בהתאם לכך, אם במועד כריתת החוזה המשיבה ייחסה לאמ"מ חשיבות רבה, כ"מנוף הכלכלי" של העסקה שבלעדיו הרווחיות שלה מוטלת בספק, ואם המערערת ידעה על כך, אזי קשה להצביע על פגם בהחלטתה של המשיבה "להציל" את האמ"מ בנסיבות שנוצרו. לעומת זאת, אם במועד כריתת החוזה המשיבה לא ייחסה לאמ"מ חשיבות, ורק לאחר חתימת החוזה שינתה את טעמה וניסתה להפיק רווח – זוהי הפרה של חיוב ההשתדלות. גם בהנחה שהמשיבה ייחסה מלכתחילה חשיבות לאמ"מ אך לא גילתה זאת למערערת, יש פגם בכך שלאחר כריתת החוזה המשיבה זנחה את חיוב ההשתדלות לטובת שימור האמ"מ.
ובכלל, צד לחוזה אמור לשקף לצד השני מה החשיבות הקריטית מבחינתו להתקיימות תנאי מסוים בחוזה. כך, לדוגמה, לצורך בחינת השאלה אם מדובר בהפרה יסודית אם לאו, מקום בו אפילו איחור של יום אחד בתשלום עשוי להיות קריטי מבחינת הצד המתקשר (למשל, בשל התחייבותו כלפי צד שלישי), עליו לשקף זאת לצד השני מאחר ש:
"'דברים שבלב ומעשים שהצד האחד מתכוון לעשותם בעתיד על-סמך החוזה או בקשר עמו ושאינם נובעים באורח סביר ממנו, אין להבאם בחשבון בבחינת תוצאות ההפרה, אלא אם הובאו לתשומת-לבו של הצד השני בעת ההתקשרות' [...] שונה המצב כשהנפגע-בכוח מזהיר את בעל-חוזהו בשעת עשיית החוזה מראש כי הפרה פלונית תביא לידי תוצאה פלמונית – אילו, למשל, במקרה שלפנינו, היה העותר מודיע למשיב מראש שלפי חוזהו עם הקבלן שממנו הוא רוכש דירתו החדשה, כל איחור קל בתשלום יביא מיד לידי ביטול החוזה" (ד"נ 44/75 ביטון נ' פרץ, פ"ד ל(3) 581, 584 ו-587 (1976), הדגשות הוספו – י"ע).
13. אומד דעת הצדדים ייבחן בעיקר מתוך החוזה על נספחיו, ולענייננו, שלוש הוראות חוזיות חשובות במיוחד:
(-) סעיף 3.5: "המוכרת [המשיבה – י"ע] פועלת ומקדמת על חשבונה את אישורה של תכנית השינוי אשר טרם אושרה להפקדה. המוכרת תמשיך לנקוט על חשבונה בעל [צ"ל בכל – י"ע] הצעדים הנדרשים על מנת לגרום לכך שתכנית השינוי תאושר".
(-) סעיף 6.2.2 לחוזה קובע כתנאי "אישור סופי של תכנית השינוי שמסמכיה מצורפים כנספח יד' לחוזה".
(-) סעיף 6.8 מבהיר כי "ככל שלא יתמלאו כל תנאי סעיף 6.2.2 תוך 18 חודשים ממועד חתימת חוזה זה, יהיה החוזה בטל ומבוטל [...]".
14. לצד מה שיש בהסכם, ראוי להדגיש את מה שאין בו: המילים "אכסון מלונאי מיוחד" לא מוזכרות כלל בהסכם. אני מתקשה ליישב עובדה זו עם טענתה של המשיבה כי מדובר בייעוד קרקע מהותי שבלעדיו אין תוחלת כלכלית לעסקה. יתר על כן, סעיף 6.2.2 כולל מספר תנאים מתלים, וניתן להתרשם מהמכלול ומלשון הסעיף כי מדובר בתנאים טכניים ("מסמכים ואישורים") שלא היו צפויים להוות מכשול בדרך להשלמת העסקה. הדעת נותנת כי אם המשיבה היתה רואה באמ"מ רכיב מהותי, היה ניתן לו ביטוי כלשהו בהסכם המפורט שערכו הצדדים, אך הדבר לא נעשה. לנקודה זו יש חשיבות מכרעת, משום שקשה להלום כי "המנוע הכלכלי" של הפרויקט לא יוזכר בחוזה כה מפורט. לטענתה של המשיבה כי האמ"מ לא היה צפוי לעורר קושי ולכן לא הוזכר בחוזה, אדרש בהמשך.