כאשר ההסכם שותק ואינו מסדיר נושא מסוים באופן מפורש, ניתן ללמוד על כוונת הצדדים מהנסיבות בהן נחתם ההסכם. כפי שנקבע בפסיקה "על תכלית החוזה ניתן ללמוד... ממקורות חיצוניים לו, כגון מהלך המשא והמתן בין הצדדים והתנהגותם לאחר כריתת החוזה, חוזים אחרים הקיימים ביניהם, הנוהג המסחרי הידוע להם או שיש להניח שהם ידעו עליו, ומקורות אחרים שיש בהם כדי להצביע על תכלית החוזה ומטרתו." (ר' ד"נ 32/84 עיזבון וולטר נתן ויליאמס ז"ל נ. Israel British Bank (in liquidation) (London) פ"ד מד(2) 265; ור' אהרן ברק פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה עמ' 463-461 והאסמכתאות שם (2001)).
65. על כוונת הצדדים במקרה דנן ניתן ללמוד בין היתר מהנסיבות בהן נחתם הסכם המייסדים והוקמה חברת ימאסי. כן ניתן להיעזר לצורך פרשנות ההסכם גם ב"הסכם העקרונות" מיום 29.11.2014 (נספח 16 לתצהיר שיטרית). מדובר כזכור במסמך שנדיבי שלח ליתר המייסדים ומתאר את שלבי הקמת החברה, מסמך ששיטרית טען כי ניתן לעשות בו שימוש לצורך פרשנות ההסכמים בין הצדדים. אם אכן משקף מסמך זה את כוונת הצדדים כפי שטוען שיטרית, הרי עולה ממנו כי הקצאת המניות לכל אחד מהמייסדים תהיה בתמורה לתרומה של כל אחד מהם. ביחס לשיטרית צוין במסמך זה כי תרומתו שכנגדה הוא זכאי למניות, היא פיתוח אפליקציית הטורבולנטור:
“3. Moshiko will contribute his time as necessary for the development of the Turbulentor application and his combined contribution of time up until Phase B will be without monetary or other compensation.
4. In return for the contributions above each of the founding members (Oran, Moshiko and Zivi) will receive 33% of the shares of Turbulentus”.
כפי שציין שיטרית בסיכומיו "מסמך העקרונות הראשון קובע כי אורן וזיוי (המפל ונדיבי, ר.ר.) יתחייבו לממן את הגשת הפטנט הראשון וייסוד החברה, והנתבע (שיטרית, ר.ר.) יתרום את זמנו, ככל שידרש לכך, לפיתוח טרבולנטור, ללא תשלום כספי עד שלב B. בעבור זה, יהא זכאי כל שותף מייסד לשליש ממניות החברה שתקום." (סעיף 81 לסיכומי שיטרית). כלומר, אין מחלוקת כי שיטרית התחייב להשקיע מזמנו בפיתוח הטורבולנטור וכי בתמורה לכך (in return כלשון ההסכם או "עבור זה" כלשונו של שיטרית בסיכומים), הוא היה זכאי למניות בחברה והיה אחד מהשותפים המייסדים שלה.
66. עם זאת, לשיטתו של שיטרית, הוא היה זכאי למניות בחברה בסמוך להקמתה שכן הוא "השקיע את מרצו ויכולותיו למען פיתוח האמצאה על בסיסה נרשם הפטנט הראשון של החברה, בכך שהתחייב לתקף את האמצאה באמצעות כלי פיתוח שיצר, בכך שהעניק לחברה רישיון שימוש במולטיקס, והתחייב להעביר בה בעלות"(ס' 76 לסיכומי שיטרית). אולם לטענה זו אין אסמכתא בחומר הראיות – שיטרית לא הוכיח כי כוונת הצדדים היתה כי זכותו לקבל שליש ממניות החברה נבעה מתרומתו לפיתוח האפליקציה עוד לפני הקמת החברה, וכי הצדדים התכוונו שתרומתו תושלם עם ביצוע בדיקות היתכנות, בעצם מתן התחייבות להענקת רישיון למולטיקס או אף ברישום הפטנט.
יתרה מזאת, גם מעמדתו של שיטרית בחקירתו הנגדית עולה המסקנה לפיה זכותו למניות הותנתה בעבודתו לאחר הקמת החברה. כך, כאשר נשאל שיטרית לגבי ההסכמות על בסיסן נרקמה השותפות בין הצדדים, הוא השיב כי חלקו בשותפות – קרי זכאותו למניות עם הקמת החברה – היתה כנגד פיתוח מערכת הטורבולנטור והניהול הטכנולוגי של החברה:
"כב' השופטת: וחלקך הוא?
העד: המנהל הטכנולוגי של כל העסק.
כב' השופטת: וכנגד זה אתה תהיה בעל שליש מהעסק, כן?
ת: לא דיברנו על זה ככה. הבנו את זה. ככה זה היה ברור שזאת הכוונה. אני יהיה האחראי" (פ' 17.9.17 עמ' 22 ש' 5-9).
בהמשך הוסיף שיטרית כי תפקידו היה לעשות "כל שנדרש" לתפעול הטכנולוגיה של החברה:
"כב' השופטת: [...] אז התפקיד שלך היה?
העד: לנהל את הטכנולוגיות ולפתח את כל הטכנולוגיות.
[...]
"כב' השופטת: את כל מה שצריך כדי לאפשר שהמערכת תפעל?
העד: שתהיה מערכת. [...] את כל מה שנדרש לתפעול מערכת כזאת" (פ' 17.9.17 עמ' 26 ש' 22- עמ' 27 ש' 12).
67. כלומר, ההתקשרות בין הצדדים התבססה על כך שתפקידו של שיטרית נועד להיות מי שאחראי על הפן הטכנולוגי, ותרומתו לחברה צריכה היתה להיות בפיתוח המערכת ובתפעולה. מדובר בהתחייבות עתידית ששיטרית היה צריך לקיימה לאחר הקמת החברה (כאשר אינני מחווה דעה ביחס למשך התקופה בה היה על שיטרית לעשות כן). משכך, אין מקום לקבל את טענתו של שיטרית לפיה הוא היה זכאי למניות כבר ביום כריתת הסכם המייסדים. באופן דומה ניתן לקבוע כי גם נדיבי והמפל לא היו זכאים לחלקם במניות החברה אלמלא הם היו מעמידים לחברה את הלוואת הבעלים שהם התחייבו להעמיד לה במסגרת הסכם המייסדים.
הסכם המייסדים הגדיר אם כן את זכאות הצדדים למניות בחברה, כאשר זו ניתנה בתמורה להתחייבויותיהם העתידיות לפעול לטובת החברה ובמסגרתה לאחר הקמתה. שיטרית לא עמד בהתחייבויות אלה ולא סיפק את התמורה שנדרש לספק לחברה. בעוד נדיבי והמפל סיפקו את ההון הראשוני לחברה על-ידי העמדת הלוואת בעלים שכנגדה הוקצו להם המניות, בעלותו של שיטרית בחברה היתה בתמורה לפיתוח התוכנה על-ידיו. את התוכנה שהוא פיתח, שיטרית לא סיפק לחברה והחברה לא יכלה לעשות בה שימוש, ולכן הוא אינו יכול להיות זכאי למניות שניתנו לו במסגרת הסכם המייסדים.
68. לסיכום נקודה זו – לאור האמור, שיטרית לא עמד בהתחייבויותיו מכוח הסכם המייסדים ולא סיפק לחברה את התמורה בגינה הוא היה זכאי מכוח הסכם זה לקבל מניות בחברת ימאסי. לפיכך, עם ביטול הסכם המייסדים בין הצדדים, על שיטרית להשיב את מניותיו לחברה. מנגד, ההמצאות הקודמות – ובין היתר תוכנת האיפה בוס – יישארו בבעלותו של שיטרית ולא יעברו לבעלות החברה.
טענת מצגי שווא אקטיביים ופסיביים בשלב הטרום חוזי ובשלב החוזי –
טענות התובעים
69. התובעים טוענים כי הם הסתמכו על הודעתו של שיטרית מיום 12.11.2014 וסברו לאור האמור בה כי שיטרית פיתח אפליקציה עצמאית המנותקת ממערכת האיפה בוס כך שכל הזכויות באפליקציה יהיו בבעלות החברה. בעקבות הודעה זו, טוענים התובעים, הם התקשרו עם שיטרית בהסכם המייסדים הראשון ביום 22.1.2015. התובעים מוסיפים בהקשר זה כי אלמלא ההודעה מיום 12.11.2014 ואלמלא דבריו של שיטרית כי ביכולתו לפתח אפליקציה זו, הם לא היו מתקשרים אתו בהסכמי המייסדים ולא היו מעניקים לו מניות בחברת ימאסי.
התובעים הוסיפו כי שיטרית הציג להם מצג שווא פסיבי, מאחר שהוא לא יידע אותם כי האפליקציה מבוססת על מערכת האיפה בוס. התובעים מציינים בהקשר זה כי קמה לשיטרית חובת גילוי, וכי לו הוא היה מגלה להם את העובדה כי האפליקציה מבוססת על מערכת האיפה בוס, הם לא היו מתקשרים אתו בהסכמים.
טענות שיטרית
70. מנגד טען שיטרית כי גרסת התובעים אודות מצג השווא בהודעה מיום 12.11.2014 (הודעה לפיה האפליקציה אינה מושתתת יותר על מערכת האיפה בוס) הועלתה לראשונה רק בתצהירים ואין לה זכר בכתב התביעה. לכן, כך נטען, הטענה מהווה הרחבת חזית ואין לקבלה.
לגופו של ענין נטען כי ההודעה מיום 12.11.2014 הוצאה מהקשרה. שיטרית שלח עוד ביום 8.11.2014 הודעת דואר אלקטרוני אל התובעים לפיה הוא יצר גרסה נפרדת של האפליקציה הנבדלת בהיבטים חזותיים בלבד מהאפליקציה איפה בוס. גרסה זו לא היתה גרסה עצמאית מהשרת של מערכת האיפה בוס. ההודעה מיום 12.11.2014 הייתה המשך של ההתכתבות בין הצדדים אודות הפרדת אפליקציית איפה בוס מהאפליקציה של הטורבולנטור, הפרדה שנועדה לכך שהתובעים לא יצטרכו להיכנס לאפליקציית איפה בוס כדי להפעיל את אפליקציית הטורבולנטור. עם זאת, שיטרית מדגיש כי מערכת השרת של איפה בוס הייתה המרכיב המרכזי של שתי האפליקציות וכי התובעים ידעו על כך.
שיטרית מציין כי התובעים היו בעלי ידע טכנולוגי נרחב, ולכן הם הבינו כי אין זה סביר שתוך 12 ימים בלבד (מיום שחרור הגרסה הראשונה של הטורבולנטור ביום 30.10.2014 ועד משלוח ההודעה מיום 12.11.2014) יצליח שיטרית לפתח מערכת שלמה ועצמאית ממערכת האיפה בוס, מערכת שיש בה מאות אלפי שורות קוד. לגישת שיטרית, הקישורית שהוא צירף להודעה מיום 12.11.2014 מפנה לאתר איפה בוס. לכן, כך הוא טוען, היה לתובעים ברור כי מערכת האיפה בוס עדיין קיימת ומהווה מרכיב מרכזי באפליקציה.
עוד נטען כי הקישורית הזו צורפה למספר הודעות דואר אלקטרוני של שיטרית גם לאחר יום ה-12.11.2014. אילו השימוש במערכת האיפה בוס אכן היה אסור, היו התובעים שואלים לפשר קישורית זו המפנה כאמור למערכת האיפה בוס.
דיון
71. כפי שהבהרתי בראשית פסק-הדין, מאחר שבפרקים הקודמים של פסק-דין זה נקבע כי שיטרית הפר את הסכם המייסדים בהפרה יסודית שזיכתה את התובעים בביטולו, אין מקום לבחון בפירוט את טענות הצדדים ביחס למצג השווא הנטען של שיטרית. אציין בקצרה כי לשונה של ההודעה מיום 12.11.2014 עולה בקנה אחד עם גרסתם של התובעים לגביה, קרי עולה ממנה כי שיטרית פיתח אפליקציה עצמאית המנותקת ממערכת האיפה בוס, כך שכל הזכויות באפליקציה יהיו בבעלות החברה.
טענותיו של שיטרית בהקשר זה לא גובו בחוות דעת מומחה מטעמו. לכן, לא ניתן לקבל את טענתו לפיה לא היה זה סביר כי הוא יצליח לפתח מערכת שלמה ונפרדת ממערכת האיפה בוס תוך 12 ימים, או כי מדובר במערכת שהיו בה מאות אלפי שורות קוד. מטעמים דומים לא ניתן להסיק מסקנות מטענת שיטרית לפיה הקישורית שהוא צירף להודעה מיום 12.11.2014 מפנה לאתר איפה בוס. בלא חוות דעת מומחה, לא ניתן לקבוע כי אלה הם אכן פני הדברים ובעיקר לא מה משמעותם מבחינת קיומה של אפליקציה נפרדת ששיטרית סיים את פיתוחה.
גם טענתו של שיטרית לפיה מההודעה מיום 12.11.2014 עולה קיומה של הפרדה שנועדה לכך שהתובעים לא יצטרכו להיכנס לאפליקציית איפה בוס כדי להפעיל את אפליקציית הטורבולנטור היא טענה ששיטרית לא הוכיח אותה. אינני מקבלת גם את הטענה לפיה מערכת השרת של האיפה בוס היתה המרכיב המרכזי של שתי האפליקציות מהטעמים שפורטו בפסק-דין זה לעיל (ר' ס' 42).
הטענה בדבר הפרת ההתחייבות לכהן כ- CTO של חברת ימאסי
טענות התובעים
72. התובעים טוענים כי שיטרית התחייב בהסכם המייסדים שהוא יכהן כ-CTO של החברה וכי הוא לא יקבל שכר עבור תפקיד זה. אולם עם הודעתו על סיום ההתקשרות ביום 1.7.2015, חדל שיטרית מלכהן כ-CTO והפר לכן גם את התחייבות זו נושא הסכם המייסדים.
טענות שיטרית
73. שיטרית טען מנגד כי אין קשר בין הזכאות למניות לבין ההפרה לכאורה של תפקידו כ-CTO של ימאסי. כפי שצוין כבר לעיל, לגישתו של שיטרית הוא היה זכאי לשליש מהמניות עוד בטרם נחתם הסכם המייסדים בו נקבעה לכאורה חובתו לכהן כ-CTO. שיטרית הוסיף כי הקצאת המשאבים הרבה על-ידיו והיקף התוצרים שהוא סיפק לחברה, מזכים אותו כשלעצמם בשליש מהמניות ללא תלות בתפקידו כ-CTO של החברה.
עוד נטען כי בניגוד אליו, היקף ההשקעה של יתר המייסדים בשלב הקמת החברה היה מינורי. מהשלב בו התקבל "פידבק חיובי" לפטנט וגיוס הכספים, נדרש משיטרית נפח פעילות רב יותר. לכן, משלב זה הוא היה זכאי לכהן בתפקיד ה-CTO בכפוף לתשלום שכר, שלא שולם לו.
שיטרית מוסיף כי הקביעה בהסכם המייסדים ביחס לכהונתו כ-CTO בכפוף לתשלום שכר, שיקפה את רוח הדברים בטרם התאגדות החברה. לגישתו, המסקנה לה הוא טוען עולה בקנה אחד עם ההיגיון העסקי, כאשר אין זה סביר כי הוא יעבוד לילות כימים ללא שכר למשך תקופה לא קצובה בזמן, בעוד יתר המייסדים השקיעו בחברה סכום לא גבוה של 15,000$ בלבד. גם אילו היה שיטרית בוחר לכהן כ-CTO, הוא היה עושה זאת בתמורה לשכר ראוי, כאשר התפקיד היה ממילא בעל תוכן מוגבל.
עוד טען שיטרית כי התובעים ידעו כבר לאחר חתימת הסכם המייסדים הראשון כי הוא אינו מכהן כ-CTO של החברה, וכי הוא יהיה זכאי לבחור לכהן בתפקיד זה בעתיד. התובעים שלחו אליו הודעת דואר אלקטרוני ביום 11.4.2015 לפיה לאחר הצגת תזרים חיובי, החברה תדון בתנאי העסקתו כ-CTO. רק אז, אם הוא יסכים לתנאי ההעסקה, הוא יכהן כ-CTO של החברה. שיטרית מוסיף ומציין בהקשר זה כי טענתם של התובעים לפיה הסכם המייסדים המתוקן מחייב אותו לכהן כ-CTO וכי אין מדובר בזכות שלו, אינה יכולה לעמוד. לשיטתו, הסכם זה אינו משקף את אומד דעת הצדדים כפי שזו התגבשה בטרם הקמת החברה.
דיון
74. כפי שהובהר לעיל, שיטרית הודה בחקירתו הנגדית בין היתר כי לטעמו הוא היה זכאי לשליש ממניות החברה כנגד חלקו שהיה "המנהל הטכנולוגי של כל העסק" (פ' 17.9.17 עמ' 22 ש' 5-9). יחד עם זאת, אינני רואה לנכון לקבוע מסמרות במסגרת פסק-הדין בהתייחס לשאלה למשך איזו תקופה היה שיטרית אמור לכהן כמנהל טכנולוגי בחברה ללא קבלת שכר. בהקשר זה יש ממש בטענותיו של שיטרית לפיהן אין היגיון בכך שנדיבי והמפל ישקיעו בחברה סכום של 15,000$ שכנגדו הם יהיו זכאים לשליש ממניות החברה, ואילו הוא יהיה חייב לעבוד בחברה במשרה מלאה ללא מגבלת זמן כנגד אותו חלק מהמניות. עוד יש לציין כי גם בהנחה ששיטרית הפר משלב מסוים ואילך את חובתו לכהן כמנהל הטכנולוגי של החברה, המסקנה הנובעת מכך לא היתה בהכרח כי שיטרית לא היה זכאי למניות בחברה.
אין הכרח לקבוע מסמרות בהקשר זה לאור המסקנה העולה מהחלקים הקודמים של פסק-דין זה, מהם עולה כי שיטרית אינו זכאי למניות החברה משום שהוא לא סיפק לה את התוצר של עבודתו, אפליקציה "נקייה" מהמצאות קודמות שלו למעט אלה שצוינו בנספח הקניין הרוחני.
הטענה בדבר הפרת חובות האמון ותום הלב
טענות התובעים
75. התובעים טוענים כי שיטרית הפר את התחייבותו מכוח הסכם המייסדים לפעול בשיתוף פעולה, נאמנות ואמון עם יתר המייסדים. כך למשל הוא סירב לפעול בהתאם למדיניות שהתווה שפיר כמנכ"ל של חברת ימאסי ופעל להדחתו. שיטרית אף הערים קשיים רבים על החברה בשלב רישום הפטנט של החברה. זאת למרות שהיועצת המשפטית של החברה הבהירה לו כי בעשותו כך הוא מפר את חובתו כדירקטור לפעול לטובת החברה.