בחקירתו הנגדית בהקשר זה לא טען שיטרית כי הוא התנגד להעביר את התוכנה לידי החברה, אלא טען טענה שונה (המנוגדת לטענות אחרות שלו), לפיה הוא איפשר גישה לספריית גיבוי לתוכנה שאותה הוא שמר על גבי השרת באמצעות קוד גיבוי שהוא סיפק לנדיבי. אינני מקבלת את גרסתו של שיטרית בהקשר זה, ואני סבורה כי היא לא הוכחה. זאת משום שכאשר החברה פנתה לשיטרית ודרשה ממנו למסור לה את התוכנה, הוא לא ציין כי הוא העביר את קוד הגיבוי לנדיבי וכי מטעם זה הוא אינו חייב עוד למסור את התוכנה שהוא פיתח (ר' נספח 75 לתצהיר שיטרית). ואולם, אילו היה שיטרית מעביר קודם לכן קוד גיבוי לנדיבי, הרי סביר להניח כי הוא היה מציין ענין זה בתגובתו לפניית החברה.
יתרה מזאת, בהתייחס לקוד הגישה ששיטרית מסר לנדיבי, העידו הן נדיבי והן שפיר כי שפיר ניסה לפתוח את הגיבוי והסתבר כי מדובר בסיסמה שגויה (ר' עדות שפיר, פ' 18.9.17, עמ' 54 שורות 1-16, ועדות נדיבי, פ' 15.10.15 עמ' 41 שורות 10-17). עוד יצוין כי שיטרית התנגד למסירת התוכנה לידי התובעים גם במסגרת ההליך המשפטי דנן. סביר להניח כי הוא לא היה מתנגד לכך אילו הוא אכן היה מוסר את התוכנה לידיהם קודם לכן. בהתאם לגישת שיטרית, אין גם היגיון באופן ההתנהלות של התובעים: אילו היה שיטרית מוסר להם את התוכנה, מדוע הם הוסיפו לפנות אליו בהקשר זה? ומדוע השקיעה החברה בפיתוח מחדש של אותה תוכנה עצמה?
53. יובהר כי אף בהנחה ששיטרית לא היה חייב למסור לחברה את האפליקציה שהיתה מבוססת על איפה בוס, אין בכך כדי לפתור אותו מהתחייבותו למסור לחברה אפליקציה שלא כלולות בה תוכנות שהן המצאות מוקדמות שלו. שיטרית היה חייב לפתח ולמסור לחברה תוכנה עצמאית ולא כזו נשענת על איפה בוס באופן שאינו ניתן להפרדה. ואולם שיטרית פיתח כאמור תוכנה שהיתה מבוססת על תוכנת האיפה בוס, שלא ניתן היה לעשות בה שימוש ללא האיפה בוס, ושלא ניתן היה להפרידה מהאיפה בוס. את התוכנה הזו שיטרית לא מסר לחברה, ובכך הוא הפר את התחייבותו כלפיה. עוד יודגש כי לא היה טעם בכך ששיטרית יעביר לחברה רק את אותן שורות קוד שהוא הוסיף לאיפה בוס, משום שכפי שעולה מחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים מר אספן, שורות קוד אלה כשלעצמן וללא האיפה בוס הן חסרות תועלת.
55. משאלה היו פני הדברים, החברה אכן נאלצה בסופו של דבר לפתח את האפליקציה מחדש, ולשם כך היא התקשרה עם צוות פיתוח חיצוני (ר' החלטת דירקטוריון החברה בנושא מיום 27.7.2015, נספח 54 לתצהיר שיטרית). החברה לא נהנתה אם כן ולא הפיקה תועלת מתוצרי עבודתו של שיטרית, שכן הוא לא איפשר זאת. מובן כי כוונת הצדדים במסגרת הסכם המייסדים לא היתה כי שיטרית יפתח תוכנה שהחברה לא תוכל לעשות בה שימוש. הצדדים לא התכוונו כי לאחר תום עבודתו של שיטרית יהיה על החברה לחזור ולפתח את האפליקציה מחדש מלכתחילה. מכאן שסירובו של שיטרית למסור לחברה את תוכנת האפליקציה באופן שהחברה תוכל לעשות בו שימוש, מהווה אף היא הפרה של ההסכם ביניהם.
האם הפר שיטרית את הסכם המייסדים בהפרה יסודית המזכה את החברה בביטולו?
56. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") מבחין בין שני סוגי הפרות – הפרה יסודית והפרה שאינה יסודית. כאשר מופר חוזה בהפרה יסודית, זכאי הנפגע מההפרה לבטלו באופן מיידי, בעוד שהפרה שאינה יסודית אינה מזכה את הנפגע בזכות כזו.
ס' 6 לחוק התרופות קובע כי הפרה של הסכם תיחשב "הפרה יסודית" אם "ניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה[...]". בהתאם לסעיף 6 הנ"ל, כדי לבחון אם הפרה היתה יסודית, יש לבחון אותה מנקודת מבטו של מתקשר סביר בעת כריתת החוזה. הפסיקה הבהירה בהקשר זה כי אין די בהפרה "סתם" כדי להצדיק ביטול מיידי של החוזה, אלא נדרשת הפרה חמורה ה"ממוטטת את הבסיס לחוזה" (ר' ע"א 3849/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' ברוך ובר (6.7.2014), פס' 50 לפסק דינו של הש' דנציגר וההפניות שם).
57. לטעמי הוכיחו התובעים כי שיטרית הפר את הסכם המייסדים בהפרה יסודית – וזאת הן משום שהוא כלל בתוכנה פיתוחים שהיו בבעלותו בלא לקבל את הסכמת החברה לכך, והן משום שמאותו טעם עצמו הוא אף לא מסר לחברה את התוכנה שהוא פיתח.
שיטרית טען כי אין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם וזאת לאור האופן בו ראו נדיבי והמפל את ההפרה, כפי שהדבר עולה מעדויותיהם. הוא הוסיף וטען כי אף נדיבי הודה בחקירתו שלא הייתה לו בעיה ששיטרית ישתמש במערכת האיפה בוס, כל עוד הדבר יוסדר עם עורכי הדין ולא יהיו בעיות במקרה של מכירת החברה (פ' 15.10.17 עמ' 49 ש' 5-17).
אכן, נדיבי העיד כי אין מניעה ששיטרית ישתמש במערכת האיפה בוס בכפוף לכך שהשימוש במערכת יוסדר מבחינה משפטית:
"ש. אבל אתה לא הסברת את סעיף 63. מאוד חשוב להבין. האם אתה התנגדת לאיפה בוס או אמרת: אם אתה משתמש באיפה בוס, תמחה לי את הזכויות?
ת. לא נכנסתי לזה בכלל. זה כמו המולטיקס. כשאתה רצית להשתמש במולטיקס, אז רצית להשתמש, תשתמש במה שאתה רוצה, רק אני לא רוצה להיות מוגבל ביום מכירת החברה או בזה. לא עלה בדעתי שתשתמש במולטיקס.
ש. ואני שואל אותך היום, אפילו היום, אם הייתי ממחה את הזכויות לחברה, היינו נמצאים פה בכלל היום?
ת. אז התשובה היא טכנית לחלוטין. הייתי הולך לעורכי-הדין והייתי שואל אם החברה מכוסה לגמרי מבחינת בעלות ויכולת מכירה ולהשתמש בזה ואם היו אומרים לי כן, אז כן, ואם לא, אז לא" (פ' 15.10.17 עמ' 49 ש' 5-17).
עמדתו של נדיבי עולה בקנה אחד עם הדברים שנאמרו לעיל – נדיבי רצה להבטיח כי החברה תוכל לעשות שימוש באפליקציה ששיטרית יפתח עבורה ללא כל סייג. אילו זה היה המצב, לא היתה מבחינתו בעיה. נדיבי רצה לוודא שלא יקרה מצב (כפי שקרה בפועל) בו האפליקציה ששיטרית יפתח תהיה מבוססת על תוכנה שהיא בבעלות שיטרית ולא הועברה לבעלות החברה (או שלא ניתן לחברה רישיון להשתמש בה), מה שימנע מהחברה לעשות שימוש מלא באפליקציה.
58. נדיבי ראה חשיבות רבה בנושא הקניין הרוחני של החברה ובעלותה בו, כפי שעולה גם מעדותו. הוא התייחס לדין ודברים בין הצדדים ביחס למולטיקס, שהיא לגישתו התוכנה היחידה אותה הזכיר שיטרית במסגרת המשא ומתן. ביחס למולטיקס דרשה החברה כתנאי להתקשרותה בהסכם המייסדים הראשון כי היא תקבל רישיון לעשות בה שימוש. כך העיד נדיבי:
"ת. לא. כשהתחלנו לדבר עם עורכי הדין בנושא הקניין הרוחני, הנושא הראשון שעלה זה מולטיקס. מולטיקס זה אמצעי פיתוח שאתה פיתחת. 20 שנה ניסית למכור את זה, ניסית לעניין גופים, לא הצלחת, בסוף הפכת את זה לאופן סורס. בעיניי לפחות לא ראיתי את זה כדבר עם הרבה ערך. בכל זאת אתה נלחמת כמו אריה עם עורכי הדין עד שבסוף אמרו לך: אם זה לא יהיה בבעלות עם רישוי בחברה, אז לא נוכל להתקדם. נושא האיפה בוס, שזה בבת עינייך, מקור פרנסתך, הפנסיה שלך, לא הוזכר בכלל. לא דובר בכלל. זה לא עלה בדעתי ולא יעלה על דעת אף אחד שאתה עכשיו תבנה מערכת על האיפה בוס שלך ולא תזכיר את זה בחוזה, אחרי שעל המולטיקס נלחמת כמו אריה" (פ' 15.10.17 עמ' 48 ש' 18 – עמ' 49 ש' 4, ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
חרף האמור לעיל, שיטרית ביסס את התוכנה שלו על מערכת האיפה בוס. הוא יצר תוכנה שלא ניתן להפרידה מהאיפה בוס, וסירב להעביר לידי החברה את התוכנה הזו משום שהיא התבססה על איפה בוס – המצאה קודמת שלו שהוא לא העביר לחברה את זכויות השימוש בה. הפרה זו היא הפרה שניתן להניח לגביה כי המייסדים האחרים לא היו מתקשרים עם שיטרית בהסכם המייסדים בתנאים בו התקשרו, אילו היו צופים אותה מראש.
59. כפי שהובהר בראשית פסק-דין זה, המפל ונדיבי פנו מלכתחילה אל שיטרית כאיש תוכנה, על מנת שיפתח עבור החברה שתוקם על-ידיהם תוכנה לאפליקציית הטורבולנטור, תוך הנחה שהתוכנה שתפותח תהיה בבעלות החברה ושהחברה תוכל לעשות בה שימוש. לכן נחתם הסכם המייסדים ולכן נוספו לו התחייבויותיו של שיטרית (ושל יתר המייסדים) בנספח הקניין הרוחני. מששיטרית הפר את ההסכם ולא מסר לחברה את התוכנה שפיתח משום שנכללה בה תוכנת איפה בוס שהיתה בבעלותו – מדובר בהפרה יסודית של התחייבויותיו כלפי יתר המייסדים וכלפי החברה.
משכך, שיטרית הפר את ההסכמים בינו לבין התובעים והחברה בהפרה יסודית שזיכתה אותם בביטול מיידי של הסכם המייסדים. הודעת התובעים מיום 5.11.2015 בה הודע על ביטול הסכם המייסדים היא לכן הודעה כדין.
מהן זכויות הצדדים עם ביטולו של הסכם המייסדים?
61. מהי התוצאה של ביטולו כדין של הסכם המייסדים בהודעת הביטול, ביחס לזכויות הצדדים לו?
לשיטת התובעים שיטרית קיבל את מניותיו בחברה מכוח הסכם המייסדים, ומשזה בוטל – עליו להשיב לחברה את המניות. לטענת התובעים, המניות הוקצו לשיטרית כנגד התחייבויותיו לפתח את התוכנה ולהעביר אל החברה את הקניין הרוחני בה. משהוכח כי שיטרית לא עשה כן, הרי שהוא אינו זכאי למניות בחברה ועליו להשיבן לחברה. עוד נטען כי שיטרית מחזיק הן בקוד הפיתוח של האפליקציה (באיפה בוס וכן בטורבולנטור) והן במניות החברה, ולכן הוא אינו זכאי להשבה כתוצאה מביטול ההסכם.
מנגד, טען שיטרית כי עוד לפני מועד חתימת הסכם המייסדים הראשון ביום 22.1.2015, תרם כל אחד מהמייסדים את חלקו ועמד בהתחייבויותיו באופן שזיכה כל אחד מהם בשליש ממניות החברה. לפיכך, גם אם הפר שיטרית בהמשך את הסכם המייסדים, אין בכך כדי לשלול את זכאותו למניות בחברה בהתאם להסכם המייסדים. לשיטת שיטרית, זכותו למניות התגבשה עם הקמת החברה, כשכבר אז השקיע מזמנו בפיתוח ההמצאה שהיוותה בסיס לרישום הפטנט הראשון של החברה, התחייב לפתח כלי פיתוח על בסיס ההמצאה וכן העניק לחברה רישיון למולטיקס (ס' 76 לסיכומי שיטרית).
שיטרית מדגיש כי ההתחייבות מצדו לפיתוח האפליקציה על פי הסכם המייסדים היתה מוגבלת בזמן ובתוכן. שיטרית לא התחייב כי יעבוד ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת או כי יספק לחברה תוכנה עצמאית או מוצר מוגמר. העבודה שהוא התחייב לבצע כנגד הקצאת המניות הושלמה לטענתו בסמוך להקמת החברה.
האם זכאי שיטרית למניות בחברה לאחר ביטול הסכם המייסדים?
62. חוק התרופות קובע כי משבוטל ההסכם על כל צד להשיב למשנהו את מה שקיבל מכוחו. סעיף 9(א) לחוק התרופות קובע בהקשר זה כך:
"משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך."
הצדדים חלוקים ביחס לשאלה כנגד מה הוקצו לשיטרית מניות בחברה – האם "קיבל" שיטרית את המניות במסגרת הסכם המייסדים כנגד התחייבויותיו לפעול לפיתוח התוכנה לאחר הקמת החברה, או שמא זכותו צמחה עוד קודם לכן, מכוח פעולותיו עד להתקשרות בהסכם המייסדים הראשון. אם זה אכן המצב, הרי יתכן ששיטרית אינו מחויב בהשבת המניות למרות שהפר את ההסכם בהפרה יסודית ולמרות שההסכם בוטל.
63. המחלוקת בין הצדדים בהקשר זה היא מחלוקת פרשנית. הכללים המנחים לענין פרשנות הסכמים וחוזים קבועים בסעיף 25 לחוק החוזים חלק כללי, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". ההלכה הפסוקה קבעה בהתייחס לנוסח המתוקן של סעיף 25(א) הנ"ל כי –
"חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית – ניתנת לסתירה – שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב. החזקה ניתנת לסתירה במקרים שבהם למד בית המשפט, מתוך הנסיבות, כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון; וכי למעשה – עשויה היא להתפרש בדרכים אחרות מאלה שנראו ברורות בתחילת הדרך הפרשנית. ודוקו: קיומה של החזקה מבטא את משקלה החשוב והמשמעותי של לשון החוזה; לעומת זאת, היותה ניתנת לסתירה משקפת את העובדה כי משקלה של הלשון, חרף חשיבותה, אינו מכריע או בלעדי." (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ , סה (2) 563 פס' 26 לפסק דינו של כב' הש' ריבלין (2012). לשאלת היחס בין הלשון לנסיבות, ר' למשל ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (23.5.2016) וההפניות שם).
64. נבחן להלן את ההסכם בין הצדדים על-פי עקרונות אלו, כאשר נבחן תחילה את לשון ההסכם.
מעיון בהסכם המייסדים לא ניתן ללמוד מפורשות מהי התמורה שכנגדה הוקצו לשיטרית מניותיו בחברה. כך, סעיף 2.2.3 להסכם המייסדים הראשון קובע כי שיטרית יחזיק בשליש מסך כל המניות של חברת ימאסי:
“Moshiko – shall be issued 10,000 Shares, constituting 1/3 of the issued and outstanding share capital of the Company, as of its incorporation”.
כן נקבע בהסכם המייסדים כי נדיבי, המפל (ובהסכם מייסדים המתוקן גם שפיר) יעמידו הלוואת בעלים לחברה (סעיף 4 להסכם המייסדים); נקבעה ההתחייבות של המייסדים לחתום על נספח הקניין הרוחני לרבות העברת הזכויות בכל קניין רוחני שפותח או יפותח על-ידיהם לטובת החברה (סעיף 10 להסכם המייסדים), וכן נקבע כי שיטרית יכהן כ-CTO של החברה (סעיף 8 להסכם המייסדים). עם זאת, הסכם המייסדים אינו מתנה מפורשות את הזכאות למניות בעמידה בהתחייבויות על-פי ההסכם. כך למשל, ההסכם אינו קובע מנגנון שיופעל במקרה של אי עמידה בהתחייבויות והפרת ההסכם על-ידי נדיבי, המפל או שיטרית, בדומה למנגנון ה-Repurchase והשבת המניות שנקבע ביחס לשפיר.