה זו נעוץ בכך שהמודל העסקי לא הבשיל. השותף מיפן חדל להיות שותף והתובעים לא הביאו כל בדל ראיה לכך שהנתבעת מפיקה רווח כזה או אחר מהמוצר שכלל לא יצא אל הפועל.

 

כאן יש להדגיש כי בעוד ביחס לטענות כנגד ההתקשרות עם AGS  הוכיחו התובעים קיומו של מודל עסקי שהבשיל לכדי פעילות אמת – הרי ביחס למיזם המשותף נותרו טענותיהם של התובעים במסגרת מצגת לה שותף צד שלישי מיפן אשר לא קיימת כל הוכחה להבשלתה לכדי מוצר סופי תוך גזלת זכויות התובעים.

 

חלק שישי – סוף דבר

  1. סיכומו של פסק דין
  • התובעים הוכיחו כי הנתבעת חבה בגין יתרת תמורה שלא שולמה. כאמור בסעיף 2 לפסק הדין ולסיכום בסעיף 2.6 לעיל - חובה של הנתבעת עומד על הסך של 136,906 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/11/2008 ועד למועד התשלום בפועל.

 

  • הנתבעת הוכיחה כי ההסכם הגיע לסיומו ביום 7/4/2007 ולא במועד לו טוענים התובעים. התובעים מצדם הוכיחו כי הנתבעת הפרה סעיפי התחרות והצינון בהם התחייבה. משכך וכפי שפורט בסעיף 4 לפסק הדין ובסיכום המופיע בסעיף 4.6 לעיל - זכאים התובעים לסך של 172,390 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/11/08 ועד למועד התשלום בפועל.

 

  • אין לקבל טענות התובעים לפיצוי בגין מה שכינו המיזם המשותף.

 

  • סך חובה של הנתבעת עומד על הסך של 309,296ש"ח (=172,390 + 136,906) כולל מע"מ כערכו ביום 11/11/2008.

 

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של  309,296 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/11/2008 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

 

ניתן היום,  כ"ט אב תשע"ז, 21 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

אביים ברקאי

 

עמוד הקודם1234