9. בערר בעניין החברות (ערר 17/15) הלינו העוררות על היטל ההשבחה שחויבו בו בגין השבחת מקרקעין בנכס ברחוב יובב 25 בירושלים. ביום 16.8.12 הגישו החברות בקשה להיתר בנייה לצורך הקמת שני בניינים, כל אחד בן שתי קומות. בקשה זו נועדה להכשיר חריגות בנייה
--- סוף עמוד 7 ---
שבוצעו ביחס להיתר בנייה קודם, מיום 29.7.04. הבקשה אושרה בתנאים ביום 9.4.13; ובעקבות האישור, הוציאה הוועדה המקומית הודעה על חיוב בהיטל השבחה בסך של 968,515.5 ₪. ביום 3.12.13 תוקנה השומה לבקשת החברות, והועמדה על סכום של 834,808 ₪.
10. הערר בעניין שרה חברוני (ערר 163/15) מתייחס להיטל השבחה שהוטל על נכס, דירת מגורים, ברחוב אגסי בירושלים. בנכס בוצעה בעבר עבירה של בנייה ללא היתר, שבגינה חויב בן זוגה של גב' חברוני בתשלום קנס במסגרת גזר-דין. תכנית שהגישה העוררת (תכנית מס' 7647), אשר נועדה להכשרת עבירות הבנייה, אושרה בשנת 2005, ואִפשרה להרחיב את הדירה בשטח של 51.6 מ"ר. ביום 3.8.14 חויבה גב' חברוני בהיטל השבחה בסך 254,879 ₪, כולל ריבית פיגורים והצמדה (כאשר שיעור היטל ההשבחה עצמו עמד על 90,898 ₪). הוועדה המקומית ראתה את מועד חישוב היטל ההשבחה כמועד אישור התכנית שהכשירה את עבירות הבנייה, 9.4.05.
11. הערר בעניין ברוך אייזנברג (ערר 42/17) הוגש בשל חיוב בהיטל השבחה על דירת מגורים, בקומת מרתף, בירושלים, אשר שימשה למגורים בניגוד לשימוש המותר בהיתר הבנייה, ונמכרה ביום 22.6.15 למשיב על-ידי בעליה הקודמים. ביום 19.10.15 אושרה תכנית מס' 113381, שמטרתה הכשרת הדירה בקומת המרתף; וביום 9.2.16 הוגשה בקשה להיתר בנייה. בעקבות כך נשלחה לעורר ביום 6.3.16 שומת היטל השבחה. הוועדה המקומית קבעה, כי העורר אינו זכאי לפטור מהיטל השבחה עד 140 מ"ר לפי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית; וחייבה אותו בהיטל בסכום של 811,941 ש"ח, כאשר המועד הקובע נקבע בזיקה לתחילת השימוש בפועל בנכס – מועד אישור תכנית 113381 – 19.10.15.
המסגרת המשפטית
12. סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה קובע, כי "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה". תכלית החיוב בהיטל השבחה נובעת מעקרון הצדק החלוקתי, שלפיו על הפרט לחלוק את העושר שנוצר לו מחמת ההשבחה –
--- סוף עמוד 8 ---
עם הכלל ועם הקהילה; זאת היות שהתעשרותו קמה לו מפעילות תכנונית שאישרה הרשות במקרקעיו (ע"א 1341/93 סי אנד סאן הוטלס נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב-יפו, פ"ד נב(5) 715, 719 (1999); ובר"ם 2283/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב נ' נכסי יד חרוצים בע"מ (1.1.19). מטעם זה, ככלל, נדרש בעל הזכויות במקרקעין לשלם היטל בגובה מחצית משווי ההשבחה; זאת על-בסיס התפיסה, כי במחצית מההתעשרות נהנה הפרט – הנישום, ובמחצית מההתעשרות נהנית הקהילה, ומתן האפשרות להביא לתנופת פיתוח במרחב התכנון המקומי, ולתכנון התואם את צרכי המקום והאוכלוסייה (רע"א 7417/01 צרי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעתיים, פ"ד נז(4) 879 (2003); ורע"א 217/04 ציון פניני נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד סא(3) 386 (2006)).