6. ציינו את שני המהלכים הנ"ל - ועדת החקירה הממלכתית והדיון בעניין גנור [1] – משני טעמים: (א) משום שהם אשר הניבו והצמיחו את ההליך שלפנינו, שאין כמותו בהיקפו ובמורכבותו; (ב) משום שנצטרך להידרש לוועדת החקירה ולעניין גנור [1] בהמשך, בעת שנדון בטענות משפטיות מקדמיות כבדות משקל ורבות עניין שהשמיעו הסניגורים המלומדים של המערערים ושנדונו בהרחבה רבה הן לפני הדרגה הראשונה והן לפנינו. בטענות אלה עולה השאלה עד כמה ראוי היה להיזקק להליך המשפטי הפלילי כנגד המערערים שלפנינו, ועד כמה ניתן היה לדון בעניין דנן באופן מלא והוגן, כאשר דו"ח ועדת החקירה וכן ראיות שהושמעו או הוגשו במהלך דיוניה, מחלחלים ומתפשטים על כל יריעת הדיון, ועל-פי הנטען שלא כדין.
7. באלה נעסוק בבוא הזמן, לאחר שנציג לעצמנו תחילה את כתב האישום, נסקור את יריעת המשפט ונציב את התשתית העובדתית הדרושה, הן לשם ההכרעה בשאלות המקדמיות שהוצגו לפנינו, והן לשם יישום הדין על המסכת העובדתית המוכחת בהקשר לאישומים הספציפיים שיוחסו למערערים השונים וכן לחבריהם לכתב האישום שנשפטו, אך לא ראו לערער על פסק הדין שניתן כנגדם כתב האישום
8. כתב האישום המתוקן הוא רחב ממדים, ועל פיו נפרסת לפנינו תמונה חד-ממדית, המציגה לעין כול תמונה עגומה ואפרורית של מציאות עובדתית שהתקיימה בתקופה מותחמת (מתחילת 1980 ועד 6.10.1983). לפני הקורא נפרסת עלילה כלכלית מסעירה בשוק ההון בישראל בארבעה פרקים, המשתלבים ומתחברים זה אל זה ל"אני מאשים" חמור ומקיף
9. כתב האישום הוגש כנגד ארבעה בנקים מרכזיים בכלכלת ישראל, כנגד חלק ממנהליהם ועובדיהם הבכירים, כנגד חברת האחזקות אי.די.בי וכנגד רואי החשבון שהיו מופקדים על הביקורת בבנקים השונים. לעניין ערעור זה שלפנינו, ההתייחסות הדרושה היא לאדונים ארנסט יפת ומרדכי איינהורן שנמנו עם מנהלי בנק לאומי לישראל בע"מ, רפאל רקנאטי, אודי רקנאטי ואליהו בן ציון כהן שנמנו עם מנהיהם של בנק דיסקונט לישראל בע"מ ושל אי.די.בי. חברה לאחזקות בנקאיות בע"מ, אהרון מאיר ממנהליו של בנק המזרחי המאוחד בע"מ ודב נווה מעובדיו הבכירים של בנק זה, וכן
--- סוף עמוד 254 ---
רואה החשבון דן בבלי, שנמנה עם רואי החשבון שהיו מופקדים על הביקורת בבנק לאומי לישראל.ההתייחסות הספציפית היא למערערים אלה דווקא ובלבד, שכן הם ורק הם ראו להעמיד לביקורתו של בית-משפט זה את פסק הדין של הדרגה הראשונה, במיוחד ככל שמדובר בהרשעתם בדין ובמידת העונש שהושת עליהם. זה מהצד הפורמאלי, שהרי תוך כדי הדיון בערעורים אלה ולצורך ההכרעה בהם, נפרסה לפנינו יריעת המחלוקת במלוא היקפה ועומקה מכל הבחינות גם יחד – העובדתיות והמשפטיות.