אפיק משפטי 142 25.12.2013

עדכוני חקיקה ופסיקה

18 דצמבר 2013

גם הפעלת דירקטורים מקומיים בחו"ל לאו דווקא מונע מחברה זרה להיחשב ישראלית לצורכי מס

חברה הרשומה בבלגיה מכרה נכסים בישראל וחויבה על ידי רשויות המס הישראליות במס בישראל. החברה טענה כי בהתאם לדיני המס הבלגיים ולאמנה בין ממלכת בלגיה ובין מדינת ישראל בדבר מניעת מסי-כפל לגבי מסים על הכנסה והון הרווח ממכירת האחזקות בישראל חייב במס בבלגיה ולא בישראל...

10 אפריל 2013

הגבלים עסקיים – ניתן לאפשר בלעדיות במתחם מסחרי גם כשלא נמכרות זכויות בעלות במתחם

בעל קפיטריה דרש צו מניעה שימנע מבעלי שטחים במתחם לאפשר חנויות מתחרות לקפיטריה על בסיס הסכם הנותן לו בלעדיות. בית המשפט קבע, כי במידה שהתביעה תתקבל, תיווצר "חלוקת השוק" באופן שתינתן בלעדיות במתחם בניגוד לסעיף 2(ב)(3) לחוק ההגבלים. בנוסף, התוצאה תהיה הגבלת השירותים שבעלי המתחם יכולות לתת בעסק המוחזק על ידן זאת בניגוד לסעיף 2(ב)4) לחוק ההגבלים. בית המשפט קבע, כי החריג בסעיף 3(3) לחוק ההגבלים, הקובע כי אין מדובר בהסדר קובל במידה שמדובר בהסדר בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין, חל גם אם בעל הזכות במקרקעין מעביר לאחרים זכויות נגזרות או זכויות משנה ולאו דווקא מוכר הקרקע.

17 אפריל 2013

רק בנסיבות קיצוניות ידחה בית המשפט הסדר נושים אשר הושג כדין

הסדר נושים הוגש לאישור בית משפט לבקשת הנאמנים למחזיקי אגרות החוב של חברה לאחר שזה אושר במנגנונים הנדרשים בחברה עצמה. בית המשפט קבע כי ככל שהושג הרוב הדרוש, יטה הוא לאשר את ההסדר, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. גם אם סבר בית המשפט שאין מקום לאשר הסדר נושים שכזה מטעמים של שיקולי כדאיות, לא יכפה דעתו זו על הנושים משאישרו ההסדר שהובא לפניו. רק בנסיבות קיצוניות יימנע בית המשפט מלכבד את רצון הנושים, ובין אלה, למשל, במצב שבו הרוב שהושג באסיפה אינו רוב אמת, או מצב בו הושג הרוב על ידי כינוס אסיפות שלא סווגו כהלכה, כאשר לא נמסר לנושים מידע החיוני לגיבוש עמדתם, וכן מצב בו קיימת הפלייה פסולה או חוסר תום לב קיצוני. כל אלה, בשים דגש לכך כי בסמכות בית המשפט לדחות הסדר נושים, גם אם זכה ברוב הדרוש. משהובא ההסדר לאישור בית המשפט לאחר שהתגבש, הוער בהצבעת נושים ברוב הדרוש על פי דין, נתן בית המשפט את אישורו לביצועו, תוך סייגים ספציפיים הנוגעים לחובת הגילוי אודות המציע.

25 נובמבר 2013

תביעה למתן חשבונות דורשת הוכחת יחסים מיוחדים בין הצדדים

במסגרת סכסוך משפחתי בוצעה פניה לבית המשפט לקבל פרטים מלאים על תנועות בחשבון בנק של אדם שנפטר. בית המשפט קבע, כי לשם קבלת חשבונות יש צורך בהתמלאות שני תנאים. התנאי הראשון, קיום מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים המצדיקה מתן חשבונות, כדוגמת: שליחות, הרשאה, שותפות, או נאמנות. התנאי השני, זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם מבקשים לקבל חשבונות. בענייננו, נקבע כי לא התמלא התנאי הראשון הפותח את הדרך להגשת תביעה למתן חשבונות. אמנם המדובר במערכת יחסים בין צדדים שהינם אחים ואף יורשים אך אין מערכת יחסים זו מערכת יחסים מיוחדת לעניין תביעה למתן חשבונות. לפיכך, בית המשפט קבע כי אינו נדרש לדון בתנאי השני ומחק אותו.

18 נובמבר 2013

המבוא להסכם ופסקאות ה"הואיל" מהווים חלק מההסכם וישמשו לפרשנותו

צדדים התקשרו בהסכם לרכישת משאבה. לאחר רכישת המכונה התברר כי המכונה פגומה והקונה נדרש להוציא הוצאות רבות לצורך השמשתה עד שגילה שלא ניתן להשמישה וביקש לבטל את ההסכם. בית המשפט קבע כי הקונה רשאי לבטל את ההסכם מכיוון שצד לא היה מתקשר בהסכם לו ידע שאין אפשרות לתקן את המוצר שרכש. בית המשפט קבע כי הביטול דורש אמנם השבת המכונה, אולם המכונה תושב למוכר רק כנגד השבת סך השקעותיו המוכחות של הקונה בנסיונותיו לתקן המכונה.

09 דצמבר 2013

על פי מבחן מירב הזיקות על עובדים באזור תעשייה ברקן יחול הדין הישראל

עובדים פלסטינים המתגוררים בשכם וסביבותיה הועסקו במפעל ישראלי באזור התעשייה ברקן, המצוי בתחומי המועצה האזורית שומרון. על פי המשפט הבינלאומי הפומבי, הדין החל בשטחי יהודה ושומרון הינו המשפט הירדני וכן צווים שהוציא מעת לעת המפקד הצבאי של האזור מכוח סמכותו על פי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי וחובותיו מכוח המשפט הישראלי. במסגרת דיון בשאלת זכאות העובדים לפיצויי פיטורים, עלתה גם השאלה מהו הדין החל על חוזי העסקתם של עובדים פלסטינים עת לא נכרת חוזה בין הצדדים ולא הייתה הסכמה בעל פה בדבר הדין החל. בית הדין לעבודה קבע, כי יש להחיל את מבחן "מירב הזיקות"- מבחן הבוחן קריטריונים איכותניים לאיתור שיטת המשפט אשר לעסקה הקשר הקרוב ביותר אליה. בית הדין לעבודה קבע, כי כיוון שאזור התעשייה ברקן מהווה "מובלעת" ישראלית בעלת הוויה ישראלית ברורה יש להחיל את הדין הישראלי על חוזי העסקתם של העובדים.

09 דצמבר 2013

ניהול משא ומתן למכר דירה עם שני גורמים במקביל ללא יידוע שלהם מהווה חוסר תום לב

מוכרת של דירת מגורים ניהלה משא ומתן עם קונים פוטנציאלים ולפתע פרשה ממנו כאשר מאוחר יותר התברר לאותם הקונים כי המוכרת ניהלה משא ומתן נוסף ובמקביל עם קונים אחרים וכי סיבת פרישתה מהמשא ומתן הייתה מחיר טוב יותר שקיבלה מהקונים האחרים. בית המשפט קבע כי אין זה פסול לנהל משא ומתן נוסף במקביל אך חובה על מוכר שפועל כך, לידע את הקונים השונים על ניהול משא ומתן נוסף במקביל או לכל הפחות לידע אותם שהוא אינו מתחייב שלא לעשות כן. פרישה ממשא ומתן יכולה להחשב כהתנהגות בחוסר תום לב וככל שהמשא ומתן הינו מתקדם וככל שהצדדים קרובים יותר לסיומו ולחתימה על הסכם סופי, כך יוטלו חובות מוגברים יותר על המבקש להסתלק מן המשא ומתן. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים מכיוון שההסתלקות מהמשא ומתן נעשתה בחוסר תום לב.

27 נובמבר 2013

לא ניתן להחיל פרשנות רחבה לתנאי סף במכרז בדיעבד ולאחר בחירת הזוכה

עם פרסום החלטה בדבר בחירת זוכה במכרז התעוררה מחלוקת אשר עסקה בשאלה האם הזוכה עמד בדרישות הניסיון שבתנאי סף. נטען, בין היתר, כי הואיל ודרישת תנאי הסף במכרז היא להוכחת ניסיון כ'קבלן ראשי' בעבודות ביוב, לא ניתן לייחס לזוכה בדיעבד ניסיון בגין עבודות שבוצעו על ידו כ 'קבלן משנה' תוך סטייה פרשנית מתנאי הסף. בית המשפט, קיבל את העתירה וקבע כי דרישת הניסיון בתנאי הסף דרשו ניסיון של 'קבלן ראשי'. בדרישה זו הגביל עורך המכרז את ציבור הקבלנים שעשוי היה להשתתף במכרז ולהציע הצעות, שהרי קבלן שאין לו ניסיון כ'קבלן ראשי', עשוי היה להירתע מלהשתתף במכרז שאין בגין אי עמידה בתנאי סף אשר נקבעו. נקבע, כי לא ניתן להחיל פרשנות מרחיבה של המילים 'קבלן ראשי', לאחר מעשה ולשם הצדקת בחירתו של הזוכה בדיעבד, שכן בכך נפגע עקרון השוויון שהוא מנשמת אפו של המכרז.