טענות שיטרית
76. שיטרית כפר בטענות התובעים לפיהן הוא לא שיתף פעולה עם שפיר בתפקידו כמנכ"ל החברה. לטענתו, התקופה בה נטען כי הוא "לא סר למרותו" של המנכ"ל, היא תקופה של 16 ימים בלבד. בפועל, בפרק זמן זה נפגש שיטרית עם שפיר בענייני עבודה. בנוסף, חרף התנגדותו לעמדת יתר המייסדים בדבר הצורך במינוי מנכ"ל לחברה ולמינויו של שפיר כמנכ"ל, שיתף שיטרית פעולה עם יתר המייסדים ואישר את מינויו של שפיר.
שיטרית מוסיף וטוען כי הוא לא עיכב את הליכי רישום הפטנט, אלא פעל לקדם ולהרחיב את תחולתו. כך לטענתו כאשר החברה קיבלה משוב שלילי על הפטנט, הוא עמד על כך כי יש להגיש פטנט רחב. הוא אף הצליח לשכנע את עורכי הפטנטים כי הפטנט של חברת ימאסי הוא נבדל וייחודי מפטנטים אחרים הקיימים בשוק. ואכן, כך נטען, הפטנט נרשם כפטנט בעל תחולה רחבה. לפיכך אין בסיס לטענה לפיה שיטרית סיכל את הליכי רישום הפטנט.
דיון
77. אני סבורה כי אין הכרח לדון גם בטענות אלה לאור המסקנות של החלקים הקודמים בפסק-דין זה. יחד עם זאת יוער כי לטעמי החברה לא הוכיחה כי שיטרית גרם נזקים ביחס לטענות האמורות בפרק זה, ועל כל פנים – ספק אם היה מקום, אילו אלה היו ההפרות היחידות של שיטרית, לקבוע כי כתוצאה מהן הוא איבד את זכותו למניות שהוקצו לו בחברה.
התביעות לפיצויים
78. כפי שהובהר בראשית פסק-הדין, העלו הצדדים טענות זה כנגד זה לפיצוי.
לטענת התובעים בנוסף להשבת מניותיו כתוצאה מביטול הסכם המייסדים, חייב שיטרית לפצותם בגין הנזק שנגרם להם. בכלל זה נטען כי לתובעים נגרם נזק שנאמד בכ-500,000 ₪ בשל הצורך לשכור את שירותיו של צד שלישי שיפתח מחדש את האפליקציה במקום הפיתוח של שיטרית שלא ניתן היה לעשות בו שימוש. בנוסף, נטען כי נגרם לחברה נזק תדמיתי בשל התנהלותו הבעייתית של שיטרית אל מול נסייני האפליקציה שאיתם היתה החברה בקשר במסגרת פעילותה.
אני סבורה כי יש לדחות את טענות התובעים והחברה בהקשר זה. כאמור, הטענה העיקרית של התובעים נגעה לפיצוי בגין הסכומים שהחברה שילמה למפתחים חיצוניים שפיתחו את האפליקציה אותה היה אמור שיטרית לספק לחברה. דין טענה זו להידחות. זאת משום שלאחר ביטולו של הסכם המייסדים, והשבת מניותיו של שיטרית לחברה - הוחזר המצב לקדמותו כאילו לא היתה ההתקשרות בין הצדדים. מכאן, שתשלום פיצויים בנוסף להשבת המניות מצדו של שיטרית יהיו בגדר "כפל פיצוי" לתובעים. עוד יש לציין כי התובעים אף לא הוכיחו מה הנזק התדמיתי שנגרם לחברה (אם בכלל) בשל התנהלותו של שיטרית. בכלל זה לא הוכח – בהנחה שנגרם נזק כזה – מהו שיעורו וכיצד ניתן לאמוד אותו. לכן, טענות התובעים בהקשר זה נדחות.
79. מן העבר השני, עתר גם שיטרית לפיצוי במסגרת תביעת הקיפוח שהוא הגיש. כך, לצד סעד היפרדות (שאינו רלוונטי משום ששיטרית אינו עוד בעל מניות בחברה), ביקש שיטרית תשלום בגין תרומתו לחברה, בסכום שהוערך על-ידיו ב-250,000 ₪. הערכה זו של שיטרית התבססה על עדותו של שפיר לפיה החברה שילמה שכר של 28,000 ₪ לחודש לשלושה מפתחים חיצוניים במשך שלושה חודשים על מנת להגיע לנקודה בה הופסק הפיתוח על-ידי שיטרית (ס' 208.4 לסיכומי שיטרית).
טענתו של שיטרית מתייחסת למכלול העבודה שבוצעה על-ידיו עבור החברה, הן ביחס לפיתוח האפליקציה והן ביחס לעבודה שלגישתו שהוא ביצע ביחס לרישום הפטנט. בעוד שכפי שהובהר, חלק מתוצרי עבודתו של שיטרית לא הגיעו לידי החברה והיא לא נהנתה מהם, לא ניתן לשלול את המסקנה לפיה החברה נהנתה מחלק מהתוצרים של עבודתו של שיטרית, הנאה שבגינה זכאי שיטרית לשכר ראוי. בכלל זה יש לציין כי אין חולק ששיטרית סייע ברישום הפטנט הראשון של החברה וכן בביצוע בדיקות היתכנות לפיתוח ההמצאה לכדי אפליקציה. אכן, הצדדים הסכימו מלכתחילה ששיטרית לא יקבל בשלב הראשון תשלום עבור פעילותו בחברה. יחד עם זאת, מששיטרית חדל להיות בעל מניות בחברה, הוא אכן זכאי לשכר ראוי בקשר עם אותו חלק מעבודתו שהחברה הפיקה ממנו תועלת. שיטרית אינו זכאי למלוא הסכום שנתבע על-ידיו (הכולל גם את העבודה שהוא השקיע בפיתוח האפליקציה, שתוצריה לא הגיעו לידי החברה). אולם, שיטרית זכאי לחלק מהסכום האמור. משאין הוכחה בדבר השווי המדויק של אותם פעולות של שיטרית שהחברה הפיקה מהן תועלת, ייקבע הסכום לו זכאי שיטרית על דרך האומדנא (ר' ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 פסקה 4 לפסק דינו של כב' (כתוארו דאז) ברק (1981); ר' גם ע"א 11173/02 אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח 1994 בע"מ (3.4.2006)).
לאור מכלול הנסיבות והסכום הכולל שנתבע על-ידי שיטרית, אני סבורה כי על החברה לשלם לו סכום של 100,000 ₪.
80. סיכומו של דבר – שיטרית הפר את התחייבותו כלפי החברה בהסכם המייסדים, התחייבות שכנגדה הוקצו לו המניות בחברה. לכן, בוטל הסכם המייסדים כדין, וכתוצאה מכך שיטרית אינו זכאי למניות שהיו לו בחברה ועליו להשיבן לחברה. תוכנת ה'איפה בוס' וגרסת הטורבולנטור שפותחה על בסיסה על-ידי שיטרית יוותרו בבעלותו של שיטרית. בנוסף, שיטרית יהיה זכאי לתשלום בסך של 100,000 ₪ מהחברה בגין אותו חלק מעבודתו שהחברה הפיקה ממנו תועלת.
תביעת החברה והסעדים שנתבעו בה
81. בנוגע לסעדים להם עתרה החברה במסגרת תביעתה נגד שיטרית, יש לציין כי חלק מהתחייבויותיו של שיטרית מכוח נספח הקניין הרוחני עודן תקפות, ובכלל זה התחייבותו שלא לעשות שימוש במידע סודי של החברה. ואולם, ביחס לסעיף אי-התחרות הקבוע בנספח הקניין הרוחני – סעיף זה תקף בהתאם להסכמת הצדדים לפרק זמן של שנה מתום התקשרותו של שיטרית עם החברה (ס' 6). תקופה זו חלפה זה מכבר ומכאן ששיטרית אינו מחויב עוד לאמור בסעיף זה.
בהמשך לאמור בפסק-דין זה לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לתביעת החברה לסעד הצהרתי ביחס להמצאה (סעיף 41.1 לתביעת החברה). אני קובעת כי החברה היא בעלת הזכויות הבלעדיות והמלאות, לרבות זכות הקניין, זכות הבעלות וזכות הקניין הרוחני בהמצאה על נגזרותיה, ובכל התאמה וגרסה המבוססת עליה, ובכלל זה – ברעיון, בקונספט, במידע, בחומרים, בתהליכים, בנתונים, בתכניות, בידע, בשיפורים, בתגליות, בפיתוחים, בעיצובים, בנוסחאות ובנתונים הכלכליים.
כן ניתן צו מניעה קבוע לפיו שיטרית יימנע מכל שימוש והעברת מידע סודי של החברה, כהגדרתו בנספח הקניין הרוחני, בכל צורה שהיא, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין (כמבוקש בסעיף 41.3(a) לתביעת החברה).
תביעות שיטרית
82. כזכור, הגיש שיטרית נגד התובעים והחברה תביעות שהתבססו על היותו בעל מניות בחברה. לאור האמור לעיל והמסקנה לפיה שיטרית אינו עוד בעל מניות בחברה, אין עוד טעם רב לדון בטענות הקיפוח של שיטרית ובבקשתו לסעד היפרדות בדרך של רכישת מניותיו על-ידי נדיבי והמפל. יחד עם זאת, למעט שלמות התמונה ומאחר שהצדדים העלו בהרחבה טענות גם בהקשר זה, נתייחס לטענות אלה בקצרה להלן.
טענותיו של שיטרית
83. בתביעת הקיפוח טען שיטרית כי הוא קופח כבעל מניות בחברה, והוא עתר לסעד של היפרדות בדרך של רכישת מניותיו על-ידי התובעים. שיטרית טען כי החברה דנן היא מעין שותפות, וכי בעלי המניות האחרים בה חברו יחד כדי לקפחו. לטענתו, נדיבי והמפל, מי שהיו שותפיו בתחילת הדרך, החלו לעשות יד אחת כנגדו ופעלו בשיתוף פעולה עם יועציה המשפטיים של החברה. מצב דברים זה פגע בציפיותיו הלגיטימיות לניהול משותף של החברה והביא לקיפוחו. שיטרית התייחס בהקשר זה למספר נושאים: (א) מינויו של שפיר כמנכ"ל החברה; (ב) מידורו מהליכי קבלת ההחלטות במסגרת דירקטוריון החברה, לרבות טענותיו בנוגע לישיבה מיום 27.7.2015; (ג) מידורו ממידע הנוגע לפעילות החברה; (ד) ביטול זכויות החתימה שלו בחברה; (ה) ביטול הסכם המייסדים והגשת התביעה נגדו ו-(ו) שימוש התובעים במשאבי החברה לצורך פגיעה בזכויותיו.
84. יצוין כי במסגרת כתב התביעה העלה שיטרית טענות קיפוח נוספות ביחס להתקדמות הסכם הפיילוט מול חברת אל-על וביחס להחלטת החברה לגייס כספים על בסיס הלוואה המירה. טענות אלה לא קיבלו התייחסות במסגרת סיכומיו של שיטרית ולכן יש לראות את שיטרית כמי שזנחן (ר' ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, מז(1) 311 (1993), פס' 6 לפסק דינו של הנשיא (בדימוס) מ' שמגר).
עוד יצוין כי בסיכומיו העלה שיטרית טענות לפיהן החברה פעלה לרישום פטנט נוסף המבוסס על המצאה שלו (להלן: "הפטנט השני") וזאת בלא ידיעתו ובלי שהסכים לכך. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה המקורי, ונודעה לשיטרית רק לאחר הליך גילוי המסמכים בתיק דנן (ר' ס' 149, 178, 190.1 לסיכומי שיטרית). שיטרית לא עתר לתיקון כתב התביעה כדי להוסיף את הטענה הזו, וכתב התביעה לא תוקן. לכן, גם לא ניתנה לצד שכנגד הזדמנות מלאה להגיב לטענה זו באופן מסודר, ומשום כך היא אינה מהווה חלק מיריעת המחלוקת בין הצדדים, ואין מקום לדון גם בה במסגרת פסק-הדין.
שיטרית הגיש תביעה נוספת להשבת שכר טרחה לחברה. לטענתו, תביעת החברה נגדו מנוהלת בפועל בשמם של התובעים והוגשה מטעמם. לכן, כך הוא טען, על התובעים להשיב לקופת החברה את שכר הטרחה ששולם על-ידי החברה למשרד עורכי הדין שייצג את החברה בהליך. כמו כן, נטען כי היועצים המשפטיים של החברה מקבלים שכר מהחברה ועליהם להיות אמונים על טובתה של החברה ולא על טובת התובעים. חרף האמור, לגישתו של שיטרית, תיאמו התובעים מראש את האסטרטגיה שלהם עם היועצים המשפטיים של החברה, ויועצים אלה אף סייעו בהכנה מראש של פרוטוקולים לישיבות הדירקטוריון באופן שתואם את עמדת התובעים בסכסוך; סייעו בהקצאת המניות לשפיר שלא בהתאם להסכם המייסדים; וכן פעלו כאמור בעניין ביטול הסכם המייסדים והגשת התביעה נגד שיטרית מבלי שהתקבלו בנדון החלטות על-ידי דירקטוריון החברה.
טענות הנתבעים בתביעת שיטרית
85. התובעים – הנתבעים בתביעת שיטרית – התייחסו לטענותיו השונות לענין הקיפוח. לגישתם, הליך גיוס המנכ"ל לחברה נעשה תוך שיתוף פעולה של שיטרית. התובעים כפרו בטענות בדבר מידורו של שיטרית ממידע. הם טענו כי שיטרית הוזמן לכל ישיבות הדירקטוריון ונטל בהן חלק פעיל. עוד הדגישו התובעים כי החלטה ברוב דעות כנגד דעת מיעוט שונה איננה מהווה – כשלעצמה – קיפוח. כדי להוכיח קיפוח, יש להוכיח כי ההחלטה של הרוב מקדמת את האינטרס של הרוב על חשבון זה של המיעוט.
בהתייחס לתביעת השבת שכר הטרחה נטען כי יש לדחות גם אותה. נטען כי ההליכים שהחברה מנהלת נגד שיטרית ננקטו מטעם החברה וכדי לשמור על זכויותיה. על כל פנים, אם סבור שיטרית כי על התובעים להשיב לחברה את שכר הטרחה שהיא שילמה לעורכי הדין בקשר עם תביעת החברה נגדו, היה עליו להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בהקשר זה.
86. להלן ייבחנו בקצרה שתי תביעותיו של שיטרית – תביעת הקיפוח ותביעת השבת שכר הטרחה. יצוין כי טענותיו של שיטרית לפיהן התובעים השתמשו במשאבי החברה לצורך ניהול ההליכים נגדו וקיפוחו עלו הן במסגרת תביעת הקיפוח והן ובתביעת השבת שכר הטרחה ויידונו על כן להלן במשותף.
קיפוח בעל מניות – המסגרת הנורמטיבית
87. סעיף 191(א) לחוק החברות, התשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו [...]".
ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי קיפוח בא לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות בחברה ובחלוקה של משאבי החברה בצורה לא הוגנת ולא שוויונית. כן נקבע כי במסגרת דיון בעוולת הקיפוח, צריך לכן בית המשפט לבחון האם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות וזאת בהתחשב נסיבות המקרה, בהתאם לאופייה של החברה ושל מערכת היחסים בין הצדדים בהם מדובר (ר' בע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון (28.2.2016) (להלן: "עניין פרט תעשיות"); רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005)). כדי שציפיות לגיטימיות של תובע תוכרנה כציפיות הראויות להגנה, עליהן להיות ידועות לבעלי המניות ומקובלות עליהם (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות כרך ב' עמ' 120, להלן: "כהן").
88. הנטל המוטל על בעלי המניות הטוענים טענת קיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי קיומו של קיפוח. אם טענה זו מוכחת לכאורה, עובר נטל ההוכחה אל בעלי המניות הנתבעים להוכיח אחרת (ענין פרט תעשיות, פס' 8).
בנוסף לאמור, שמה הפסיקה דגש על ציפיות הצדדים בחברה שהיא "מעין שותפות", וקבעה כי "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח" (ע"א 275/89 אליעזר דוידזון נ' אליעזר אורנשטיין, מו(1) 125 (1991); ר' גם כהן, בעמ' 122). מבחני העזר שנקבעו בפסיקה לצורך סיווגה של חברה כ"מעין שותפות" בוחנים בין היתר האם בין בעלי המניות יחס אישי, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם ישנן הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות ומהו יחס אחזקותיהם (בע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (01.09.2015); ר' גם כהן, בעמ' 164).
89. יישום מבחני העזר הללו על נסיבות המקרה דנן, מעלה כי החברה התנהלה כמעין שותפות בין שיטרית לבין התובעים (התנהלות שלא השתנתה גם לאחר צירופו של שפיר כבעל מניות נוסף). מדובר בחברה פרטית שהיו בה שלושה ולאחר מכן ארבעה בעלי מניות בלבד. כל בעלי המניות כיהנו בה כדירקטורים. הקשר בין מייסדי החברה, המפל נדיבי ושיטרית, מבוסס על היכרות וחברות רבת שנים בין המפל ונדיבי, ובין נדיבי ושיטרית. נוסף על כך, על-פי הסכם המייסדים כל אחד מהמייסדים היה זכאי לחלק שווה בחברה וכן היה זכאי למנות דירקטור, קרי לקחת חלק פעיל בניהולה של החברה. הצדדים אף קבעו תנאים מגבילים להקצאת מניות חדשות ולעבירות מניותיהם לצדדים שלישיים (ס' 6-8, 11 להסכם המייסדים).