להשקפתי העובדה שבאפיון נרשם, שייתכנו "אי-דיוקים" היתה צריכה להדליק אצל קוזין ואנגלוב נורות אדומות, ככל שבאמת סברו שעיקר ייעוד האפליקציה למקומות סגורים. העובדה שלא עשו כן מלמדת שלא ראו בכך חשיבות קריטית במועד ההתקשרות בין הצדדים.
קוזין ואנגלוב אמנם ניסו להציג עצמם כמי שלא מבינים דבר בעניין זה, אלא שעדותם לא היתה אמינה בעיני.
- קוזין העיד בבית המשפט, כי אילו שמעו שהאפליקציה לא תעבוד במקומות סגורים היו מקפלים את הפרוייקט (ראו עמ' 57 לפרוט' ש' 17 - 18).
עדותו זו איננה עולה בקנה אחד עם ההתכתבות שלו, בזמן אמת, עם אנור (מוצגים ה' ו – ו' בתיק המוצגים של התובע).
כך, במייל של אנור מיום 7.6.2014 בשעה 6:53 הוא כותב, שהאפליקציה לא יכולה לעבוד בצורה מדוייקת במקומות סגורים, וכי לכן האפליקציה תהיה מיועדת למקומות פתוחים.
קוזין השיב ב 9:13 "או שיש wi-fi יש בכל מקום".
אנור משיב ב 9:22 שתשתית ה- wi-fi לא יכולה לתת מיקום מדוייק בלי GPS, ולכן מיקום המשתמשים לא יהיה מדוייק.
לכך משיב קוזין בשעה 10:22 "אני חושב, שבגלל שאנשים לא יושבים במקום וכבסיס אנו לוקחים בחשבון קשר ויזואלי ראשוני זה לא נחוץ (הכוונה לדיוק). מה שחשוב שהקשר ישמר ויהיה ברדיוס/מרחק."
מכאן, שבהתכתבות זו הבהיר אנור שהאפליקציה תהא מוגבלת מאוד במקומות סגורים ולמרות זאת, ובניגוד לעדותו של קוזין בבית המשפט, הוא לא חשב "לקפל" את הפרוייקט. זאת ביקש לעשות אנגלוב מאוחר יותר באותו היום, אלא שגם הוא לא עשה זאת בפועל (ראו בסעיף 71 להלן).
זאת ועוד, קוזין התחמק ממתן תשובות לשאלות בעניין חלוקת כספים בינו ובין אנגלוב, ואף סרב לענות על שאלות, ובעניין זה נרשמה הערתי שיש בכך כדי להשליך על אמינותו (ראו עמ' 60 לפרוט').
- לגבי אנגלוב יש לומר, כי למרות שעדותו התאפיינה בבעיות זיכרון ביחס לרוב רובן של השאלות שנשאל עליהן (ראו עדותו בעמ' 63 – 69 לפרוט'), הרי שדווקא ביחס לשאלה שבמחלוקת, שב אליו זכרונו, והוא ידע לומר שהדגיש מספר פעמים לאנור, שהאפליקציה מיועדת למקומות סגורים, וכי סוגיית ה- GPS לא עלתה כלל (ראו עמ' 65 לפרוט' ש' 22 – 23).
- עדויותיהם לא אמינות בעיני, גם לנוכח העובדה שהציגו עצמם כמי שמנהלים עסקים נרחבים, ועובדה זו איננה עולה בקנה אחד עם טענתם שאינם מבינים דבר בכל הקשור בהפעלת האפליקציה. בעידן של היום, בו אנשים אוחזים בטלפונים חכמים, שבהם אפליקציות לרוב, שחלקן מבוססות מיקום, אין צורך בידע טכנולוגי מעמיק כדי לדעת שאפליקציה, המבוססת מיקום, איננה עובדת באופן מיטבי מקומות סגורים. די בנסיון האישי, המצטבר מהפעלת אפליקציות מבוססות מיקום, כדי להבין זאת.
חוסר האמינות של קוזין ואנגלוב בעניין זה נובע גם מן העובדה ששניהם, באופן בלתי תלוי מעלים טענה דומה, שהסבירות שלה, כאמור לעיל, בעידן של היום היא קלושה. אפשר היה אולי לקבל, כי אחד מהם איננו מבין דבר בעניין, אך לא ששניהם כאחד נעדרי כל הבנה. חוסר האמינות בולט במיוחד לגבי קוזין, שהעיד כי הוא מחליף טלפון נייד בכל שנה (ראו פרוט' הדיון מיום 25.6.2015 עמ' 3 ש' 17). התנהגות זו אופיינית רק למי שמבקש להיות מעודכן טכנולוגית ולא למי שעל פי הטענה משתמש בטלפון רק לצורך קבלת והוצאת שיחות.
- מכל האמור לעיל, אינני נותן אמון בעדותם של קוזין ואנגלוב לפיה לא הבינו שאפליקציה מבוססת GPS תסבול מאי דיוק במקומות סגורים, ואף ייתכן שבמקומות מסויימים לא תעבוד.
- העובדה שקוזין ואנגלוב לא ערכו כל בירור על אתר, בכל הקשור ברמת הדיוק של האפליקציה במקומות סגורים, מלמדת שסברו שניתן לנסות ולקדם את האפליקציה, גם אם יעשה בה שימוש בעיקר במקומות פתוחים, כאשר השימוש במקומות סגורים יהיה מוגבל.
חיזוק למסקנתי זו אני לומד מן העובדה, לפיה, למרות שאנגלוב כתב לאנור ביום 7.6.2014 בשעה 15:34 את הדברים הבאים "במוסקווה אין מקומות פתוחים, גם בשאר העולם ברים, מסעדות, דיסקו, מוסדות לימודיים, בכל מקום איפה שהלקוחות שלנו – 95% זה מקומות סגורים! אם אנו מדברים רק על מקומות פתוחים, אפשר לקפל את העבודה!", הרי שבפועל החברה לא החליטה "לקפל" את הפרוייקט, אלא להפך, הפרוייקט נמשך, ואף ניתנו לאנור הוראת שונות לערוך תיקונים באפליקציה, שאינן קשורות לשאלה אם היא עובדת במקומות סגורים או פתוחים (ראו מוצגים ז' – י' בתיק המוצגים של התובע).
יתרה מכך, ביום 2.9.2014 ביצעה החברה תשלום נוסף בגין הפיתוח של אפליקצית MUST, למרות שבמועד זה כבר אין חולק לגבי המודעות של אנגלוב וקוזין לכך שהאפליקציה לא תעבוד בצורה מדוייקת במקומות סגורים.
- אסכם ואומר, כי בתחילת הדרך, ביקשו קוזין ואנגלוב שהאפליקציה תעבוד בכל מקום, אך אנור לא הבהיר להם בצורה חד משמעית את הבעייתיות המלאה שבהפעלת האפליקציה במקומות סגורים, וציין באופן מעורפל שהמשתמש יחווה "אי-דיוק".
יחד עם זאת, גם כאשר קוזין ואנגלוב הבינו באופן ברור ש ה- GPS אינו יכול לעבוד באון מדוייק במקומות סגורים, וכנגזר מכך יהיה קושי לעשות שימוש באפליקציה במקום סגור, הם המשיכו לתת הנחיות לאנור ביחס לתיקון האפליקציה. מכאן אני מסיק שהחברה לא ראתה בעניין זה כעילה להפסקת ההתקשרות בין הצדדים, ורק במועד מאוחר יותר, ובדיעבד, הוחלט לתלות את הנימוק להפסקת ההתקשרות בין הצדדים בעניין זה.
- נראה, כי רק כאשר הבינו קוזין ואנגלוב, מיועצי שיווק עימם נועצו, שבמתכונתה הנוכחית תהיה בעיה לשווק את אפליקצית MUST, או אז הפסיקו באופן חד צדדי את ההתקשרות עם אנור.
יצויין, כי זו השערה בלבד, הנלמדת מהתכתבויות בין אנור לבין היועצים מטעמם של הנתבעים. אלא שהנתבעים לא זימנו לעדות אף לא אחד מאנשי השיווק שעימו נועצו לטענתם. עובדה זו פועלת לחובתם, שכן לכל הפחות לגבי מר מייק וייצמן אשר עבד מטעמה של החברה מול אנור (ראו במוצג י' בתיק המוצגים של התובע מייל של קוזין מיום 30.9.2014), היה מקום שהנתבעים יזמנו אותו לעדות, ומשלא עשו כך חזקה היא שבעדותו היה תומך דווקא בגירסתו של אנור.
האם קיימות באפליקצית MUST תקלות קריטיות
- לטענת הנתבעים, מעבר לעובדה שהאפליקציה איננה עובדת במקומות סגורים, וזאת בניגוד לבקשתם, הרי שקיימות באפליקציה תקלות קריטיות, אשר אינן מאפשרות את השימוש בה והעלאתה ל"חנות" של IPHONE ו- GOOGLE.
- התובע הגיש חוות דעת מטעמו שנערכה על-ידי מר מיכאל זלנסקי, ולפיה בכל הקשור באפליקציית MUST "האפליקציה עובדת בדיוק לפי המתואר בהסכם, סעיף אחר סעיף – סה"כ 8 סעיפים. שמתי לב שבאפליקציה יש פונקציונליות נוספת מעבר למה שכתוב בהסכם." (ראו בחוות הדעת שצורפה כמוצג ב' בתיק המוצגים של התובע).
המומחה מטעם התובע, גם התייחס באופן ספציפי ל"תקלות" הנטענות על-ידי הנתבעים, וחיווה דעתו בעניין זה, כי "כל השינויים שמומלצים בדוחות של המזמין האפליקציה (דוח שכתוב בשפה הרוסית ומצורף תרגום בעברית) הם שינוים של פונקציונליות וחוויות משתמש ושונים בהחלט מהסכם המקורי וגרפיקה מצורפת."
- לשאלת ה"ויתור" של אנור על חוות הדעת מטעמו התייחסתי לעיל (סעיף 47). אך גם אם יש לראות באנור כמי שויתר על חוות הדעת מטעמו כראיה בהליך, הרי שהמומחה מטעם בית המשפט התייחס לחוות דעת זו בסיכום חוות דעתו, וציין כי הוא מסכים עם האמור בחוות הדעת של מר זלנסקי, ולפיה האפליקציות עובדות בהתאם לאפיון ואף מעבר לכך (ראו עמ' 7 בחוות הדעת).
- כמתואר לעיל, מטעמו של בית המשפט מונה כמומחה מר אברמוביץ', שאף הוא בדומה למסקנתו של מר זלנסקי, הגיע לכלל מסקנה, כי אפליקצית MUST פותחה בהתאם לאפיון שנקבע בין הצדדים, וכי אין בה תקלות מהותיות.
היות ולא הוגשה כל חוות דעת מטעמם של הנתבעים, שיהיה בכוחה לערער את חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית המשפט, והיות והנתבעים לא הצליחו להראות שמתקיימים פגמים יסודיים בחוות הדעת, אזי לא מצאתי יסוד להתערבות בחוות דעתו.
- היות שכך, עלה בידי אנור להוכיח, שאפליקצית MUST פותחה בהתאם לאפיון שקבעו הצדדים וכי היא שמישה. וזאת למעט בעניין אחד שהוא הצגת המשתמשים בכיוונים הפוכים לאלה שהם מצויים בהם בפועל. בעניין זה אין ביכולתי לקבוע שהאפליקציה היתה תקינה, שכן המומחה לא השלים בדיקתו בעניין זה.
האם סוכם בין הצדדים כי שינויים יהיו כרוכים בתשלום
- אנור טוען בתביעתו ביחס לפיתוח אפליקציית MUST, שסוכם בין הצדדים, שככל שיהיו דרישות לשינויים במהלך פיתוח האפליקציה, הרי שהוסכם בין הצדדים שתשולם לו תוספת של 250 ₪ לכל שעת עבודה (ראו בסעיף 29 לתצהירו).
- אינני מקבל גירסה זו שאין לה ביטוי במסמך האפיון, ואף לא במסמך האפיון המקביל של אפליקצית BRICKS.
אנור גם לא היה מסוגל להסביר מדוע עניין זה לא נזכר במסמך האפיון, אף שאין חולק, שהכניס למסמך האפיון עניינים שראה בהם חשיבות, לאחר הפגישה המשולשת של הצדדים, במהלכה סוכמו הדברים (ראו עמ' 41 לפרוט' ש'1 - 4).
- אכן, הדעת נותנת שמקום בו מזמין העבודה מבקש להכניס בה שינויים מהותיים, הוא יהא חב בתשלום למבצע העבודה, אלא שמנגד קיימת גם אפשרות שהמזמין ישלם באופן גלובלאי על מלוא הפיתוח כולל שינויים שיידרשו.
אנור לא הניח תשתית ראייתית עליה ניתן לבסס מסקנה, ולפיה היתה הסכמה בין הצדדים לתשלום עבור שינויים. בהעדר תשתית ראייתית בעניין זה, זו יחד עם העובדה לפיה הוא עצמו ניסח את מסמך האפיון, כולל התנאים "המשפטיים" שבו (ובפרט תשלומים נוספים המגיעים לו בנוסף לשכר המוסכם), מובילה לדחיית טענתו של אנור בעניין זה.
האם קיימות באפליקצית BRICKS תקלות קריטיות
- הדברים שנאמרו לעיל ביחס לטענות הנתבעים בדבר קיומן של תקלות "קריטיות" באפליקצית BRICKS, יפים עוד יותר בכל הקשור באפליקציה זו, שכן לא עלה ביד הנתבעים להראות בראיה כלשהיא שקיימת תקלה "קריטית" בהפעלתה של אפליקציה זו.
- המומחה מטעם בית המשפט, בדק את האפליקציה, ואת תפקודה, ומצא שהיא עונה על האפיונים שנבעו במסמך האפיון, וכי האפליקציה עובדת (ראו עמ' 4- 5 לחוות דעת המומחה מטעם ביה"מ, וכי לא מצא בה באגים (עמ' 6 לחוות הדעת).
מנגד, הנתבעים לא הציגו ולו ראשית ראיה לכך שבאפליקציה זו היו תקלות כלשהן, ובוודאי לא תקלות קריטיות.
האם יש מקום לחייב את החברה בתשלום עבור הפעלת השרתים עד למועד בו ערך המומחה את בדיקותיו
- לטענת אנור בשל טענות הנתבעים, בכל הקשור לשמישות האפליקציות, הוא נאלץ לשלם עבור תחזוקת שרתים לתקופה נוספת, עד לבדיקת המומחה מטעם בית המשפט, שכן בניגוד למוסכם בין הצדדים הנתבעים חדלו לשלם לו עבור התחזוקה.
- משמצאתי, שאכן האפליקציות היו שמישות באופן עקרוני, אזי לא היתה עילה לסיים את ההתקשרות בין הצדדים, ושלא לשלם על השרתים כמוסכם בין הצדדים.
זאת ועוד, התשלום עבור השרתים נעשה לצורך קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. משנמצא, כי חוות הדעת תומכת בטענותיו של אנור, אזי דין הוא שהנתבעים ישאו במלוא עלות תחזוקת השרתים בתקופה זו.
האם אנור הפר את התחייבויותיו כלפי החברה
- מן המתואר לעיל עולה, שיש לדחות את טענות החברה, וכנגזר מכך את התביעה שכנגד, ולפיהן אנור הפר את הסכמי האפיון.
מסקנת המומחה מטעם בית המשפט, אותה אני מקבל, היא שאנור עמד בהתחייבות שלו מבחינת שמישות האפליקציות. אמנם אפליקצית MUST עוד היתה טעונה תיקון, ככל הנראה, ביחס לאופן הצגת המשתמשים על מסך הטלפון הנייד, אך אין בכך כדי לומר שאנור הפר את התחייבותו, ולכל היותר בכך עילה שלא לפסוק לו את מלוא שכרו בגין הפיתוח.
- החברה טענה בנוסף, כי אנור לא עמד במועדים שנקבעו, אך טענה זו היתה כללית ולא גובתה בראיות כלשהן, ובהתאם יש לדחותה.
לכך יש להוסיף, כי במהלך הפיתוח נדרש אנור לבצע שינויים באפליקצית MUST ביחס למסמך האפיון, וכי אנור התחנן בפני מר וייצמן (שמונה כאיש הקשר מול אנור) שיעביר לו הערות ביחס לפיתוח, אך אלה לא באו (ראו מוצג י' בתיק המוצגים של התובע). לא הובאו ראיות ביחס לזמן בו התעכב הפיתוח בשל אלה, וגם מטעם זה יש לדחות את טענות הנתבעים בעניין זה.
הסעדים
- אנור בתביעתו מבקש, כי ישולם לו מלוא השכר המוסכם בגין פיתוח שתי האפליקציות בסך של 22,400$, בתוספת מע"מ; תשלום עבור שעות אותן השקיע לצורך עריכת שינויים באפליקציות שנדרשו לאחר שהוכן מסמך האפיון בסך של 20,000 ₪; סך של 5,000 ₪ עבור בזבוז זמנו והוצאותיו בניהול ההליך; פיצוי בסך של 20,000 ₪ עבור אבדן יכולתו לשלם עבור הוצאות משרדו.
בנוסף, בתצהירו ביקש התובע, כי יפסקו לו הוצאות, בהן נשא בהליך, עבור תחזוקת השרתים בסך של 3,200$; הוצאות עריכת חוות דעת בסך של 1,200 ₪; הוצאות תרגום בסך של 1,500 ₪ף מחצית שכרו של המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,350 ₪; וכן הוצאות עבור ייעוץ משפטי שנטל בסך של 10,000 ₪.
- מנגד, החברה תבעה השבת הסכומים ששולמו לאנור בסך של כ- 112,000 ₪, ובנוסף סך של כ- 400,000 ₪ עבור הוצאות שונות בהן נשאה לטענתה עבור יועצים, שיווק האפליקציות ועבור ביטול זמנם של קוזין ואנגלוב.
השלמת השכר עבור האפליקציות
- עבור אפליקצית MUST אמורה היתה החברה לשלם לאנור סך של 19,800$, בתוספת מע"מ כחוק (השכר שהוסכם פחות שכרו של קוזין עבור התיווך), שהם 82,080 ₪ בהתאם לשער הדולר ביום בו שולם לאנור התשלום הראשון.
בגין אפליקציה זו שולם לאנור סך של 61,100 ₪ (ראו בשתי החשבוניות שצורפו כחל ממוצג טו' בתיק המוצגים של התובע). מכאן, שהחברה נותרה חייבת לאנור סך של 20,980 ₪ (כולל מע"מ).
- עבור אפליקצית BRICKS סוכם שישולם לאנור סך של 25,000$ בתוספת מע"מ כחוק, שהם 102,660 ₪ בהתאם לשער הדולר ביום בו שולם לאנור התשלום הראשון עבור אפליקציה זו. במועד זה שולם לאנור סך של 51,330 ₪ (כולל מע"מ). מכאן, שהחברה נותרה חייבת לאנור סך של 51,330 ₪ (כולל מע"מ).
- היות ואפליקצית BRICKS שמישה באופן מלא, אזי על החברה לשלם לאנור את מלוא שכרו עבורה. היות ובאפליקצית MUST נותר לטפל בכל הקשור בכיוון בו מוצגים המשתמשים על המסך, הרי שמצאתי להפחית מן השכר המוסכם 15%, כך שהשכר המגיע יעמוד על 70,000 ₪, ומכאן שעל החברה לשלם לאנור סכום נוסף של 8,900 ₪ כולל מע"מ.