לאור סיווגה של החברה כמעין שותפות, ייבחנו אם כן להלן טענות הקיפוח של שיטרית.
(א) מינויו של שפיר כמנכ"ל החברה ותנאי העסקתו
90. לטענתו של שיטרית מינויו של שפיר כמנכ"ל החברה נעשה בניגוד להסכמות הצדדים כאשר לגישתו מדובר היה במהלך מכוון של התובעים שנועד לדלל את אחזקותיו בחברה ולדחוק אותו החוצה. מנגד, טוענים התובעים ששיטרית היה מעורב בהליך הגיוס של שפיר והסכים למינויו ולתנאי העסקתו, ולראיה הוא אף חתם על הסכם המייסדים המתוקן שבמסגרתו נקבעו תנאים אלו.
אני סבורה כי דינן של טענות שיטרית להידחות. ראשית, גם בהנחה ששיטרית התנגד מלכתחילה למינוי מנכ"ל לחברה, בפועל שיתף שיטרית פעולה עם מינויו של שפיר. שיטרית לקח חלק בגיוס ואיתור מועמדים לתפקיד המנכ"ל, לרבות קיום פגישות עם מועמדים פוטנציאליים – כולל שפיר (ר' נספח 40 לתצהיר שיטרית וכן עדותו של המפל בהקשר זה - פ' 18.9.17 עמ' 119 ש' 2-11). כמו כן, שיטרית חתם על הסכם המייסדים המתוקן במסגרתו אושרו מינויו של שפיר כמנכ"ל החברה ונקבעה הקצאת מניותיו בחברה (נספח 42 לתצהיר שיטרית).
שנית, לא הוכח כי במינוי מנכ"ל לחברה היה להמפל ונדיבי אינטרס אישי שונה מזה של שיטרית. שיטרית לא טען וודאי שלא הוכיח כי מינויו של שפיר היה פיקטיבי או כי הוא לא היה מתאים לתפקיד. חזקה על התובעים כי אם הם פעלו למינוי מנכ"ל ואף הסכימו לדילול שיעור האחזקות שלהם בחברה, הם עשו כן משום שהיו סבורים שזו האפשרות המיטבית עבור החברה באותה עת. דברים אלה יפים גם לעניין תנאי ההעסקה של שפיר לרבות הקצאת מניות בכפוף לעמידה באבני דרך מקצועיים ועדכון אבני הדרך בהמשך על-ידי החברה. כאמור, כל בעלי המניות בחברה דוללו באופן שווה במסגרת הקצאת המניות לשפיר. משכך, קשה לקבל את עמדתו של שיטרית לפיה מינויו של שפיר נועד כדי לפגוע בזכויותיו בחברה ולדללן.
(ב) קיפוח שיטרית בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה
91. שיטרית העלה טענות לגבי אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון החברה, כשלגישתו ישיבות אלה התנהלו למראית עין בלבד. לטענת שיטרית בכל ישיבות הדירקטוריון שהתקיימו בין התאריכים 27.7.2015-22.5.2016 התובעים היו מתואמים בעמדותיהם באופן שיטתי ואף התנהלו כמעין "בלוק שליטה" כנגדו (נספח 80 לתצהיר שיטרית). עוד נטען כי הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון נוסחו באופן מגמתי ומוטה לטובת התובעים לכל הפחות בנוגע לישיבות שהתקיימו החל מחודש יולי 2015 ואילך.
התובעים כפרו בטענות אלה של שיטרית. לטענתם, שיטרית לקח חלק פעיל בכל ישיבות הדירקטוריון ועמדתו נשמעה בהליכי קבלת ההחלטות. הם הוסיפו כי טענותיו של שיטרית ביחס לפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון אינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות, ופירטו כי ישנה התייחסות בפרוטוקולים לכל תוכן הישיבות ולהחלטות שהתקבלו בהן.
92. אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון החברה – שיטרית ציין כאמור כי התובעים הצביעו יחד בתיאום "שיטתי". ואולם, העובדה שמרבית ההחלטות בחברה התקבלו כאשר שיטרית היה בדעת מיעוט וכאשר יתר בעלי המניות חשבו אחרת ממנו, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על כך ששיטרית קופח. בחברה בה החלטות מתקבלות בדעת רוב, יתכן מצב בו עמדתו של בעל מניות אחד תהיה שונה (בין באופן חד פעמי ובין בדרך כלל) מעמדתם של יתר בעלי המניות. כל עוד שמים כל בעלי המניות את טובת החברה לנגד עיניהם, קיומם של חילוקי דעות אינו מעיד על קיפוח. שיטרית לא הוכיח כי עמדתם של בעלי המניות האחרים לא היתה מונעת ממחשבה על טובת החברה, ומשכך לא ניתן לקבל את עמדתו בדבר קיפוחו.
93. ישיבת הדירקטוריון מיום 27.7.2015 – בהתייחס לישיבת הדירקטוריון מיום 27.7.2015 (בה הוחלט אודות ההתקשרות של החברה עם קורן לפיתוח מחדש של האפליקציה), טען שיטרית כי הישיבה קוימה "למראית עין" בלבד שכן החברה התקשרה עם קורן לפני הישיבה במסגרתה הוסמך מנכ"ל החברה לפעול לאיתור מפתחים חדשים. שיטרית הוסיף כי גם ההתקשרות עם קורן הביאה לקיפוחו. בנוסף טען שיטרית כי מסדר היום שנשלח לפני הישיבה הושמטו נושאים, וכי לא יידעו אותו כי היועצים המשפטיים של החברה יהיו נוכחים בישיבה.
ההסכם בין החברה לבין קורן למתן שירותי פיתוח נחתם בספטמבר 2015. כעולה מההסכם, החל קורן לעבוד על פיתוח התוכנה כבר ביום 15.7.2015 ועוד לפני שדירקטוריון החברה קיבל החלטה על כך (נספח 59 לתצהיר שיטרית, ר' גם עדותו של שפיר לעניין זה פ' 18.9.2017 עמ' 47 ש' 17-23). למרות זאת, אינני סבורה כי עובדה זו מהווה קיפוח של שיטרית. אף שמוטב היה לו קורן לא היה מתחיל לעבוד לפני אישור הדירקטוריון, הרי אלמלא היה הדירקטוריון מאשר את ההסכם, לא היה קיים קשר חוזי בין החברה לבין קורן. בפועל, סמכותו של שפיר לפעול למציאת צוות פיתוח חדש אושררה על-ידי דירקטוריון החברה ביום 27.5.2015 (נספח 54 לתצהיר שיטרית).
יתרה מזאת, גם בהנחה שיתר בעלי המניות פנו לקורן כדי שהוא יפתח תוכנה לחברה בלא שהם שיתפו בכך את שיטרית, מדובר בפעולה שנעשתה לטובת החברה. ביום 14.7.2015 ציין שיטרית עצמו פעם נוספת כי יש לפתח מחדש את התוכנה על מנת להפריד בין רכיביה ואף העלה את האפשרות שהפיתוח יועבר לצג ג' (ר' נספח 73 לתצהיר שיטרית). על רקע הודעתו זו של שיטרית שעד אותה עת היה המפתח היחיד של החברה, עולות פעולותיו של שפיר לאיתור מפתחים חדשים בקנה אחד עם אינטרס החברה. מכאן, שלא ניתן לראות בפעולה זו כקיפוח של שיטרית.
94. בנוגע לסדר היום והמידע שנשלח אל שיטרית לקראת הישיבה, אין זה ברור מדוע בחרו התובעים שלא ליידע את שיטרית, כחבר דירקטוריון, כי עורכי הדין של החברה זומנו לישיבה. יחד עם זאת, העובדה שהיועצים המשפטיים של החברה נכחו בישיבת הדירקטוריון איננה מהווה קיפוח של שיטרית – וזאת בין אם ידע על כך מראש ובין אם לאו. שיטרית אף לא הוכיח כי רשימת הנושאים שנשלחה אליו לקראת הישיבה היתה שונה מהותית מהנושאים שנדונו בפועל בישיבה באופן שהביא לקיפוחו.
95. הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון – לטענת שיטרית הפרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון נוסחו על-ידי התובעים באופן שהביא לקיפוחו. הנטל הוא על שיטרית להוכיח טענות אלה, והוא לא עשה כן – באשר הוא לא פירט והבהיר את טענתו ולא הסביר באיזה אופן הביא ניסוח הפרוטוקולים לקיפוחו.
(ג) אי העברת מידע לגבי פעילות החברה
96. לטענת שיטרית התובעים מידרו אותו ממידע ובכך פגעו ביכולתו להשתתף בהליך קבלת ההחלטות ולממש את זכויותיו כבעל מניות וכדירקטור בחברה. שיטרית טען כי התובעים סירבו לספק לו מידע אודות המפתחים של התוכנה החדשה של החברה, וכי החל מחודש יולי 2015 הם חדלו מלשמור מסמכים והתכתבויות הנוגעים לחברה בתיקייה משותפת כפי שנהגו עד לאותה עת. כמו כן, נטען כי שיטרית העביר דרישה לחברה באמצעות באי כוחו לקבל מסמכים שונים כגון פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, תקנון החברה, כרטסת הנהלת החשבונות של החברה וכיו"ב (סעיף 148 לכתב התביעה). לטענתו, דרישה זו לא קיבלה נענתה על-ידי החברה.
גישת התובעים היא כי טענותיו של שיטרית והסעד המבוקש על-ידיו בהקשר זה הם תיאורטיים בלבד. זאת משום שלא ידוע להם על אף מסמך ששיטרית דרש לקבל וטרם נמסר לידיו. עוד נטען כי החברה לא סירבה לבקשותיו של שיטרית למידע באופן גורף, אלא פעלה באופן מושכל ובחנה כל בקשה לגופה. משנמצא כי שיטרית עשוי להשתמש במידע מסוים שלא לטובת החברה הוחלט שלא לספקו. בהקשר זה נטען כי במספר מקרים החליטה החברה שלא לספק לשיטרית מסמכים הנוגעים להתקשרותה עם יובל קורן, וזאת בשל ניסיונו לסכל התקשרות זו.
האם היה שיטרית זכאי לקבל את המידע המבוקש?
97. אלמלא ביטול הסכם המייסדים, היתה עומדת לשיטרית זכות לקבל מידע מהחברה הן כבעל מניות והן כדירקטור בחברה (ס' 184, 185(א) ו-265(א); לעניין זכאותם של דירקטורים למידע ר' ר' רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נח(1) 337 (1999), פסקאות 5-6 לפסק דינו של כבוד הש' טירקל). עם זאת, זכות העיון של דירקטור במסמכים אינה מוחלטת והחברה רשאית להגביל זכות זו אם סבר דירקטוריון החברה שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שהדבר עלול לפגוע בטובת החברה (ס' 265(ב)). הפסיקה קבעה כי יש לנקוט בגישה מצמצמת בהחלת סייג זה, וזאת על מנת לצמצם את הפגיעה ביכולתו של הדירקטור לבצע את תפקידו (ע"א 5340/10 הדירקטור מרק אבו נ' עו"ד גיא נוף (26.01.2012) פסקה 8 לפסק דינו של כ' השופט ריבלין).
98. לגישת התובעים, הם סירבו להעביר לשיטרית חלק מהמידע משום שסברו כי הוא עלול לנצלו נגד החברה. זאת לאור חששם כי שיטרית פועל באופן הפוגע בטובת החברה. כך, כעולה מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החברה מיום 13.8.2015, בקשתו של שיטרית לקבל מסמכים הנוגעים לפיתוח התוכנה על-ידי החברה נדחתה, משום שנקבע כי הוא פועל בניגוד לטובת החברה (נספח 77 לתצהיר שיטרית).
התובעים הוסיפו וטענו כי שיטרית ניצל לרעה מידע שקיבל מהחברה אודות התקשרות החברה עם קורן, כשהוא עשה שימוש במידע זה כדי לנסות לסכל את ההתקשרות. בהקשר זה הפנו התובעים להודעת דואר אלקטרוני ששלח שיטרית אל קורן ביום 9.11.2015, בה ציין שיטרית את קיומו של הסכסוך בינו לבין יתר בעלי המניות בחברה, ואף ציין כי לשיטתו ההתקשרות של החברה מול קורן נעשתה ללא הרשאה וסמכות (נספח 1 לתצהיר קורן). כאשר נשאל שיטרית בחקירתו הנגדית אודות ההודעה הנ"ל, הוא השיב כי מטרתו היתה ליידע את קורן על "למה הוא נכנס", וכי לא התכוון לפגוע באינטרס של החברה בהקשר זה (פ' 17.9.17 עמ' 223 ש' 10 - עמ' 224 ש' 11).
אינני סבורה כי יש מקום לחוות דעה ביחס ללגיטימיות של הפנייה של שיטרית לקורן. זאת משום שאף אם שיטרית היה רשאי לפנות לקורן ולנסות להניא אותו מלהתקשר בהסכם עם החברה – אין ספק כי אילו היה מצליח בכך, הדבר היה פוגע בחברה. לכן, עמדתם של בעלי המניות האחרים כי שיטרית מנסה לפגוע בחברה היתה עמדה סבירה. לאור עמדה זו, הם היו רשאים שלא להעביר לידיו של שיטרית מידע שיאפשר לו לעשות כן ואין הדבר עולה לכדי קיפוח.
99. גם העובדה שהתובעים חדלו לשתף את ההתכתבויות שלהם בתיקייה משותפת כפי שנהגו עד לחודש יולי 2015, אינה עולה לכדי קיפוח לאור שינוי הנסיבות באותה עת. באותה תקופה חל שינוי באופי היחסים בין הצדדים. שיטרית הודיע כי הוא אינו מתעתד להוסיף לשמש CTO ומפתח בחברה, והצדדים איבדו את האמון שהיה להם זה בזה. לאור אובדן האמון הזה, חששו התובעים כאמור כי שיטרית יעשה שימוש במידע, לפחות בנוגע לתוכנה, באופן שאינו משרת את טובת החברה. שיטרית לא הוכיח כי המידע שנמנע ממנו חסר לו לצורך קונקרטי.
100. יחד עם זאת, כפי שצוין לעיל, יש לפרש בצמצום את הסייג לזכותו של דירקטור לקבל מידע על החברה ואין לסרב באופן גורף לבקשות אלה. התובעים לא הבהירו מדוע לא נענתה החברה לבקשתו של שיטרית מיום 29.11.2015 להעביר לידיו פרוטוקולים של ישיבות בעלי מניות וישיבות דירקטוריון, תקנון החברה, כרטסת הנהלת החשבונות של החברה וכן מידע נוסף על מצבה של החברה. החברה לא טענה כי מדובר במסמכים שמסירתם לשיטרית עלולה לפגוע בחברה. לכן מוטב היה לו היתה החברה נענית לבקשה זו של שיטרית בטרם נקבע במסגרת פסק-דין זה כי הוא אינו עוד בעל מניות בחברה.
(ד) ביטול זכויות החתימה של שיטרית בחברה
101. שיטרית הלין גם על ביטול זכויות החתימה שלו בחברה בהתאם להחלטת הדירקטוריון מיום 3.9.2015 (נספח 12ג להמרצת הפתיחה). אני סבורה כי ההחלטה בהקשר זה היתה סבירה ולא היוותה קיפוח גם לו היה שיטרית נותר בעל מניות בחברה, וזאת לאור המועד בו היא התקבלה ומצב היחסים בין הצדדים במועד זה. ההחלטה התקבלה למעלה מחודש לאחר שהוחלט בדירקטוריון החברה כי פיתוח האפליקציה יועבר לגורמים חיצוניים ולאחר ששיטרית הודיע כי הוא מפסיק את עבודתו בחברה (ר' בהקשר זה נספח 54 לתצהיר שיטרית, בהקשר זה ראו גם דבריו של שיטרית כפי שעולה מתמלול אותה ישיבה - נספח 74 לתצהיר שיטרית, עמ' 7 ש' 14).
(ה) ביטול הסכם המייסדים והגשת התביעה על-ידי התובעים
102. ביטול הסכם המייסדים על-ידי התובעים נדון בהרחבה בפסק-דין זה לעיל. כפי שציינתי, המסקנה העולה מהשתלשלות האירועים היא כי הסכם המייסדים בוטל כדין לאור הפרה יסודית מצדו של שיטרית ולא במטרה לקפחו. יתר על כן, משהתקבלו התביעות שהוגשו נגד שיטרית, לא ניתן לקבוע כי עצם הגשתן על-ידי התובעים והחברה מהווה קיפוח.
(ו) שימוש התובעים במשאבי החברה לצורך ניהול הסכסוך בין הצדדים
103. שיטרית טען כי התובעים עשו שימוש במשאבי החברה לצורך ניהול הסכסוך בין הצדדים, וכי גם ענין זה הביא לקיפוחו. במסגרת תביעת הקיפוח התרכז שיטרית בשני נושאים – במכתב החברה מיום 18.11.2015, בו הודיעה לו החברה על ביטול הסכם המייסדים; ובהגשת התביעה על-ידי החברה כנגדו. שתי הפעולות הללו בוצעו לגישתו במטרה לפגוע בזכויותיו על רקע סכסוך בעלי המניות, והיו לגישתו כלי לקידום עניינם של התובעים כחלק מהסכסוך בין הצדדים.
במסגרת התביעה להשבת שכר הטרחה הוסיף שיטרית כי עורכי הדין של החברה פעלו באופן המשרת את התובעים כנגדו, על-ידי עריכת הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון ובמתן ייעוץ שוטף לתובעים. שיטרית עתר לסעד הצהרתי ולצו עשה שיורה לתובעים להשיב לחברה את כל תשלומי שכר הטרחה וההוצאות ששולמו על-ידי החברה למשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, וכן את תשלומי שכר הטרחה ששולמו בקשר לתביעת החברה כנגדו.
104. לטענת התובעים, זכות התביעה בהקשר זה נתונה לחברה עצמה ולא לשיטרית. אם סבר שיטרית כי החברה נמנעת מהפעלת זכותה, היה עליו להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת. ממילא, טוענים התובעים כי הם היו הצד היחיד שנשא בהוצאות המימון של החברה, כאשר מעשיו ומחדליו של שיטרית גרמו להם להוצאות רבות ומיותרות בקשר עם החברה.