הלכת מקדונלד נקבעה בשנת 2004. מאז נשמעו בבית משפט זה מספר קולות התומכים בדעת המיעוט של השופטת נאור, או מטילים ספק – במפורש או במשתמע – בנכונות ההלכה (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 892 (2004) (להלן: עניין טוטו זהב) (השופטת ד' ביניש); עניין אנג'ל, פסקה 37 (השופט י' עמית); ע"א 7629/12 סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, [פורסם בנבו] פסקה 32 (16.11.2014) (להלן: עניין טומי הילפיגר) (השופטת ד' ברק-ארז); ע"א 1248/15 Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות עט-פ (31.8.2017) (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין)). גם בספרות ניתן למצוא ההסתייגות מהלכת מקדונלד (ראו למשל מאמרה של זכרוב, שהוקדש לדיון ביקורתי בפסק הדין; לאה צ'אן גרינוולד "סימני מסחר וחופש הביטוי" קניין רוחני: עיונים בינתחומיים 215, 259-255 (מרים מרקוביץ-ביטון וליאור זמר עורכים, 2015) (להלן: צ'אן גרינוולד)). ארשה לעצמי להצטרף למקהלת המסתייגים. להשקפתי, עמדת המיעוט הציגה פרשנות לשונית ראויה של המונח "פרסום", לצד הגיון רב בניתוח תכלית דיני סימני המסחר. בענייננו, לו היה סימן המסחר של המערערות מופיע בפרסומת, היינו נדרשים לדון בהבחנות האפשריות בין עניין מקדונלד למקרנו, כמו גם בתוקפה של הלכת מקדונלד כיום. אולם מכיוון שאצלנו כלל לא נעשה שימוש בסימן המסחר הרשום או בסימן הדומה לו, בניגוד לעניין מקדונלד שם נקבע כי היה שימוש במילה McDonald, די לנו באמור עד כה במסגרת פרק זה. נשוב ונרחיב בסוגיה זו בהמשך, בפרק העוסק בדילול סימן מסחר.
6. טענה שנייה להפרת סימן מסחר עוסקת באופן עיצוב וסידור החנויות של המערערות. עיצוב החנויות אינו רשום כסימן מסחר בפנקס סימני המסחר הישראלי (להלן: סימן רשום), אך בכל זאת סבורות הן כי הוא "סימן מסחר מוכר היטב". פקודת סימני מסחר מכירה בזכויות הקיימות לבעליו של סימן מסחר מוכר היטב, ואף כזה שאינו רשום, הגם שההגנה על סימן שאינו רשום מצומצמת יותר. סימן מסחר מוכר היטב מוגדר כך:
"סימן המוכר היטב בישראל... ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק" (סעיף 1 לפקודה. ההדגשה הוספה).